שמירה על מידע אישי ופרטיות ברשת

שמירה על מידע אישי ופרטיות ברשת- כבר לא חלום רחוק

.

מאת אפרת רוזן 

אחראית תוכן וקידום של אתר feeder – בלוג טכנולוגיה , מדיה חברתית, גאדג'טים וסלולאר

.

שמירה על מידע אישי ופרטיות ברשת נחלקות לשני היבטים שונים. היבט ראשון נוגע לפרסום מידע יזום ברשת וקיומו בזכרון העד הדיגיטלי, ואלו ההיבט השני נוגע לאיסוף מידע והצלבתו על ידי גורמים שונים. במקרה הראשון, הבעיה נעוצה בעובדה כי האינטרנט אינו שוכח לעולם. גם אם פירסמתם תמונה או סטאטוס, הודעה או תגובה בפורום כזה או אחר או שפורסמה כתבה ששמכם השתרבב לתוכה – כל המידע הזה נשאר וישאר זמין לשנים רבות, גם כאשר המידע כבר אינו עדכני ואפילו אם יסתבר בדיעבד כי הוא אינו נכון. במקרה השני מדובר על מצב בו בידיעתכם או שלא בידיעתכם, נתונים אודותיכם נאספו על ידי אתרים שונים במטרה מוצהרת של מתן שירות טוב יותר. הבעיה באיסוף מידע זה והצלבתו היא כי לעתים כוונות טובות אינן מובילות לתוצאות רצויות.

כיום ישנן דרכים בהן ניתן להתמודד לפחות עם הבעיה השנייה, זו של איסוף והצלבת מידע על ידי גורמים שונים ברשת. בין הגורמים המובילים אפשר למצוא את גוגל, מיקרוסופט (המפעילה את מנוע החיפוש בינג) ואת פייסבוק. איך מתמודדים עם הסוגיה ולמה היא בכלל בעייתית – על כל זה ניתן לקרוא בכתבה באתר פידר ,בלוג טכנולוגי העוסק במדיה חברתית, גאדג'טים, סלולאר ותוכן ויראלי, אשר פורסמה שם לאחרונה: כך תמנעו מגוגל לקחת בעלות על המידע האישי שלכם.

זכרון ושכחה – אדם Vs. מכונה

לא סתם מתוכנת מוח האדם לשכוח. ללא שיכחה אין אפשרות להשלים, אין אפשרות להמשיך הלאה, אין אפשרות להשתנות. פעם מישהי כתבה שכתיבה בפורום כמוה ככתיבה על קירות מערה – כל מה שנכתב לעד נשאר. אבל למרות שמה שנכתב לפני עשר שנים נשאר כשהיה, במהלך עשר השנים שחלפו – האנשים אשר לגביהם המידע נכתב כנראה והשתנו. אולי כבר אינם חושבים כאשר חשבו בעבר, אולי הדברים אליהם התייחסו כבר אינם נכונים לאורח חייהם בהווה.

כחלק מהתרבות המערבית האינטרנטית המשתנה, החיפוש אחר המידע הפך רלוונטי מאי פעם, וחיפוש היום נעשה באמצעות האינטרנט. אם לפני עשר שנים פורסמה תמונה בה אדם השתכר בפאב כשהיה צעיר, סטודנט ונטול מעמד ומחויבות, והיום אותו האדם מחפש עבודה מכובדת ורצינית, הסיכוי כי המגייס יתקל בתמונה ההיא, במסגרת סינון המועמדים למשרה היא רבה. האם דברים שעשיתם לפני עשר שנים אכן רלוונטיים לחייכם היום? האם אתם מסוגלים להתחייב כי כל עמדה שהבעתם היום תשקף אותכם גם בעוד עשר שנים?

אין למצב זה פתרון קל. ישנם פתרונות משפטיים שנמצאים כיום בתהליכי חקיקה. על פי פתרונות אלו יחויבו מנועי החיפוש להגביל את המידע המוצג רק למידע עדכני, ולחייב שרתים למחוק מידע שעבר זמנו. בינתיים העצה השימושית ביותר היא, כפי שגם בגוגל מודים, "על המשתמש לחשוב פעמיים לפני שיתוף המידע ברשת".

איסוף והצלבת מידע ברשת

הנושא השני הנוגע לפרטיות אשר עלה לאחרונה לכותרות עקב שינוי מדיניות הפרטיות של גוגל, הוא נושא איסוף המידע והצלבתו. ראשית, המאמר ידון בסיבות בגללן המידע נאסף ומוצלב, ובהמשך יציג מהו המידע אשר נאסף?

שירותים רבים ברשת היום ניתנים חינם, אבל "חינם" זה רק מראית עין כי הרי קיימת דרך כלשהי בה אותם האתרים המציעים את השירותים ומתחזקים אותם מרוויחים. מסלול הכסף עובר דרך מידע על הגולשים. מידע זה משמש כדי לייצר תוכן ופרסום לקבוצות ממוקדות על פי קריטריונים שונים. אם ניסע ברחובות תל אביב ונראה פרסומות חוצות לפלאפל הטוב במדינה אולי בלוטות הטעם שלנו יתחילו לעבוד. פרסום כזה יהיה אפקטיבי רק אם אותו דוכן פלאפל קרוב למקום בו אנחנו נמצאים, כי הרי לא ניסע לטבריה או עפולה רק כי ראינו פרסום חוצות לדוכן פלאפל והרעב הכה בנו. מצד שני, שלט בולט המפרסם דוכן פלאפל ברחוב הבא בהחלט וייתכן שיגרום לנו לעצור, ולקנות מנה על הדרך.

המצב ברשת אינו שונה, הוא רק וירטואלי יותר. ארועים בירושלים יהיו רלוונטיים יותר לירושלמים, פרסום לשתלי שיניים רלוונטי יותר לבעלי בעיות בשיניים, ופרסום לשמלות כלה רלוונטי בעיקר לנשים בגילאים מסוימים ובסטאטוס מסויים.

הגיל, המין, כתובת המגורים, הנטייה המינית, ההיסטוריה הרפואית ותחומי העניין מהווים כולם אינדיקציה טובה לשירותים או מוצרים שהאדם עשוי להיות מעוניין בהם. אפילו תוצאות חיפוש במנועי החיפוש יכולים להיות רלוונטיים יותר או פחות בהתאם לנתונים שונים של הגולש.

מקומות רבים ברשת מבקשים את הגולש לשתף פרטים כאלו ואחרים – רישום לג'ימייל, פייסבוק, ואתרים אחרים לדוגמה. מידע חשוב במיוחד הוא תחומי העניין, מידע אשר ניתן להשיגו באמצעות עיון בהיסטוריית החיפושים. כאשר מידע זה מוצלב, אפשר לפרסם רק פרסומות הנתפסות כרלוונטיות על גבי האתרים השונים, להציג רק תוצאות חיפוש רלוונטיות לגולש.

אם זה כל כך טוב, למה בעצם זה רע?

לכל דבר יש פנים רבות. אפליקציית פורסקוויר, למשל, מאפשרת פירסום מקום המצאות האדם באמצעות הטלפונים הסלולריים. אפליקציה נחמדה ולכאורה לא מזיקה שמאפשרת לשתף חברים בקלות.  מסתבר כי גם הפורצים חושבים שזו אפליקציה מועילה. חייהם של פורצים רבים הפכו קלים מעט יותר באמצעות אפליקציה זו בה בעלי הבתים מודיעים להם מתי הם אינם נמצאים בביתם. הצלבת מידע קצרה תעלה בחיק הפורץ המיועד את כתובתו של מפרסם ההודעה – והנה הלכה הטלוויזיה החדשה.

גניבת זהות גם היא הפכה לבעיה בעידן המידע הפרוץ. כאשר ניתן באמצעות הצלבת המידע ממקורות שונים לדעת לא רק את מספר כרטיס האשראי אלא גם את השם מלא, מספר תעודת הזהות, כתובת, דוא"ל ופרטים נוספים.

בעקבות הלחץ הציבורי ושינוי המדיניות ניתן כיום להכנס להגדרות של גוגל ולמחוק את ההיסטוריה הפרטית של החיפושים שביצעתם מעל שרתי האתר, כפי שניתן לקרוא בכתבה ב"פידר" אליה נעשתה הפנייה בתחילת המאמר. המידע והפירסום שיופיעו על המחשב יהפכו לרלוונטיים מעט פחות, אך פרטיות המשתמש תישמר מעט יותר.

מאמרים וכתבות על פרטיות ברשת

מאמרים וכתבות על פרטיות ברשת

לשם ניווט -השתמשו בתפריט העליון – "חוקים וכללים" -> "חופש ביטוי ורפטיות"

 10 הערות על אשליית הפרטיות . [דהמרקר 8-12-2011 מאת ירון כהן-צמח ואליחי וידל.] תמיד, בכל רגע ובכל מקום, יש מישהו שעוקב אחרינו – בין אם בזדון, או סתם כדי להפיק מזה רווח שכלל לא יזיק לנו; מצד שני, אנחנו מתים לדעת הרבה מאוד דברים על אנשים אחרים.

  • הפרטיות שלנו זה לא תמיד העסק שלכם [מירב קריסטל : 04.06.11, מדור צרכנות  YNET] סלקום, שופרסל, ועיריית ר"ג הן רק כמה מהגופים שהפרו את פרטיות לקוחותיהם, וחלקם אף נקנסו על כך. בינתיים, מועדוני לקוחות עוקבים אחרי כל קנייה שלנו, וחברות סוחרות בפרטים האישיים שלנו. כל צרכן שחש שהשתמשו בפרטיו לצרכי שיווק לא חוקיים יכול להגיש תלונה לרשות למשפט טכנולוגיה ומידע
  • על אובדן הפרטיות: Privacy Generations video clip. סרטון שהוקרן בכנס הבינלאומי ה-32 של אבטחת מידע ופרטיות. ירושלים, 27-29 באוקטובר 2010
  • הזכות לחשיפה ברשתות החברתיות מאת יעקב הכט (דצמבר 2010). – מרות השיח האינטנסיבי בדבר הזכות לפרטיות ברשת שרגולטורים בצדה, הולכת ומתהווה נורמה המרחיבה את טווח החשיפה של גולשים בכל הגילים, זאת עוד לפני הדיון בזכות לחשיפה. עדות לכך היא העלייה המשמעותית במספר הגולשים ברשתות החברתיות, שהחשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות אליהן. גם המשמעויות הסותרות של מושגים מסוימים, שבהם נדון במאמר, והמאבקים על הזכויות ברשת לא מנעו את פריחתן של הרשתות החברתיות, והן ממלאות מקום מרכזי בחייהם החברתיים של גולשים רבים.
  • אופסס…. משרד המשפטים והמחלקה לבטחון המדינה (ארה"ב) תיגו בטעות 84,000 אתרים כאתרי פורנו ופדופיליה, והסירו אותם מהרשת. מרבית האתרים היו אתרים תמימים שאין להם כל קשר להאשמות הלא מבוססות. משרד המשפטים העלה את הטיעון שילידם רבים נופלים כיום במלכודת פיתוי של פדופילים, אךלא הסביר כיצד טעות כזו מתרחשת. צנזורה על הרשת כבר אמרנו? [Feds Accidentally Shut Down 84,000 Websites over Wrongful Kiddie Porn Accusation.  by Sam Biddle Gizmodo`, Feb 16, 2011 2:20 PM]
  • מתי יכול מעביד לחדור לדוא"ל של עובד? ביה"ד הארצי: חדירה לדוא"ל ושימוש בחומרים כראיה אפשריים רק כשמדובר בתיבה מקצועית שבבעלות המעסיק ■ כשמדובר בתיבה אישית שהמעסיק הקצה לעובד – החדירה אסורה. [גלובס, 09/02/2011, מאת חן מענית] לכתבה המלאה.
  • מספרי זהות אישיים ברשת! ממשל אובמה יוצא ביוזמה לאיסטרטגיה לאומית לזהות מאובטחת במרחב המקוון (National Strategy for Trusted Identities in Cyberspace ) : מספר מזהה לכל גולש אינטרנט למנוע את מפגעי האנונימיות והפגיעה בפרטיות. הצעה בתמיכת הסוכנות לביטחון לאומי והמחלקה לביטחון המולדת (National Security Agency and the Department of Homeland Security). למעשה מדובר בזהות אישית לכל אזרח (כידוע אין תעודת זהות לאזרח אמריקאי כמו אצלנו), שתהווה "חתימה דיגטאלית" קודם כל בפעילות כספית מקוונת, וכלל אמורה להפחית את מספר הסיסמאות שאנו נאלצים לזכור, כשמערכת תזהה אותנו כגולשים הלגיטימיים והמזוהים. אין ספק שיוזמה זו מהווה מהפיכה של ממש בתפיסת האינטרנט ומקום הגולשים בה. ימים יגידו מה יצא מזה, אך נאה שאנו דמדומי השיקעה של ימי המערב הפרוע של האינטרנט, שהולכים ונמוגים ללא שוב. לכתבה המלאה Obama Eyeing Internet ID for Americans מאת Declan ;CBS News  ;McCullaghינואר 7, 2011.
  • הפרטיות הלכה לעולמה, ונכנסה לפייסבוק, מאת פרופ' בן קורן, (ה"ארץ" .25/07/10).  מאמר של רופא, המתאר את הפוטנציאל העצום לריפוי הולם באמצעות התיעצות עם מומחים מכל העולם באמצעות הרשת. אמצעי נגיש, זול מאד, מידי ומאד אפקטיבי (שיתוף מגון מומחים בבעיה הרפואית). אך זאת במחיר של חשיפה של פרטי החולה, והפרה בוטה של הפרטיות.

חופש ביטוי ולשון הרע

חופש ביטוי

מאמרים וכתבות על חופש הביטוי ברשת

לשם ניווט – השתמשו בתפריט העליון תחת "חוקים וכללים"
  • ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את "חוק הטוקבקיסטים" (גלובס, יובל עוז, 24/6/12)ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א׳) את הצעת החוק לחשיפת פרטיו של גולש ברשת האינטרנט, כאשר אדם שלישי מבקש לתבוע אותו בשל לשון הרע, ביצוע עוולה או הפרת זכויות קניין רוחני. על-פי הצעת החוק, יוכל בית משפט להורות לספקית אינטרנט למסור את כתובת ה-IP של גולש שביצע עוולה, לפי בקשת אדם המבקש לתבוע אותו.
  • החוק שיקפיא כל מחאה: הכנסת מקדמת תיקון לחוק איסור לשון הרע, במסגרתו יינתנו קנסות עתק. אל תשמחו לאידם של העיתונאים. תשכחו מקבוצות נגד תנובה בפייסבוק וגם על טוקבקים תחטפו תביעות ענק. הצעת התיקון לחוק איסור לשון הרע, שלפיו סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק יעלה סכומי עתק (מאות אלפי שקלים). חוק זה, שעבר בקריאה ראשונה נכון לאוקטובר 2011)  יחסל את הטוקבקים המשמיצים (או שלא) ומהווה לדעת רבים וטובים, פגיעה אנושה בחופש הביטוי. ראו כתבה ב- Ynet מאת צבי טריגר מה- 11.10.2011. לכתבה המלאה
  • רותם א. ואבני  ע. (2010). החוק – מפלטו של הלא מוסרי ברשת בהתמודדות עם התגובות ברשת, הגורמות לאקלים מאד לא מוסרי ופוגעות באושיות החברה, יש שתי סוגיות מרכזיות:
סוגיה א': מדוע דוקא מרחב מקוון, מקום מפגש של ציבור עצום, הוא מקום שלא ברור שגם בו יש להכיל כללי יסוד של שמירת כבוד האדם, שמירת הפרטיות. זאת בהשוואה לכל הקשר אחר בהתנהלות בין אדם לחברו, שכלליה ברורים, מוסכמים ומקובלים, ואם הם מופרים הרי זו סטיה מהנורמה, התנהגות לא חברתית ולא מקובלת. סוגיה ב': מדוע אנשים בעלי עמדה והשפעה על הציבור באופנים רבים ומגוונים, לא רק זה שאינם נוקטים עמדה בהירה וברורה לגבי נחיצות קיום נורמות התנהגות ראויות ברשת, הם מחפשים את הפתרונות דוקא בחוק – כשיותר ויותר מתבהר שבחוק לא יימצא לכך מענה? למאמר במלואו pdf

לשון הרע

עידית אבני ודר' אברום רותם

חזרה לדף כללים חוקים ותקנות

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, רבדים בחקיקה. המאגר המשפטי בישראל עם תיקונים בחוק עד 2002.

לשון החוק (מתוך פתיח פרק א' "פרשנות"):

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית; ————————————————————————–

."לשון הרע" הכוונה לפרסום ביטויים, בכתב או  בעל פה, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר, העלולים לפגוע בבן אדם, להוציא דיבה עליו, להשפילו ולבזותו. חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם, ובאיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים שכאלה והגדרתם כעוולה אזרחית או כעבירה פלילית.

בשל מאפייני המרחב המקוון נעשית הפגיעה בשמו של אדם באמצעות אתרים, בלוגים, תגובות, רשתות חברתיות או כל אמצעי תקשורת – קלה, מוחשית, פוגענית יותר ונגישה לקהל רחב ולעיתים יוצאת ממעגל סגור ואינטימי של "חברים". השליטה, הפיקוח והבקרה על התכנים קשה ולעיתים כמעט בלתי אפשרית.

החוק רואה כאחראים על פי חוק איסור לשון הרע את "מנהלי" אמצעי התקשורת- העורך; את מי שהחליט בפועל על הפרסום; את האחראי על אותו אמצעי התקשורת ואף במחזיק בית הדפוס; ובמקרים מסוימים במוכר ובמפיץ (כהן, ש. לשון הרע ואינטרנט, יש פתרון? סוגיית בדיני לשון הרע ברשת האינטרנט ). עולה שאלת האחריות של מנהלי אתרים, ספקים וכד' ושאלת חשיפת הגולשים באתרים.

נשים לב שלשון הרע הוא הבט חוקי להשמצות ולהפצת שמועות בזדון נגד מישהו אחר. כלומר, הפצת שמועות בזדון, בין אם יש בהן אמת ובין אם לא, אסור על פי החוק, לא רק כקוד התנהגות לא רצוי.

מכאן שבבית הספר ניתן בהחלט להשתמש בחוק זה, כאמצעי הרתעה.

פרטיות ברשת

פרטיות ברשת

דר' עידית אבני ודר' אברום רותם

.
הצגת הנושא
הזכות לפרטיות היא חלק מזכויות האדם הטבעיות להן זכאי כל אדם באשר הוא. היא זכות בסיסית במובן זה שהיא מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות וחדירה לחייו. האדם זקוק לפרטיות על מנת לפתח אוטונומיה, כלומר, לחיות חיים של יצירתיות ומימוש עצמי. קשה לאדם לפתח דעות, אם הוא חשוף כל העת ונתון למעקב ולביקורת. ("הזכות לפרטיות", ויקיפדיה עברית)
.
פרטיות היא תנאי הכרחי לכבוד עצמי ודימוי עצמי הולם. אדם שפרטיותו מופרת, כשהכל צופים בו- כבודו העצמי פגוע כמו גם הדימוי העצמי שלו, והוא שאינו יכול להתנהל על פי יכולותיו ומצפונו כאדם חופשי.
.
אדם חופשי הוא אדם שפרטיותו נשמרת, והוא בוחר מה לחשוף לאחרים ומה לשמור לעצמו.
.
חברה שבה הפרטיות מופרת, בה אין לאדם זכות כזו היא איננה חברה דמוקרטית, אזרחיה גדלים על חשדנות ופחד תמידי, ובמצב כזה אין ולא יכולה להיות, העצמה אישית, יזמות, ביטוי אישי ופריחה, כי האדם שרוי בהישרדות מתמדת והגנה על צרכים בסיסיים ביותר של קיום. חברות כאלה הולכות ונעלמות בעידן הדיגיטאלי, בתמורות חברתיות עצומות המתרחשות בזמן קצר.
.
הסביבה הדיגיטאלית, והדרישה הבסיסית שלה דמוקרטיה – חופש ביטוי וחופש מידע, מעמידה את הפרטיות באור שלא היה קודם לעידן הדיגטאלי, אם כי עקרונות המתח בין פרטיות לציבוריות הם נחלת החברה האנושית מקדמת דנה. העידן הדיגטאלי מועצם ביתר שאת המתח בין שקיפות וזכות ציבור לדעת, מידע "שאור השמש מחטא", לבין זכות בסיסית של הגנה על אינטימיות בדל"ת אמות. בנוסף, המרחב המקוון פרוץ, וטעויות קטנות, בשוגג כמו גם פעולות לא מורכבות במזיד, עלולות לחשוף מידע אישי רגיש לכל דיכפין. סוגית הפרטיות היא סוגיה מכוננת של חברה דמוקרטית. סוגיות רבות האם לשמור על פרטיות או, לשם טובת בציבור יש להפר אותה, הן מהותיות, מורכבות, והפתרון להן תלוי מאד בהשקפות עולם, מידת הנזק לציבור הנגרם כתוצאה מאי הפרת פרטיות וכו'..
פרטיות מידע אישי ברשת
הראנו כאן (באינטרנט תכתבו ותיחתמו לנצח) עד לאיזה אבוסרד ניתן להגיע עם התמודדות מידע אישי לא מחמיא ברשת, גם אם אתה עצמך העלת אותו ללא מחשבה יתרה, בגיל צעיר וכד'. למעשה אין לך שליאה על המידע שאתה עצמך העלת, והוא עלול להכשיל אותך בהמשך, להפליל, למנוע קבלת משרות, להיפגש עם בת זוג פוטנציאלית וכ'ו. האבסורד מגיע עד כדי פתרונות הזויים כמו שינוי השם…. לא פחות . פתרון אפשרי הוא חקיקת תקנות/חוקים המאפשרים לכל מי שהעלה מידע, גם להסיר אותו. אך בגלל מגוון הכלים העצום ברשת, כרגע זה נראה רחוק. למעשה, זה מה שיהיה במוקדם או במאוחר. פתרון נוסף, לא ישים כל כך אך מגביל את הסוגיה הכאובה, הוא איסור בחוק על המעסיקים לבדוק מידע אישי במרחבים ציובריים (כמו הפייסבוק), שלא נועדו לצרכי עבודה וכפיתוח מקצועי. חוק כזה מוצע על ידי הגרמנים, המאד רגישים לזכות הפרט. גם אם זה לא בדיוק אפקטיבי, לפחות הכוונה טובה (ראו כתבה ב"חורים ברשת" של גל מור 25.08.2010 הגרמנים נפלו על הראש: ייאסר על מעסיקים לבדוק בפייסבוק.)
.
אך הדבר המשמעותי ביותר הוא – להיזהר. להימנע מכל חשיפה בפייסבוק למשל. לא להגיב בתגוביות (טוקבקים) ובבלוגים באופן שעשוי לגלות מידע אישי שלכם, או אף להטיל צל אל אישותכם הבעייתית משהו. פשוט להימנע מלהחשף ברשת, החל מטיול, תחביבים, דיעות…. כי מי יודע מתי זה עלול לפעול נגדך…. שטות של היום עלולה לעלות לך ביוקר מחר. יותר מכך: קשה מאד עד לא ניתן להסיר כתמים אלה.
.
אז… הרגעו בחשיפה, אל תשאירו עקבות שלא ניתן אחר כך להסיר אותם, והן תהינה לכתמים לנצח (גם אם הנצח יחסי). .
פרטיות בבית הספר
מודעות לסוגית פרטיות בסביבה מקוונת בבית הספר, נהלים ברורים כמו גם מדיניות ברורה, הם אבן יסוד להתנהלות בית ספר במרחב מקוון. ללא מודעות לסוגיה זו, במוקדם או במאוחר, לא ניתן לנהל סביבה מקוונת בית ספרית. לכן יש לעמוד על שני הבטים אלה:
  • א. נוהלי שמירת פרטיות של תלמיד/ מורה – פרסום ברשת של נתונים אישיים, השגים לימודיים, השקפות עולם וכד', כמו גם הקפדה יתרה על פרסום פרטים הנודעים לפרטיות האדם בצילום, הקלטות, בפרסום וכד'.
  • ב. הגנת הרשת באמצעים טכניים ומנהליים בפני פגיעה במזיד או אף בשוגג בפרטיות – הגנת נתונים אישיים ואי פרסומם.
לשם כך יש להטמיע את עקרון הפרטיות כעקרון מכונן ומרכזי של חברה בריאה, בחלק מחינוך דור העתיד ועיצוב חברה איכותית יותר.

הפרטיות הלכה לעולמה, ונכנסה לפייסבוק, מאת פרופ' בן קורן, ה"ארץ" 25/07/10

מאמר של רופא, המתאר את הפוטנציאל העצום לריפוי הולם באמצעות התיעצות עם מומחים מכל העולם באמצעות הרשת. אמצעי נגיש, זול מאד ומידי.

אך זאת במחיר של חשיפה של פרטי החולה, והפרה בוטה של הפרטיות.