נוהל שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר

נוהל  שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר

עידית אבני ואברום רותם נובמבר2010

ראו גם המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?
מתוארת בזאת הצעה לנוהל  שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. (עדכון אחרון: 27-2-2011). הערה: הנוהל הנ"ל הוצע למשרד החינוך, ולא התקבל, אך כתוצאה ממנו הוצע נוהל מטעם המשרד, שגם לאחר מספר ורסיות, אי התאמה עם נוהלים, כולל נוהל של פייסבוק למשל, וביקורת ציבורית עזה,  לא הפך לנוהל מקובל ושקול לשטח. נוהל מקוצר של 12 כללים מצ"בכאן בהמשך הכתבה. נוהל מורחב עם הסברים תמצאו במסמך המלא "מתווה למדיניות בית הספר לשימוש במדיה חברתית" מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו. עם זאת נשמח למשוב, הצעות לתוספות ועדכונים.

נוהל שימוש ברשת חברתית בבית הספר

למסמך המלא (pdf)
עם הפעילות הגוברת ברשתות חברתיות מקוונות יש להעלות את מודעות אנשי החינוך למדיניות ההתנהלות ברשת החברתית, בהתייחס להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם להתנהלות אישית-פרטית, כדי למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. רשת חברתית מקוונת היא אחד האמצעים של כלי "מדיה חברתית" ברשת האינטרנט, ביניהם: יומני רשת (בלוגים) אישיים, מיקרובלוג  (טוויטר ודומיו), תגוביות (טוקבקים) לכתבות ומידע מכל סוג ברשת וסביבות לשיתוף ופרסום תכנים במאגרים אישיים-שיתופיים ייעודיים לתמונות, למסמכים, לסרטונים, למוסיקה, לרשימות מועדפים ועוד. אלה מאפשרים לכל משתמש לממש תקשורת בינאישית, פרסום והחלפת פרטי מידע אישיים וציבוריים, תוך בחירת אופן ההזדהות ודרכי השימוש ברשת. לצד הרשת החברתית הציבורית (כמו הפייסבוק) קיימות רשתות חברתיות הייעודיות לחינוך.
א׳‏. שימוש ברשת חברתית לצרכי מיתוג בית הספר
לשם מיתוג ופרסום בית הספר, ניתן להשתמש ברשת חברתית ציבורית תוך ניצול המדיה החברתית למיתוג אפקטיבי, בכפוף להנחיות מנכ"ל באשר לפרסום בית ספר בציבור. מומלץ לממש זאת בדף שיווקי ייעודי ברשת חברתית ציבורית ולאפשר "אוהדים" ולא "חברים". אין לשתף תלמידים בכל תנאי, מתחת לגיל המורשה בתנאי השימוש ברשת. להקפיד על שם בית הספר והיישוב בדף הייעודי ולציין את כתובת המוסד, כתובת דוא"ל לדיווח, ומספר טלפון לבקשת סיוע מצוות המוסד החינוכי.
ב׳‏. שימוש ברשת חברתית לצרכים חינוכיים
להתנהלות חינוכית- פדגוגית עם תלמידים יש להימנע מלהשתמש ברשת חברית הפתוחה לקהל הרחב (למשל, הפייסבוק). מומלץ לבחור ברשת חברתית חינוכית ייעודית. רשת חינוכית מאופיינת בקהל משתמשים מצומצם שנקבע על ידי מפעיליה משיקולים חינוכיים; מותאמת לגיל התלמידים המשתמשים בה; נטולת פרסומות מסחריות; מתחייבת לשמירה על פרטיות; מאפשרת שליטה ובקרה, מותאמת בעיצובה, ביישומיה ובתמיכתה בעברית לצרכים החינוכיים הנקבעים על ידי המורים. בכל מצב, אין להשתמש ברשת חברתית לכל צורך בניגוד לתנאי השימוש בה.
ג׳‏. זהות בית הספר וסגל עובדיו ברשת החברתית
ייצוג בית הספר ברשת ייעשה בזהות בית ספרית ולא כזהות של אדם פרטי, גם אם הוא נציג בית הספר.  ייצוג איש סגל בית הספר ברשת ייעשה בזהות מקצועית- ארגונית המשויכת לבית הספר, בפרופיל המציג את שמו ואת שם בית הספר. המידע המפורסם הוא באחריות בית הספר, יש להתייחס אליו בהקפדה כמו אל כל מכתב רשמי או אינטראקציה אחרת אותה מקיים איש סגל בית הספר. איסור על התחזות ואנונימיות: חל איסור מוחלט על איש סגל בית הספר, כמו גם על תלמידים, על התחזות לאחר ברשת החברתית בכל אינטראקציה ופרסום מידע או דעה הקשורים לבית הספר. בנוסף, איש סגל בית ספר לא יסתיר את זהותו ולא יתחזה לאחר במסרים ומידע שהוא מעלה במדיה חברתית כלשהי, בעניינים הקשורים לבית הספר, כמו בבלוגים, בתגוביות (טוקבקים) בקהילות מקוונות וכד'.
ד׳‏. קשר ברשת החברתית של איש סגל עם תלמיד
קשר איש סגל עם תלמיד ברשת חברתית יעשה רק בהקשר חינוכי. חל איסור על קשר אישי  מורה-תלמיד שאיננו בהקשר החינוכי. אין להיענות ל"הצעת חברות" ואין להציע "חברות" אלא אם זה נוגע ישירות לפעילות חינוכית באמצעות רשת חברתית. כל קשר עם "חבר" יעשה אך ורק בהקשר החינוכי בסגנון ותוכן עניניים והולמים קשר חינוכי מורה-תלמיד. פעילות חינוכית ברשת החברתית תעשה בדף ייעודי לנושא הפעילות, שיהיה חלק מדף בית הספר. מרבית הקשר יעשה באמצעות עדכון קבוצתי/ כתתי כהודעה בדף הפעילות לקבוצה. תוכן ההודעות והסגנון שננקט בהם יהיה ענייני והולם. במידה ונדרש קשר אישי יש להבטיח שהמידע המועבר ברשת יגיע רק לנמען הרצוי . יש לעשות זאת רק באמצעות כתיבת הודעה פרטית לנמען, ולא לדף האישי שלו. לצד זה יש להקפיד בהגדרות הפרטיות למניעת זליגה של המידע המתקבל לאחרים, ולהנחיל זאת גם לתלמידים. תוכן וסגנון תגובות התלמידים למידע שבדף הפעילות, כמו גם תוכן וסגנון ההודעות האישיות יהיו עניינים והולמים פעילות חינוכית.כל הודעה שחורגת בסגנון ובתוכן מהקשר חינוכי בנושא הפעילות, יש לתעד ולשמור לשם ברור ותגובה חינוכית הולמת, ולהסיר אותה ללא דיחוי מדף הפעילות. יש להמציא מעת לעת לידי הנהלת בית הספר את תיעוד ההודעות החריגות בסגנון ו/או בתוכן, והתגובה החינוכית שננקטה. במקרים חריגים יש להתייעץ עם הנהלת בית הספר על תגובה חינוכית, כמו בכל ארוע התנהגותי חריג, על פי תקנות המשרד.
ה׳‏. זהות פרטית של איש סגל בית הספר ברשת החברתית
כל התנהלות פרטית-אישית שאינם בהקשר של בית הספר, תתנהל בזהות אישית המובחנת באופן מובהק מהפרופיל המקצועי-מוסדי כאיש חינוך. בהתנהלות בזהות פרטית ברשת חברתית יש לזכור את הדמות החינוכית שמייצג המורה לעיני כל ולהקפיד על התנהלות ראויה. לכן יש לנקוט זהירות בכל אינטראקציה ופרסום מידע, להפעיל שיקול דעת ביקורתי מתוך אחריות ומחויבות.
ו׳‏. איסור על הבעת דעות ועמדות אישיות באמצעות פרסום בכל מדיה מקוונת ציבורית ופרטית
בהלימה לתקנון משה"ח, חל איסור על איש סגל בית הספר לבקר, להביע עמדות ודעות, במיוחד בנושאים השנויים במחלוקת, להזדהות בפרופיל האישי לגופים פוליטיים, לנסות להשפיע על התלמידים והוריהם ולהשתמש ברשת להסדרת עניינים עקרוניים, ערכיים ומקומיים בהקשר של  יחסי עבודה, יחסים חברתיים ומקצועיים במערכת החינוך בכלל ובבית הספר בפרט.
ז׳‏. כל פרסום מידע, בכל הקשר, נעשה מתוך שמירה על זכויות היוצרים, שמירת כבוד האדם וזכויות הילד/ה ותקנות משרד החינוך בעניין.
ח׳‏. חל איסור על איש סגל בית הספר משימוש ברשת חברתית לשם קשר עם הורים
ניתן לעדכן הורים בהודעות בדף בית הספר/ הכתה, אך חל איסור על יצירת קשר אישי באמצעות הרשת החברתית.
ט׳‏. יידוע למפרע בפעילות חינוכית ברשת:
• ליידע הורים למפרע לשם ביצוע פעילות מורה-תלמידים ברשת חברתית • ליידע את הנהלת בית הספר בפעילות חינוכית שהוא מבצע ברשת • ליידע, להסביר ולהנחות את התלמידים בכל פעילות חינוכית ברשת חברתית
י'. טיפול בבעיות העולות כתוצאה מאינטראקציה ברשת החברתית
(1) בכל בעיה העולה כתוצאה משימוש ברשת חברתית של מורה-תלמידים, כמו גם אלימות מקוונת מצד תלמידים, יש לנהוג על פי חוזר מנכל תש"ע/1 (א), 2009: קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך.
בנוסף יש לבצע את הפעולות הבאות:
(2) תיעוד פרטי האינטראקציה וכל העובדות הנוספות הקשורות לארוע, באמצעות שמירת תמונות מסך (3) במידה ומדובר בתלונה או כל חריגה מאינטגרציה תקינה בקשר מורה-תלמיד יש לנתק באופן מיידי את האינטראקציה, ואף מחיקת פרטיה במידת האפשר אחרי התיעוד. (4) יידוע הנהלת בית הספר בכל הפרטים, תוך מעורבות כל הגורמים הרלבנטיים

למסמך המלא (pdf)

החוק – מפלטו של הלא מוסרי ברשת

החוק – מפלטו של הלא מוסרי ברשת

אברום רותם ועידית אבני, יולי 2010

למאמר המלא

  • קשה להבין את הסנגורים הנלהבים של חופש הביטוי ברשת, שמצדיקים עוולות לא מוסריות בעליל בשם הכלל (המיוחס לוולטר, צרפת המאה ה- 18) "איני מסכים עם אף מילה שאתה אומר, אך אני מוכן להיהרג על זכותך לומר את הדברים". נוכל להיות בטוחים שוולטר לא התכוון להיהרג כדי להגן על טוקבק נתעב, כמו זה שפורסם באתר חדשות ( HNN, 2010). הוא נכתב שעות אחדות לאחר שנהרג בנו של השופט מישאל חשין בתאונת פגע וברח: " אז אתה, מישאל האב השופט, ניצלת את מעמדך כשופט להשפיל ולבזות תלמידי חכמים שלא פגעו בך מעולם, אז למה יש לך בכלל דעה אנטישמית- בבקשה שילמת כולל מע"מ  כחוק ".
  • האמרה "הפטריוטיות היא מקלטו של הנבל", שמיוחסת לבריטי סמואל ג'ונסון (המאה ה- 18) הפכה מזמן לקלישאה כש"פטריוטיות" בהקשר הנבל הפכה גם לאלוהים ("אלוהים הוא מפלטו של הנבל"), מתינות, ליברל ועוד. נראה שגם החוק הופך למקלט, גם אם לא, חלילה, לנבל ("בן-בליעל… מושחת ורשע"), אלא מאפשר השלמה עם פעילות לא מוסרית, ללא צורך לנקוט עמדה ("זה החוק"). לא מדובר על הסכמה עם מעשים לא מוסריים, אלא על השלמה, אי רצון או יכולת לנקוט עמדה, רפיון לב ואף פחדנות אזרחית. מדובר על זה שמצפה שאחרים יעשו את העבודה במקומו, ודורש מהחוק בקול גדול את מה שהוא נמנע מלעשות, וכל זאת תחת מעטה צדקנות לנוכח מעשים לא מוסריים בעליל.
  • כך היא ההתיחסות למקומם של הטוקבקים, התגובות ברשת חברתית, הבלוגים וכד', שעובדות, אמת, יושרה, הוגנות, מוסר אלמנטרי בין בני אדם, איננו בן בית אצלם, תוך אחיזה בתפיסה שברשת "הכל מותר" ואין חובה לקיים מסגרת אתית, מנהגים, ועקרונות בסיסיים אשר בבסיס קיומה  של  כל חברה, בכל הקשר. בהיעדר "כתובת" לגוף או מושא לנשיאת אחריות, דוקא ברשת, מסגרות התנהגותיות אלמנטריות של אתיקה ונוהג מוסכם אינן מקוימות בשם חופש הביטוי וזכויות הפרט, שגוברים, לשיטתם, על תועבות כאלה ואחרות המתגלגלות ברשת באין מפריע, בה איש הישר בעיניו יעשה. 

למאמר המלא

רשת חברתית חינוכית

רשת חברתית חינוכית

עידית אבני ואברום רותם (מאי 2008)
לשם ניווט באתר יש להשתמש בתפריט העליון כאן.

אל המאמר המלא

1. תאור הסוגיה

בשלהי 2005 פרצה למודעות הציבור בסערה הרשת החברתית. תוך זמן קצר התמלאה רשת האינטרנט ברשתות חברתיות מקוונות, עם מיליוני משתמשים בכל רחבי העולם, וכבשה את הדמיון, כמו גם הציפיות להשלכות בולטות ומהירות בהיבטים חברתיים, תרבותיים  ובתחומי המיזמים העסקיים. לנגד עיננו צומחות רשתות חברתיות מקוונות לציבור הרחב, כדוגמת ה-Ning MySpaceFacebook ועוד רבות שפשטו ברשת ברחבי העולם תוך כשנה אחת בלבד. אם נעיף מבט אחורה, רשתות חברתיות מקוונות היו קיימות עוד מתחילת שנות ה- 90 במאה הקודמת,  בטכנולוגיה פשוטה בהרבה מהקיימת כיום,  אך עקרונותיה היו זהים, וכך הם שרתו גם את החינוך, באופן מאד מוגבל, כאשר האינטראקציה הייתה תגובות בקבוצות דיון מקוון, עם אפשרות מוגבלת של צרוף תמונה או קובץ. מטבע הדברים, בהמשך לשימוש הגובר בכלי הווב 2.0 גם בחינוך, התחילו יוזמות בשילוב רשת חברתית מקוונת לצרכי הוראה ולמידה, להעצמת הידע המקצועי בין סגלי הוראה, ולהעצמה חברתית-חינוכית בקרב לומדים. שילוב כלים אלה בחינוך לצרכי הוראה-למידה וחיברות, דורש בחינה מעמיקה שכרוכה באפיונם, ניתוח יתרונותיהם ואופן הלימתם למטרות חינוכיות בכל הקשור להעצמת ההוראה ו/או הלמידה  בכדי לעשות בהם שימוש חינוכי מכוון וראוי. במאמר זה נבחן את מאפייני הרשת החברתית, נדון בקצרה בצרכי פעילות חינוכית מקוונת, ננתח על אילו  צרכים חינוכיים עונה הרשת החברתית ונמליץ על דרכי הפעלתה בחינוך. להמשך המאמר להמשך המאמר

פרסום, מיתוג ושיווק בית הספר בפייסבוק

פרסום, מיתוג ושיווק בית הספר בפייסבוק

עידית אבני ואברום רותם

יוני 2010

למאמר המלא (pdf)

פייסבוק, הרשת החברתית שסוחפת את העולם כולו, נעשתה חלק ממציאות חיינו האישיים, החברתיים והמקצועיים. יותר ויותר מנהלי שיווק, מנהלי מותג, מנהלי חברות, בעלי עסקים, ארגונים, מוסדות, ידוענים, אנשים פרטיים ואף נבחרי ציבור מכירים ביכולת המינוף של הרשתות החברתיות ומפגינים נוכחות בזירות אלה. אין כל סיבה שבין המוצרים, המוסדות והארגונים המפרסמים וממתגים עצמם בפייסבוק כיום (2010) יעדר מקומו של בית הספר. בישראל כיום הפייסבוק היא הרשת המצויה ביותר (אבני ורותם, 2010), ולמעשה הפכה לכינוי מקביל לרשת חברתית. בעתיד הקרוב נראה מן הסתם כניסת רשתות אחרות, אך נראה שכל שימוש יעיל לצרכי מיתוג ופרסום יעשה בעתיד הקרוב בפייסבוק. המושג מיתוג (Brand) בית-ספר שאול מעולם הפרסום, ומייצג את סימן ההיכר, הדימוי של בית הספר כפי שנתפס בעיני ציבור הלקוחות (הורים ותלמידים) וכפי שנתפס בעיני הציבור בכלל. עוד ב- 2007 דיווח, למשל, בי"ס תיכון מיסורי על הגדלה ניכרת בתרומות לבית הספר, רק כתוצאה משימוש המורים בפייסבוק, גם לצורך פרסום ומיתוג בית הספר ( Heavin, 2007). בתי ספר בישראל מנהלים אתרים בית ספריים שמהווים אמצעי פרסום פאסיבי ומוגבל. פרט למוסדות אחדים, לא מקובל עדיין (2010) לפרסם ולשווק בתי ספר כמוצר ללקוחות הפוטנציאלים, כמו גם לא להפעיל יחסי ציבור באמצעות האינטרנט. לכן לא נראה כאן פרסומת ממומנת בגוגל או במקומות אחרים ברשת על בית ספר מסוים, לכל היותר שלטי חוצות זמניים בישוב, או פרסום חד פעמי במקומון. מחקר עדכני מראה שגם באקדמיה הישראלית השימוש בפייסבוק מועט ושמרני, ולעומתו, השימוש בטוויטר רחב ועדכני הרבה יותר (פורקוש- ברוך והרשקוביץ, 2010), אך גם כאן נראה שפרסום ושווק מוסדות אלה עדיין מוגבל ולא רותם את העוצמה השיווקית הטמונה ברשת החברתית, בו מצויים כל תלמידיו ומרבית מוריו.    למאמר המלא (pdf)

המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?

המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?

אברום רותם ועידית אבני, מאי 2010

למאמר המלא (pdf)

  חלק גדל והולך של מורים שמצויים במרחב המקוון לצרכים אישיים ומקצועיים, יוצרים קשר עם התלמידים בסביבתם הטבעית, קרי הפייסבוק (בישראל 2010), כשחלקם הגדול רואים זאת כחלק מעבודתם החינוכית, למרות שרבים אחרים, עדיין, סבורים שאין לקיים קשר שכזה. לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, לדרך בה הן באות לידי ביטוי במקרים אותנטיים, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן. המסקנה המרכזית היא, שאין להתעלם, ויש אף לעודד קשרי מורה – תלמיד ברשת החברתית. אך יש לראות זאת כחלק מהתנהלות מקצועית של מורה עדכני, כשהתנהגותו ברשת החברתית מהווה דוגמה ומופת לתלמידיו ולהתנהגות ראויה של איש חינוך. מודעות המורה לתפקידו כמורה ולא כ"חבר" ברשת, כמו גם לסוגיות העולות מקשר שכזה ולמקומות העלולים להוות מלכודת וכשל התנהגותי (כמו גבולות הקשר, סגנון התקשורת, הצגת זהות אישית ומקצועית, חשיפת פרטיות ועמימות גבולות אחריות של המורה על רווחת התלמיד) – יאפשרו תפקוד פדגוגי משמעותי של המורה ברשת החברתית. למאמר המלא (pdf) ראו עדכונים ומידע נוסף בנוהל שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר (דצמבר 2010)

באינטרנט תכתבו ותחתמו לנצח…

אברום רותם
לשם ניווט – השתמשו בתפריט העליון קטגוריה – "חוקים וכללים" -> "חופש ביטוי ופרטיות"

ביום כיפור, כך נאמר, תכתבו ותחתמו לשנה הבאה, עד יום הכיפור הבא וחוזר חלילה.

.

בין לבין תמיד תוכלו לתקן אתה עוולות שעשיתם בזדון ושלא בזדון, בתום לב ושלא בתום לב, להתחשבן, להתחרט, לסלוח, להתנצל, להבין את הרע שעשיתם, כמו גם את הטוב, ובעיקר – כיצד תוכלו להיות אחרים, מוסריים יותר בהמשך.

לא כך באינטרנט: ברגע שעשיתם מעשה, ושלחתם "שלח", בכלי השיתוף, הדיונים המקוונים, תגובות לאחרים – נדונתם לעולם..

.

לעולם לא תוכלו להתחרט. לעולם לא תוכלו למחוק את מה שכתבתם, כשעוף השמיים מוליך את הקול, ומי יודע מתי ובאיזה הקשר, ינופפו לכם את שכתבתם בלהט רגשות, כשחשבתם שאיש באמת אל יקרא את זה, או שלא חשבתם, או סתם הייתם לא בהכרה, לא בגיל הנכון, לא בבשלות ובהבנה הקיימת בהווה…

.

כל אלה לא רלוונטיים. תמיד תישארו יפה הבלורית, גם אם נעלמה כבר מזמן, כותבים שטויות שאין להן שחר, מודים במידע אישי שעלול להפליל אתכם בעתיד, מתלהמים, מסיתים, משמיצים, כותבים באופן שהייתם מתביישים מאד כיום..

.

הכל חרוט על סלע לנצח.

.

עורך הדין יורם ליכטנשטיין (ראו בלוג "שם זמני" קפהדמרקר 19/8/10,) מצטט את אריק שמידט, מנכ"ל גוגל שמציע ברצינות לשנות את השם שלכם אחת לתקופה, ובכך להתנער מהעבר הלא מחמיא, מהזהות המפלילה, כפי שבא לידי ביטוי ברשת, חקוק על סלע לנצח….

.

אתם מבינים? ביום כיפור תיחתמו לשנה אחת בלבד, ובאינטרנט – לנצח. אין מחילה ואין כפרה, אלא לשנות את השם, לבחור זהות אחרת, ובכך להימלט ולכפר על החטאים שלכם ברשת.

.

טפשי? אכן, אך… תחשבו על זה!

.

ראו באותו עניין פרטיות מידע אישי ברשת כאן, כשהמסקנה הבלתי נמנעת: למרות שזה נורא מפתה- פשוט להימנע מלהחשף ברשת, תוצאות שיפגעו בך קשות עלולות לצוץ בעתיד, ואינן שוות את הפרסום הרגעי והחולף בהווה. ראו הוזהרנו!

נוהל שימוש בדוא"ל בבית הספר

כללי עבודה ונוהלים מומלצים לתקשורת בית ספרית באמצעות דוא"ל

אברום רותם ועידית אבני חזרה לדף כללים חוקים ותקנות

ההתנהלות הארגונית בבית הספר באמצעות דוא"ל כמו גם אינטראקציה מחוץ לשעות הלימוד של מורים-תלמידים, ומורים הורים, היא אמצעי האינטראקציה המקוונת היציב ביותר לאורך השנים, וממשיך במגמה של האמצעי הנפוץ ביותר לאינטראקציה ארגונית. ההשלכות על התנהלות באמצעות דוא"ל, הארגוניות, החברתיות והאישיות חורגות הרבה משינוי בזמינות ובתכיפות של העברת הודעות ותגובות להן. מנהלים ומורים מוצאים עצמם "טובעים" תחת ים הודעות לא ממוקדות או מיותרות, שמעמיסים עומס עבודה גדול על emailהעומס הקיים בלאו הכי, צוך כדי שהם מתמודדים עם שאלות מקצועיות ואתיות העולות מהשימוש בדוא"ל .   להלן הצעה לכללי עבודה, נהלים, דרכי כתיבה ומשלוח כדי לייעל את תהליך התקשורת הארגונית- פדגוגית בבית הספר בכל הקשור לאינטראקציה באמצעות דוא"ל. יש להתאימם, כמובן, להקשר הבית ספרי שמאמץ נהלים אלה, להגיע להסכמה, לתיאום ציפיות ולמערך כללים עם צוות בית הספר, תוך כדי ניתוח מקרים ודיון בהתכנסויות ופורומים שוטפים. נשמח לכל הערה, תובנה, ותוספת ראויה. 1. טרמינולוגיה – להשתמש במושג דוא"ל בלבד. המושג email עוברת ע"י האקדמיה ללשון העברית ל- דֹּאַר אֵלֶקְטְרוֹנִי (מידע – 01: מושגים בסיסיים תשס"ג , 2002). מושג זה קוצר ע"י חכמת הרחוב ל-דוא"ל או אף דוּאַל. אנו ממליצים להשתמש במושג דוא"ל בלבד, ולא בשלל המושגים שלא ברור בדיוק למה הכוונה (כמו "שלחתי לך" או "כתבתי לך מייל/ מכתב/ הודעה/אי-מייל" וכד'). שימוש עקבי במושג זה ימנע אי הבנות וסרבול מיותר.   2. המוען
  1. קביעת כתובת דוא"ל לצורך התקשורת בבית הספר: כל אחד מסגל בית הספר (הנהלה, מורים, תלמידים) ידאג לפרסם כתובת דוא"ל אחת עדכנית לצרכי התקשורת עם סגל בית הספר, בה הוא משתמש ומבקר תדיר לבדיקת ההודעות שהגיעו אליו. אין לפרסם יותר מכתובת אחת.
  2. זהוי ברור: זהו את עצמכם בברור בכל הודעה (ראה "חתימה" כאן סע' 6). לא להניח שהנמען ידע מי הכותב או שיבין זאת לפי המידע.
  3. מנגנון עדכון כתובות דוא"ל: יש צורך בבניית מנגנון עדכון כתובות, ללא צורך להטריד את כל הסגל בהודעה של משתמש בודד (למשל, רשימת תפוצה המתעדכנת מידי פעם ומדגישה את העדכונים).
  4. תכתובת אישית ומקצועית: יש להפריד בין תכתובת אישית (חברות אישית בין עמיתים לעבודה או בכל הקשר אחר), לבין תכתובת במסגרת העבודה השוטפת בבית הספר. על הכותב להבחין בין תכתובת אישית לתכתובת מקצועית, הן במסר והן בדרך העברתו. התכתובת במסגרת העבודה השוטפת תהיה עניינית, מקצועית, , כיאה לארגון מקצועי, ונטולת סממנים של תקשורת אינטימית-חברית.
  3. הנמען
  • בחירת הנמען: יש להקפיד על בחירת הנמען הרלוונטי להודעה, נמעני ההעתקים או רשימת התפוצה הרלבנטית. זאת מתוך מטרה שרק בעלי עניין של ממש בנושא ההודעה יקבלו אותה. לפני הוספת עוד נמען – יש לתת את הדעת על המוטיבציה בהוספת נמענים נוספים, שבמקרים רבים נגועה ממניעים שלא מן העניין שלשמו נכתבת ההודעה. לשם כך יש להבהיר את הגבול בין (1) שיתוף נחוץ, (2) יידוע נחוץ ו-(3) אי-נחיצות עם דוגמאות לכל מקרה שתעודכנה מידי זמן.
  • עקיפת הררכייה: תקשורת מקוונת מאפשרת עקיפת הררכיה מסורתית, אך אין בכך סיבה לעשות זאת ללא צורך. יש להתחשב בהררכייה הבית ספרית ונוהג זרימת המידע, ולא לנצל את האינטראקטיביות הנוחה לצורך עקיפת סמכות. למשל:
* למנהל המוסד – לשם יידוע – העתק בהודעה שאינה מיועדת לו ישירות רק לצורך כשהוא נחוץ באמת. – לשם שיתוף / הודעה אישית – הודעה המיועדת ישירות למנהל, רק בנושא שבסדר העדיפויות או חשוב מספיק, כאשר אין עוקפים את ההיררכיה המתבקשת ללא הצדקה, כי פניה לגורם המתאים תהיה אפקטיבית ונכונה ארגונית (כגון: רכז שכבה, מחנך כיתה, מורה מקצוע, יועצת וכד'). *למורה-  יש להנהיג כללים שלפיהם תלמיד ישלח למורה רק לשם שיתוף אישי, קבוצתי או יידוע בנושא לימודי/ ארגוני הקשור בקשר המקצועי מורה-תלמיד- קבוצת לומדים
  • תפוצה רחבה: לא לשלוח בתפוצה רחבה. תפוצה לציבור גדול  של מורים/ תלמידים / אנשי ההנהלה וכד', יעשה בהודעות ייעודיות באתר בית הספר, או, לכל היותר, עדכון דחוף המפנה להודעה באתר בית הספר (אפשר גם ב- SMS) באישור ההנהלה בלבד. נוהל זה יעודכן מידי פעם בישיבות הצוות,  על ידי הבאת מקרים המדגימים את הנחיצות בקביעת נמענים לצרכי שיתוף,  לצרכי יידוע לבין אלה הגובלים ב"אי-נחיצות" שהיא למעשה השחתת זמן עד כדי הטרדה.
  • ניצול שירותי הדוא"ל לצרכים אישיים: ככלל, להימנע מלנצל את הרשת הבית ספרית להפצת חומרים, דעות וכד', שאין להם קשר ישיר לעבודה ולהתנהלות בית הספר. לעומת זאת, אין סיבה להגביל תקשורת בין עמיתים, גם אם זה במסגרת שירות בית הספר, אך להדגיש בנוהל שתקשורת אישית/ חברית תעשה מול נמענים בודדים בלבד, וללא ערוב אחרים מקרב בית הספר במסגרת "אי-נחיצות".
  • עותק סמוי: שליחה בעותק סמוי עלולה בהקשרים רבים להוות פגיעה מוסרית, שכן נמענים חשופים, לא יודעים שזה הובא לידיעת אחרים בסמוי. כחלק מהשקיפות ואובדן הפרטיות של העידן הנוכחי, יש להימנע מלשלוח לנמענים סמויים  (BCC/עותק סמוי) להוציא במקרים מיוחדים בהם נחוץ ליידע מישהו בסתר, אך לא  בשגרת התנהלות, ובכל מקרה כשאין מדובר בפגיעה כלשהי בנמענים האחרים.
  • הפצת הודעה פעם אחת בלבד: יש להימנע מהפצת הודעות לנמען מסוים יותר מפעם אחת: לשלוח בהודעה רק לקבוצת דיוור אחת, לא לכתובת נוספת של הנמען, ולשים לב שאם שולחים למספר קבוצות בהודעות שונות, שנמען מסוים לא יקבל את ההודעה מספר פעמים.
4. נושא ההודעה לכל הודעה יש נושא. הנושא מתאר ברמת כותרת את תוכן ההודעה באופן ענייני וברור. אין מקום לכותרות שלא מתארות את תוכן ההודעה. נושא ההודעה כתוב כך שרק על סמך קריאתו ניתן יהיה להגיע לידי החלטה האם לקרוא אותה, או שיועברו לתיקיות/ יסומנו בדגל לטיפול מאוחר יותר, או שיועברו ל"זבל". 5. תוכן הודעה
  • כל הנאמר כאן יפה גם לתגובה להודעה.
  • סגנון בהיר, ענייני וממוקד תמיד. יש לקרוא את ההודעה בטרם שליחתה.
  • תחילת ההודעה מפרטת את נושא ההודעה.
  • בהודעות המשך – בו מתייחסים להודעה שנכתבה זה מכבר ומצורפת –  להזכיר בקצרה בפתיחת התגובה את הנושא אליהם אתם מתייחסים.
  • להימנע מלכתוב הודעת דוא"ל מעל מספר קטן של  פסקאות (10 שורות ומעלה זו הודעה ארוכה). במקרה זה, להעביר למסמך מצורף.
  • בכל מקרה של הוספת אובייקטים לטכסט ההודעה (תמונה, קבצים מכל סוג, הפניה –לינק וכד') יש לציין זאת במפורש בהודעה, תוך ציון מפורש במה מדובר.
  • הוספת תמונה –להימנע מהוספת תמונות/ אנימציות/ סמלולים שלא קשורים לתוכן ההודעה. להגביל גודל תמונה (לחצי מסך לכל היותר – 400X300), ומספר קטן של תמונות בהודעה אחת. במקרה אחר – להפנות לאלבום תמונות ברשת.
  • הוספת קבצים – להימנע מקבצים גדולים מאד ( GBאחדים)  במקרים אחרים, יש להפנות לשירותי אחסון  ונגישות זמניים ברשת ולשתף את הנמענים. לציין את פורמט הקובץ במידה שאינו סטנדרטי.
  • בקשת תגובה: יש להימנע מלבקש תשובות או אישורי מסירה אם הדבר אינו הכרחי באמת. אישורי מסירה גורמים לבזבוז זמנו של הנמען.
  • להימנע מסימון עדיפות או דחיפות בהודעה. כדי ש"עדיפות" תהיה אפקטיבית, יש להשתמש באפשרות זו רק במקרים הכרחיים באמת.
6. עיצוב, רקע וחתימה
  • עיצוב ההודעה: מומלץ לקבוע תקן בית ספרי של עיצוב טכסט דוא"ל: גופן וגודל מומלץ הם אריאל (ו/או Time New Roman), צבע כהה (גוון שחור-כחול בלבד) גודל 10-12- לא יותר ולא פחות. ככלל, להימנע מהדגשה (בולד), הטיה, קו תחתי אלא במקרים לא נפוצים לשם הדגשת המסר והבהרתו.
  • רקע ההודעה: מומלץ להימנע מרקעים מוכנים מורכבים וכבדים (בצבע וצורות), כולל אנימציות לעיטור הודעות דוא"ל. מומלץ כנוהל/ נוהג – הודעה ללא כל רקע ותוספות אחרות.
  • חתימה בסוף כל הודעה– חובה:
  • אם אין חתימה אוטומטית, יש להצביע בנוהל שבמסגרת מקצועיות ורשמיות ראויה חשוב לחתום בשם המלא, להוסיף את הגדרת התפקיד ופרטים מזהים נדרשים במסגרת התפקיד כגון טלפון בעבודה, כתובת הדוא"ל, אך ללא כל תוספות אחרות כמו סמלולים או תובנות/ציטוטים/תאורים של הכותב.
  • לוגו בית הספר – להתכתבות ארגונית פנימית – מיותר. למקרה אחר, רק במידה שהוא קטן ממש, עם צבעים מעטים. הנוהל יגדיר אם ומי רשאי לשלוח הודעה עם לוגו בית הספר, שהופך את ההודעה למסמך רשמי של בית הספר.
  • חתימה אוטומטית (במקום חתימה ידנית) – נקבעת מראש ומצורפת אוטומטית לכל הודעה נשלחת. אינה מתווספת לתגובות:
  • שם מלא, תאור תפקיד וכתובת הדוא"ל. וכן פרטים מזהים הנדרשים במסגרת התפקיד כגון טלפון בעבודה.
  • חתימת כתב יד כתמונה – רק במידה והתמונה קטנה ובצבע אחד-שניים בלבד.
  • אין להוסיף על הנ"ל דבר (סמלולים, תמונות, תובנות/ציטוטים/תאורים אישיים של הכותב וכד').
7. קריאת דוא"ל ותגובות
  • כל עקרונות כתיבת תוכן ההודעה (סע' 5 כאן) מתייחסים גם לתגובות.
  • יש להקפיד על קריאת הדוא"ל באופן שגור ושוטף. אי קריאת הודעות מהווה חוסר נימוס כלפי השולחים העלול גם להסתכם בסופו של דבר בהחמצת הודעה חשובה. להימנע מהרגל לא טוב בו מניחים לדוא"ל להצטבר מספר ימים, מתוך כוונה לקרוא אותו לכשיתפנו.
  • יש להקפיד לענות על דוא"ל בתוך זמן סביר. הנוהל  יגדיר זמן סביר (מספר ימים לכל היותר). מכאן שאם לא התקבלה תשובה לאחר זמן זה, ניתן תמיד להסיק שההודעה לא נקראה.
  • קבלת הודעה אצל נמען שאיננה אמורה להגיע אליו- עליו להודיע לשולחים על כך, ו/או לבקש למחוק מרשימת התפוצה שהודעה זו נשלחה.
8. נוהל תגובה במקרה של התלקחות  (Flaming) באינטראקציה בדוא"ל התלקחות – חילוקי דעות ההופכים לתוקפנות, גידופים, הכפשות וכיו'ב מתרחשות בכל אינטראקציה, במיוחד במקוונת. נוהל ברור צריך להתייחס לכל אופני האינטראקציה הנפוצים בין קהל בית הספר. דוא"ל הוא תמיד אחד מהם. נוהל "התלקחות" יוצא מתוך נקודת המוצא: בבית ספרנו מדברים אחד עם השני בכבוד. התלקחות בהודעות דוא"ל בתוך סגל ההוראה/ הנהלה
  • במקרה של התלקחות בסבב הודעות, יש ליזום הפסקה חד צדדית של ההתכתבות, עד לברור העניין באופנים אחרים. שירותי הדוא"ל בבית הספר הם לייעל, לקצר ולמקד את התקשורת הפנים ארגונית, ואיננה פלטפורמה לריבים אישיים.
אם חלה התלקחות בהודעה העוסקת בעניינים מקצועיים – יש לנסות לפתור בשיחה ו/או לפנות לדרג בכיר יותר ו/או בורר מוסכם שיסייע להגיע לפתרון מוסכם. אם הויכוח עובר לפסים אישיים:
  • אם ההודעות הם בין שניים בלבד, ללא מעורבות אחרים, ואין בה איומים להוציא תוקפנות מילולית – יש לשאוף לפתור זאת במפגש פנים מול פנים או בטלפון. במקרים בהם המקרה חוזר, וברור שאין בכך תועלת, ניתן לבחור גם באפשרות להתעלם מכך.
  • בהתלקחות בה מעורבים, גם כצופים בלבד, יותר משני אנשים, חל איסור מוחלט על "צופים"/ אחרים, שלא מעורבים ישירות בהתלקחות מלכתחילה, לקחת בה חלק. אם נראה לאחד מהם שהויכוח גולש לפסים העלולים לפגום בתפקוד צוות בית הספר, יש לשקול לדווח להנהלה לשם הנמכת הלהבות ומסר שבמסגרת בית הספר כל הדרדרות כזאת לא מקובלת.
  • אם תפוצת ההודעות כוללת מספר אנשים ו/או הכפשה בוטה או אף איומים, יש להתייחס לכך כפגיעה מקוונת (ראו המלצות שם): לדווח להנהלת בית הספר כמעסיקה (הקשורה לארוע שכן הוא מתרחשת במסגרת העבודה בו), ולפתוח בהליך של תגובה הולמת מצד ההנהלה הכולל: ברור העניין,  תגובה הולמת לפוגע (כולל דרישת התנצלות בהודעה מקבילה לתפוצה המקורית, או רחבה יותר, במקרה וההודעה "התגלגלה" בין אנשים רבים), תמיכה בנפגע אם יש צורך, פניה למשטרה במקרה של הפרה בוטה של החוק, והדגשת המסר לכלל צוות בית הספר, שארועים כאלה לא מקובלים בכל תנאי.
  התלקחות בין תלמידים בדוא"ל ארוע זה נפוץ יחסית, ויש להתייחס אליו בפרופורציה ראויה, בכפוף למידת הנזק שקרה או זה הפוטנציאלי בהבט התנהגותי, אישי או חינוכי-בית ספרי. מרגע הדיווח לגורם כלשהו בבית הספר, יש להתייחס לכך כפגיעה מקוונת המתרחשת בבית הספר. במקרים לא חמורים (שגובלים באלימות מילולית קשה, הכפשות ואיומים וכד'), בדרך כלל, שיחה  שקטה ומקצועית בין הניצים, התנצלות בתפוצה הולמת את המקרה, פותרת את הבעיה. למניעת ארועים כאלה – יש לשקול הבאת מקרים כאלה לדיון חינוכי להבהרת ההתנהגות האתית הרצויה, ולתוצאות והשלכות לא רצויות במקרה אחר. כל התלקחות אחרת: בין  הורים למורים או הורים המאיימים על תלמידים אחרים  
  • בכל מקרה של התלקחות בה מעורבים הורים יש לערב מיד את הנהלת בית הספר ללא כל שיקול דעת.
  • הקו המנחה לתגובה הוא שבית הספר לא ישתף פעולה בשום צורה עם הורה/אחר אלא תחת כללים אלה:.
  • בית הספר נחוש בדעתו שכל אינטראקציה עם בית הספר, קרי הנהלה, מורים כמו גם תלמידים נעשית בלשון נקיה ומכבדת. מכאן שיש לצפות כך גם מההורים.
  • ביתה ספר נחוש בדעתו שתופעות של השמצות, הכפשות ואיומים אינם בנמצא בשירותי ההוראה-למידה-התנהלות המקוונים של בית הספר. לא בקרב סגל העבודים, לא התלמידים ולא מגורמים אחרים.
  • תחושות של הורים יש לבטא בשיח סגור עם הנהלת בית הספר וסגל ההוראה.
9. נוהל העברת הודעה העברת הודעה לנמען/ים שלא היו מכותבים בהודעה המקורית (Forward) .
  • ככלל, יש להימנע מלהעביר הודעות שהתקבלו לאחרים שלא היו ממעונים מראש, גם ובייחוד אם בהודעה מבקשים להעביר הלאה. במרבית מקרים אלה מדובר באי נחיצות בולטת.
  • יש להצביע על כך שהעברת הודעה ללא הסכמת הכותב שלה הנו מעשה לא מוסרי, ואף פגיעה בזכות הפרט ובכבוד.
  • ניתן לעשות זאת רק במידה שברור שאין במקרה הנדון פגיעה מוסרית כמו – בידיעת כותב ההודעה ו/או בכל הקשר שברור שאין כאן שום פגיעה והעניין נעשה לצורך מקצועי-ארגוני טהור.
  • כאשר מעבירים דוא"ל שהתקבל, יש למחוק בטרם שליחה  את כל שמות הנמענים האחרים כדי להגן על פרטיותם.
10. נוהלי שמירת הודעות מאחר ומדובר בתקשורת פנים ארגונית, הכוללת עניינים ארגוניים, אנושיים ואישיים חשוב ואף נחוץ לשמור הודעות הקשורות ישירות לעבודה בבית הספר ולהתנהלותו. זאת לצרכי שחזור ותיעוד האינטראקציה במידת הצורך, כחלק חיוני של התנהלות ארגונית מקצועית.
  • לשם כך יש ליצור תיקיות לפי עניין, ולמיין בהן את ההודעות המתקבלות, כמו גם הנשלחות.
  • יש לדאוג לגיבוי סדור מעת לעת גם מחוץ למחשב בו מתנהלת התקשורת.
  • במידה והדוא"ל מתנהל בשרות ווב (מעל גבי הרשת) יש לברר עם ספק השירות כיצד ניתן לשמור הודעות בגיבוי נוסף.
11. יצירה, שימור ועדכון הנוהל
  • הנוהל יגובש ויוחלט ע"י צוות ההנהלה בסיוע סגל ההוראה הבית-ספרי, ונציגי תלמידים והורים במידת הצורך
  • עדכון הנוהל יעשה בשוטף על ידי העלאת מקרים שיש להצביע עליהם ולהתייחס אליהם לשיפור הנוהל בעתיד. מומלץ לעשות זאת על ידי ריכוז הקשיים והתלונות, והעלאת הצעות לעדכון הנוהל במסגרת ישיבות הצוות הסדורות, ובדיון מיוחד במקרים בהם נדרשים מערבות התלמידים ו/או ההורים.
  • על חריגות בולטות מהנוהל יש ליזום הערות בונות ומכבדות את אלה שטעו בכך מתום לב, אי הבנה וכד', תוך שיתוף סגל בית הספר בעניין (הנהלה, עובדים, מורים) בישיבות הצוות.
  • יש לצרף ולשייך נוהל זה עם נוהלי השימוש בסביבה מקוונת בכלל (כולל באמנות ותקנונים בעניין), נוהלי פגיעה מקוונת, ונוהלי בית הספר בכל נושא אחר.
12. אבטחה
  • מאחר וחלק גדול של שליחת הדוא"ל וקריאתו נעשה במקום פומבי או במחשבי בית הספר, יש להקפיד לפתוח את הדוא"ל רק עם סיסמה  ולהקפיד לסגור אותו לאחר השימוש.
  • במקרה ונתקלים במחשב בו נשאר דוא"ל פתוח, יש לסוגר אותו מיד, וליידע את בעל החשבון כדי שימנע מכך בעתיד.
13. הבטים משפטיים בשימוש בדוא"ל היבטים מסויימים של הדוא"ל עלולים להיות כרוכים בבעיות משפטיות, כגון: זכויות יוצרים,  פרטיות, הוצאת לשון הרע. הנוהל צריך לכלול גם הזהרות הכרוכות בכך: זכות יוצרים –הפצת מידע המוגן בזכויות יוצרים בכל אמצעי, אלקטרוני או פיזי, כולל גרפיקה שנסרקה או נשמרה על ידי משתמש לצרכיו האישיים היא בלתי חוקית, מאחר שבעל זכויות היוצרים לא העניק את הזכות לכך. שמירה על פרטיות – להימנע מכל פעולה באמצעות דוא"ל הפוגעת בפרטיות. הטרדה, לשון הרע – להימנע מכל פעולה הגובלת בהטרדה, הכפשה ולשון הרע. סעיף זה כולל גם הימנעות מכל שליחת הודעות שלא לצורך התנהלות בית הספר כגון מכתבי שרשרת, דאר זבל לסוגיו, ספאם וכד'.

איך לדווח על תוכן לא ראוי

איך לדווח על תוכן לא ראוי

חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת – cyberbullying

אברום רותם ועידית אבני

ראו גם: טיפול בפגיעות ברשת חברתית

במקרה של פגיעה מקוונת, ניתן לבצע:

א. תמיכה והנחיה למזער את הנזק מהפגיעה

ב. פניה לספקי שירותים לדווח על פגיעה ו/או להסרת הפגיעה מהרשת

פנייה לספקי השירותים.

לגבי סע' א. תמיכה והנחייה – ישנם פרטים בדפים האחרים כאן.

כאן נפרט פניה לספקי שירותים: בניגוד לעבר הלא רחוק, ישנה כיום מודעות גוברת והולכת לצורך בתגובה לפגיעה. אך יש לדעת ששום ספק שירותים לא שש להגיב, אלא אם יראה שמדובר במעשה שעלול בסופו של דבר לפגום ביוקרתו ובשמו כספק שירותים מהימן. כך גם פניה למשטרה: המשטרה חייבת לקבל כל תלונה של אזרח, אך לא מתחייבת לעשות משהו בנדון. היא תגיב בפועל רק במקרים מובהקים של פגיעה ברווחה האישית של המתלונן תוך הפרה בוטה של החוק. להלן טיפים ומידע – כיצד לפנות לספקי השירותים עניין:

..

1. הטרדה בטלפון

1.1. ככלל, אין טעם לערב את ספק הטלפון בעניין. אין לו שום עניין, וגם לא חוק או תקנה שמעודדים אותו לשתף פעולה, מה גם שזיהוי אוטנטיות וכנות התלונה הנדרש ממנו, הוא עסק מורכב שדורש משאבים לא זניחים. לכן יש לפנות למשטרה (ראה כאן בהמשך) ולא לספק שירותי הטלפוניה

1.2. במקרים נפוצים, בהם ההטרדה היא ממספר חסוי – ניתן לקבל שירות אצל ספקי טלפוניה הסלולרית (לשירותי בזק כנראה בעתיד) של "שיחה מזוהה חכמה" (או שם דומה). ברגע שמספר לא מזוהה יגיע אל הטלפון – המטלפן יקבל הודעה שעליו להזדהות בשמו, או לנתק. אם הוא הזדהה בשם כלשהו, מקבל השיחה יכול להחליט האם לקבל את השיחה על סמך שם המטלפן, או להתעלם (דומה מאד לשירות גובינה – שהמטלפן מבקש לשוחח על חשבונך).

1.3. בכל מקרה של הטרדה טלפונית משמעותית יש לפנות למשטרה. ככלל, באופן מעשי המשטרה תתערב רק במקרים קיצוניים ובוטים. הטרדה טלפונית – הכוונה לשיחה או מסר ( SMS) שאינך מעוניין לקבל, החוזרים על עצמם בפרקי זמן קצרים יחסית; בדרך כלל תוכן מטריד שאינך מעוניין לקבלו, כולל בעיתוי לא שגרתי, ולחילופין תוכן מאיים, בוטה וכד', המאיים על רווחתך האישית. מספר הטלפון ממנו התקבלה השיחה חשוב ומקל על תהליך הטיפול בתלונתך, אך לא הכרחי. אם לא מדובר באיום בוטה וברור שמצריך, לדעת המשטרה, התערבות מידית, תידרש לתלונה רשמית אליה יש לצרף רישום של כ- 10 שיחות לפחות (מועד מדויק בו התקבלה השיחה/ ההודעה ותוכנה, ומספר בטלפון ממנו התבצעה השיחה אם קיים).

1.4.טיפ למקבל הטרדה טלפונית: התעלמות, ובעיקר אי-תגובה היא המונע האולטימטיבי מפגיעה חוזרת. לא להגיב, וודאי לא להתווכח, פשוט לטרוק את הטלפון באדישות. מאידך, יש לגלות עירונות אזרחית וולדווח לרשויות אם מדובר בפגיעה שהתעלמות ממנה עלולה להסב נזקים, ו/או חומרתה רבה ו/או עלולה לגרום לנזק לאחר, למרות שאתה כמקבל המטרד לא תיפגע.

.

2. הטרדה בשירותי רשת באינטרנט כאתרים אישיים, רשת חברתית או כל שירות במקום ציבורי ברשת. כיום (2010) המודעות לפגיעה מקוונת גבוהה מבעבר הקרוב. לכל שירות ברשת יש "תנאי שימוש" "Term of use". בדרך כלל תמצאו בו, או דרך "עזרה", מקום בו ניתן לדווח על פגיעה במונחים של "דווח על שימוש בלתי נאות" Report Abuse . ככל שהפגיעה נוגעת ישירות למתלונן, ולא בשם צדק או פגיעה ברגשות ציבור מסוים, הסיכוי שתענו היא גבוהה יותר. במקרים חריגים מאד, אם הפגיעה מוחשית ובוטה, ספקי השירות יפעלו, בנוסף להסרת התוכן הפוגעני, גם לחסימת הפוגעים מגישה לשירות. שים לב –לא תתקבלנה תלונות אנונימיות, או משתמש לא מזוהה. לשם כך יש לספק זיהוי מלא ומוחלט של המתלונן. לכן מומלץ להירשם לשירות אליו אתה מתלונן גם אם אין חובה לעשות זאת.

2.1 שירותים מצויים בקהל המשתמשים הישראלי:

פייסבוק facebool logo

  • דווח באמצעות המקש "דווח על האיש" או "דווח על הדף" "דווח על הקבוצה" בתחתית הפרופיל של הדף.

הקשה על "דווח על…" תפתח את השדה הבא:

  • להתלונן על הטרדה או נסיון ליצירת קשר לא רצוי – הגש תלונה בדוא"ל (באנגלית!) [email protected].
  • פרטים נוספים רלוונטיים ניתן למצוא בדף "תנאי שימוש" שהוא באנגלית: Statement of Rights and Responsibilities (הצהרת זכויות וחובות של הספק)  [Facebook's Statement of Rights and Responsibilities], בו תמצא גם כיצד להתלונן על פגיעה בזכות היוצרים שלך.
  • ניתן להפסיק חברות ("הסר מרשימת החברים" בדף הפרופיל של החבר), למנוע ממידע שבא מחבר בדף שלך ("הסתר"), שאינך רוצה מסיבות שונות להסיר מרשימת החברים שלך.

2.2 בכל רשת חברתית אחרת העקרון מאד דומה: לחפש הפניה קונקרטית ל-"דווח על תוכן לא ראוי". בכל מקרה ניתן למצוא הפניה כזו "בתנאי השירות" ו/או ב"אודות" ו/או ב"עזרה" המצויים, בדרך כלל, בתחתית של כל דף.

.

. 2.3  יו-טיוב 

  • כדי לדווח על סרטון לא ראוי ביו-טיוב, עליך להירשם בו (ההרשמה חופשית).
  • היכנס לחשבון  (login)
  • פתח את הדף בו מצוי הסרטון שעליו אתה רוצה להתלונן
  • הקש על " Flag" המצוי תחת הסרטון

יפתח שדה נוסף (באנגלית) בו יש לדווח על סוג הפגיעה. בחר את סוג הפגיעה מהאפשרויות- "Selct a reason":

שימו לב: הסרטון לא יוסר אופן אוטומאטי לאחר דיווח שלכם. התלונה תיבחן לגופה. ככלל, ספק שירותים לא ממהר להגיב, אלא במקרים בוטים וקיצוניים, שפרסום עליהם עלול להזיק לשמו כספק מהימן.

  • אפשרות נוספת לתלונה – בסוף כל דף תמצא: Abuse and Policy Centre (אנגלית). שם תוכל לבחור מתוך מספר אפשרויות: תוכן לא ראוי, שימוש פוגעני, הסרת סרטון ומדיניות השימוש והתגובה של השירות. תוכל למצוא הנחיה YouTube's Community Guidelines כאן, ואת תנאי השימוש Terms of Use.

.

2.4 שירותי תוכן של יומנים אישיים, קהילות תוכן, דיונים מקוונים ("פורומים") וכד'. ככלל, הרעיון הוא שבעצם הרשמתך הנך מתחייב בין השאר לא להעלות תוכן פוגעני. כך כל ספק שירותים "מכסה" עצמו מתלונות על התוכן שמוצג בו. לכן כדי לשכנע את הספק בחומרת הפגיעה, יש לאזכר בתלונה את הסעיפים הרלוונטיים המופרים תוך ציטוט הסעיף הרלוונטי מתוך תנאי השימוש של הספק עצמו. אם נפגעת מפוסט (רשומה) בבלוג כלשהו, הודעה בפורום קהילה, או אף תמונה: כדי שתוכל לדווח רצוי (לעיתים זהו תנאי הכרחי) שתהיה רשום בשירות זה. לדוגמא:

  • שירותי אתר התוכן תפוז – לפנות בעמוד יצירת קשר (מופיע בתחתית כל דף): בכל פנייה לכתוב בקיצור ובבהירות את התלונה חובה לצרף את כתובת הדף המדויקת בו מופיע המפגע.
  • קפה דמרקר: ניתן לדווח על ידי לחיצה על כפתור "תוכן פוגעני" (לחיצה על סימן קריאה אדום הצמוד לכל פוסט, דיון, תגובה, תמונה או קטע וידאו).
  • וואל'ה: בכל סוג תוכן, בתפריט מצד ימין בכל דף תוכלו לדווח ב- "דווח לנו"
  • רשת חברתית לבני נוער "שוקס"- Shox : ניתן לדווח ב"כתבו לנו" בתחתית כל דף
  • 10 nana ישראבלוג ניתן לדווח ב"צרו קשר".
  • ועוד.…. אך חשוב להבין את העקרון, ובכל שירות תמצאו את הדרך לדווח
  • זכרו שספק השירותים אינו שש להיענות לדרישות למחיקה/ הסרה של תוכן פוגעני, וזה נעשה רק במקרים קיצוניים ובוטים. במקרים בהם אתה חש שאינך מקבל את התגובה ההולמת את חומרת הפגיעה, לחץ באמצעות הזהרת עורך דין מטעמך כמתלונן, או איום ברוח זו, עשויה להועיל. עם זאת, יש לזהות האם ההשקעה בתלונה עולה על הנזק שנגרם, בייחוד אם מדובר בספקי שירות לא מקומיים.
    ככלל, אל תצפו להיענות מהירה ואמפתית, במיוחד אם מדובר בשירות שאינו מקומי (ישראלי). במקרים לא מעטים תזכו לכתף קרה מאד, ונא לא לקחת זאת אישית. ספק שירותים חושב על "מה יצא לו מזה" ו/או כמה עליו להשקיע ממשאביו כדי להיענות לתלונות, וככל שהוא גדול ונפוץ יותר (כמו פייסבוק למשל) הוא חשוף ממילא להרבה מאד תלונות, ולכן התגובה תהיה איטית, ובדרך כלל לא תזכו למענה הולם את הציפיות שלכם, אלא אם אתם נחושים והפגיעה באמת בוטה וברורה ככזאת.

.

2.5 מסרים מידיים ככלל יש להשתמש בשירותים מוכרים ומצויים בלבד של מסרים מידיים . שירותים אלה מודעים היטב לפוטנציאל של פגיעה מקוונת, ויצירת קשר לשם מטרות פוגעניות מכל סוג. בכל שירות כזה תמצאו "דווח על פגיעה"-  "Report Abuse". במידה ואינכם מוצאים אפשרות זו השתמשו ב- "כתבו לנו"/ "צור קשר" או חפשו אפשרות דיווח תחת "עזרה". למשל, במסנג'ר (מיקרוסופט) תמצאו "Report Abuse" תחת "עזרה"

.

2.5 זיהוי הפוגע לשם הענשתו ומניעת פגיעה עתידית. במידה והפגיעה היא אנונימית, הספק לא יגלה את זהות הפוגע, גם אם הוא השתכנע בחומרת הפגיעה בך והסיר את התוכן הפוגעני. ניתן לאלץ את ספק השירותים לתת את כותבת ה- IP (באמצעותה ניתן לאתר את המחשב ממנו נעשתה הפגיעה), או מספר הטלפון ממנו נעשתה הפגיעה, רק באמצעות המשטרה. הגשת תלונה עם כל הפרטים, כולל צילומי מסך, מועדים מדויקים, חשדות שלכם, רקע אפשרי לפגיעה וכד'. המשטרה תפעל לשם כך רק במקרים נדירים, קיצוניים ובוטים במיוחד הגובלים בהפרת חוק בוטה של זכות הפרט, כבוד הפרט, ורווחתו האישית. מכאן שתלונה במשטרה תהיה רק במקרים של איומים, מראית עין של פעילות פלילית וכד'.

היעלבות, פגיעה בכבוד האישי כתוצאה מפגיעה, אינה עילה מספיקה בדרך כלל…

.

נשמח להערות מועילות בעניין, להבהרות, תוספות לרווחת הכל.

הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט – מסמך מהכנסת

הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט – מסמך, כנסת ישראל.

וייסבלאי, א. (ינואר 2010). הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט על ידי ילדים ובני נוער. ירושלים, הכנסת, מרכז המחקר והמידע.