אתיקה בחיוך

  • יש מקרים רבים שהגינות ושכל ישר מספיקים להנחות התנהגות אתית. איך אומרים, מספיק common sense… רק מה לעשות שה- sense לא כל כך common אצלנו…  (מקור לא ידוע)
  • אין גבול לטוב שאדם מסוגל לעשות, אם רק לא יהיה לו איכפת מי יקבל על כך את הקרדיט, את הכבוד ואת ההכרה. (ג'דסון ב. ברנץ')
  • סוגיות אתיות….(זהו תרגום ממקור לא ידוע נפוץ מאד ברשת בכל השפות כחידה/ סוגיה אתית, שמשמש בין השאר להמלצות למורה המלמד מהי סטיגמה): שאלה ראשונה נניח שאת/ה מכיר/ה אישה בהריון שילדה כבר שמונה ילדים, מתוכם שלושה חרשים, שני עיוורים, ואחד עם פיגור שכלי. בנוסף לאישה הזו יש סיפיליס. האם היית ממליץ לה לעשות הפלה? שאלה שניה הגיע הזמן לבחור בנשיא עולמי, והקול שלך הקובע! להלן הנתונים על שלושת המועמדים: מועמד א':קשור לפוליטיקאים מושחתים ומתייעץ עם אסטרולוגים, יש לו שתי מאהבות, מעשן כמו קטר, ושותה 8-10 מרטיני ליום. מועמד ב': הפסיד פעמיים בבחירות, ישן כל יום עד הצהריים, עישן אופיום בהיותו סטודנט בקולג', ושותה לפחות רבע ליטר וויסקי כל ערב. מועמד ג': הוא גיבור מלחמה, מלא מדליות,צמחוני, שותה לעיתים רחוקות קנקן בירה, ולא היו לו מעולם הרפתקאות מחוץ למסגרת הנישואין.
= עם יד על הלב:במי הייתם בוחרים? אז ככה: לשאלה הראשונה: לו המלצתכם הייתה חיובית בנושא ההפלה – הייתם הורגים את בטהובן(!) לשאלה השניה:
  • מועמד א'- הוא פרנקלין רוזוולט (רוזוולט כיהן בין השנים 1932 – 1945 והיה היחיד מכל נשיאי ארצות הברית שנבחר למשרה הרמה ארבע פעמים ברציפות)
  • מועמד ב'- הוא וינסטון צ'רצ'יל (מדינאי, סופר והיסטוריון בריטי. זוכה פרס נובל לספרות. כיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1940 – 1945 ובשנים 1951 – 1955. בשל נחישותו והחלטותיו בזמן מלחמת העולם השנייה, הוכר כאדריכל הניצחון על גרמניה הנאצית וכאחד מגדולי המדינאים במאה ה-20.)
  • מועמד ג'- (הבחירה הטבעית לא?) הוא אדולף היטלר… (אמאל'ה!)

סיפורים ומוסר השכל

  • אתר חינוכי Moral and Ethics –מדור Nice Teachings – סיפורים משעשעים ומחכימים בנושא מוסר ואתיקה
  • "להיות טוב זה להיות בהרמוניה עם עצמך," הוא השיב, אצבעותיו החיוורות – המחודדות, נוגעות בקנה הדק של כוסו. "צרימה מופיעה כאשר נכפה עלייך להיות בהרמוניה עם אחרים. חייו הפרטיים של אדם – זהו הדבר החשוב. באשר לחייהם של השכנים, אם ברצונך להיות קטנוני או פוריטני, תוכל להתהדר בהשקפותיך המוסריות לגביהם, אך הם אינם מעניינך. חוץ מזה, האינדיבידואליזם הוא הדבר הנשגב. המוסריות המודרנית כרוכה בקבלת אמות המידה של התקופה שבה אתה חי. לטעמי, איש-תרבות אשר מקבל על עצמו את אמות המידה של תקופתו לוקה בחוסר מוסריות מן הסוג הדוחה ביותר." אוסקר ויילד

אומרים על אתיקה ומוסר

על האדם המוסרי

  • הייחודי של סדום זה לא הרע, כי בכל היקום יש רע, אלא שבסדום הוא היה לנורמה. מיוחס לאהרן שידלבסקי (ממייסדי קבוצת כנרת)
  • "אינך יכול לגרום לכך שתרגיש משהו שאינך חש, אך אתה יכול לגרום שתעשה את הדבר הנכון למרות מה שאתה חש…" Pearl S. Buck, (סופרת, כתבה את "האדמה הטובה". 1892-1973)
  • "אם אתה מבין מה נכון, ולא עושה אותו, אתה חסר אומץ"  – קונפוציוס (Analects of Confucius פרק II)

מיהו אדם מוסרי?

אדם שחש שהוא נעלה על אחרים, איננו אדם מוסרי. ethics1 מוסריות האדם היא קודם כל בליבו ואמונותיו. אדם שמעשיו טובים, אך אין כך כוונותיו; אדם שאין ליבו ומעשיו שווים, גם אם מעשיו טובים ונכונים, איננו אדם מוסרי. עלינו לשאוף ל"נעשה" מוסרי, לצד הבנה וכנות אישית לכוונה מוסרית. חשוב שמעשינו יהיו מוסריים, אך יותר חשוב זיקוק הכוונה המוסרית כך, שמעשינו ישקפו אותה ויהיו ראויים לה. להיות מוסרי זה גם לטעות: אתיקה היא דרך של תהייה. אדם מוסרי לעיתים טועה. מי שטוען שהתנהגותו היא ללא דופי, ולעולם אינו טועה, הוא אינו אדם מוסרי. . הצדק מצוי במקום בו הוא אינו משרת טובתו של איש, אלא את טובת הכול. (משלנו) . זכות יוצרים/ זכות מוסרית/ מניעת פלגיאט: "ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר 'ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". (מגילה ט"ו, ע"א). . עדיף חוטא במודע מאשר צדיק שמשלה עצמו שהוא כזה: "אוהב אני את הרשע, היודע שהוא רשע, יותר מצדיק, היודע שהוא צדיק. והגרוע מכל הוא הרשע הרואה עצמו צדיק, ואפילו כשלוקחים אותו לגיהנום, הוא חושב שלוקחים אותו לשם כדי שהוא יגאל משם את הנשמות השרויות בגיהנום" (ר' יעקב יצחק הלוי הורוביץ – "החוזה מלובלין"). ..

לקט אמרות בכל הקשור למוסר

אמרות שדגנו מאתר "בין המרכאות"
  • המוסר שלנו לא נבדק כשהוא תואם את החינוך והתרבות שלנו, אלא כאשר הוא סותר אותם. מהאטמה גנדי
  • האנושות היא מקשה אחת שכל בניה כפופים במידה שווה לחוקי המוסר. כל יצורי האנוש שווים לפני האל. קיימים כמובן הבדלים בין גזעים ומעמדות וכיוצא באלה, אולם ככל שמכובד מעמדו של אדם כן גדלה אחריותו.  מהאטמה גנדי
  • אני אזכיר לבני ארצי שעליהם להיות קודם כל בני אדם, ואמריקאים רק בשעה מאוחרת ונוחה יותר.  הנרי דייוויד ת'ורו
  • אדם שהוא רוצה להיות איש האלוהים אמיתי, צריך להסיר תחילה ממנו כל המידות הגרועות, כדי שלא תמשכהו המידה שיש בו לפי ענינה, ואז יוכל להשיג האמת. מתוך ספר "אורחות צדיקים".
  • התנהגות אשר על פני השטח נראית נכונה, אך מיסודה היא מושחתת, תמיד מציקה לאלו הרואים מתחת לפני השטח. ג'יימס בריינט קונאנט
  • על 4 דברים: ראוי לאדם שיהיה בוחר בארבעה: שידבר בטוב שבדברים, ושיאזין בטוב כאשר ידברו עמו, ושיסביר פנים למי שיפגע, ושילמד לשונו לדבר בטובה. ושיברח מארבעה: מדבר עם הכסיל, ומחלוק עם העיקש, ומהחליק לשון לנבל, ומחברת המשחית. שלמה אבן גבירול
  • מרגע שבן-אדם הוא עילוי מוסרי, כולם שונאים אותו. ברטרנד ראסל
  • צורך הנפש אל המוסר, כצורך הארץ אל האור יהודה אלחריזי
  • אל תאמר או תעשה דברים שלא תרצה לראות בעמוד הראשי של הוושינגטון פוסט. דונלד רמספלד
  • כשאין כבוד בממשלה המוסר של הציבור כולו מורעל. הרברט הובר
  • עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך הן שבכל אדם אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולא אמצעי בלבד. (ע. קאנט)
פתגמים לטיניים
  • מה שלא תשיג על ידי שלמות מוסרית – תשיג על ידי חנופה (פובליליאוס סירוס, פתגמים)- Virtute quod non possis, blanditia auferas
  • נדיבות לב שאינה פוסקת – תנצח רעים (סנקה) Vincit malos pertinax bonitas
  • לא פסה התקווה להציל (נפש) אדם, כל עוד תיסרנו הבושה (פובלילאוס סירוס)
  • ללא הבושה – אין יושר והגינות (קיקרו)
  • חיי בין בני האדם כך, כאילו אלוהים צופה (סנקה) Sic vive cum hominibus, tamquam deus videat
  • העונש על הפשע – במעשה הפשע עצמו (סנקה) Sceleris in scelere supplicium est
  • במעשי חמס קטנים (minuta) – יענשו; במעשי חמס גדולים – ינחלו תהילה (סנקה)
  • מה תכלית החוקים ללא חיים מוסריים? (הורטיאוס)
מקורות שונים
  • האמת העליונה (ערכי המוסר) היא מציאות (…) המביאה רווחה לכולSrimad-Bhagavatam ("קורות האלוהות" –מתוך הספרות העיונית הגבוהה בהינדואיזם, קאנטו 1, פרק 1 פס' 2)
  • תמיד אני מתהלך תועה בעניינים אלה, מטה ומעלה ולעולם איני בדעה אחת עליהם. וגם אין כל פלא בכך אם אני או הדיוט אחר הולך ותועה. ואילו אם גם אתם החכמים תלכו ותתעו, זוהי גם ראשית אסוננו שלנו, שלא נוכל לבוא אליכם לסיים את נדודי תעייתנו. (סוקרטס, מתוך "היפיאס זוטא", כתבי אפלטון, כרך א)
על שקרים

“I’m not upset that you lied to me, I’m upset that from now on I can’t believe you.”

ניטשה, פילוסוף גרמני, 1844-1900.

חוקים

חזרה לדף חוקים ותקנות

  • אסופת חוקי מדינות (ארה"ב) בנוגע לשימוש באינטרנט בחינוך. דר' אברום רותם ועידית אבני, מרץ 2011. למאמר המלא לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן) בסעיף א' מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב) בסעיף ב' – אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. תרגומי התקצירים נאמנים לניסוחים המקוריים עד כמה שניתן, כדי לשקף את הטרמינולוגיה הטכנית-פדגוגית-חוקית בכל מדינה. באסופה כאן 30 מדינות המוצגות על פי א'-ב' כפי שהם נכתבים בעברית. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לב הקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 (סע' ג' כאן). למאמר המלא
ראו מאמרים והרחבות על:

אתיקה ו- ICT

אתיקה ו- ICT- טכנולוגיות מידע ותקשורת

הקשר בין האתיקה לטכנולוגיות המרחב המקוון הוא קשר הדוק.

הטכנולוגיות מהווים אפשור התנהגותי בן המשתמש מגלה שהמרחב ההתנהגותי בסביבה מקוונת שונה ממרחבים אחרים.

למשל, אנו מראים שבפגיעה מקוונת בביתה ספר, גם "החנונים", בעלי כח פיזי או כריזמה והשפעה על אחרים מועט, שלא יעזו ליזום פגיעה באחר בגלל נחיתותם, מוצאים ברשת מאפשר לפגיעה מקוונת. כך מעגל הפוגעים בפגיעה מקוונת גדול בהרבה מאשר מעגל זה בבית הספר בו התלמידים לא השתמשו בסביבה מקוונת.

הבנת מאפייני הסביבה המקוונת בהבטים הטכנולוגיים, באלה המאפשרים התנהגות בעוצמה ובהיקף שלא ניתן היה לפעול קודם, הנה המפתח להבנת שורש הסוגיות האתיות שיש לטפל בהם. כיום ההבטי הפסיכולוגים הנגזרים מהמרחב המקוון הופכים לשהתמחות בפני עצמה, כמו סקירה מפורטת (Barak, 2008) בספר Psychological aspects of cyberspace: Theory, research, applications.

במדור זה נביא את ההשפעות של מאפייני הטכנולוגיה הייחודיים לרשת על התאיקה, ונראה שהבנת מאפינים אלה, הם המפתח להתמודדות עם סוגיות אתיות ייחודיות. נראה כאן: מאפיני מרחב מקוון כללי; מאפייני מרחב מקוון בהבט של מידע; מאפייני מרחב מקוון בהבט של אינטראציה

המקורות המצוטטים כאן מופיעים לפי א"ב בדף אינטראקציה מקוונת – מקורות ומאמרים בהם מרוכזים כל המקורות למאפיני סביבה מקוונת.

.

אל מאמרים ודפים:

סוגיות משדה המחקר

סוגיות אתיות משדה המחקר

.

.שימוש שאינו ראוי בדוא"ל: בדו"ח שפרסמה חברת האבטחה Sophos דווח כי נכון לחודש יוני 2008 הגיעה רמת דוא"ל הזבל ל- 96.5% מכלל הודעות הדוא"ל העסקיות וזאת לעומת 92.3% ברבע הראשון של שנת 2008. לפיכך רק אחד מכל 28 הודעות המתקבלות בארגונים הוא דוא"ל לגיטימי.  בניסוי שערכה חברת האבטחה McAfee התאפשר לחמישים איש מעשר מדינות לבקר בכל אתרי האינטרנט במשך חודש ימים כשהם בלתי מוגנים. הממצאים (7.2008) מצביעים על כך שבעקבות הגלישה הבלתי-מוגנת קיבלו המשתתפים כשבעים מסרי דוא"ל זבל ביום (2,096 מסרים בחודש בו נערך הניסוי).נמצא שקטגוריית דוא"ל הזבל הפופולארית ביותר היא תחום הפיננסים ואחריה פרסום, בריאות/רפואה, סקס, כרטיסי אשראי, חינוך, עשיית כסף והתעשרות מהירה כביכול,. מכתבי שרשרת ושמועות לא מבוססות מגיעים אלינו בדוא"ל ומאלצים אותנו להתלבט כיצד להתייחס אליהם ולהתמודד איתם, האם להעבירם הלאה או לגנזם. מצגות והפניות מועברים אלינו, כמו לרשומות תפוצה גדולות, גם אם לא ביקשנו ופעמים רבות אנו מוצאים  עצמנו מכותבים בעל כורחנו, ולעיתים כנמענים נסתרים, להודעות מניפולטיביות. חוק דואר הזבל שנועד למנוע הפצת דואר זבל מתייחס רק להודעות מסחריות בעוד שרוב התקשורת אינה מסחרית.

פגיעה מקוונתCyberbullying: ראו גם מאמר ייעודי כאן. בסקר של מכון המחקר המאריקאי  Pew (יוני 2007) מדווח כי 32% מכלל בני הנוער בארה"ב המשתמשים באינטרנט שימשו מטרה להתנהגות בריונית באינטרנט: קבלת מסרים מאיימים, דוא"ל פרטי/מסרי טקסט שהועברו לידיעת אחרים ללא רשות/הסכמה, הצגת תמונות מביכות שלהם באינטרנט ללא הסכמתם או הפצת שמועות לגביהם ברשת. בנות הנוער יותר חשופות לתופעה זו מאשר הבנים. עם זאת, מרבית בני הנוער שהשתתפו בסקר טוענים שהטרדות ובריונות כלפיהם דווקא מתרחשים יותר בעולם האמיתי ופחות באינטרנט. האתר הקנדי deal.org, מציע מידע המלווה במצגת אינטראקטיבית אודות בריונות ברשת.

האיגוד המקצועי של מורים ומפקחים בבריטניה NASUWT פירסם ב-יוני 2007 קריאה פומבית לממשלה לנקוט פעולה דחופה בנושא הבריונות המקוונת וכן להגן על האינטרסים של המורים ואנשי צוות אחרים במוסדות החינוך הנופלים קורבנות לבריונות זו ולניצול-לרעה. הארגון הציג כמאה מקרים של מורים שנפלו קורבן לאירועים כאלו בהם נעשה שימוש בטלפונים סלולרים ובדואר אלקטרוני; לאחרונה הדבר נעשה גם במספר אתרי אינטרנט מסוימים בהם מושמצים המורים והם נתונים שם להאשמות זדוניות. לדברי האיגוד, מדגימים מקרים אלה בצורה גרפית את החרדה והטראומה, שלא מדברים עליה, אשר האתרים הללו גורמים.

הארגון קורא לנקוט בשורה של צעדים כולל חקיקה ציבורית וכן מדיניות בית-ספרית (לרבות שימוש בסנקציות הקשות ביותר), הפעלת מערכת חסימה "חומת אש" (פיירוול) ברשתות בתי-הספר שלא יאפשרו לתלמידים גישה לאתרי האינטרנט המשמיצים מתוך תחומי בתי-הספר, סיווגם של טלפונים ניידים ככלי נשק התקפי פוטנציאלי ובעקבות כך לנקוט בצעדים להגבלת השימוש בהם על ידי תלמידים במהלך שעות הלימודים.

חדירה לפרטיות (ראו כאן "פרטיות ברשת"): תארו לכם שאתם משתתפים בקורס באוניברסיטה, באשלייה שדלת הכיתה נסגרה מאחוריכם והכיתה מהווה מקום סגור,שאין להכנס אליו ללא אישור או ידיעת המורה. אתר הכיתה אמנם מאפשר פתיחת חלון להתנהלות בכיתה, ולעיתים קבוצת הדיון פתוחה וחשופה. אך תארו לעצמכם שיש סטודנטים המצלמים אירועים בכיתה באמצעות הטלפונים הסלולריים (את המרצה, אתכם) ומפרסמים אותם באתרי וידאו שיתופי, או מדווחים על הקורה בכיתה באמצעות בלוגים. בלוג ביקורתי שכזה פרסמה אלנה טיילור, שלומדת לתואר ראשון בעיתונאות באוניברסיטה בניו יורק. צילומים שכאלה נפוצים באתרי וידאו שיתופי כגון:  "החיים בכיתה" , "הורדת מכנסיים" וצילום מורים ותלמידים בשירותים.

ו… אם קניתם ספרים בחנות המקוונת אמזון מסתבר שנערך אחריכם מעקב של חברת Phorm הבריטית, אשר סרקה את הסטוריית הגלישה לצורך התאמת פרסומות לגולשים.

הפצת מסרים שליליים וביטויי שנאה: רק לאחרונה (אפריל 2009)  עברה הודעה "שמועה מידבקת" אודות חולת האיידס המדביקה אנשים בצפון, וזאת כנקמה של חברה לשעבר. הדו"ח הרבעוני של חברת Akamai Technologies על מצב האינטרנט מדווח על תעבורת התקפות מקוונות שנבעה מ- 193 מדינות ברחבי העולם בשלהיי 2008. בכנס (11/2008) – Global Summit on Internet Hate Speech עסקו בנושא השיטנה והנאצה המקוונים כלפי זרים, מיעוטים ובני דתות אחרות. דווח כיהרשתות החברתיות MySpace ו- Facebook ואתר YouTube – שהם ה- "killer apps" של האינטרנט כיום – מנוצלים ככלים מועצמים חדשים ע"י קבוצות קיצוניות כדי להפיץ מסרים של שינאה וגזענות, כך גם כלי Web 2.0 דוגמת בלוגים, רשתות חברתיות, אתרי וידאו ומסרים מיידיים. דו"ח של מכון ויזנטל בארה"ב בעקבות מעקב לאורך זמן אחר תופעת השנאה והגזענות המקוונים, קובע כי קבוצות קיצונים המעודדות שנאה החלו להשתמש בטכנולוגיות Web 2.0 לקידום רעיונותיהן, כאשר הקיצונים משתמשים כיום באתרים דוגמת YouTube ו- Facebook, במשחקים מקוונים וב- Second Life כדי לגייס חברים חדשים. דו"ח שנתי של אוניברסיטת וושינגטון מדווח על כך שבשנת 2007 נכלאו 36 בלוגרים שחשפו הפרות זכויות אדם או שביקרו את ממשלותיהם (פי שלושה בהשוואה לשנת 2006). מאז שנת 2003, קובע הדו"ח, נעצרו 64 איש בגין הבעת השקפותיהם בבלוגים.

בעניין הפצת מידע שקרי. כך ראו, למשל, גם "במבה של אסם גרמה לתמותת תינוקות" ובאתר של חנן כהן בנושא זה.

התנהגות לא אתית של הורים: הדו"ח השנתי החדש של Barnens Rätt i Samhället (BRIS), העמותה לסיוע לצעירים בשבדיה [Children's Rights in Society], מצביע על כך שילדים ובני נוער בשבדיה מביעים בושה, עצב וכעס לגבי ההתנהגות המקוונת של הוריהם. בשנת 2007 התקבלו בעמותה 1,895 פניות של ילדים ובני-נוער לגבי נושאים ובעיות הקשורים לטכנולוגיית מידע, כמו, למשל, איומים באלימות שהתקבלו במסרוני טקסט ובדוא"ל וכו'  ואולם, לא מעט מקרים מתייחסים להתנהגות המקוונת של ההורים כמו גלישה של אבות אל אתרי פורנוגרפיה ופדופיליה או צ'טים שלהם עם ילדות ונערות צעירות בנושאי מין. אחת הנערות סיפרה לארגון שאינה יכולה לדבר כמעט עם אמה משום שהאם מבלה את רוב זמנה מול המחשב בלבוש חלקי בלבד ועסוקה בלהפיץ תמונות שלה באינטרנט. ראו סרטון אודות פרטיות ההורים ברשת…

פלגיאריזם (ראו כאן "העתקה ופלגיאט"): סקר (2008) של התאחדות המורים והמרצים בבריטניה ATL , מדווח ש- 53.3% מקרב 90 מורים שהשתתפו בסקר במזרח בריטניה אמרו כי העתקת חומרים מהאינטרנט ע"י תלמידים בגילים 18-16 מבלי לציין את מקור המידע, הינה בעיה. קרוב ל- 30% אמרו כי אינם יודעים האם למוסד החינוכי בו הם מלמדים יש מדיניות להתמודדות עם תופעת "הגניבות הספרותיות" ו- 27.8% אמרו כי למוסד שלהם אין מדיניות כזו. בעיות מורכבות יותר עולות מהשיתופיות ברשת, כמו למידה ועזרה שיתופית כמו בקבוצת שיעורי בית שיתופית בפייסבוק. כך סטודנט באוניברסיטה בטורונטו שבקנדה שהקים קבוצת שיעורי בית בפייסבוק זכה לפרסום רב בעקבות האיום של ועדת המשמעת של האוניברסיטה בה הוא לומד להרחיק אותו מהלימודים. הסטודנט טען שהקבוצה שהוא יצר פעלה באותה דרך שקבוצות לימוד מסורתיות יותר פועלות כבר שנים רבות – התלמידים נפגשים ומשוחחים על התשובות לשיעורי הבית, ועל ידי כך, לומדים זה מזה. אבל האוניברסיטה טענה שאותו סטודנט סייע ל-146 סטודנטים שהצטרפו לקבוצה לרמות, כי הסטודנטים לא הגישו את הפתרונות האישיים שלהם.

פיראטיות ותוכנות לא חוקיות: מחקר (2009) שערכה חברת IDC  עבור חברת Microsoft מדווח ש- 37% מקרב 30 חברות בינוניות שהשתתפו בסקר רכשו שלא ביודעין תוכנות מזוייפות לא-חוקיות שקשה היה להבחין בזיופן. בישראל שיעור הפירטיות והורדות לא חוקיות של תוכנות בשנת 2007 היה 32% (שהם 121 מיליון דולר בהכנסות אבודות), שיעור זהה לשיעור שהיה בשנים 2006 ו- 2005. בשנת 2004 היה השיעור 33% ובשנת 2003 היה השיעור 35%. יחד עם זאת, סקר ארצי של ברית התוכנה העסקית  (BSA) שנתוניו פורסמו במאי 2007 מצביע על כך שבשלוש השנים האחרונות חלה ירידה של 24% בהורדות הבלתי-חוקיות של יצירות דיגיטליות המוגנות בזכויות יוצרים (תוכנה, מוסיקה, סרטים ומשחקים) בקרב צעירים בגילים 8 עד 18 בארה"ב. סקר (2.2008) של Microsoft שממצאיו  מצביע על כך שבני-נוער בכיתות ז' עד י' בארה"ב נוטים פחות לבצע הורדות בלתי-חוקיות של תוכן מהאינטרנט כאשר הם יודעים ומכירים את החוקים לגבי הורדות ושיתופיות של תוכן מקוון. עם זאת, מחצית מכלל בני-הנוער בקבוצת גילים זו אמרו כי אינם מכירים את החוקים ורק 11% אמרו כי הם מבינים בצורה ברורה את החוקים הקיימים בנושא לגבי הורדת תמונות, ספרות, מוסיקה, סרטים ותוכנה. בני-נוער המכירים את החוק אמרו כי הידיעה נובעת בעיקר מהוריהם, מהטלוויזיה או מידיעות וכתבות בעיתונים ובמגזינים וכן מאתרי אינטרנט ופחות מבית-הספר.

חיבור ויישום קוד אתי במרחב מקוון

חיבור ויישום קוד אתי במרחב מקוון

. "בניית קוד אתי הוא צעד מעורר אימון, הקפדה על התנהגות אתית יכולה לתרום להעלאה משמעותית של שמירה על החוק ולסייע במניעת התנהגות בלתי חוקית. אולם לא מספיק לנסח קוד אתי, אלא חשוב מאד להטמיעו, ליישמו ולהנחילו בתרבות העבודה של הארגון. אם המכללה נתפסת כארגון הרי חשוב לבנות קוד אתי הן לסטודנטים והן למרצים במכללות. (כמו גם בתי ספר) מדוע זקוקים לקוד אתי?
  • כדי לכונן בסטודנט זהות מוסרית
  • כדי לעצב תרבות אקדמית מוסרית
  • כדי למנוע את התופעה ולא על מנת להשתמש בענישה
על פי הגישה המחנכת שהולכת ורווחת יותר ויותר בשנים האחרונות בקרב קבוצות מקצועיות רבות, עבירה אתית אינה עבירה במובן הפלילי של המילה, ועל כן אינה ראויה לעונש. זהו כשל מקצועי, שנובע מאי הכרה מספקת או מאי ניסיון מספיק או מחוסר הכשרה מספקת בתחומי המקצוע. הנחת העבודה בגישה זו היא לא מה הסנקציה שיש לנקוט, אלא מה ניתן לעשות כדי להראות לאיש המקצוע שכשל מהי הדרך הראויה לפעולה מקצועית – קרי לחנכו או להכשירו. אתיקה מקצועית אינה עוסקת בשאלות של מוסר ואורחות התנהגות אלא באורחות התנהגות מקצועית.ערכי היסוד של קוד אתיקה ממעטים להשתנות בדרך כלל, באשר הם מהווים מתווה מוסרי-ערכי עליון לפעילויות, והם כלליים מאד." מתוך: העתקה בעידן האינטרנט, לאה ברץ, רוני ריינגולד, מכללת אחווה (2007). —————————————————————————————

שתי גישות מרכזיות לחיבור קוד אתי במרחב מקוון:

א. אלה כללי אתיקה לכל דבר ועניין, שיש להכילם גם על התנהלות ברשת

ב. מאפייני הרשת ייחודיים, ולכן גם כללי האתיקה שבה הם ייחודיים.

האמת מן הסתם, אי שם באמצע, ואין צורך לדבוק ללא תועלת בהשקפה כזו או אחרת. אך נותרת הסוגיה משמעותית בהרבה, שמטרידה כיום רבים: האם ואיך ניתן ליצור ולאכוף כללי אתיקה במרחבים מקוונים רבי משתתפים, כשהחופש ברשת (כלומר, כל אחד עושה מה שהוא חושב שנכון לעשות על פי אמונתו, ללא מגבלות, כללים, שיטור ואכיפה) הוא הנר לרגליהם.

גם כאן יש שתי גישות עיקריות:

א. הנהלת האתר/ הרשת/ הקהילה קובעת כללים. מי שְמֵפֵר אותם, מסולק מהקהילה או שמוחקים חומר מסוים שבו חלה ה"עבירה". זאת באופן שרירותי לגמרי. במקרים שהגיעו גם לבתי משפט, מסתבר שאופן זה של התנהלות מאד בעייתי ויש בו הרבה תחום אפור, שכן הוא תלוי ברצון הטוב ובבשלות של מנהל אתר/ רשת. ברשתות גדולות, בהן יש מנהלים למשל, לכל קהילה מקוונת, העניין רק מסתבך, שכן האכיפה תלויה ברצון הטוב של מנהל קהילה זוטר. אם תקראו היטב את כללי השירות ברשתות חברתיות, עולמות מדומים, קהילות מקוונות – תמצאו דברים שרירותיים ואף לא הגיוניים, שלא יעמדו במבחן משפטי, שכן הם מקפחים באופן שרירותי לגמרי את המשתמשים. מנהלי הרשתות יודעים זאת, אך הם עובדים בשיטת "מצליח", ומסתמכים על חוסר מודעות של המשתמשים בעניין. במקרים בהם מתעמתים איתם באופן נחוש, עד לבית משפט, הם מגיעים לפשרה תוך הבטחה שלא יגעו בתקנון הקלוקל שלהם.

ב. יצירת קוד אישי/ קבוצתי: ישנה יוזמה, ליצור מנגנון המפיק קוד אתי שנבנה על ידי המשתמשים. האופן המקובל הוא בחירת סעיפים מוסכמים מתוך רשימה של אפשרויות. גם אופן זה של יצירת קוד אתי הנו בעייתי ומורכב מאד, וספק אם דבקים בדמוקרטיה של שוחרי "חופש", ואנרכיסיטים במהותם, ישתפו פעולה, מה גם שמדובר במרחבים דינמיים, בהם ציבור המשתמשים מתחלף ומתעדכן.

להלן מספר סוגיות שעולות כתוצאה מכך:

האם ניתן לנסח קוד אתי כולל המתייחס למרחב המקוון ולמאפייניון הייחודיים? האם יש הצדקה לניסיון כזה (בהתחשב בכך שכללי אתיקה הם אנושיים במהותם ולא תלויים בטכנולוגיה כזו או אחרת)?

האם יש הצדקה שלכל יישום (בלוג, רשת חברתית, דיון מקוון, תגובה…) יש לנסח קוד ייחודי לו?

האם במרחב של קהילת משתמשים, כל אחד יכול לנסח קודים משלו כשהוא מתחייב לעמוד בהם? האם זה יישומי? מה המשמעות שכל אחד יבחר מה מתאים לו לנהוג ומה לא?

.

.

דוגמאות לקודים שנוסחו, המצויים ברשת, כהמלצה בלבד, כי אין מסגרת אוכפת (אלא במרחבים סגורים וייועדיים,וגם זה בעייתי למדי ומורכב):

סוקרטס שבך

זהו ציורו המפורסם (1787) של Jacques Louis David – מותו של סוקרטס על ידי שתיית רעל. סוקרטס לימד את הנוער לחשוב עצמאית, בביקורתיות ובאי השלמה. ואמנם, איפה נמצא מורים כאלה? בכל אחד ואחד מהמורים יש סוקרטס קטן, שעל המורה לגלותו… וזה בעצם ייעוד הההכשרה של מורים לחינוך לאתיקה: חפש את הסוקרטס שבקרבך!

קודים אתיים

קוד אתי

בנסיון להגדיר את המושג, נמצא שקוד אתי הוא מסמך דקלרטיבי פורמלי הכולל את מכלול הערכים, אמות המידה וכללי ההתנהגות המכוונים את אנשי המקצוע בעבודתם ובכך הוא משקף את התשתית הרעיונית הייחודית של הארגון. קוד אתי משמש מקור הנחייתי לשיפור ועיצוב דפוסי ההתנהגות המוסרית של חברי הארגון ולסייע  בפתרון דילמות אתיות עימן מתמודד בעל המקצוע במהלך עבודתו.

עם העצמת השימוש במרחב מקוון כמרחב חברתי, מקצועי ואחר עולות שאלות רבות בהקשר לתקנון, כללים ואף חוקים המסדירים התנהלות גם במרחב מקוון

חינוך ואתיקה

חינוך ואתיקה

כיצד ננחיל מודעות אתית לתלמידים כמו גם למורים

האם ניתן לחנך לאתיקה? האם ראוי לחנך לאתיקה? האם זה מוסרי לחנך לאתיקה (להנחיל השקפות עולם והשקפות אישיות, בייחוד לאור המגוון התרבותי של החברה שלנו?)…. על כל אלה ועוד ננסה להביא דעות, השקפות ודיווחים מהשטח.

אך לפני שאתם מעיינים בדברי חכמים בעניין, חשבו בעצמכם: נראה לכם שלא נכון לחנך לאתיקה? נראה לכם שלא ראוי להנחיל ידע אתי ולהציב גבולות מנומקים בידע אתי, להתנהגות הולמת?. כמורים , וודאי כמורה מקוון– הייעוד הוא להפוך לסוכן מוסרי, כן להנחיל ידע אתי תאורטי ופרגמטי, כזה המשולב בחיי היום יום. ולמלעיזים, לפוסטמודרנים למינהם וסוגיהם, שטוענים שהוראת אתיקה לא ניתנת לביצוע, לא לגיטימית,  אינה מוסרית (ועוד תרוצים שכאלה) – נאמר, לא מסכימים, ממש לא .

יש לנו, כמורים, ייעוד משמעותי להנחיל ידע אתי וכלי יישום אתיים לתת לבוגרי מערכת החינוך יותר כלים ומיומנויות לאדם טוב יותר בחברה טובה יותר.

ועכשיו, כאן התפקיד שלנו….

.

מדף זה תמצאו:

 

מאמרים – אתיקה, מוסר וטכנולוגיה

מאמרים באתיקה, מוסר וטכנולוגיה

  • "חשבנו שהרשת היא מה שחשוב, ושכחנו שמה שחשוב הוא האנשים. הרשת שמחברת ביניהם חסרת משמעות". אחרי 30 שנה שבהן סייע להכניס את האנושות לעידן טכנולוגי חדש, ג'רון לנייר מודה: טעיתי, איבדנו כיוון. בראיון בלעדי למוסף כלכליסט מסביר אחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם למה האינטרנט הורג את הכלכלה, גוגל מחסלת את מעמד הביניים, פייסבוק מחבלת בסיכוי להיות אנושי וויקיפדיה מכסחת את היצירתיות. מתוך כתבה מרתקת בכלכליסט ("הארץ"): "גן העדן של האינטרנט לא עובד עבור הרבה מאוד אנשים" מאת אורי פסובסקי, 10.3.2011.
"כשבתי הספר הופכים לכלא והתלמידים למקורות מידע", בירנהק מיכאל.אתר דמוקרטיה, 22 ספטמבר 2010. לאחרונה הוצבו בעשרות בתי ספר בארץ מצלמות אבטחה, כביכול כדי להגן על התלמידים. ד"ר מיכאל בירנהק מסביר מדוע מדובר בפשיטת רגל חינוכית. לצד הביקורת הלא מחמיאה למערכת החינוך, מציע בירנהק גם טיפים לאלה שבכל אופן החליטו לעשות זאת: מותר לאסוף מידע על תלמידים, אבל אך ורק מידע הכרחי. בית ספר או משרד החינוך שמבקשים לאסוף מידע צריכים להיות מסוגלים להסביר לגבי כל פריט מידע מדוע הוא נחוץ. תשובות כמו "זה מעניין", או "אוספים כי אפשר, כבר נדע מה לעשות עם זה", אינן קבילות. אסור להשתמש במידע לשום מטרה אחרת (זהו "עיקרון צמידות המטרה"). לפני איסוף מידע, ולא אחריו, יש לקבל את ההסכמה המפורשת והמודעת של ההורים, ומגיל מסוים גם את הסכמת התלמידים לאיסוף המידע. את המידע שנאסף יש לשמור בתנאים מאובטחים, ויש להקפיד על חובת הסודיות. את חובות האבטחה והסודיות יש ללוות בסנקציות כלפי מי שיפר אותן – מהמורה ועד למנהלת… למאמר במלואו ____________
הטוקבק כראי של חברה מוסרית: רותם, אברום. (2008). גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.
בויכוחים הנמשכים אודות לגיטמיות הטוקבקים, כמו גם תופעות דומות אחרות הדומות טוקבק  ברשת האינטרנט, יש להכניס גם ממד של אתיקה אישית ומוסר חברתי, גם אם, כפי שנראה, לא ניתן לנמק זאת בנימוקים רציונאליים של כדאיות או סיבה ותוצאה. להמשך המאמר…. —————————————–
ציות לחוק הפרטיות באתרים ישראלים: בירנהק מ., אלקין נ. (2009):Does Law Matter? Informational Privacy and Online Compliance in Israeli Web Sites מחקר אמפירי מקיף, ראשון מסוגו בנושא הגנת הפרטיות באתרי אינטרנט ישראליים (שהוגדרו לפי הסיומת < .il>) המחקר הקיף למעלה מ-1300 אתרים מסוגים שונים, לפי קטגוריות שונות.   הממצאים מרתקים. באופן לא מפתיע נמצאה רמה גבוהה מאוד של אי-ציות לחוק הגנת הפרטיות. א מתברר כי אי הציות לחוק הגנת הפרטיות גבוה במיוחד בקרב אתרים ציבוריים. בנוסף מסתבר כי דווקא בקרב האתרים הפופולאריים ביותר הייתה רמה גבוהה יותר של ציות לדרישות החוק.   למאמר המלא (באנגלית). תמצאו בו תקציר מפורט + המאמר המלא בpdf. ——————————————-
החוק- מפלטו של הלא מוסרי ברשת רותם א. ואבני  ע. (2010). סוגיה א': מדוע דוקא מרחב מקוון, מקום מפגש של ציבור עצום, הוא מקום שלא ברור שגם בו יש להכיל כללי יסוד של שמירת כבוד האדם, שמירת הפרטיות. זאת בהשוואה לכל הקשר אחר בהתנהלות בין אדם לחברו, שכלליה ברורים, מוסכמים ומקובלים, ואם הם מופרים הרי זו סטיה מהנורמה, התנהגות לא חברתית ולא מקובלת. סוגיה ב': מדוע אנשים בעלי עמדה והשפעה על הציבור באופנים רבים ומגוונים, לא רק זה שאינם נוקטים עמדה בהירה וברורה לגבי נחיצות קיום נורמות התנהגות ראויות ברשת, הם מחפשים את הפתרונות דוקא בחוק – כשיותר ויותר מתבהר שבחוק לא יימצא לכך מענה? למאמר במלואו pdf