מטוטלת העשייה החינוכית: מטכנופוביה לטכנומניה, וחזרה לטכנומדיה

מטוטלת העשייה החינוכית: מטכנופוביה לטכנומניה, וחזרה לטכנומדיה, אך מה על הפדגוגיה?

אברום רותם ועידית אבני (יוני 2012)

 חזרה לדף האב אתיקה ו-ICT

תקציר

למאמר המלא

 המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג. מימוש ההיבט הפדגוגי של הכתה המקוונת, דורש שינוי פרדיגמה משמעותי. שינוי כזה דורש תעצומות נפש בשינוי תבניות חשיבה, הרגלי עבודה, ותפיסות חינוכיות שמעצבים את דמותו המקצועית של המורה העדכני כמנהיג ומוביל שינוי בחינוך העדכני של המאה ה- 21. שינוי כזה יתרחש קודם כל, ממעבר לתנועת המטוטלת של העשייה החינוכית שהוא היחלצות מהטכנופוביה, אך בתנאי שהמורה לא יעצר ולא ישהה יתר על המידה בשלב הקיצון ההפוך של פעילות יתר בטכנומניה – וישאף לנוע חזרה אל עבר נקודת האמצע- הטכנומדיה (מדיה = (דרך) האמצע), שעיקריה מפורטים במאמר כאן.  למאמר המלא

פרסומות במרחבים מקוונים בחינוך

פרסומות במרחבים מקוונים בחינוך בעידן האינטרנט 2.0

עידית אבני ואברום רותם, יוני  2012

חזרה לדף האב: כללים, חוקים ותקנות

  בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי.    למאמר המלא