מניעה ובלימה של עימותים באינטראקציה מקוונת

מניעה ובלימה של עימותים באינטראקציה המקוונת

חזרה לדף ראשי אינטראקציה מקוונת

עידית אבני ודר' אברום רותם

5 גורמים מרכזים שיש לקחת בחשבון כשחושבים כיצד מנוע ולבלום עימותים בשיח מקוון:

(1) איננו יכולים לראות או לשמוע תחום גדול של מחוות שאנו חווים באופן נורמלי בשיחה פנים מול פנים, כדי להבין אם המאזין מבין את המסר שלנו, וההפך. הסכמה, אי-הסכמה, תחושת אי נוחות, מתח, מועקה או של פתיחות. בשיח מקוון אנו חייבים לוודא זאת על ידי שאלה מפורשת. (2) היעדר יחס אישי – לעיתים אנשים המקושרים באופן מקוון חווים איבוד עכבות: כותבים, מתבטאים, עוסקים ואומרים דברים שלא היו אומרים באופן אחר. בתקשורת מקוונת נורמות התנהגות מקובלות הופכות עמומות ויותר פתוחות לפרוש אישי. בעצם קביעת נורמות התנהגות המוסכמות על כולם ליישום, ניתן לאזן את חוסר/איבוד העכבות. (3) אפקט ההשהיה בתקשורת אסינכרונית בעת כתיבת הודעות – כשיש זמן לכתיבת הודעה, ללא צורך לתגובה מידית, הכתיבה נעשית בשיקול דעת, בניית הטיעון/ המסר באופן מושכל יותר, והתייחסות מידתית. בתקשורת מיידית (סינכרונית), השהייה ("שקט") מתפרשת באופן שונה, בדרך כלל כאי הקשבה, זלזול בבן השיח, אי התחשבות וכד'. [להרחבה בנושא אפקט ההשהייה – ראה רותם ופלד (2008) לקראת בית ספר מקוון, הוצ' מופ"ת, ת"א: פרק 5 "מיידיות כמכשול" עמ' 100] (4) תפיסת מרחב פרטי מול ציבורי – לאנשים יש מידה שונה של סובלנות להגדרה מהו פרטי ומהו ציבורי. הבדלי תפיסה זו צריכים להילקח בחשבון כאשר הם דנים או מוצאים עצמם מצויים בסוגיה זו. (5) הגבלות בקריאה וכתיבה – לא כולנו סופרים או משוררים, ורובנו מנהלים חיים אינטנסיביים, ולא משקיעים תשומת לב לפרטים בכתיבה, וקוראים מהר וברפרוף. הגבלות אלה עלולות לגרום לפרוש לא נכון של המסר עליו מגיבים, ולאי הבנות. לכן יש להיות יסודי, ממוקד וברור, ולהשקיע זמן בקריאה להבין היטב את כוונת הכותב. מהצד השני – יש לכתוב בקיצור, בבהירות, בשפה מקובלת, ובאופן פשוט ולא מורכב.

להלן 4 המלצות למניעת סכסוכים בסביבה מקוונת

(1) כתוב תמיד בגוף ראשון- "אני", ולא בגוף שני- "אתה". אנו כותבים בגוף ראשון כאשר אנו חשים בטוחים אודות דבר מה וברצוננו להדגים כיצד אנו מרגישים אודות זה בפני האחר. השתמש ב"אני" במקום "לספר" לאדם אחר מה את רוצה שהוא יעשה או לא יעשה, ללא תלות בהיררכיה שאתה והוא מצויים. למשל: "אחוש נח אם קודם כל תפרט למה אתה מתכוון בקשר לתכנית" ולא לכתוב "לא פרטת את דעתך ובלבלת את כולנו". " פניה בגוף ראשון- מייצגת את הצורך שלך באופן ברור ומכובד, מבלי לגרום להתנגדות ובלימה, כמו גם השפלה ופגיעה מיותרת ולא קבילה בשום מקרה: "מה שכתבת הוא לא משמעותי", וכד'… כתיבה בגוף ראשון  יעילה מורכבת מ- 3 חלקים: 'כשאני רואה/שומע (התנהגות), אני חש ש… (רגש), מה שמאד הייתי רוצה הוא/ אשמח ש… (מה רצוי)'. לדוגמא: "קראתי את מה שכתבת בנושא. אני חש שלא הבנת את כוונתי. הייתי שמח אם תתקן ברוח הדברים שהבהרתי, ושלח לי שוב." "קראתי בעיון את מה שכתבת, ונוצר בי הרושם שעשית זאת על מנת לפגוע בי ללא הצדקה. אשמח אם תבהיר את כוונתך". (2) פרוש אישי – בדיקת ההנחות/ נקודות המוצא: הפרוש שלנו למה שאנו רואים או שומעים, הם תוצאה של ניסיון למלא את המידע הסמוי והחסר בשיח. פרוש אישי תמיד קיים. הוא מושתת על הנטיות, הגישות, האמונות, הקשר/ היחס שלך לכותב, והשקפת העולם האישית. לכן בדיקת ההנחות האישיות, נקודות המוצא שלנו היא חיונית. תגובה הולמת היא לדוגמא: "כשקראתי את הדברים שלך, הבנתי ש…. האם זה כך?" (3) הקשבה/ קריאה פעילה בניית מסמך עם אחר/ים תלויה בתשומת הלב במהלך התקשורת בין המשתתפים. זכור שבמהלך הכתיבה, לא ניתן להשתמש בניד ראש להסכמה, או לשמוע הערת הסכמה כלשהי. תקשורת מתרחשת ברמות שונות, וכל מסר צריך להיות מדויק, בהיר ומובן בכל הרמות. • מידע – ככותב, היה אינפורמטיבי וברור ככל האפשר. הצג רקע ופרטים רלוונטיים. כקורא/ מאזין, שאל שאלות שמסיעות גם לאחרים להעמיק בנושא. הגב על מה שקראת/שמעת אם אכן המידע הובן כראוי. • רגש – רגש הוא חלק בלתי נפרד מהוויתנו. בתרבויות שונות, ביטוי רגש הוא הפגנת רפיון ומורת רוח, במיוחד רגשות שליליות. בשיח של פנים מול פנים קל הרבה יותר ולקלוט רגשות, ולהגיב באופן הולם. מחוות קוליים (טון, שינוי עוצמה) הם סמנים שנבלמים בתקשורת כתובה. כמרצה או כותב, יש לוודא  (גם כשאתה חש "לחוץ", או נגרמת לך מועקה מהתכתובת) , שהאופן בו תבטא את הרגשות יהיה בגוף ראשון. כקורא, וודא לבטא רגשות אלה. אם אתה "מבואס" כתוצאה מהשיח המקוון – בטא זאת, וההפך כמובן. רגשות שאינם מבוטאים באופן פתוח, אך אתה חש אי נוחות שיש משהו סמוי, כדאי להביא זאת לשיחה/ לדיאלוג המקוון. כמו "אני חש שאתה חש מוטרד/ אינך במיטבך ולכם ענית כך… האם אני צודק?"; "דבריך גרמו לי לחוש לא נח, אשמח אם תבהיר…" (4) מודעות לשוני בתפיסות תפיסות אנשים יכולות להיות שונות מאד ואישיות. אנו חייבים להפנים שאמונות של אנשים אחרים הם בעוצמה כמו שאצלך, ולגיטימיות זהה, גם אם הם רואים את הדברים באופן שונה לגמרי ממך. אופן הראייה שלהם, גם אם הוא שונה מהותית משלך, הוא באותה תקפות וחשיבות כמו שלך. לכן עלינו לשאוף להבין את נקודת הראייה של האחר על ידי שיח פתוח ומבהיר. גם בתקשורת יש להביא זאת לידי ביטוי כמו "כפי שאני רואה זאת…", מנקודה לא שיפוטית, שבונה יחסים בינאישיים והשגת מטרות באופן יעיל יותר והולם. . ותזכורת…. סכסוכים קורים – סכסוך ואי הסכמה הם הזדמנויות טובות ללמידה והעצמה אישית ובינאישית. זאת על ידי שיח עם עצמך, כגון: מה גרם לי להגיב אמוציונאלית בעוצמה כזו (בדרך כלל פגיעות וכעס)? מתי/עם/ מי ובאיזו תכיפות תגובה כזאת מתרחשת? יש לזכור שכדי להשיג באופן מרבי את יעדך, זה יעשה רק בפתרון- win-win ["זה נהנה וזה לא חסר" (תל' בבלי בבא קמא דף כ/ב)], ללא צורך להיות צודק או לא צודק. המטרה היא להשיג מענה למירב הצרכים שלך, לא להיות צודק! זו ההזדמנות לוותר לחלוטין על שיפוט, האשמה והתגוננות, ופתח ליצירתיות במציאת דרכים חדשות לתגובה, במקום לפעילות מותנית, שבאה ממקום אמוציונאלי לא מודעת. . סוגיות בעניין. אלה הן סוגיות שאין להן תשובה אחת "נכונה", אך צידה למסע של תהייה והעצמה אישית וקבוצתית:
  • מה עלינו לעשות כדי לתמוך בקבוצה, להפחית את האנרגיה של התנהגות לא ראויה, במקום להתנתק מקבוצה כתוצאה מכך?
  • כיצד אנו יוצאים נשכרים מנקודות ראייה ותובנות שניתן לפתח ולרכוש מהתנסות בהתמודדות עם התנהגות לא ראויה במרחב מקוון?
  • כיצד אנו מאזנים בעימות בין עידוד והנחיה של משתתפים לתקשורת הולמת, לבין מרדף אחר משתתפים שאינם משתפים פעולה, ואינם יודעים כיצד לנהוג באופן הולם.
  • כיצד אנו מגבשים קבוצת מתדיינים במרחב מקוון לפתרון עימות
  • איך אנו פונים ומדברים עם אנשים שבאמת מטרידים?
  • כיצד נדע מתי להפעיל סמכות ["ככה זה"] לבלום התנהגות הרסנית במרחב המקוון?
. מסתמך על המאמר (4.2004) – לא רק ולא תרגום מילולי: Avoiding Online Misunderstandings מאת Michele Paradis and Nancy White ———————————————————————————————————-

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.