שלבי התפתחות מוסרית על פי קולברג

שלבי התפתחות מוסרית על פי קולברג

אברום רותם ועידית אבני

חזרה לדף על אתיקה ומוסר

אחד הדמויות הבולטות בפיתוח תיאורטי של שלבי התפתחות מודעות מוסרית אצל האדם, הנו לורנס קולברג (1927-1987 ) – Lawrence Kohlberg פסיכולוג אמריקאי. במחקריו ושל ממשיכי דרכו לאורך שנים רבות, (החל משנות ה- 50 ואילך) ברחבי העולם בחברות שונות, התגבש סולם התפתחות אישית "התפתחות מוסרית על פי קולברג". להלן סיכום קצר של סולם זה, מתוך הבנה וידיעה שישנם עוד גישות ומודלים, שלא רואים עין בעין את שלבי התפתחות אלה. אך בגלל הראשוניות בגיבוש סולם שכזה, על סמך מחקרים רבים בקרב ילדים ובני נוער, ותפוצתו הרחבה אנו מביאים כאן את מתווה הסולם. . הנחת הבסיס היא שאדם רוצה להיות מוסרי. ככל שהאדם מתפתח בהבנתו השכלית, כך מתפתחת מוסריותו. מכאן, שניתן בחינוך הולם להעצים התפתחות מוסרית של צעירים בהיא בעיקרה, התפתחות קוגניטיבית. כיום, הטיעון המקובל מורכב הרבה יותר מהתפתחות קוגניטיבית בלבד, אך ביסוס התפתחות מוסרית כקוגניטיבית היא עדיין מהווה בסיס לרעיון זה. הסולם בנוי משלש רמות. בכל רמה שני שלבים. ושלב שביעי היפוטטי, שלא הוכח על פי מחקרים, אך פורסם בערוב ימיו של קולברג כשלב נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו בהתפתחות מודעות (הלכה) והתנהגות (מעשה) מוסריים. . א. הרמה הקדם קונוונציונלית ("קדם מוסכמות" – קונווקציה – השגור, המוסכם)Pre-Conventional. נמצא זאת גם כרמה הטרום מוסריות. רמה זו מאופינת בהחלטות מוסריות הנובעות מתוך הימנעות מעונשים, קבלת פרס וציות לדמויות סמכותיות. אין בה תחושת צדק, מודעות וכוונה פנימית לעשיית טוב. שלב 1 – ציות לכללים מוסריים כדי להימנע מעונש או לקבל פרס: המניע הוא אישי בלבד, ללא כל התחשבות באחר. עושה טוב ו/או נמנע מעשיית רע כדי לא להיפגע: לחמוק מעונשים, לציית לבעלי סמכות. שלב 2 – בנוסף לשלב 1, ישנה התחשבות מסוימת ברווחת האחר, ואף ניצני הגינות הגינות כאשר המעשה משתלם, והדדיות כמעשה חליפין – הבנה שניתן לבצע עסקה של "אני לא פוגע בך", לצורך קבלת טובת הנאה אישית, אך לא מתוך מניע מוסרי פנימי. ב. רמת הקונווקציה Conventional רמה של אתיקה המושתתת על ציות למוסכמות, חוק וסדר חברתי. שלב 3 – כיבוד מוסכמות מתוך שותפות בין אישית – המודעות המוסרית מתיחסת לדעת הקהל, להתנהגות מקובלת על ידי החברה הקרובה או זו המוצאת חן בעיני אחרים, כדוגמה "הילד הטוב" בעיני בני המשפחה. ההתנהגות נובעת מהצורך למלא את הציפיות של החברה. אין חשיבה עצמאית, תפיסה סטריאוטיפית בהתאם לדימויים של התנהגות הולמת לדעת הקהל. שלב 4- מוסר של חוק וסדר לשמור ולפתח את רווחת החברה – מניעי ההתנהגות המוסרית מושתתים על שמירת החוק, הסדר ומוסכמות החברה, ומכאן גילוי דרך ארץ לבעלי סמכות שהם נציגי החברה. אדם מוסרי בשלב זה הוא אדם ששומר על חוק וסדר חברתי, ולשם כך הוא פועל לטובת רווחת החברה בעיניו. החוק מקודש, והוא הקובע את פני האתיקה. ג. רמת הבָּתַר קונוונציונאלי Post-conventional רמה זו מתאפינת במודעות לזכויות הפרט האחר: זכויות המעוגנות באמנות ומוסכמות, כמו גם היצמדות לערכי צדק אוניברסליים שאינם תלויים באמונות, דעות ותרבות של ציבורים שונים בחברה. שלב 5 – התנהגות מוסרית המושתתת על הסכם חברתי: התנהגות לפי חוזה חברתי שהוסכם עליו מראש, מתוך הבנה שהסכמה חברתית היא דבר הניתן לשינוי, אם מסכימים על כך. זו גישה ביקורתית ליעילות החוקים וזכויות הפרט. מחויבות לערכים מוסכמים באמנות, כללים וחוקים. אתיקה ברמת מודעות מוסרית זו, היא היצמדות לזכויות הפרט מוסכמות כמו גם בחוקים. השוני בין שלב זה לשלב 4, שכאן ישנה מודעות שזכויות הפרט ועקרונות צדק הם מעל חוק שרירותי, ואם הוא סותר את עקרונות הצדק האוניברסלי – יש לשנות אותו ולא להשלים שיש לנהוג לפיו, אך עדיין הקו המנחה הוא החוק והסדר לרווחת החברה, ולא ערכי הצדק. שלב 6 – מצפון אישי כעיקרון מוביל. המצפון הוא הקובע מה נכון ומה לא בהתאם לעקרונות מוסריים שאומצו על ידי הפרט, בדגש על שוויון בזכויות אדם באשר הוא, כמו גם של בעלי חיים. למעשה שלב זה הוא מחויבות לעקרונות צדק אוניברסליים: הם מעל הכל, כולל מעל החוק והסדר החברתי, ומכתיבים את ההחלטות המוסריות וההתנהגות המוסרית. שלבים נוספים שלב 7 – בערוב ימיו, הציע קולברג עם עמיתיו (1981) שלב מודעות מוסרית שביעי – "מוסר מעבר לטבע" Transcendental Morality- , מוסר עם אוריינטציה קוסמית, המחברת בין תפיסה דתית להנמקה רציונלית. הקושי למצוא עדויות מחקריות לשלב 6 (ראה כאן למעלה) וודאי לשלב 7 זה, הובילו אותם להדגיש את האופי הספקולטיבי של שלב זה, והוא לא שולב כשלב מוכח ומושתת מחקרית למדרג ששת השלבים האחרים. הרעיון הוא ששלב 7 הנו מודעות גבוהה של סדר מוסרי קוסמי, שמחוץ לעולם החומר, ותפיסה דתית המתבטאת בודבקות מלאה לסדר זה וכלליו, מעל כל נוהג, חוק וכללים בחברה.

על השלב ה- 7 של קולברג ראו:

Clark P. and  Kohlberg L., ed. (1981). "Moral Development, Religious Thinking, and the Question of a Seventh Stage". Essays on Moral Development Vol. I: Philosophy of Moral Development. San Francisco, CA: Harper & Row

. מספר הבהרות על סולם זה: • סולם זה הנו שלבי חשיבה מוסרית. אין מדובר על "אופי" או "סוג" של אדם מוסרי, כמו גם שאין מדובר על מאפייני התנהגות, אלא "הלכה" בלבד – אופן התיחסות של האדם לסוגיה אתית שהוא נפגש בה, שמשקפות התפתחות מודעות אתית בתוכו. • בהמשך מחקריו, מצאו קולברג ועמיתיו מתאם גבוה בין שלב החשיבה המוסרית לבין התנהגות מוסרית, אך עדיין כתנאי הכרחי אך לא מספיק להתנהגות אתית ניאותה. כלומר אדם יכול לדעת ולהבין מה הדבר הנכון, המוסרי שעליו לנקוט, אך בפועל, הוא יכול להתנהג כבעל רמת חשיבה מוסרית נמוכה יותר (למשל, להצדיק טובת הנאה למרות שהיא אינה מוסרית כי תוצאותיה היא פגיעהבאחר, והוא מבין זאת). • לאורך חייו של האדם, מילד לבוגר, טוען קולברג, נוכל למצוא התפתחות גם בשלבי חשיבה מוסרית אלה אצל כל אחד ואחד, כשממוצע של איש בוגר באוכלוסיה הוא שלב 4 -5. מעטים יותר נמצא שמתנהלים על פי תפיסה אתית שהיא דבקות בעקרונות צדק אוניברסליים, שאינם תלויי מקום, תרבות נוהג או חוק. . השלכות חינוכיות מאחר והנחת היסוד שוהתפתחות מוסרית היא התפתחות קוגניטיבית אליבא דקולברג, חינוך לאדם מוסרי נעשה באמצעות קונפליקט קוגניטיבי וניסיון לבנות אורח חשיבה חדש: לחשוף את הלומד הצעיר למצבים בהם קונפליקט מוסרי מורכב (שיש מספר פתרונות אפשריים סבירים), בהם הוא יוכל באופן מובנה להבין סוגי פתרונות אפשריים ממספר נקודת המבט של המעורבים בסוגיה. על המורה לזמן לתלמיד מצבים המעוררים שאילת שאלות, קונפליקט, אי הסכמה, ויכוח, העלאת דעות אחרות, הקשבה לאחר, בחינת נקודות מבט שונות, התנסות במשחקי תפקידים – על מנת להביא את התלמיד לחשוב על בעיה או ליקוי באופן חשיבתו, להכיר יותר נקודות מבט, והיבטים חדשים שלא ראה קודם, המהווים תנאי למעבר לשלב הבא.

21 תגובות בנושא “שלבי התפתחות מוסרית על פי קולברג”

  1. שלום רב,
    הייתי מעונינת לדעת מתי פורסם מאמר זה.
    תודה

  2. קצת מרתיע לפתוח מאמר בטעות לשון. אומרים: אחת הדמויות ולא אחד הדמויות. שכן דמות היא מילה בנקבה. לא מעורר אמינות בכותבי המאמר…

  3. אנונימי שלום
    אני בטוח שאת/ה כותב/ת באתר שלך אודות אתיקה, או נושא אחר בעל ערך, אתה לא טועה בעברית. אשריך.
    אך מה ל'שות שמי שעורך את האתר הנדון (מתקוונים לאתיקה) איננו מלאך ו… כן, עושים גם טעויות.
    הרי כתוב: "כי האדם לעמל יולד ו(רק) בני רשת יגביהו עוף." (איוב פרק ה, 7)
    אבל מדובר על הדמות של קולברג שהוא זכר ולא נקבה… ולכן ה"אחד" הוא לזכר קולברג ולא לדמות…
    וגם אם זו טעות בעברית בלתי נסלחת, ומילה זו מרתיעה מלקרוא, ממש אין חובה. מוענק לך בזאת פטור!
    ואם אלה ההערות שלך, אשרנו וטוב לנו. תודה!

    רק טוף.

  4. שלום
    בחיפושי אחר חומר על שלבי התפתחות המוסר של קולברג, הגעתי לאתר שלכם.  שמחתי לראות שמקום שעוסק בסוגיה הכל כך חשובה של אתיקה ומוסר ברשת מרחיב עד כדי מקורות מידע וביסוס תיאורטי כמו קולברג. ממש מקצועי בעיני.
    ואני מוצאת כאן כתובת לנושא חשוב שמעסיק גם אותי. כמו שנאמר:  "הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה…" 
    בתודה ובברכה,
    אילנה

  5. אני עושה עבודה שכוללת בתוכה את התיאוריה הנ"ל,
    אשמח לדעת על איזה טווח גילאים מדבר קולברג ברמת העל מוסכמות ???
    תודה !  

  6. שלום נועה.
    בעקרון השלבים יפים לכל. קולברג ערך את המחקרים על ילדים ממש צעירים וקצת יותר בוגרי, ומהם הוציא את התובנות שלו
    לצערי גילאים מדויקים לא זוכר. אני בטוח שחיפוש קצר בגוגל שלבי התפתחות של קולברג יפתרו אתה בעיה בקלות.

    בהצלחה.

  7. שלום 123
    מדובר בסקירה: המידע נלקח ממגוון מקורות רחב, שלא היה טעם לציינו. זה כל כך מקובל וידוע…
    לגבי השלב השמיני "הרוחני" נתנו את המקור בסקירה שלנו, כי זה משהו שלא מצוי בסקירות הרגילות.

    בהצלחה.

  8. מחפשת שאלון המאפשר לזהות את השלב או הרמה המוסרית בו נמצאים.
    האם יש לכם משהו נגיש? או יכולת להכווין אותי למקור כזה?
    תודה  

  9. לא, אין בידינו.
    סבירות מאד גבוהה שניתן למצוא שאלון/ים כאלה באנגלית ברשת על פי הפילוח של קולברג.
    בהזדמנות זו אולי תתקלי גם בפילוח קצת שונה + שאלון….

    בהצלחה.

  10. כיצד אני כותבת בבילוגרפיה על המאמר הזה? יש למישו אפשרות לעזור לי? דחוף!

  11. יש לי שאלה
    רמי דקר את חברו למוות לאחר שהוא החמיא לחברתו של רמי על שמלתה מה הן רעיונותיו המרכזיים של קוהלברג בנוגע לגיל ההתבגרות ואיזה שלב התפתחותי מדובר במקה זה

  12. מורד היקר,
    נראה ששווה לגבש דיעה, מבלי לחשוב שהמסגרת של קולברג תתן תשובה מוחלטת לכל ארוע.
    לא בטוח שדוגמאות קיצוניות אלו, יבהירו את רציונל המתווה של קלוברג.
    מי שנוטל חיים, בגלל קנאה שמשקפת תפיסה של ילד קטן שהעולם סובב סביבו, ותפקידו לשרת אותו, אינו משקף מודעות מוסרית כלשהי…
    תבחר את השלב הנמוך האפשרי בעניין.

  13. השאלה לא ברורה. מצטערים. אנא הבהירי למה כוונתך ב-"סוגי מוסר".
    אם התכוונת לקולברג – מדובר על שלבי התפתחות מוסרית, לא סוג מוסר.
    רק טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.