27 נובמבר 2014

מניעה וטיפול: עקרונות ומדיניות

עקרונות ומדיניות למניעה וטיפול בפגיעה מקוונת

.חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

עידית אבני ודר' אברום רותם

.

ההפניות למקורות המופיעים כאן, מצביעים על המקורות שתמצאו בדף ייעודי לשם כך: פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים.

עקרונות מניעה,  התמודדות וטיפול בפגיעה מקוונת

התמודדות עם תופעת הפגיעה המקוונת לשם מיזעורה ומיגורה דורשת התייחסות נחושה ומיידית. לשם כך יש לאמץ תפיסות ותובנות חדשות, הנובעות משימוש בסביבה מקוונת, להפעיל מערך חינוך והסברה בראייה מערכתית רחבה, להבהיר את המדיניות ודרכי האכיפה, כולל חקיקה ציבורית, כללים מערכתיים ובית ספריים וסנקציות ברורות לטיפול בתופעה.

ההתמודדות  הבית ספרית עם הפגיעה המקוונת מחייבת הסתכלות מערכתית, של כל השותפים בחינוך הילד: ההורים, בית הספר, הקהילה, החל מהגיל הצעיר וכתכנית מערכתית רב שנתית. גורם מוביל משמעותי להובלת התהליך במערכת החינוך הם מנהלי בתי הספר.

מדיניות משרד החינוך

התיחסות המערכת בישראל: התמודדות עם פגיעה מקוונת ונהלי הטיפול, מעוגנים כיום במערכת החינוך הישראלית בחוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך" – חוזר מנכ"ל תש"ע/1 (א), י"ב באלול התשס"ט, 1 בספטמבר 2009 (ראו נספח). – ראו קישור להיבטים הנוגעים לטכנולוגיות ולמרחב המקוון.

לחוזר זה יש להוסיף את חוזרי המנכ"ל הבאים, תוך שימת לב לכך שזמן הפרסום מיושן, וייתכן שחלק מההמלצות אינן תקפות לטכנולוגיה ותקופה הנוכחית. לכן יש לעקוב אחר עדכון חוזרים אלה. נכון להיום (שלהיי 2009) נמצא:

חוזר המנכ"ל לקידום אקלים בטוח (ראה כאן למעלה)  מתייחס קונקרטית לשימוש לרעה בטכנולוגיה בבית הספר (באינטרנט, בטלפונים ניידים, בצילום ובשימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר וכו'). הוא כולל קריטריונים שיאפשרו לבית הספר להעריך את חומרת האירוע, להחליט על דרך הטיפול בו, כולל דרכי תגובה שאסור לנקוט בבית הספר בהתאם לחוק זכויות התלמיד (דוגמאות אלה נחשבות כאלימות מדרגה שלישית ומוזכר שם הטיפול בהתאם. יחד עם זאת, פגיעת תלמיד במורה נחשבת לדרגת האלימות החמורה ביותר והיא מטופלת בהתאם).

להלן הצעה להתנהלות בית הספר למיזעור תופעת הפגיעה בכלל והפגיעה המקוונת בפרט
(על סמך Brown et al., 2006; Campbell, 2005; Willard, 2006 Gustavo, 2009,  וניסיון אישי)

ההתמודדות עם תופעת הפגיעה המקוונת לשם מזעורה, היא חלק מתפיסה חינוכית כוללת וממדיניות בית ספרית לטיפוח אקלים מכבד ובטוח כאורח חיים. התשתית לכך היא שגרת התנהלות באקלים מיטבי מתוך מודעות, מכוונות, הסברה ומניעה, לצד תכנית התערבות לצמצום אלימות. התכנית כוללת דרכי פעולה ברורות ועקביות, מערכת כללים, ביניהם חוקים, תקנות וסנקציות לשם אכיפה, בהרתעה ובטיפול משמעתי. לטיפול באלימות בכלל ובפגיעה המקוונת בפרט.

מאחר ופגיעה מקוונת היא תופעה חדשה יחסית, אין עדיין ממצאים אמפיריים משמעותיים, אך בשנים האחרונות מצטמצם במהירות פער זה, וכבר היום ברור, שנזקי הפגיעה מקוונת עולים בהיקפם על נזקי הפגיעה פנים מול פנים, וללא התיחסות מהירה, נחושה ומקצועית, הדרדרות להתנהגות אלימה ופוגענית בהיקפים שלא ידענו, היא בלתי נמנעת. ההתמודדות עם פגיעה מקוונת מתבססת על מגוון תכניות לצמצום פגיעה בבית הספר, אך עליה להתבטא בתפיסות חדשניות הכרוכות בהבנת מאפייני הסביבה המקוונת והשפעתם על ההתנהגות ברשת (אבני ורותם, 2009: השפעת מאפייני המרחב המקוון על התנהלות אתית של המורה המקוון – לקראת פרסום) אלה מזמנים שיקול דעת חינוכי ערכי הכולל התבוננות מחודשת על תפיסת תפקיד המורה בעידן משתנה.

מדיניות בית הספר

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פגיעה מקוונת, היא למנוע את התרחשותה מלכתחילה. המפתח לצעד הראשון, הוא להחליט מי נוטל את האחריות בבית הספר לתאם וליישם מניעת פגיעה מקוונת, כמו גם את איסטרטגיות התגובה. הדבר הרצוי ביותר, שמתאם זה יהיה מקרב סגל הניהול בבית הספר. לאדם זה חשוב שיהיה ניסיון בהנחיה וניהול בקהילת בית הספר, והוא מעורב אקטיבי בפעילותו.

אין פתרון יחיד ומוחלט לתופעת הפגיעה המקוונת. ישנם 5 מעגלים בבית הספר, שיש לשלבם בתכנית מניעה מקיפה.

[ 5 הסעיפים הבאים מושתתים (לא תרגום מילולי) על A whole-school community issue  Cyberbullying, אתר teachernetמדור Cyberbullying]

1. הבנה ושיח אודות פגיעה מקוונת. כל קהילת בית הספר זקוקה לשיתוף, הסכמה ואפיון תופעת הפגיעה המקוונת. על כל אחד להיות מודע על ההשלכות של הפגיעה המקוונת והאופנים בהם היא שונה, ולכן חמורה יותר בדרך כלל, מתופעת פגיעה רגילה.

על לומדים צעירים והוריהם להיות מודעים לאחריות התלמידים בשימוש בסביבה מקוונת ובטכנולוגיה התומכת בה, ומהם העונשים לשימוש לא הולם בה.
על הלומדים והוריהם להיות בטוחים שבית הספר מסוגל לספק להם תמיכה במקרה של התרחשות פגיעה מקוננת.

2. עדכון מדיניות. יש ליצור ו/או לעדכן את מדיניות מניעת הפגיעה המקוונת, ואת שינוי ההרגלים והנוהגים הקיימים הנדון בהתאם. יש לעדכן את תנאי השימוש בשירותי התקשוב הניתנים על ידי בית הספר ופרסומם להורים ולתלמידים. יש לקיים מעקב ותיעוד לכל תופעה של פגיעה מקוונת. צעדים כאלה יפעלו כגורמים מרתיעים לפגיעה מקוונת, ולשימוש לא הולם בציוד ובשירותי בית הספר.

3. דיווח. ליצור מנגנון דיווח נגיש ופשוט לכל ארוע פגיעה. לא להותיר אף לא אחד להתמודד עם פגיעה לבדו, שכן פגיעה עלולה להיות מאד קשה לנפגע. יש לספק מספר דרכים לדיווח אודות ארועי פגיעה מקוונת בבית ספר: דיווח מקוון / אחר אנונימי, ופרטים לקשר לגופים מקצועיים לשם קבלת תמיכה.

4. עידוד השימוש החיובי בטכנולוגיה. להראות ולהדגים שימוש מושך ומרתק של למידה חיובית ומוצלחת, גמישה ומותאמת ללומד באמצעות הטכנולוגיה. להבליט את הפן היצירתי בממדי הלמידה כמו גם בחיי החברה. להבליט את דרכי ההתנהגות ההולמת והטוחה עם טכנולוגיה. סכנות וערוצי עשייה. לקדם כללי התנהגות אתית ברשת.

5. הערכת פעילות המניעה. בחינה סדורה חיונית להבטיח את הצלחת מדיניות מניעת פגיעה מקוונת ועדכונה.
יש לנהל סקרים תקופתיים של התנסויות תלמידים בפגיעה מקוונת, ושביעות רצון ההורים בטיפול התופעה. לפרסם את המתרחש בתופעת הפגיעה המקוונת, ולציין הצלחות.

.

מדיניות כוללת של בית ספר היא פתרון יעיל (Campbell, 2005). מדיניות הצהרתית, לצד הדרכה ביישום מעשי, והכשרת הסגל החינוכי, הורים ולומדים אודות פגיעה מקוונת, עשויה לקדם מאד את מזעור התופעה. לרבים מבתי הספר, רשויות ומחוזות בעולם, ישנה מדיניות בכל הנוגע לפגיעות שנעשות בנוכחות פיסית, שיכולה בקלות יחסית לעבור התאמה ועדכון לפגיעה מקוונת.

במדיניות בית הספר יש להתייחס לנושא, להגדיר מטרות, יעדים, נהלים, דרכי פעולה ודרכי הערכה. המדיניות צריכה להבהיר באופן ברור מה הן ההתנהגויות הנחשבות להפרת קוד אי-אלימות שיש להגיב עליו בסנקציות. לכן מומלץ, לגבש אותם עם מעורבות כל קהל בית הספר, שעלול להיות מעורב בפגיעה מקוונת: הנהלה, מורים, תלמידים והורים.

לבית ספר יהיה תקנון, שייבנה בתהליך שיתופי עם כל הגורמים (מנהל, מורים, תלמידים, הורים) באופן אמיתי, ולא רק למראית עין. עקרון זה חשוב לשם הצלחת אכיפת המדיניות. התקנון ישמש לתכנון ולהיערכות מקדימים, לתיאום ציפיות, הגדרת גבולות (מה מותר ומה אסור), והגדרת דרכי האכיפה. התקנון מראש יהיה דינמי, ומתעדכן לעת לעת בתהליך מובנה ומוגדר מראש.

כל השותפים – צוות בית הספר, התלמידים, המורים והקהילה יכירו את הנהלים ואת דרכי אכיפתם ויחתמו על התקנון.

תכנית ההתמודדות צריכה להיות מערכתית, רב ממדית, מתמשכת ועקבית.  להלן הצעה למיזעור תופעת הפגיעה בכלל והפגיעה המקוונת בפרט (על סמךBrown et al., 2006; Campbell, 2005; Gustavo, 2009; Willard, 2006  וניסיון אישי):

על המדיניות לאפשר דווח אנונימי או מאובטח כך ששם המתלונן לא יוודא ברבים. הפתרונות ואכיפת הנהלים אינם כלליים אלא אמורים לתת מענה ספציפי על ההקשר של המקרה. גם אם יש להגיב בעקביות ובדרך ברורה לכל אירוע, יש להתייחס לבעיה גופא, בהלימה לטווח תגובה מתאימה שנקבע מראש. יש לשים לב לאירועים שמתבצעים מחוץ לגבולות בית הספר, אך קשורים קשר ישיר להתנהלות החינוכית ולמעורבים בהם, שהם חלק מבית הספר. לשם כך יש חשוב לערב ולגייס את שיתוף הפעולה של ההורים כאשר ילדיהם מעורבים באופן כלשהו בפגיעה מקוונת, אם כפוגע ואם כקורבן. מומלץ גם, במקרה של מקרה בו מעורבים מספר תלמידים, לעדכן את כל צוות בית הספר, שיהיה ער להשלכות, ובכך להנמיך את הלהבות עוד בתחילתן. יש לנהל מעקב אחר הפגיעות בכדי להבחין בין אירוע חד פעמי לבין אירוע מכוון, חוזר ומתמשך של פגיעה.

תנאי שימוש באתר בית הספר: תנאי שימוש הוא המרכיב הפשוט והנגיש יחסית להתחלת מהלך התמודדות. מדובר על קוד התנהגות באתר בית ספר ובכלים המקוונים שהוא מספק. מאחר והאתר והכלים משמשים את התלמידים לצרכי למידה וחברותא בהקשר בית ספרי, וכל זאת בשליטה, או לפחות בסמכות בית הספר,חיוני להתחיל מכך. מרכיב במדיניות בית  ספר צריך להיות "תנאי שימוש"  – AUP (Acceptable Use Policy) או נהלים בסביבה המקוונת (כמו לכל ספק אינטרנט), תוך הדגשת חשיבות קריאתם, התייחסות אליהם והסכמה להם.

תנאי שימוש בטכנולוגיות: יש לשים לב שתנאי השימוש הם רק לפלטפורמה שבית הספר מספק לשימוש בסביבה מקוונת (אתר בית הספר) למורים ולתלמידים. חשוב  להרחיב את ההנחיות גם לשימוש במכשירים ניידים, מחשבים אישיים, מצלמות וכד', כחלק מציוד המשמש גם לצרכי הלמידה בבית הספר.

תנאי השימוש צריכים להיות בהלימה למדיניות בית הספר: לחזון החינוכי ולקווי היסוד של השליחות הפדגוגית והחברתית שבית הספר לוקח על עצמו. עליו להבהיר תאני התנהגות מקובלת ואנה מקובלת בסביבה המקוונת שמספק בית הספר לתלמידיו, מהו חומר לא ראוי לפרסום, כיצד נשמרים ומוגנים פרטי מידע אישיים של כל לומד ואיש סגל במוסד, והצהרה בנחיצות של דיווח בכל מקרה של פגיעה מקוונת. לכן מומלץ להוציא מדיניות זו כחלק מהאמנה הבית ספרית, שעל כל מורה, תלמיד והורה לחתום עליה כשותף ומזדהה עם עקרונותיה  (Brown et al, 2006).

אמנה בית ספרית והדגשת ה"חידוש" של ההתייחסות לסביבה המקוונת. אמנה בית ספרית היא הקוד ההתנהגותי בשטח בית הספר, כשההתייחסות לסביבה המקוונת, ב"תנאי השימוש" (ר' כאן למעלה) היא חלק ממנה. בתור התחלה ניתן להסתמך על חוסר מנכ"ל תש"ע 1/א, ספטמבר 2009 (ראה נספח) כמו גם תנאי שימוש המכוונים לקוד התנהגות בסביבה המקוונת שמטעם בית הספר המשמשת להוראה ולמידה. האמנה מחייבת את התלמידים, המורים, הצוות החינוכי וההורים ועל כל אלה להביע מודעותם והסכמתם ולחתום עליה. יש להקפיד לא רק לפרסמה כנייר המושלך כלאחר יד אלא לדאוג לקריאתה, להבנתה, להתייחסות אליה ולהתחייבות אליה. ניתן לעשות זאת באמצעות אישור קריאתה וקבלה, על ידי כל הגורמים, בטופס מקוון.

קהל היעד: התמודדות  עם הפגיעה המקוונת מחייבת אחריות משותפת של כל הגורמים המעורבים בחינוך: הצוות החינוכי, התלמידים, ההורים וגורמים בקהילה ובישוב.

מנהל בית הספר: המנהל אחראי להובלת התכנית בבית ספרו, בשיתוף הצוות החינוכי ויתר הגורמים.

הצוות החינוכי: הצוות החינוכי משמש דוגמה אישית להתנהגות ראויה ומהווה דמויות משמעותיות לשיתוף, תמיכה, הגנה ומציאת פתרונות, תוך יצירת תנאים המזמנים שיח, הקשבה ודיווח. על כל הצוות ללמוד את התופעה על היבטיה, אם בהשתלמות הכשרה, אם במפגשי חדר מורים. מאחר ומדובר בטכנולוגיה משתנה המביאה לדינמיות בתופעת הפגיעה המקוונת, בה עולות מידי פעם התנסויות חדשות של דרכי פגיעה, יש ליזום מפגשי עדכון במהלך השנה ולדאוג לעדכון ושילוב מורים חדשים בתהליך.

אסטרטגית הוראה: על הצוות החינוכי לאמץ אסטרטגיה של הפיכת מקרה לארוע לימודי, ובכך ניתן יהיה להנחיל באופן חינוכי, אוטנטי, על בסיס הקשרים של מקרים הנגועים ישירות לבית הספר, ולא רק לעמוד בתקנות.

מומחים ומדריכים חיצוניים: גם אם מסתייעים בגורמים ומומחים חיצוניים לפרק זמן מסוים, הדגש הוא על העצמת הכוחות הפנימיים של בית הספר על ידי העמקת המודעות והכשרתם להתמודדות עם הנושא.

ההורים והקהילה: מאחר וחלק גדול מהתופעה מתרחש ברשת ולא בגבולות בית  ספר, על בית הספר ליזום הרצאות וסדנאות להורים, להבהרת התופעה ולמתן כלים להתמודדות ולפיקוח על התנהלות ילדיהם בטכנולוגיה, כגון כיצד לשמור תמונת מסך ואמצעים נוספים שיסייעו לזהות את התוקף המקוון. יש ללמדם כיצד לעודד את התלמידים לשתפם באירועי פכיעה מקוונת, מבלי לחשוש מהגבלת הגישה לטכנולוגיות או מפיקוח יתר של ההורים על ילדיהם.

התלמידים: קהל היעד הישיר הנו התלמידים. פגיעה מקוונת נובעת מהם ונעשית על ידם. על האקלים הבית ספרי לעודד את הצעירים לשתף את המבוגרים במקרים בהם הם עדים או מטרה לפגיעה מקוונת ללא חשש מהתוצאות, ביניהן הגבלת הנגישות לטכנולוגיה (החרמה של ההורים, פיקוח יתר וכד'). לעדים העומדים מן הצד, תפקיד מפתח במזעור התופעה, ולכן יש לעודד באמצעות מעורבות חינוכית דיווח שכזה למורים ו/או להורים.

.

גילאי ההתערבות: התכנית רב גילאית ורב שנתית, מתחילה בגילאים הצעירים ומתייחסת לסביבה החברתית והמשפחתית של הילד. התרחבות היחסים החברתיים מחוץ למשפחה בגיל ההתבגרות ואיכותם, קשורים לתוצאות התנהגויות שונות. באמצעות אינטראקציה עם חברים בני גילם, המתבגר לומד כיצד לשתף פעולה, לראות דברים בפרספקטיבה אחרת, ולספק צרכים גדלים של אינטימיות. צעירים שמדווחים על חברים קרובים הם בטוחים יותר בעצמם, מגלים התנהגות אלטרואיסטית ופחות תוקפנית, כמו גם מעורבות גדולה יותר בבית הספר ומודעות לנטייה האישית שלהם בבחירת מקצוע. מעורבות הורים בחיי הצעיר, עשויה להיות מאד מועילה למניעת הצקות ופגיעה מקוונת. עצם התמיכה וההנחיה כיצד להגיב, ובמקרה הצורך להגיב בעצמם, הן ערובה להקטנת המקרים של פגיעה מקוונת.  (Gustavo, 2009).

.

תחומי ההתערבות: על התכנית להיות משולבת בכל תחומי העשייה החינוכית, הן הלימודית והן הטיפולית- רגשית.

תכנית ההתמודדות מבוססת ניטור, מעקב, בקרה והערכה. תפקידם לעודד את המודעות לתופעה, להיקפה ולאופייה, לשמש בסיס נתונים לבניית ההתערבות ולשמש כלי הערכה ובקרה.

.

פתרון טכנולוגי

פתרונות טכנולוגיים אינם עומדים בפני עצמם, אלא כחלק מפתרון התנהגותי ומערכתי. בפועל מדובר על אפשרות מעקב וזיהוי של משתמשים בכלים המקוונים שמספק אתר בית הספר. הטרדה בדיון מקוון, או באמצעות מייל, גם אם היא אנונימית, ניתן בעקרון, לדעת מי יזם זאת, ובאיזה כלי מקוון (אתר, מערכת וובית) הוא השתמש. כל זאת בתנאי שזה נעשה ממחשבים בבית הספר, ו/או זיהוי המחשב שממנו נכנסו למערכת, גם אם המחשב הוא מהבית, מחשב אישי נייד וכד'. הדבר קל יותר אם יש קשר הדוק לספק האינטרנט שמשתף פעולה. בנוסף, קיימים אמצעי חסימה לתנאים שונים, אך מהניסיון הנצבר, צעירים בעלי יוזמה ומוטיבציה, יכולים לעקוף אותם.

פתרון נוסף לפגיעה הנעשית ישירות באמצעות חפיצים אישיים של התלמידים, מאומץ יותר ויותר על ידי בתי הספר, אף על הבעייתיות החוקית והיישומית: אי שימוש בחפיצים אישיים כסלולר, מצלמות וכד' בגבולות בית הספר.

סיכום

למרות שהתופעה ידועה ומוכרת היטב בהוויית בית הספר, היא מועצמת מאד כתוצאה משימוש בסביבה המקוונת.

פגיעה מקוונת היא נושא שהולך ותופס מקום גובר והולך בשיח החינוכי, וההתמודדות עימה כרוכה במבוכה ובחוסר ידע. ההתמודדות עם התופעה היא מהלך מערכתי רב שנתי, של כל הגורמים השותפים בחינוך, כולל הורים וקהילה. מפתח לכך הוא העלאת מודעות המורים לנושא, גיבוש דרכים הולמות למיגור התופעה, בהתייחסות טיפולית חברתית ואישית, וקביעת הנחיות, נהלים וכלים להתמודדות עם התופעה בחינוך.

מאמץ מרוכז, כמו הכרזה על קדימות לאומית/ מחוזית, כפי שנעשה במספר מדינות באירופה, ארה"ב אוסטרליה וניו-זילנד, יכול להניב גם כלים התנהגותיים המפותחים על ידי אנשי מקצוע, ומשולבים במדיניות מזעור הפגיעה בכלל במוסדות החינוך.

.

ההפניות למקורות המופיעים כאן, מצביעים על המקורות שתמצאו בדף ייעודי לשם כך: פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה