4 ספטמבר 2010
חופש ביטוי ולשון הרע
חופש ביטוי
מאמרים וכתבות על חופש הביטוי ברשת
- רותם א. ואבני ע. (2010). החוק – מפלטו של הלא מוסרי ברשת
בהתמודדות עם התגובות ברשת, הגורמות לאקלים מאד לא מוסרי ופוגעות באושיות החברה, יש שתי סוגיות מרכזיות:
סוגיה א': מדוע דוקא מרחב מקוון, מקום מפגש של ציבור עצום, הוא מקום שלא ברור שגם בו יש להכיל כללי יסוד של שמירת כבוד האדם, שמירת הפרטיות. זאת בהשוואה לכל הקשר אחר בהתנהלות בין אדם לחברו, שכלליה ברורים, מוסכמים ומקובלים, ואם הם מופרים הרי זו סטיה מהנורמה, התנהגות לא חברתית ולא מקובלת.
סוגיה ב': מדוע אנשים בעלי עמדה והשפעה על הציבור באופנים רבים ומגוונים, לא רק זה שאינם נוקטים עמדה בהירה וברורה לגבי נחיצות קיום נורמות התנהגות ראויות ברשת, הם מחפשים את הפתרונות דוקא בחוק – כשיותר ויותר מתבהר שבחוק לא יימצא לכך מענה?
למאמר במלואו pdf
- בית המשפט העליון מגן על המשמיצים האנונימיים ברשת: להלן פסק דין בית המשפט העליון, ישראל (25/3/2010) שהוא סמן ימני לאי הטמעת סוגיות אתיות העולות מהמרחב המקוון: רמי מור נגד ברק חברת שירותי בזק, שמורה לא לגלות זהות של כותב אנונימי אף שהשמיץ קשות תחת מסווה האנונימיות. ובאותו עניין: פסק דין נוסף, שניתן על סמך פסק תקדימי זה (לשון הרע באינטרנט :זהירות חוף רחצה ללא מציל – בעקבות פס"ד חדש משעור נגד Google inc )- בלוג מאת רחל אלקלעי בקפה דמרקר (19/8/2010) שמספרת על פסק דין דומה בו נשללה האפשרות לגלות אנונימי משמיץ במיוחד שמתבסס על פסק דין מור. לאור, למשל פגיעה בשופטת העליון, תוהה אחד מהמגיבים לבלוג של רחל דנן, מה היה פסק הדין לו האנונימי היה משמיץ את כבוד השופטת א' רבילין (שפסקה את פסק הדין מור), לאחר, הטלת 3 שנות מאסר על השלכת נעל על שופטת העליון…. חומר למחשבה…. רחל מאד לא אופטימית להסדרה אחרת בעניין. למשמיצים הידד. עכשיו אפילו העליון מגן עליכם. ראו הוזהרנו.
- מה תרצו להוציא – לשון הרע או לשון טובה? - על לשון הרע ואנונימיות בכתיבת בלוגים אישיים. ראו הוזהרתם. (קפה דמרקר, מאת יורם ליכטנשטיין, 4/9/2007)
- ברזילי – נהון, ק. וברזילי, ג. (2006). חופש הביטוי המעשי והמדומיין באינטרנט: על בטלותה והולדתה המחודשת של הצנזורה. בתוך מ. בירנהק (עורך). שקט, מדברים! התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל. (עמ' 483- 510). תל אביב: רמות.
- ספקית שירותי פורום מזהירה את אחת הכותבות בו על השמצה שכתבה (אוקטובר 2009)
לשון הרע
עידית אבני ודר' אברום רותם
חזרה לדף כללים חוקים ותקנות
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, רבדים בחקיקה. המאגר המשפטי בישראל עם תיקונים בחוק עד 2002.
לשון החוק (מתוך פתיח פרק א' "פרשנות"):
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית;
————————————————————————–
."לשון הרע" הכוונה לפרסום ביטויים, בכתב או בעל פה, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר, העלולים לפגוע בבן אדם, להוציא דיבה עליו, להשפילו ולבזותו.
חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם, ובאיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים שכאלה והגדרתם כעוולה אזרחית או כעבירה פלילית.
בשל מאפייני המרחב המקוון נעשית הפגיעה בשמו של אדם באמצעות אתרים, בלוגים, תגובות, רשתות חברתיות או כל אמצעי תקשורת – קלה, מוחשית, פוגענית יותר ונגישה לקהל רחב ולעיתים יוצאת ממעגל סגור ואינטימי של "חברים". השליטה, הפיקוח והבקרה על התכנים קשה ולעיתים כמעט בלתי אפשרית.
החוק רואה כאחראים על פי חוק איסור לשון הרע את "מנהלי" אמצעי התקשורת- העורך; את מי שהחליט בפועל על הפרסום; את האחראי על אותו אמצעי התקשורת ואף במחזיק בית הדפוס; ובמקרים מסוימים במוכר ובמפיץ (כהן, ש. לשון הרע ואינטרנט, יש פתרון? סוגיית בדיני לשון הרע ברשת האינטרנט ). עולה שאלת האחריות של מנהלי אתרים, ספקים וכד' ושאלת חשיפת הגולשים באתרים.
נשים לב שלשון הרע הוא הבט חוקי להשמצות ולהפצת שמועות בזדון נגד מישהו אחר. כלומר, הפצת שמועות בזדון, בין אם יש בהן אמת ובין אם לא, אסור על פי החוק, לא רק כקוד התנהגות לא רצוי.
מכאן שבבית הספר ניתן בהחלט להשתמש בחוק זה, כאמצעי הרתעה.
