מאפייני האינטראקציה המקוונת

מאפייני האינטראקציות במרחב המקוון

חזרה לדף ראשי אינטראקציה מקוונת

עידית אבני ודר' אברום רותם

המקורות המצוטטים כאן מופיעים לפי א"ב בדף אינטראקציה מקוונת- מקורות ומאמרים

במרחב המקוון מתנהלת תקשורת בינאישית וחברתית ענפה, מבוזרת, בהיקפים שונים, עם קהל רב ומגוון ובסוגים שונים של אמצעי תקשורת. לכל אמצעי יש מאפייני שיח שונים, התנהגויות שונות וכללי דיון שונים (ברזילי טהון וברזילי, 2006). האינטראקציה המקוונת מאפשרת בחירה בין רמות שונות של שליטה במסרים ובדרכי העברתם (Barak, 2007; Rafaeli & Ariel, 2007), שליטה על מידת הפרטיות והחשיפה (און ואחרים, 2005; Joinson & Paine,2007), בחירה בין הזדהות אמיתית, שימוש בזהויות מגוונות או אנונימיות ((Suler, 2004a, 2004b; Turkle, 1995.

המאפיינים הפסיכולוגיים של המרחב המקוון ו"אפקט הסרת העכבות" (Barak, 2007; Suler,1999, 2004a, 2004b), נוצרים בשל  תחושת הפרטיות, אי הנראות, העדר קשר עין, אנונימיות, שוויוניות, האופי הטקסטואלי של המסר, אי חשש ממגבלות וצנזורה. אלה עשויים לגרום לשחרור ממעצורים, ביטוי פתוח יותר והקצנת סגנון האישיות וכתוצאה מכך להביא לביטויי התנהגות חיוביים, פתיחות, חשיפה, שיתוף וצמיחה אישית. אך מנגד הם עלולים להתבטא באופן שלילי, תוך אובדן תחושת אחריות, שחרור דחפים לא מרוסנים והפרת נורמות התנהגות מקובלות.

האינטראקציה במרחב המקוון מעצימה את המתח בין חופש הביטוי לבין שליטה על תוכן או על משתמשים (Spinello, 2002). מאפייני השיח המקוון הפכו את חופש הביטוי מאידיאל ערכי מופשט לנחלתו של כל אדם, היכול להשמיע את קולו בפני קהל רחב ללא הגבלות (און ואחרים, 2005). הצגת מגוון דעות, רעיונות וקולות מממשת את חופש הביטוי כזכות אזרחית, מאפשרת פלורליזם וגיוון של השיח הציבורי (אלקין- קורן, 2002) ומסייעת לקידום הידע האנושי ולחשיפת האמת (ברזילי- נהון וברזילי, 2006). אך חופש הביטוי באינטראקציה המקוונת יכול להיות ממומש כראוי רק באמצעות הסדר של נורמות מוסריות כמו כבוד וקבלה (Spinello, 2002). האפשרות להתבטא חופשי, באוריינטציה של הווה ספונטני, לעיתים ללא שיקול דעת או גבולות ותוך הסרת העכבות, והקושי בפיקוח ובהגדרת מסגרת אחראית, מנוצלים לעיתים קרובות לרעה בהתנהגות ברשת (ברק, 2000, 2006;Amichai-Hamburger, 2007; Joinson et al., 2008; Suler, 2004a, 2004b ). התנהגות זו עלולה להביא להפרת זכויות, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, הפצת שמועות, הטיית מידע, פרובוקטיביות, פוגענות, שנאה, גזענות, הטרדה, הכפשה, הפצת אידיאולוגיות קיצוניות, עיסוק בתכנים מעוררי מחלוקות ופרסום תכנים שאינם ראויים.

מאפשרים טכנולוגיים לאינטראקציה

מסרים אישיים

שליחה וקבלת מסרים באופן אישי (לנמען או למספר נמענים ייעודיים)

מסרים ציבוריים

שליחת מסרים לציבור גדול, כמו גם אפשרות לקבלת מסרים כחלק מציבור גדול המקבל אותם.

החלפת מסרים מיידים  (סינכרוני)

מותנה בכך שאיש השיחה מצוי אותה שעה ברשת, מקבל את המסר ומגיב.  מסר מיידי של טכסט כתוב, שמע ווידאו.

החלפת מסרים מושהים (אסינכרוני)

שליחת מסרים לשם עיון ותגובה כאשר הנמען מעיין בהם בזמן שמתאים לו.

דאר אלקטרוני (דוא"ל) מסרים בטלפוניה, מחשב ובחפיצים אישיים שונים (SMS, ציוצים –מיקרובלוגים  (רותם, 2009) וכד') תגוביות (Talkbacks) כמו גם תגובות לכתבות/ יומנים וכד' דיון מקוון (פורומים) חילופי מסרים בכלים שיתופיים (ויקי ודומיו  ורשת חברתית)

אינטראקציה בזהות בדויה

זהות אנונימית, התחזות והגמשת זהויות.

אינטראקציה בעולמות מקוונים

אינטראקציה בין אווטארים בעולם מקוון (רותם ואבני, 2007), משחקים משותפים ועוד, כל זאת באמצעות טכסט כתוב ודיבור.

מאפייני אינטראקציה מקוונת  בהיבט התנהגותי

תקשורת טקסטואלית

התקשורת הנפוצה ביותר במרחב המקוון היא טקסטואלית –  טכסט המורכב ממילים ומעט אמצעים חזותיים מוגבלים. תקשורת זו מתאפיינת באינטראקציה מוגבלת-  ללא חשיפה פיסית בשמע או בקשר עין.

כתיבה באמצעי זה, מהווה אמצעי פסיכולוגי המאפשר לבטא רגשות בצורה חופשית, מתוך הסרת עכבות, ושינוי הרגלי חשיבה כמו הכרת העצמי התמודדות שונה עם חוויות העבר והתכוונות שונה אל אירועי העתיד. הכתיבה תורמת להתפתחות הקול האישי של היחיד בקהילה, וכרוכה בהקשבה ותגובה- משוב על הכתיבה, שיש להם השפעה חיובית על מוטיבציה לכתיבה, ומכאן להתפתחות לומד (לונברג וגורסקי, 2008). קריאה במרחב מקוון יוצרת חוויית  קריאה המאפשרת להתעכב, לחשוב על דברים, לקרוא שנית, לנהל דיאלוג עם הכתוב שבמובנים רבים הינו רחב יותר מהדיאלוג באמצעות דיבור והאזנה (Cupchik et al, 1998).

כתיבה במרחב מקוון מתאפיינת בשני אופנים: כתיבה מיידית וכתיבה מושהית.

כתיבה מיידית – כתיבה מהירה ודומה במאפייניה לדיבור, אך עם דגש על תהליך רפלקטיבי ועל הבעת רגשות בסביבה סטרילית-מוגנת (זילכה, 2007).

כתיבה מושהית –מאפשרת תכנון הדברים, עריכה ושכתוב (Barak, 2007). מאפשר לאדם לעצור, להרהר רפלקטיבית, לחזור אחורה וקדימה, למחוק, לערוך ולשנות. ההשהיה מאפשרת ביטוי עמוק יותר של חשיבה ורגש ((Suler, 2004. מנגד, מאפשרת ההשהייה להתבטא ולעזוב מיד את זירת השיח, ולעיתים אף באופן "פגע וברח"  מבלי לחכות לתגובה, ולעיתים אף מבלי לראות מה הגיבו גם לאחר מכן (Suler, 2004).

אינטראקציה שוויונית, ועקיפת היררכיה

מרחב מקוון מאפשר אינטראקציה שוויונית. זכות שווה ללא הבחנה בכל מאפיין ובזהות המגיב. כתוצאה מכך, מבנים חברתיים רבים של תיווך בין האזרח למידע ולשירותים שונים מאבדים את ערכם. שוויוניות זו עוקפת מבנים חברתיים והיררכיה לצד מתן הזדמנויות שוות לכל אחד. כל זאת בתנאי שאין צנזורה או פיקוח, שאינם קשורים למאפייני מרחב מקוון, אלא להשקפת העולם של מפעיליהם.

בועת הפרטיות

תחושת הפרטיות היא שמירה על מתחם פרטי שמעניק תחושת הגנה. המציאות במרחב מקוון מקנה את היכולת בשליטה על הפרטיות: לבחור לאילו חלקים במתחם זה ניתן גישה לאחרים, ולשלוט על היקף, אופן ועיתוי השימוש באותם חלקים שבחרנו לחשוף (און ואחרים, 2005).

בועת פרטיות שומרת על מרחק מסוים ועל מעטה שעשוי לתרום באופנים שונים לאיכות קשר מסוגים שונים. הפרדוקס שנוצר הוא שלצורך חשיפה נדרשת פרטיות, אך תהליך החשיפה מפחית מהפרטיות ופוגם בה. האינטרנט יכולה לסייע בפתרון הפרדוקס בהתמודדות עם חשיפה ואינטימיות מבלי להעלות את רמת הפגיעות או איבוד הפרטיות, באמצעות התחושה הסובייקטיבית של פרטיות, אנונימיות, שליטה במידע אישי כמו גם ריחוק. תחושת פרטיות זו עשויה להביא לחוסר פגיעות, הסרת עכבות, יכולת התנהלות ללא לחץ חברתי וללא צורך בהיעדר אחריות על המעשים, שמתבטאים בגילויי פרטיות וחשיפת מידע אישי, עד כדי טשטוש בין פרטי לציבורי, כולל חשיפה אינטימית מוגברת.

אנונימיות וזהות בדויה

לאנונימיות מקום נרחב ברשת, והיא מקור למפגע מוסרי-התנהגותי, כמו גם מקור חיובי לתרומה לחברה (רותם, 2007א). האנונימיות משרתת תחושה סובייקטיבית של פרטיות, ואמונה שלא ניתן לזהות את האדם (שאין לה בדרך כלל על מה לסמוך), יוצרת מסיכה ותחושת הפרדה וניתוק בין המציאות המדומה בו הוא פועל, לבין החיים האמיתיים ולזהות האמיתית. ניתוק זה מעניק תחושת חופש והיתר לנהוג על פי מאוויים, ללא חשש מביקורת אישית או לקיחת אחריות על התנהגות שאינה ראויה מחד, ומאידך ללא חשש מגילוי דעות, בעיות, חולשות ורגישויות העלולים לפגוע בתדמיתו או להדביק עליו תווית (ברק, 2006 ; Suler, 2004). לאנונימיות וזהות בדויה יש שני הבטים סותרים:

א. מחד, עלולה לחזק התנהגות שקרית של התחזויות וזיופים ועשייתה לדפוס קבוע, אי לקיחת אחריות, השמצות ופגיעה.

ב. מאידך, יש בהן תרומה חשובה לחיזוק הבטחון, לעידוד כנות ואמיתיות, להגעה לרמות גבוהות של חשיפה עצמית, לשיתוף אחרים במידע אישי, במטרות, בציפיות, בעמדות, במצוקות ואף בסודות, מבלי שזהותו ומאפייניו האמיתיים יטו את הערכת המקשיבים לו Joinson &  Paine, 2007; McKenna & Bargh, 2000)), התנסויות אלה מאפשרות בניית הבנה הדדית, אמון ועיצוב זהות עצמית בדרך של חוויה שמביאים לפיתוח מודעות עצמית  (ברוכין,2004 ;Joinson et al.,2008 ).

אי נראות ותעתועי רגש

אי נראות מעניקה לאדם את האומץ להגיע למקומות שאחרת לא היה שם ולעשות דברים שלא היה עושה ולא לדאוג באשר לדרך בה הוא נראה או נשמע בעת שהוא מעביר מסר, או איך האחר נראה, כששניהם קולטים גם את שפת הגוף. כך גם נמנעת השפעת הרושם הראשוני שקיים במפגש פנים אל פנים ((Lea & Spears, 1995.  צב זה משחרר את האדם משיפוטיות וביקורת שעלולות למנוע את מה שרצה לבטא, מעצים את הבטחון האישי ומאפשר ביטוי ישיר, משוחרר, תעוזה של הבעת דעה וחוויית הצלחה אישית (ברק, 2006).

סולר (Suler, 2004), רואה במרחב מקוון מקום בו מתרחש תעתוע רגשי: מצב בו האדם חש  שההתרחשות אינה מתרחשת באמת. האדם חש שקריאת הדברים של אדם אחר נעשית כאילו אותו אדם הוכנס ל"נשמתו" ומהווה מעין "קול" פנימי כך שהוא משוחח עם עצמו. הוא עשוי גם לדמיין את אותו בן-שיח, איך הוא נראה ומתנהג. דמיון זה מושפע מציפיות האדם, מאוויו מצרכיו או מהקשר למישהו מוכר. אדם עשוי להמשיך בשיחות שכאלה בדמיונו ולהמשיך בתפקיד שכזה גם כשאינו בסביבה המקוונת, מתוך הרגשה של חופשיות ובטחון לומר ולעשות דברים שלא היה עושה במציאות. כך הוא מתבטא באופן משוחרר ומהנה, משתף, חושף ונהיה יותר אמיתי ומודע לעצמו.

נוכחות מדומה וקיבעון

במציאות המדומה, לעתים קרובות עם זהות מדומיינת, נמצא האדם פיזית במקום אחד, בעוד שנפשית ורגשית הוא מתחבר למקום אחר, מחוצה לו, במציאות מדומה. תחושת השהייה מוחשית בתוך עולם דמיוני זה, מכונה בשם שקיעה והיסחפות  – submergence & immersion (ברק, 2007). זו תחושה סובייקטיבית חזקה. הפער בין הנוכחות המדומה למציאותית, עשוי לעורר קונפליקטים פנימיים עזים, ו"בריחה" אל המדומה והלא מציאותי.

האפקטים שנוצרים בשהייה בעולם מדומה מעצבים ומשנים את האישיות ודרך ההתנהלות  היום-יומית. חלק גדול מהשוהים זמן ממושך בנוכחות ובמציאות מדומה מתקשים להשתלב בחיי היום-יום, ובוחרים, גם אם לא במודע "להישאר שם", ובכך פוגמים ופוגעים בעצמם. מאידך, אפקט זה יכול לסייע בהבנת המציאות, לחשוף לדרכי התמודדות חדשות עימה, ולפתח מיומנויות חברתיות ואישיות חיוביות גם להתנהלות היום-יומית.

שינוי סטטוס, היררכיה וסמכות

המציאות המדומה בסביבה מקוונת מאפשרת תחושת שוויון מול האחרים תוך נטרול הבדלים כמו מעמד, סמכות, גזע מין וכד'. האדם הזוכה למעמד שווה לאחר, ולהזדמנות שווה להשמיע קול מרגיש חופשי לבטא ללא רגשות נחיתות את כשרונו, דעותיו, איכות רעיונותיו, כולל יוזמות וחדשנות, ללא חשש מסמכות, חוסר קבלה ואף דחייה ((Suler, 2004). ביטוי שכזה מאפשר שחרור רגשות ותורם להעצמה, העלאת הדימוי העצמי, בטחון, פיתוח אסרטיביות בונה וכד'.

השלילה בכך היא בהתמקדות בעצמי, מתן חשיבות עצמית מופרזת, שחוסמים התעצמות והתפתחות אישית על ידי הקשבה, הכרה בסמכות ועוד. עצם האפשור והלגיטימציה לזלזול בכל אחד, גורמת לאובדן אמון מוחלט במסגרות חברתיות הבנויות מאליטות בתחומים שונים, וגורם לרדידות והתפרקות חברתית.

המקורות המצוטטים כאן מופיעים לפי א"ב בדף פגיעה מקוונת- מקורות ומאמרים

4 תגובות בנושא “מאפייני האינטראקציה המקוונת”

  1. שלום רב,
    לצורך עבודה אקדמית אבקש לדעת מתי נכתב המאמר "מאפייני האינטראקציות במרחב המקוון"?
    בברכת תודה, עדי

  2. שלום,

    אני עושה עבודת סוף סמסטר בנושא המרחב האינטרנטי והייתי מעוניינת לדעת מאילו מאמרים (שם המאמר – ספר) של Barak 2007, ושל Sular 1999 לקחתם בנושא "המאפיינים הפסיכולוגיים של המרחב המקוון ו"אפקט הסרת העכבות". (חיפשתי בגוגל אך יש מספר מאמרים על שנה זו לשניהם והייתי מעוניינת לקרוא יותר על הנושא).

    תודה רבה,
    איילת

  3. שלום איילת
    מאחר וכבר עברו מספר שנים מאז שכתבנו את המאמר, אין לנו כל אפשרות לשחזר במדויק את המאמרים עליהם הסתמכנו.
    אנו בטוחים שחיפוש משוכל ברשת במאגרים אקדמאיים ואחרים יציפו מאמרים בעניין, אולי מעודכנים אף יותר, בגלל הזמן שעבר מאז שכתבתנו.

    רק טוב ובהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.