שלבי התפתחות מוסרית על פי קולברג

שלבי התפתחות מוסרית על פי קולברג

אברום רותם ועידית אבני

חזרה לדף על אתיקה ומוסר

אחד הדמויות הבולטות בפיתוח תיאורטי של שלבי התפתחות מודעות מוסרית אצל האדם, הנו לורנס קולברג (1927-1987 ) – Lawrence Kohlberg פסיכולוג אמריקאי. במחקריו ושל ממשיכי דרכו לאורך שנים רבות, (החל משנות ה- 50 ואילך) ברחבי העולם בחברות שונות, התגבש סולם התפתחות אישית "התפתחות מוסרית על פי קולברג". להלן סיכום קצר של סולם זה, מתוך הבנה וידיעה שישנם עוד גישות ומודלים, שלא רואים עין בעין את שלבי התפתחות אלה. אך בגלל הראשוניות בגיבוש סולם שכזה, על סמך מחקרים רבים בקרב ילדים ובני נוער, ותפוצתו הרחבה אנו מביאים כאן את מתווה הסולם. . הנחת הבסיס היא שאדם רוצה להיות מוסרי. ככל שהאדם מתפתח בהבנתו השכלית, כך מתפתחת מוסריותו. מכאן, שניתן בחינוך הולם להעצים התפתחות מוסרית של צעירים בהיא בעיקרה, התפתחות קוגניטיבית. כיום, הטיעון המקובל מורכב הרבה יותר מהתפתחות קוגניטיבית בלבד, אך ביסוס התפתחות מוסרית כקוגניטיבית היא עדיין מהווה בסיס לרעיון זה. הסולם בנוי משלש רמות. בכל רמה שני שלבים. ושלב שביעי היפוטטי, שלא הוכח על פי מחקרים, אך פורסם בערוב ימיו של קולברג כשלב נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו בהתפתחות מודעות (הלכה) והתנהגות (מעשה) מוסריים. . א. הרמה הקדם קונוונציונלית ("קדם מוסכמות" – קונווקציה – השגור, המוסכם)Pre-Conventional. נמצא זאת גם כרמה הטרום מוסריות. רמה זו מאופינת בהחלטות מוסריות הנובעות מתוך הימנעות מעונשים, קבלת פרס וציות לדמויות סמכותיות. אין בה תחושת צדק, מודעות וכוונה פנימית לעשיית טוב. שלב 1 – ציות לכללים מוסריים כדי להימנע מעונש או לקבל פרס: המניע הוא אישי בלבד, ללא כל התחשבות באחר. עושה טוב ו/או נמנע מעשיית רע כדי לא להיפגע: לחמוק מעונשים, לציית לבעלי סמכות. שלב 2 – בנוסף לשלב 1, ישנה התחשבות מסוימת ברווחת האחר, ואף ניצני הגינות הגינות כאשר המעשה משתלם, והדדיות כמעשה חליפין – הבנה שניתן לבצע עסקה של "אני לא פוגע בך", לצורך קבלת טובת הנאה אישית, אך לא מתוך מניע מוסרי פנימי. ב. רמת הקונווקציה Conventional רמה של אתיקה המושתתת על ציות למוסכמות, חוק וסדר חברתי. שלב 3 – כיבוד מוסכמות מתוך שותפות בין אישית – המודעות המוסרית מתיחסת לדעת הקהל, להתנהגות מקובלת על ידי החברה הקרובה או זו המוצאת חן בעיני אחרים, כדוגמה "הילד הטוב" בעיני בני המשפחה. ההתנהגות נובעת מהצורך למלא את הציפיות של החברה. אין חשיבה עצמאית, תפיסה סטריאוטיפית בהתאם לדימויים של התנהגות הולמת לדעת הקהל. שלב 4- מוסר של חוק וסדר לשמור ולפתח את רווחת החברה – מניעי ההתנהגות המוסרית מושתתים על שמירת החוק, הסדר ומוסכמות החברה, ומכאן גילוי דרך ארץ לבעלי סמכות שהם נציגי החברה. אדם מוסרי בשלב זה הוא אדם ששומר על חוק וסדר חברתי, ולשם כך הוא פועל לטובת רווחת החברה בעיניו. החוק מקודש, והוא הקובע את פני האתיקה. ג. רמת הבָּתַר קונוונציונאלי Post-conventional רמה זו מתאפינת במודעות לזכויות הפרט האחר: זכויות המעוגנות באמנות ומוסכמות, כמו גם היצמדות לערכי צדק אוניברסליים שאינם תלויים באמונות, דעות ותרבות של ציבורים שונים בחברה. שלב 5 – התנהגות מוסרית המושתתת על הסכם חברתי: התנהגות לפי חוזה חברתי שהוסכם עליו מראש, מתוך הבנה שהסכמה חברתית היא דבר הניתן לשינוי, אם מסכימים על כך. זו גישה ביקורתית ליעילות החוקים וזכויות הפרט. מחויבות לערכים מוסכמים באמנות, כללים וחוקים. אתיקה ברמת מודעות מוסרית זו, היא היצמדות לזכויות הפרט מוסכמות כמו גם בחוקים. השוני בין שלב זה לשלב 4, שכאן ישנה מודעות שזכויות הפרט ועקרונות צדק הם מעל חוק שרירותי, ואם הוא סותר את עקרונות הצדק האוניברסלי – יש לשנות אותו ולא להשלים שיש לנהוג לפיו, אך עדיין הקו המנחה הוא החוק והסדר לרווחת החברה, ולא ערכי הצדק. שלב 6 – מצפון אישי כעיקרון מוביל. המצפון הוא הקובע מה נכון ומה לא בהתאם לעקרונות מוסריים שאומצו על ידי הפרט, בדגש על שוויון בזכויות אדם באשר הוא, כמו גם של בעלי חיים. למעשה שלב זה הוא מחויבות לעקרונות צדק אוניברסליים: הם מעל הכל, כולל מעל החוק והסדר החברתי, ומכתיבים את ההחלטות המוסריות וההתנהגות המוסרית. שלבים נוספים שלב 7 – בערוב ימיו, הציע קולברג עם עמיתיו (1981) שלב מודעות מוסרית שביעי – "מוסר מעבר לטבע" Transcendental Morality- , מוסר עם אוריינטציה קוסמית, המחברת בין תפיסה דתית להנמקה רציונלית. הקושי למצוא עדויות מחקריות לשלב 6 (ראה כאן למעלה) וודאי לשלב 7 זה, הובילו אותם להדגיש את האופי הספקולטיבי של שלב זה, והוא לא שולב כשלב מוכח ומושתת מחקרית למדרג ששת השלבים האחרים. הרעיון הוא ששלב 7 הנו מודעות גבוהה של סדר מוסרי קוסמי, שמחוץ לעולם החומר, ותפיסה דתית המתבטאת בודבקות מלאה לסדר זה וכלליו, מעל כל נוהג, חוק וכללים בחברה.

על השלב ה- 7 של קולברג ראו:

Clark P. and  Kohlberg L., ed. (1981). "Moral Development, Religious Thinking, and the Question of a Seventh Stage". Essays on Moral Development Vol. I: Philosophy of Moral Development. San Francisco, CA: Harper & Row

. מספר הבהרות על סולם זה: • סולם זה הנו שלבי חשיבה מוסרית. אין מדובר על "אופי" או "סוג" של אדם מוסרי, כמו גם שאין מדובר על מאפייני התנהגות, אלא "הלכה" בלבד – אופן התיחסות של האדם לסוגיה אתית שהוא נפגש בה, שמשקפות התפתחות מודעות אתית בתוכו. • בהמשך מחקריו, מצאו קולברג ועמיתיו מתאם גבוה בין שלב החשיבה המוסרית לבין התנהגות מוסרית, אך עדיין כתנאי הכרחי אך לא מספיק להתנהגות אתית ניאותה. כלומר אדם יכול לדעת ולהבין מה הדבר הנכון, המוסרי שעליו לנקוט, אך בפועל, הוא יכול להתנהג כבעל רמת חשיבה מוסרית נמוכה יותר (למשל, להצדיק טובת הנאה למרות שהיא אינה מוסרית כי תוצאותיה היא פגיעהבאחר, והוא מבין זאת). • לאורך חייו של האדם, מילד לבוגר, טוען קולברג, נוכל למצוא התפתחות גם בשלבי חשיבה מוסרית אלה אצל כל אחד ואחד, כשממוצע של איש בוגר באוכלוסיה הוא שלב 4 -5. מעטים יותר נמצא שמתנהלים על פי תפיסה אתית שהיא דבקות בעקרונות צדק אוניברסליים, שאינם תלויי מקום, תרבות נוהג או חוק. . השלכות חינוכיות מאחר והנחת היסוד שוהתפתחות מוסרית היא התפתחות קוגניטיבית אליבא דקולברג, חינוך לאדם מוסרי נעשה באמצעות קונפליקט קוגניטיבי וניסיון לבנות אורח חשיבה חדש: לחשוף את הלומד הצעיר למצבים בהם קונפליקט מוסרי מורכב (שיש מספר פתרונות אפשריים סבירים), בהם הוא יוכל באופן מובנה להבין סוגי פתרונות אפשריים ממספר נקודת המבט של המעורבים בסוגיה. על המורה לזמן לתלמיד מצבים המעוררים שאילת שאלות, קונפליקט, אי הסכמה, ויכוח, העלאת דעות אחרות, הקשבה לאחר, בחינת נקודות מבט שונות, התנסות במשחקי תפקידים – על מנת להביא את התלמיד לחשוב על בעיה או ליקוי באופן חשיבתו, להכיר יותר נקודות מבט, והיבטים חדשים שלא ראה קודם, המהווים תנאי למעבר לשלב הבא.

טיפים להורים: כיצד להימנע ולהגיב לפגיעה מקוונת

 

טיפים להורים: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת ולהגיב במקרה שהיא מתרחשת

חזרה לדף מניעת פגיעה מקוונת  להורים

.

טיפים להורים: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת

.

1. בסס לעצמך את התפיסה: כל הכללים לאינטראקציה בינאישית בחיים האמיתיים, תקפים גם לאינטראקציה מקוונת )ברשת, בדוא"ל, בטלפון סלולרי וכד'). המסר שעליך להעביר לילדיך הוא שפגיעה מקוונת במרחב וירטואלי גורמת לנזק ופגיעה ממשיים, הגורמים לכאב בעולם האמיתי, לאנשים אמיתיים. 2. וודא שבית הספר שילדך לומד בו יש תכנית חינוכית להכשרה לאינטרנט בטוח. וודא שהתכנית אינה כוללת רק איום של פראי-אדם העוסקים במין, אלא גם כיצד למנוע ולהגיב להטרדה על ידי עמיתים ברשת, יצירת אינטראקציה מושכלת ברשתות חברתיות, ואתיקה של תקשורת מקוונת. 3. חנך את ילדך להתנהגות הולמת בסיסית באינטרנט. הסבר להם על האיומים העלולים להתממש בשימוש לא הולם (כמו נזק למוניטין האישי, הסתבכות עם בית הספר או אף עם המשטרה וכד') 4. שמש מודל למשתמש ראוי בטכנולוגיה. אל תציק לאחרים, אל תתבדח על חשבונם כשאתה משתמש ברשת, במיוחד כשילדך בסביבה. אל תכתוב הודעות מידיות (SMS) או תשתמש בחפיץ טכנולוגי תוך כדי נהיגה, וכ'ו. אל תתחכם, ואל תנהג באופן שעלול לפגום בתדמיתך בעיני ילדיך ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים אחרים. ילדיך צופים בך גם שם, לומדים ממך, ועלולים להתבייש בך. 5. עקוב אחר פעילות ילדיך כשהם ברשת. ניתן לעשות זאת באופן לא פורמלי (צפייה בלבד בתגובות שהם מותירים ברשת למשל) כמו גם באופן פורמלי באמצעות כלי תכנה ייעודי. עם זאת השתדל לעשות את המעקב באופן גלוי להם, לא מאיים ומכבד את פרטיותם ורצונותיהם בעניין. רק במקרה של חשד סביר להתנהגות לא הולמת, עשה מעקב דיסקרטי אחריהם, השתדל מאד שזה לא ייודא להם, ובכל מקרה אל תהפוך זאת להרגל קבוע. זכור שפגיעה בפרטיות שלהם ובכבודם עלול לגרום נזק גדול יותר מהתועלת של מעקב אחריהם. במקרה כזה הם ירדו למחתרת כדי להתחמק ממך, ועלולים להחמיר את התנהגותם עקב כך כמחאה. למשל, בקש מהם להיות" חבר" ברשת החברתית, אל תתערב ותגיב,ותהיה צופה בלבד. הצע להם להיות "חבר" גם אצלך. זה גם ירגיע את ההתנהגות שלך ברשת שתדע שגם הם צופים הך שם. ככלל, חשוב שתתנסה בכלים ובהוויה המקוונת שהילדים שלך מתעסקים, כולל פעילויות קונקרטיות (למשל, השתתפות פעילה ברשת חברתית, בניית חוה בפייסבוק, להצטרף למשחק ברשת (הצע לעשות זאת גם איתם) וכד'. בכל מקרה היזהר לא להישאב להתנהגויות אופיניות של התמכרות, התלהמות, השתטות ואיבוד הראש ברשת… 6. השתמש בכלי סינון וחסימה של תכנים פוגעניים. עם זאת זכור שמחקרים מראים שכלים אלה לא אפקטיביים במיוחד, וילדים יכולים לעקוף אותם בקלות. לכןהתעקש רק על תכנים קונקרטיים (הימורים, פורנוגרפיה, גזענות…) זאת בתנאי שאתה לא צרכן של תכנים כאלה, ואם כן, אז בהחלט יש לך בעיה שעליך לפתור בטרם תדרוש משהו מילדיך. זכור שכלי בקרה והגבלה מקוונים בלבד אינם אפקטיביים ללא הסברה ומודליניג (דוגמא אישית) כנה ואמיתי. 7. היה ער לסימני הזהרה או מצוקה אצל ילדיך. הגבר את הקשב הסמוי והגלוי להם, אם משהו לא כשורה ולא מצוי מתרחש בשימוש שלהם בטכנולוגיה. ככלל, הסתגרות, המנעות מחברים, דאגה, אדישות, התחמקות לא אופינית משאלות ודאגה לשלומו, אובססיה בשימושברשת, או לחילופין, המנעות משימוש, הם סימנים שילדך עלול להיות פוגע או נפגע בפגיעה מקוונת. 8. ניתן להשתמש באמנה ביתית לשימוש בטוח באינטרנט  (ראו דוגמא מצ"ב (אנגלית)) כמו גם בטלפון סלולרי (ראו דוגמא המצ"ב (אנגלית)), שבה מפורטות התנהגויות הלומות שאינן הולמות בשימוש בסביבה מקוונת וטכנולוגית התקשורת .. נסח אמנה כזאת יחד עם ילדיך, ובשיתוף מלא עמם, כשכל בני המשפחה חותמים עליה בחגיגיות, ומקבעים העתקים שלה במקום בולט ליד המחשב. 9. פתח וממש תקשורת פתוחה וכנה עם ילדיך, כך שבמקרה שיחוו פגיעה, הם ידווחו לך. קורבן של פגיעה מקוונת בפרט, כמו גם צופה מן הצד על מעשים כאלה, חייבים להיות בטוחים שדיווח למבוגר שעומד לצידם ובעדם, יתמוך בהם באופן ראוי ואמפטי, ולא יגביר את הבעיה. 10. שדר לילדיך ותמוך בהם באופן בו באים לידי ביטוי ערכים מוסריים נעלים, בייחוד אלה שעוסקים שיחס לאחר בכבוד והערכה מלאים. 11. דבר עם ילדיך בנושא. וודא שהם מבינים לגמרי כיצד טכנולוגיה עלולה לשמש לפגיעה ולשימוש לא הולם. ניתן ליזום פעילות משותפת שתוצאותיה הן חשיבה וחקירה אודות מקרים, כיצד הם היו רוצים שיטפלו בנפגעים ובפוגעים וכד'. (ראו דוגמאות למקרים לשם דיון בהם – אנגלית) . [מבוסס על (עם תוספות): Hinduja S., Patchin J.W (2009). Preventing Cyberbullying Top Ten Tips for Parents, Cyberbullying Research Center ————————————————————- טיפים להורים – כיצד להגיב לארוע של פגיעה מקוונת בו מעורב ילדיך. . 1. וודא שילדך שנפגע זה עתה, חש בטוח ומוגן בתמיכה ככל שנדרש. עליך להראות באמצעות מילים ופעילויות ששניכם שואפים לסיום הפרשה באופן הטוב ביותר: הפגיעה הסתימה, לא תחזור, והחיים לא יהפכו לקשים יותר. 2. חקור את הארוע כך שתבין באופן מלא מה בעצם ארע, מי המעורבים, ואיך זה התחיל. נסה להגיע לשורש הסיבות להתנהגות שגרמה לכך, ובכך תוכל להגיב באופן הולם לארוע, בו ילדך היה קורבן או פוגע. 3. מניעה מסוימת מלגשת לרשת, יכולה בהחלט להישקל כעונש הולם, אך ודאי לא כתגובה לא שקולה ושרירותית.גם במקרה של פגיעה, הימנע מחסימה מידית של ילדך לנגישות למסרים המידיים, לדוא"ל, לרשת החברתית, לטלפון או לאינטרנט בכלל. זו תגובה נמהרת שלא תשיג את המטרה. חסימה כזו לא תבהיר את שורשי הקונפליקט, ואף לא תגביל פגיעה דומה בעתיד. היא עלולה לסגור ערוץ תקשורת פתוח וגלוי בינך לבין ילדך, ולהעצים באופן גלוי התנגדות לחסימה לילדך המורגל לגישה חופשית ברשת, ולמעשה זהו חלק משמעותי מחייו. 4. לאחר הערכת המצב לאשורו, ניתן ליזום מפגש או קשר עם הורים שילדיהם נפגעו או פגעו, רצוי בהנחית דמות מוסמכת מטעם בית הספר לדיון בארוע, בתגובה הראויה שיש לנקוט ובתוצאותיו. 5. אם יש צורך, צור קשר עם ספק האינטרנט או השירות, או ספק שירותי הטלפון שבאמצעותו נעשתה הפגיעה, כדי לקבל מידע מרבי אודות פרטי הארוע, ו/או להסיר חומר פוגעני. 6. במצב נדרש, צור קשר עם המשטרה. זאת במקרים של איומים בפגיעה פיזית בגוף או ברכוש, או בכל איום פלילי אחר כמו בחטיפה, שליחה או דרישה לחומר מיני וכד'. 7. דבר עם הורים אחרים להעלאת המודעות למקרים דומים למקרה שכבר ארע בקרב חבורת הילדים, שילדך נמנה עליהם, מבית הספר או בישוב. התריע בפני הורים ארים, במקרה שילדך מעורב באופן כלשהו בפגיעה מקוונת, כדי שיבדקו את העניין בעצמם, ולראות אם גם ילדם, כלק מחבורה, מעורב באופן כלשהו, ושיבררו אם יש לו מידע שעשוי לסייע. 8. הגב בחומרה ובנחישות למקרים בהם ילדך מעורב בהתנהגות פוגענית מקוונת כלפי אחרים. הגדל את הסנקציות והעונשים אם מקרה זה חוזר על עצמו, ובטא בכך עמדה נחרצת שדבר זה, הצקה ברשת, לא מקובל ואסור לו שיחזור על עצמו. תגובה כזו אינה יכולה להיות מבודדת רק לפגיעה מקוונת, אלא כאפיון קשר הורה-ילד, המעצים ובמקרה הצורך מחזיר למסגרת נורמה מקובלת של התנהגות. 9. התיעץ עם בית הספר של ילדך. ככלל בית הספר אמור להיות עם תשובות וכלים לטיפול בפגיעה מכוונת. אם אתה חש שאין זה כך, מצא את הדרך להניע תהליך בבית הספר, ובמקרה קונקרטי שאתה מחפש תשובות – התייעץ עם אנשי מקצוע מבתי ספר אחרים, או מוסדות, כולל רשות/ עירייה שכן עוסקים וערים לכך. . [מבוסס על (עם תוספות): Hinduja S., Patchin J.W (2009). Responding to Cyberbullying Top Ten Tips for Parents , Cyberbullying Research Center

טיפים להנהלת בית הספר: כיצד להימנע ולהגיב

.

טיפים להנהלת בית הספר: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת ולהגיב במקרה שהיא מתרחשת

חזרה לדף מניעת פגיעה מקוונת בבית הספר

.

טיפים להנהלת בית הספר: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת

.

  1.  בצע הערכה למידת היקף ותחומי הבעיה בבית ספרך. זאת על ידי סקרים או ראיונות לתלמידים. כשיהיה לפניך הנתונים הממשיים, הגדר אסטרטגיה ליישום בקרב סגל ההוראה והלומדים להעצמת הבטיחות בשימוש באינטרנט בדרכים יצירתיות ואפקטיביות.
  2. הגדר באופן ברור שכל אופן של פגיעה מקוונת בביתה ספר אינו קביל, אינו מקובל ויגרום לענישה נחושה ומיידית. יש ליזום שיחות עם הלומדים על פרוש המושג "הפרעה משמעותית". עליהם לדעת שאפילו מעשה שיעשה מחוץ לביתה ספר, השלכותיו עלולות להיות עונש, אם זה גורם לשיבוש או הפרעה משמעותיים בבית הספר.
  3. הגדר כללים ברורים בכל הקשור לשימוש באינטרנט, מדיה חברתית, מחשבים ומכשירים אישיים והשימוש בתקשורת. מומלץ לתלות כרזות ברחבי בית הספר, בכתות, בחדרי המחשב ובמקומות התקהלות, בהם מסרים בעד שמירת רשת נקיה, שירותי מדיה חברתית נקיה, ושימוש הוגן שאינו משמש לצרכי הטרדות והכפשות.
  4. השתמש "בנאמני רשת"/ "נאמני רשת נקיה" מהתלמידים הבוגרים, שינחו את הצעירים יותר באופני תקשורת הגונה, מכבדת ונקיה מהצקות, טרדות והשמצות.
  5. צור חוזה מקיף המתייחס לפגיעה מקוונת במדיניות בית הספר. "קוד של כבוד" או "כללי התנהגות ברשת" שמתארים את הפגיעה המקוונת כהתנהגות לא ראויה. לצורך כך התייעץ עם היועץ המשפטי של בית הספר (גורם משפטי אתו אתה מתייעץ בנושאים שונים הקשורים להתנהלות מול חוק ומשפט- בדרך כלל מדובר ביועץ משפטי של משרד החינוך במחוז או של רשת בתי הספר) לצורך אפיון מתווה פעילות במקרה של הטרדה מקוונת – אודות פעולות שיש לנקוט, וניתן ליישם במצבים מצויים, כמו הטרדת תלמיד או מורה בכל יישום שיתופי ברשת באמצעות הפצת מידע/ תמונות/ השמצות , גידופים ורדיפה.
  6. יש לדאוג לחסימה מובנית ברשת בית הספר לשימוש בתוכנות מסוימות וכלים מקוונים, כמו גם מניעת נגישות לאתרים מסוימים. ולהתריע בחוזה עם בתלמידים על כל ניסיון לעקוף חסימות אלו. עם זאת יש לזכור שחסימת יישומים שיתופיים כמו ווטסאפ, פייסבוק וכד', אינה יעילה. החסימה הטובה ביותר היא חינוך והסברה
  7. טפח אקלים בית ספרי חיובי המושתת על יושר אישי וכבוד הדדי. צור תכנית מניעה הכוללת ערכת הסברה לכתות להעצמת המודעות לנזקי הפוגענות בכלל וברשת בפרט בקרב הצעירים. שלב מומחים להסברה לסגל ההוראה ולתלמידים. הקפד לשלוח מידע עדכני להורים, הכולל את העשיה במניעת פוגענות ברשת בבית הספר, ודיווח שקוף (ללא ציון המעורבים) על ארועים שהתרחשו, התגובה שנעשתה, ולקחים.
———————————————————–

טיפים להנהלת בית הספר: כצד להגיב במקרה של ארוע פגיעה מקוונת

.

  1. חקור את האירוע באופן יסודי, כך שניתן יהיה להפנות משאבים נחוצים לטיפול במקרה, ואם יש צורך, תמיכה בנפגעים והענשת הפוגעים. יש להשקיע זמן לסיכומים ולהפקת לקחים מעשיים, כמו גם דיווח בקרב כלל התלמידים והמורים על הארוע, התגובה, והלקחים.
  2. חפש סיוע וייעוץ מקצועי (ייעוץ פסיכולוגי, ערוב משטרה במקרים קיצוניים, וייעוץ שפטי/חוקי ) לתגובה התנהגותית הולמת ואפקטיבית במקרה של איום אפשרי על ביטחון ורווחת תלמידים או מורים.
  3. כשמתברר זהות הפוגעים, גבש תגובה שעולה בקנה אחד עם הכלה חינוכית, חומרת הפגיעה שנגרמה והנזק שנגרם.
  4. שתף את ההורים במקרה שעורר סערה או הדהודים בקרב התלמידים. ממילא זה יגיע אליהם, עשה זאת גם לשם העברת המסר לתלמידים שנושא הפגיעה מקוונת נלקח ברצינות ובית הספר לא ישלים עמה, ויגיב באופן נחוש.
  5. במקרים בהם מתרחשת פגיעה מקוונת כלפי מורה או תלמיד, אך מחוץ למסגרת/ מרחב האחריות והשפעת בית הספר, סייע להורי הנפגע, ו/או הורי הפוגע לאורך כל הדרך, בהעמדת ייעוץ פסיכולוגי, המלצה להיעזר בעורך דין בתחום, וליווי צמוד לתלמידים/ מורים הנפגעים ו/או הפוגעים שבבית הספר.
  6. בכל ארוע המגיע לידיעתך, קודם כל דאג לשמר תעוד הארוע (צילום ושמירה של מסך של הטקסט/ תמונה/ קול), כך שגם אם זה יעלם/ ימחק מהשירות יהיה תיעוד להמשיך בטיפול אפקטיבי של התלונה. מדובר במסרים מידיים (ווטסאפ למשל) וכל יישום שיתופי (פייסבוק ואחר), והטרדה טלפונית – ופרטי השיחה (מועד, משך), יומן (לוג) הודעות וכד', וכל ממצא אחר הקשור למעשה
  7. כיום ניתן באמצעות רשויות החוק (משטרה, אגוד האינטרנט הישראלי) ליצור קשר עם ספקי השירותים של השירותים שבהם נעשתה הפגיעה . במקרים חמורים פחות, שלא מצדיקים מעורבות משטרתית, ניתן להתלונן בכלים שמעמיד כל שירות שיתופי ברשת כיום, על ניצול לרעה של השירות, הפרת זכות יוצרים, וכל שימוש שנעשה בניגוד להסכמי השירות עליהם חתום המשתמש.
  8. לאגור לקחים ונסיון של בתי ספר אחרים באמצעות הפיקוח המחוזי. בידם יש כלים וקשרים לנתב ולייעץ על הדרך הטובה ביותר ההולמת את המקרה.
  9. תגובה עניינית, בקור רוח ומקצועית לאורך כל הדרך היא המענה ההולם. יש להימנע בכל מחיר בתגובה קיצונית ומתלהמת, מול הנפגעים ו/או הפוגעים והקשורים אליהם (הורים למשל), מתוך הסתכלות על ההשלכות בעתיד הקרוב והרחוק יותר. יש להשתמש באסטרטגית תגובה לא שגרתית ויצירתית, במיוחד עבור מעשי פגיעה לא חמורים, שאינם דורשים מעורבות חיצונית: שיחה שקטה ומקצועית בין הניצים, התנצלות בתפוצה ההולמת את המקרה, פותרת את הבעיה, בתנאי שלא תהיה כפיה להשפיל את המתנצל מעבר לנדרש. ככל שהתגובה תשדר נחישות, תקיפות אך ענייניות ללא אמוציות או נקמה, כך ימנעו ארועים חמורים בעתיד. למשל, תן לפוגע צעיר (מכתה נמוכה) עונש שעליו לכתוב פוסט בבלוג שיפרסם לכל חבריו בבית הספר אודות מניעת פגיעה מקוונת ו/או אודות הנזק שלה בהבטים שונים. לתלמידים בוגרים יותר, להכין מצגת ושעור הסברה מסודר לשכבה הצעירה אודות פגיעה מקוונת, הנזקים שלה וכד'.
  10. להתחלק בנסיון שרכשת בתחום עם אחרים והפיקוח המחוזי, לשם הפצה ללמידת לקחים לאחרים
 

מניעת היפגעות מהצקה מקוונת: טיפים לאבטחת סיסמאות

חזרה לדף הנחיות לתלמיד לרשת בטוחה

מניעת היפגעות מהצקה מקוונת: 10 טיפים לאבטחת סיסמאות לגילאי העשרה

. 1. לעולם אל תמסור סיסמא או קוד לטלפון סלולרי לחברים (בכל רשת חברתית, בדוא"ל או כל שרות דומה). חברות לא תמיד נשארת, ולא תמיד נאמנה, וסיסמא שנתת עלולה לשמש נגדך. 2. בד"כ לסיסמא מלווה שאלה סודית כך, שבמידה ואבדת/שכחת את הסיסמא התשובה לשאלה הסודית תאפשר לך לקבל סיסמא חדשה. הא להשתמש בשאלה סודית שניתן לזכור את התשובה לה בקלות, חודשים ושנים לאחר שקבעת אותה (למשל, שם המורה בכתה א', אישיות אהובה עליך, שם הכלב הראשון וכד') 3. על תקבע סיסמא על סמך מידע אישי כמו תאריך לידה, שמך, כתובת, מספר טלפון שלך וכד'). עם זאת קבע משהו שתוכל לזכור בקלות ולא לשכוח גם לאחר זמן מה. 4. השתמש בסיסמא בסימנים שהם אותיות, מספרים, סימנים למינהם כולל משורה שניה במקלדת (Uppercase). למשל AvruM& 12?. 5. שנה את הסיסמאות החשובות לעיתים קרובות (למשל, בראשית כל לחודש). זכור שהטרחה לשינוי סיסמא פשוט בהרבה וחוסך הרבה עגמת נפש מלשחזר אותה לאחר שהיא נגנבה ושמשה לפריצה לחומר האישי שלך, מה גם שיש מקרים שהדבר בלתי אפשרי. 6. לעולם, ובשום מקרה, לא לספק את הסיסמא שלך במייל או ב- SMS או אמצעים דומים. מי שמבקש זאת, גם לצורך ממשי שלך, הוא אינו מקצועי ואפילו רשלן. יש דרכים אחרות לעשות זאת. 7. סיסמא טובה: המצא לעצמך ראשי תיבות של ביטוי, פסוק, קבוצה של אנשים/ חפצים אחר, המוכר לך בכל תנאי. השתמש גם במספרים או סימנים במידת האפשר. הקפד על סיסמא שאורכה לא פחות מ- 7 סימנים. ניתן להשתמש במילים קצרות המופרדות בסימן. למשל: AvruM$RoteM. 8. אל תשאיר את הסיסמא שלך כתובה ליד/על המחשב. מצא מקום מוגן בו תוכל לאחסן סיסמאות שלך, ולא לסמוך על הזיכרון. מומלץ גם בו, לא לכתוב את כל הסיסמא, בשיטה פשוטה שתוכל להשלימה בקלות. למשל את הסיסמא AvruM$RoteM לכתוב באחסון כ-  –A–$R. 9. השתדל מאד לא להשתמש בסיסמא לשם כניסה לשירותים אישיים המקוונים שלך ממחשבים שאינך מכיר ואינך בוטח לחלוטין. כמו אינטרנט קפה, שדה תעופה, ספריה או מקומות ציבורים אחרים 10. הימנע מלהשתמש בסיסמא אחת למספר שירותים מקוונים אישיים שאת המשתמש. השתמש בסיסמאות שונות לכל שירות. . [מתוך: Hinduja S., Patchin J.W (2009) Password Safety Top Ten Tips for Teens, Cyberbullying Research Center]

תרבות אתית, אקלים אתי

בין אקלים אתי לתרבות אתית

אל דף האב: חינוך ואתיקה .

.

תרבות אתית ארגונית–  הנחות יסוד, תפיסות, אמונות וערכים משותפים של העובדים בארגון לגבי מה מותר ומה אסור, מה ראוי ומה אינו ראוי, ביניהן הנחות סמויות. התרבות קיימת לאורך זמן (אילת, 2008; Schein, 1992).

אקלים אתי ארגוני– המישור ההתנהגותי הפרקטי המבטא את הנורמות, הנהלים והפרקטיקות הארגוניות, המבוססות על הנחות היסוד, תפיסות וערכים של העובדים בארגון לגבי מה מותר ומה אסור. האקלים הוא המשתנה שבאמצעותו ניתן להעריך את האלמנטים של התרבות הארגונית בזמן נתון (אילת, 2008; שפירא-לשצ'ינסקי, ללא שנה; Patterson et al, 2005).

בארט וקולן ( Bart & Cullen, 1988) הציגו שני מימדים של אקלים אתי:

אקלים של אכפתיות ודאגה (Caring) בו לעובדים יש אינטרס אמיתי ברווחתם של האחרים,

אקלים פורמאלי של כללים וחוקים (Rules, Law and Code), המבוסס על תקנות ומדיניות שהארגון קובע, כולל קודים מקצועיים של העובדים.

סנל (2001) טוען כי ארגון לומד מתבסס על שתי מערכות ערכים מוסריים המשלימות אחת את השנייה (מתוך רשף, 2002):

עקרון הדאגה, החמלה והאכפתיות: קרבה, חיבה, סלחנות, אהבה, רצון לאהוב ולהיות נאהב, להקשיב ולהיות קשוב ע"י אחרים, להגיב ולקבל תגובות (אל מול נטישה, ניתוק, חוסר תשומת לב, חוסר הקשבה וחוסר התייחסות).  פגיעה בעיקרון זה היא תחושה של "לא אכפת לכם ממני, אתם לא מתייחסים אלי".

עקרון הצדק– שוויון, הדדיות והוגנות בין בני אדם ,אל מול דיכוי שליטה חוסר שוויון, חוסר הוגנות. פגיעה בעיקרון זה היא תחושה של "זה לא הוגן".

בארק וקולן (Bart & Cullen, 1987) מצאו כי אמון בין חברי הארגון, מקובל יותר באקלים של אכפתיות מאשר באקלים של חוקים. בארגונים שיש בהם קודים מקצועיים, הטמעת קודים אתיים עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר בארגונים בהם האקלים-אתי ארגוני מבוסס על אכפתיות. דוגמא אישית של עשייה מוסרית, קיום הבטחות, מחויבות ותמיכה ארגונית משפיעים יותר על התנהגות אתית מאשר הדרכה ודיבור על אתיקה.

האקלים האתי משפיע על מספר היבטים (אילת, 2008):

1. מחויבות ואכפתיות כלפי העובדים, הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה, הסכמה עם ערכי הארגון ונכונות לפעול למען הגשמת חזונו, גם אם אלה כרוכים בהקרבה ודחיית סיפוקים וצרכים אישיים.

2. אקלים של אכפתיות מקדם שביעות רצון, תחושת סיכוי לקידום וכד'

3. תחושת רווחה well-being. אמון בארגון, אוטונומיה, תמיכה ארגונית וסיוע משפיעים על תפיסה חיובית יותר של הארגון בעיני העובד ועל רווחתו הפסיכולוגית.

4. התנהגות נאותה מבוססת סטנדרטים אתיים.

רשימת מקורות:

 

אילת, ד. (2008). אבחנה בין תרבות ארגונית לאקלים ארגוני ואקלים אתי-ארגוני והשלכות לתוכניות אתיקה ארגוניות. אתר מאמרים. נצפה בתאריך 5.12.09 באתר:

http://www.articles.co.il/article/16606/אבחנה%20בין%20תרבות%20ארגונית%20לאקלים%20ארגוני%20ואקלים%20אתי-ארגוני%20והשלכות%20לתוכניות%20אתיקה%20ארגוניות

רשף, א. (2002). תרבות אתית ועקרונות מוסריים בארגון – תנאים הכרחיים לקידום תהליכי למידה ארגונית. משאבי אנוש, 173, 16-20.

שפירא-לשצ'ינסקי, א. (ללא שנה). ניבוי ומניעה של התנהגויות נסיגה מסוג איחורים, היעדרויות ונטייה לעזוב בעזרת גישה אתית-ארגונית. מחקר במסגרת לימודי דוקטורט, הפקולטה לחינוך, המגמה למנהל החינוך, אוניברסיטת חיפה. נצפה בתאריך 5.12.09 באתר:

http://gsb.haifa.ac.il/~agudair/files/con_withdrawal%20behavior%202.5.2005%201112.doc

Bart, V., Cullen, J.B. (1987). A Theory and Measure of Ethical Climate in Organizations. Research in Corporate Social Performance and Policy, 9, 51–71.

Bart, V., Cullen, J.B. (1988). The organizational bases of ethical work climates. Administrative Science Quarterly, 33 (1), 25- 101.

Snell .R. S. (2001). Moral Foundation of Moral Organization. Human Relations, 54 (3), ,319 – 342.

Patterson, M. G., West, M. A., Shackleton, V. J., Dawson, J. F., Lawthom, R., Maitlis, S., et al. (2005). Validating the organizational climate measure: Links to managerial practices, productivity and innovation. Journal of Organizational Behavior, 26 (4), 379-408.

Schein .E.R(1992) Organizational Culture and leadership .Jossey-Bass.