חוזרי מנכל

הסברה, כללים והסדרה – חוזרי מנכ"ל

חוזרי מנכ"ל:

חסימת אתרי מידע בלתי רצויים באינטרנט במערכת החינוך

בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל תשס"ד/9 (א), מנהלי בתי הספר נדרשים לחסום אתרים בלתי ראויים, להבטחת הגנת התלמידים מפני חשיפה לתכנים פוגעים באמצעות האינטרנט. ההנחיות מפורטות בחוזר מנכ"ל תשס"ד/9 (א) (מאי 2004).

שמירה על פרטיות באתרי האינטרנט הבית ספריים

יש לדאוג לכיבוד החוק ולשמירה על אתיקה ומוסר בתכנים המופיעים באתר בית הספר. על המוסד לפנות להורי התלמידים בכתב, ליידעם על אתר ביה"ס ומטרותיו ולהחתימם על טופס הסכמה לשילוב בנם/ בתם בפעילות האתר. לחוזר המנכ"ל ולטופס ההסכמה.

שמירה על זכויות יוצרים

חוזר מנכ"ל תשסד/3(א), 2 בנובמבר 2003 סעיף 3.6-5:

קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך:

חוזר מנכ"ל תש"ע/1 (א), י"ב באלול התשס"ט, 1 בספטמבר 2009.

פגיעה מקוונת – חדשות, דיווחים

פגיעה מקוונת – חדשות, דיווחים

חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

–  דיווחי אירועים ועוד
  • "Cyberbullying may force out young teachers" ראש ארגון המורים בבריטניה מתריעה: פגיעה מקוונת במורים צעירים, מרחיקה אותם מההוראה! מסתבר שהחינוך לאתיקה ומידות טובות בקרב התלמידים בעיקר לא צולח, והפגיעה המקוונת במורים מרתיעה ופוגעת. המורים נתונים למתקפות חוזרות ונשנות במרחב המקוון, עם אמצעי התגוננות לא מספקים. כתבה ב- BBC (מדור BBC NEWS EDUCATION & FAMILY) מיום 15 November 2012
  • Cyberbullying a problem around the globe פגיעה מקוונת 2012 – סקר שפורסם ינואר 2012 של Ipsos/Reuters בדק עמדות הורים ברחבי העולם אודות פגיעה מקוונת. התופעה מוטמעת גם במודעות  ההורים. 18,000 מבוגרים ב- 24 ארצות, 6500 מהם הם הורים. קשה להתרשם ממהימנות ומקצועיות הסקר, בגלל הנטיה התקשורתית להציף את מה שדוקר בעין, אך בהחלט עוד נדבך למודעות לתופעה.  המקדות בפגיעה בנפש ובכבוד הילך, ולא התמקדות בסכנות שהן תופעות שוליות ממש בהיקפן של פדופיליה וכ'ו. [11-1-2012, Reuter]
  • סקר שפורסם ב- 14-9-2011 ע"י המכון לבטיחות מקוונת במשפחה ( The Family Online Safety Institute -FOSI ), מראה שרוב ההורים משתמשים באמצעים ייעודיים וכללים להגנת ילדיהם במרחב המקוון. הסקר מראה גישה חיובית, מודעות גבוהה לשליטה על השימוש באינטרנט של ילדיהם.מרבית ההורים (87%) מודעים לשליטה הורית, ויותר ממחציתם (53%) אומרים שהם משתמשים בשליטה הורית על השימוש באינטרנט של ילדיהם. לעיקרי הממצאים (תרגום עברית)
  • ארה"ב: קצין משטרה ממליץ להורים לפרוץ לחשבון הפייסבוק של ילדיהם, ואף מוכן להראות להם איך. בנוסף ממליץ על השתלת תוכנות ריגול. הכתבה מסתיימת בתהייה מה יקרה שהילד יגלה שהוריו עוקבים אחריו, ומה יקרה אם הוא יחליט לעקוב אחרי פעילותם במחשב שלהם. בואו נחשוב על האפשרות שהילד יפרסם מה שימצא אודות הוריו בדף הפייסבוק שלו…. [Police chief: Hack your kids' Facebook passwords. by Chris Matyszczyk; CNET news; 16 February 2011.]
  • תלמידה התלוננה: מורה הטריד אותי בפייסבוק. מורה באחד התיכונים בשפלה הועבר מתפקידו בעקבות תלונה במשטרה. גורם בעירייה: "כל התכתבות של מורה עם תלמידה בנושאים לא לימודיים בפייסבוק פסולה" לכל הכתבה ב- Ynet, מאת: תומר ולמר 20.01.11
  • המחיר להשמצת המורה בפייסבוק: מורה מנס ציונה הושמצה בפייסבוק על ידי תלמידיה, שמרביתם כיום חיילים. בעקבות הסכם פשרה, הצעירים יתנצלו, יתרמו 1,000 שקל ויכסו את הוצאות המשפט. המורה: הפרשה הסתיימה. אתי דור 20.1.11 לכתבה המלאה ב- MyNet שפלה.
 
  • הפרקליטות: לחקור הסתה לגזענות של קבוצות בפייסבוק [מאת גלעד גרוסמן, וואלה! חדשות, 5 בינואר 2011].המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, פנה היום (רביעי) למשטרה בבקשה לפתוח בחקירה בחשד להסתה לגזענות כנגד שתי קבוצות פייסבוק – "מוות לכל הערבים" ו"הפגנה באום אל פחם נגד התנועה האיסלמית" – שכוללות התבטאויות גזעניות.
  • מותר להפיץ תמונות שנמצאות כבר ברשת פס"ד בית משפט השלום, נתניה, נובמבר 29, 2010: ביהמ"ש דחה תביעות שאוחדו בעקבות טענת לשון הרע, וקבע כי משלוח תמונה שנמצאה באופן אקראי באינטרנט ובאמצעות הדואר האלקטרוני לאדם אחר, אינה מהווה "פרסום" במשמעותו בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965. עובדות: עסקינן בתמונותיה של התובעת, שצולמו בצנעת הפרט ופורסמו ברשת האינטרנט ע"י מאן דהוא. לאחר שנתגלו באקראי ע"י מי מהנתבעים, הועברו התמונות האמורות בין הנתבעים באמצעות משלוח הודעות דואר אלקטרוניות. איש מהנתבעים אינו נחשד כמי שביצע את פרסום התמונות באינטרנט. לאחר שנתגלתה התמונה, הגישה התובעת תביעה לה נעתר ביהמ"ש המחוזי, העוסקת במינוי תופס נכסים כדי שיכנס לחצרות הנתבעים, ויחפש את תמונותיה של התובעת במחשבים של מי מהנתבעים. להמשך הכתבה (אתר הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין) ביקורת על פסק הדין: על אף שפסק הדין מנומק היטב, אי אפשר להמנע מתחושת אי הנוחות בפסק דין זה: הרי הנתבעים העבירו את התמונות, כפי שניתן להבין מכתב התביעה, כי הם הכירו את נשוא הצילום, ומכאן עשו זאת תוך שהם יודעים שהם פוגעים בה ובכבודה ובפרטיותה, ולא מדובר בתמימות/ אי-ידיעה. למרות זאת, או בעצם בגין כך, הם עשו זאת, ועתה הם מקבלים חסות החוק למעשים לא מוסריים שכאלה. נראה לי שפסק דין שהיה מתייחס לכך, היה שונה… (אברום רותם).
מה קורה כאשר חברות הופכת לשאלה של אישור בפייסבוק? כאשר רמת המקובלות נמדדת‬ ‫במספר החברים בפייסבוק? כיצד אלימות באה לידי ביטוי ברשת והאם היא "כואבת" כמו‬ ‫אלימות במרחב הפיזי? מה מקומה של המערכת המשפחתית וההחינוכית בהתמודדות עם‬  ‫מקרים אשר אירעו ברשת חברתית באינטרנט?‬  ‫שאלות אלו ואחרות עולות נוכח ריבוי מקרי אלימות בקרב ילדים ונוער, החל מכיתות היסודי‬  ‫הנמוכות, ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, בהן הם הופכים לבריוני רשת או לחלופין‬  ‫לקורבנות. במאמר זה תבחן הזירה החברתית – פייסבוק – במטרה להעריך את משמעותה  ‫בעיני הילדים העושים בה שימוש מחד, ומערכת החינוך אשר ניצבת אובדת עצות אל מול‬  ‫האלימות הגואה בה. דוגמאות שונות שזורות במאמר לצורך המחשה; אלו שאובות מתוך‬  ‫מקרים אותנטיים אשר הובאו לידיעת המחברת לצורכי קבלת ייעוץ והכוונה. בהמשך,‬  ‫המאמר נב חנות דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעות שונות ברשתות חברתיות, ברמת‬  ‫המניעה וההתערבות. למאמר המלא חוק נגד פגיעה ; עדכון הצעת חוק; הצעה המכילה "פגיעה מקוונת" במפורש; ההצעה מכילה הטרדה דיגטאלית; סנקציות מפורשות; סנקציות בבבתי הספר; מדיניות בית ספר. עם הפניה לחוקים/ תקנונים הקיימים בכל מדינה בארה"ב. (" State Cyberbullying Laws" מאת  S.Hinduja and W.J Pathcin. המכון לחקר הפגיעה המקוונת יולי 2010.)   סייברבולינג – 2009:
  • סילוק משמיצות ברשת מבית ספר יוקרתי: שתי בנות (בכתה התשיעית) סולקו מבית ספר פרטי יוקרתי בסידני בגלל השמצות חסרות בסיס ברשת חברתית My Space, שכללו פרטים כוזבים על התנהגות מינית ולקיחת סמים של חברתם לכתה.תגובת בית הספר קצרה ועניינית: לאחר שהתברר המקרה, נערכה חקירה אודות הפרטים, ומשאלה יתבררו, על כל חומרתם, הבנות סולקו מביתה ספר: "נוכחותן בבית הספר הפכה לבלתי אפשרית". תגובת הרשויות – גם היא מעניינת: שתי הבנות שסולקו מבית הספר הפרטי, יוכלו להצטרף לבית ספר ציבורי. מנהל הבטיחות של הרשת My Space, דיויד באטש David Batch בה נעשתה ההשמצה אמר: שלא היו ראיות מוצקות שאכן נעשה מעשה של בריונות ברשת. בעקרון, המשתמשים הם ההגנה הטובה ביותר נגד השמצות מקוונות. המדיניות של הרשת היא לבקש מהמשתמשים לחסום משמיצים שכאלה,  ולדווח על בריונות מסוג זה. ראו את הכתבה המלאה (מאי 2009): Elite school's horrific cyber-bullying case ברשת abc האוסטרלית.
  • 6 דרכים להרוג את פייפר (תלמידת חט"ב בת 11) – סרטון מצוייר שפורסם ביו-טיוב על ידי שתי חברות של פייפר (בנות 11 ו-12). בית הספר דיווח שהתלמידות הביעו חרטה עמוקה על המעשה, לאחר שלא היה ברור לשאלות העיתונאים מה העונש שהושת עליהן. העניין הועבר גם לידי המשטרה המקומית. פורסם 25/5/2009 ב- Huffington Post (ארה"ב)
  • סרטון יחסי מין של קטינה הופץ באינטרנט. נערה בכיתה ז' קיימה יחסי מין עם החבר שלה, תלמיד כיתה ט', אל מול המצלמה בטלפון הסלולרי שלו. כעבור שנה וחצי, צץ הסרטון בטלפונים של נערים אחרים, ובאחרונה גם באינטרנט. הסרט הגיע לחקירת משטרה, היא נאלצה לעבור לבית ספר בעיר אחרת, אבל גם לשם הגיעה הבושה. myYnet חולון. מאת  נעמה פרידמן, גיל סימה פורסם: 29.10.09
  • הארץ און ליין (24.9.2009):  רבים חוששים מה"הסחבקיות החדשה" – תרבות של אי פורמליות, שמגבירה את הפוטנציאל לטשטוש גבולות וקרבה מוגזמת בין מורים לתלמידים. צורות התקשורת החדשות – דואר אלקטרוני, הודעות טקסט סלולריות ואתרי רשתות חברתיות – משנות באופן קיצוני את היחסים בין תלמידים למורים… המרחק הולך ומתקצר והגבולות בין המקצועי לאישי, בין הבית לבית הספר, בין הפורמלי לבלתי פורמלי – הולכים ומיטשטשים. (מתוך: כאשר המורה מאבדת דיסטנס). האם קיימת ציפייה לזמינות ללא גבולות של מורים לתלמידיהם? האם על המורים לאפשר "חברות" עם תלמידיהם ברשתות חברתיות? מה הם גבולות הקשר המקוון? על כך ועוד ראו בכתבה: הנלי, ג, גרדיאן ( 24.9.2009) כאשר המורה מאבדת דיסטנס. הארץ online, חדשות, חינוך וחברה.

סייברבולינג – 2008:

  • NRG ירון ששון (8.4.2008). צלמו והפיצו. תלמידים באשדוד הפיצו סרטון סקס עם בני זוג מהשכבה.

סייברבולינג – 2007:

  • AP ורויטרס (26.8.2007). "המורה חמורה" תלמיד (פינלנד) השתמש ביוטיוב כדי ללעוג לאחת מהמורות שלו, נתבע על הוצאת דיבה,  וייאלץ לשלם למורה דמי פיצויים בסך 800 אירו.
  • AFP (מונטט) ו-AP (אנטליפינגר) (29.1.2007). סייבריונים בחצר ביתה ספר. סקירה עיתונאית על בריונות מקוונת בבית הספר.
.

כתבות ומאמרים חינוך לאתיקה

חזרה לדף ראשי חינוך לאתיקה

Rhoda Cummings, Cleborne D. Maddux. Moral Reasoning of Education Students: The Effects of Direct Instruction in Moral Development Theory and Participation in Moral Dilemma Discussion, Teachers College Record, 2010 VOL. 112 NO. 3 ,pp.621-644..

  • "הדרך היחידה שבה בתי-הספר יכולים להפוך לספקים משמעותיים של ערכים מוסריים היא במידה והם יעניקו לתלמידים ולמבוגרים ניסיונות חיים-אמיתיים אשר נושאים עימם משמעות מוסרית." למאמר המלא  "אתיקה היא שיעור אשר ניסיון החיים מלמד" מאת: דוד רובנראתר שבי"ל.

———————————————————————————————————————————

  • האם לימוד אתיקה עושה אנשים טובים יותר? פרופ' וויליאם פריור עונה: זהו צורך, זה ייתכן, אבל זה לא יקרה באופן שזה נעשה (בעצם לא נעשה) כיום בבתי הספר. הנימוקים נגד הוראה מכוונת לאתיקה הם רבים. ראשית מדובר על הנחלת חכמת חיים תיאורטית, שאמורה לגרום להתנהלות מוסרית – דרישה לא סבירה ממערכת החינוך. שנית, , לא מעשי לדרוש ממורה "normative neutrality" – ניטרליות נורמטיבית, כלומר הצגת מגוון תאוריות מוסריות ויישומים אפשריים שלהן, באופן נייטראלי, ללא העדפה של השקפה מוסרית מסוימת. כל הוראה אחרת, לא ניטראלית, איננה יעילה ממילא. ניתן להבין זאת עוד מדבריו של Epictetus (פילוסוף יווני מהאסכולה הסטואית מהמאה ה-1 לספירה) שאמר, שעלינו לנוע מיישום עקרונות יסוד כמו "אל תשקר" אל עקרונות מורכבים יותר להפנמה והבנה: "בד בבד שאנו משקרים, אנו מוכנים להראות ששקר הוא מעשה לא נכון". באופן אידיאלי, טוען פריור, אתיקה צריכה להילמד על ידי דבקים (sages) ) מהסוג המסורתי, כלומר אדם שלא רק שיודע מהו בעל ערך ואיך לנהוג, אלא שהוא חי על פי עקרונות מוסר באופן מלא, והכל יודעים זאת. באופן מעשי, יש ללמד באמצעות דיון סדור בסוגיה "מהם החיים המוסריים הטובים ביותר?". דיון בסוגיה זו, הוא רב תחומי, חוצה מקצועות, וחוצה את גבולות הכתה, עם מורים המהווים דוגמא אישית מחויבות לחיים מוסריים. מקור: Teaching Ethics ; The Markkula Center for Applied Ethics , Santa Clara University (May 2005 למאמר המלא
——————————————————————————————————————————— 1. עליך ליזום תכנית לימודים בנושא אתיקה במרחב מקוון. בדוק מה קיים בבתי ספר אחרים בנושא. שכנע מורי בתי ספר וההנהלה על חשיבות העניין והכלים למימוש שמצאת. דווח גם להורים על פעילות זו בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר, וחשיבותה. 2. למד אתיקה במרחב מקוון (CyberEthics) בכתה, ללא תלות בנושא הנלמד. כלול סיפורי מקרה כאמצעי חינוכי. ראה כיצד הלומדים מגיבים. בקש לחוות דעה בדילמות אתיות שתציג. עודד אותם לדווח על מקריםש הם נתקלו ולנתח את התגובה, כולל המלצה לתגובה מומלצת. 3. השתמש באינטרנט להוראת אתיקה במרחב מקוון. אתר דוגמאות למערכי שעור לשימוש נבון בטכנולוגית מידע ותקשורת. 4. צור אמנה מוסכמת עם הלומדים. התנהלותך תהווה הדגמה להתנהלות אתית. ערב תלמידים ומורים אחרים בתהליך החינוכי. 5. צור מחויבות של הלומדים להתנהלות אתית גם ברשת. לשם כך יש ליצור אוירה ניאותה גם מחוץ לרשת. ערב את ההורים לקחת אחריות על התנהלות הילדים שלהם באופן חינוכי והולם. בסופו של דבר, אם אנו , המורים, לא נחנך להתנהלות אתית ברשת, כיצד לנהוג במידע מקוון וכיצד להתנהל באינטראקציה מקוונת, אז מי יחנך? זה לא יקרה בעצמו! על ידי הפצת מידע בנושא, והטמעת ערכים אתיים, גם בהתנהלות ברשת, נוכל ליצור בוגרי מערכת חינוך שהם (גם) אזרחי מרחב מקוון אחראיים ומוסריים. "כמו שרוב רובם של הצעירים אינם מבצעים פשעים כשוד, גניבות או תקיפות, עליהם לא להסס ולהימנע בכל מחיר מלבצע מעשה לא מוסרי ולא חוקי ברשת." למאמר המלא

פרטיות ברשת

פרטיות ברשת

עידית אבני ודר' אברום רותם

. הצגת הנושא הזכות לפרטיות היא חלק מזכויות האדם הטבעיות להן זכאי כל אדם באשר הוא. היא זכות בסיסית במובן זה שהיא מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות וחדירה לחייו. האדם זקוק לפרטיות על מנת לפתח אוטונומיה, כלומר, לחיות חיים של יצירתיות ומימוש עצמי. קשה לאדם לפתח דעות, אם הוא חשוף כל העת ונתון למעקב ולביקורת. ("הזכות לפרטיות", ויקיפדיה עברית) פרטיות היא תנאי הכרחי לכבוד עצמי ודימוי עצמי הולם. אדם שפרטיותו מופרת, כשהכל צופים בו- כבודו העצמי פגוע כמו גם הדימוי העצמי שלו, והוא שאינו יכול להתנהל על פי יכולותיו ומצפונו כאדם חופשי. אדם חופשי הוא אדם שפרטיותו נשמרת, והוא בוחר מה לחשוף לאחרים ומה לשמור לעצמו. חברה שבה הפרטיות מופרת, בה אין לאדם זכות כזו היא איננה חברה דמוקרטית, אזרחיה גדלים על חשדנות ופחד תמידי, ובמצב כזה אין ולא יכולה להיות, העצמה אישית, יזמות, ביטוי אישי ופריחה, כי האדם שרוי בהישרדות מתמדת והגנה על צרכים בסיסיים ביותר של קיום. חברות כאלה הולכות ונעלמות בעידן הדיגיטאלי, בתמורות חברתיות עצומות המתרחשות בזמן קצר. הסביבה הדיגיטאלית, והדרישה הבסיסית שלה דמוקרטיה – חופש ביטוי וחופש מידע, מעמידה את הפרטיות באור שלא היה קודם לעידן הדיגטאלי, אם כי עקרונות המתח בין פרטיות לציבוריות הם נחלת החברה האנושית מקדמת דנה. העידן הדיגטאלי מועצם ביתר שאת המתח בין שקיפות וזכות ציבור לדעת, מידע "שאור השמש מחטא", לבין זכות בסיסית של הגנה על אינטימיות בדל"ת אמות. בנוסף, המרחב המקוון פרוץ, וטעויות קטנות, בשוגג כמו גם פעולות לא מורכבות במזיד, עלולות לחשוף מידע אישי רגיש לכל דיכפין. סוגית הפרטיות היא סוגיה מכוננת של חברה דמוקרטית. סוגיות רבות האם לשמור על פרטיות או, לשם טובת בציבור יש להפר אותה, הן מהותיות, מורכבות, והפתרון להן תלוי מאד בהשקפות עולם, מידת הנזק לציבור הנגרם כתוצאה מאי הפרת פרטיות וכו'. . פרטיות מידע אישי ברשת הראנו כאן (באינטרנט תכתבו ותיחתמו לנצח) עד לאיזה אבוסרד ניתן להגיע עם התמודדות מידע אישי לא מחמיא ברשת, גם אם אתה עצמך העלת אותו ללא מחשבה יתרה, בגיל צעיר וכד'. למעשה אין לך שליאה על המידע שאתה עצמך העלת, והוא עלול להכשיל אותך בהמשך, להפליל, למנוע קבלת משרות, להיפגש עם בת זוג פוטנציאלית וכ'ו. האבסורד מגיע עד כדי פתרונות הזויים כמו שינוי השם…. לא פחות . פתרון אפשרי הוא חקיקת תקנות/חוקים המאפשרים לכל מי שהעלה מידע, גם להסיר אותו. אך בגלל מגוון הכלים העצום ברשת, כרגע זה נראה רחוק. למעשה, זה מה שיהיה במוקדם או במאוחר. פתרון נוסף, לא ישים כל כך אך מגביל את הסוגיה הכאובה, הוא איסור בחוק על המעסיקים לבדוק מידע אישי במרחבים ציובריים (כמו הפייסבוק), שלא נועדו לצרכי עבודה וכפיתוח מקצועי. חוק כזה מוצע על ידי הגרמנים, המאד רגישים לזכות הפרט. גם אם זה לא בדיוק אפקטיבי, לפחות הכוונה טובה (ראו כתבה ב"חורים ברשת" של גל מור 25.08.2010 הגרמנים נפלו על הראש: ייאסר על מעסיקים לבדוק בפייסבוק.) אך הדבר המשמעותי ביותר הוא – להיזהר. להימנע מכל חשיפה בפייסבוק למשל. לא להגיב בתגוביות (טוקבקים) ובבלוגים באופן שעשוי לגלות מידע אישי שלכם, או אף להטיל צל אל אישותכם הבעייתית משהו. פשוט להימנע מלהחשף ברשת, החל מטיול, תחביבים, דיעות…. כי מי יודע מתי זה עלול לפעול נגדך…. שטות של היום עלולה לעלות לך ביוקר מחר. יותר מכך: קשה מאד עד לא ניתן להסיר כתמים אלה. אז… הרגעו בחשיפה, אל תשאירו עקבות שלא ניתן אחר כך להסיר אותם, והן תהינה לכתמים לנצח (גם אם הנצח יחסי). . פרטיות בבית הספר מודעות לסוגית פרטיות בסביבה מקוונת בבית הספר, נהלים ברורים כמו גם מדיניות ברורה, הם אבן יסוד להתנהלות בית ספר במרחב מקוון. ללא מודעות לסוגיה זו, במוקדם או במאוחר, לא ניתן לנהל סביבה מקוונת בית ספרית. לכן יש לעמוד על שני הבטים אלה: א. נוהלי שמירת פרטיות של תלמיד/ מורה – פרסום ברשת של נתונים אישיים, השגים לימודיים, השקפות עולם וכד', כמו גם הקפדה יתרה על פרסום פרטים הנודעים לפרטיות האדם בצילום, הקלטות, בפרסום וכד'. ב. הגנת הרשת באמצעים טכניים ומנהליים בפני פגיעה במזיד או אף בשוגג בפרטיות – הגנת נתונים אישיים ואי פרסומם. לשם כך יש להטמיע את עקרון הפרטיות כעקרון מכונן ומרכזי של חברה בריאה, בחלק מחינוך דור העתיד ועיצוב חברה איכותית יותר. אל דפים:

הפרטיות הלכה לעולמה, ונכנסה לפייסבוק, מאת פרופ' בן קורן, ה"ארץ" 25/07/10

מאמר של רופא, המתאר את הפוטנציאל העצום לריפוי הולם באמצעות התיעצות עם מומחים מכל העולם באמצעות הרשת. אמצעי נגיש, זול מאד ומידי.

אך זאת במחיר של חשיפה של פרטי החולה, והפרה בוטה של הפרטיות.

פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים

 

פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים

חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

מידע נוסף בעיתונות המוקונת אודות התופעה כמו גם [בהמשך כאן] דף מקורות [מסודרים א'ב'] להפניות למקורות המוזכרים בדפים כאן העוסקים בפגיעה מקוונת, .

מידע נוסף בעיתונות המקוונת אודות פגיעה מקוונת

 

מקורות למאמרים העוסקים בפגיעה מקוונת כאן

 

בוניאל- ניסים, מ. (2008). התנהגויות מסוכנות ברשת – אלימות במרחב הווירטואלי (Cyberbullying). מידעON אינטרנט. נצפה בתאריך 15.9.2009 באתר http://study.haifa.ac.il/~mboniel/April2008.htm

 

בנבנישתי, ר. חורי-כסאברי, מ. ואסטור, ר. (2005). אלימות במערכת החינוך – תשס"ה, תמצית מנהלים. ירושלים: האוניברסיטה העברית, בית הספר לעבודה סוציאלית על שם פאול ברוואלד.

 

מונטט אנטלפינגר (2007).  סייבריונים בחצר בית הספר NRG  מעריב 29/1/2007 http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/536/737.html

 

Bauman, S. (2007). Cyberbullying: a Virtual Menace. Paper to be presented at the National Coalition Against Bullying National Conference, Melbourne, Australia. U.S., Tucson, Arizona: University of Arizona. September, 20, 2009 from  http://www.ncab.org.au/Assets/Files/Bauman,%20S.%20Cyberbullying.pdf

 

Beckerman, L. and Nocero, J. (2003). High-tech student hate mail. The Education Digest, 68, 37- 40

Belsey B. (n.d.). Cyberbullying: an emerging threat to the ‘‘always on’’ generation. Retrieved September, 20, 2009 from http://www.cyberbullying.ca/

 

Brown, K., Jackson, M.,and Cassidy, W. (2006). Cyber-bullying: Developing a policy to direct responses that are equitable and effective in addressing this special form of bullying. Canadian Journal of Educational Administration and Policy, 57. Retrieved September 20, 2009 from http://umanitoba.ca/publications/cjeap/articles/brown_jackson_cassidy.html

 

Campbell, M. A. (2005). Cyber-bullying: An old problem in a new guise? Australian Journal of Guidance and Counseling, 15, 68-76.

 

Gustavo S. M. (2009). CYBERPSYCHOLOGY & BEHAVIOR  Volume 12, Number 4, 2009

 

Joinson, A. (1998). Causes and Implications of Disinhibited Behavior on the Internet. In: J. Gackenbach (Ed.), Psychology and the Internet: Intrapersonal, Interpersonal, and Transpersonal Implications. San Diego: Academic Press

 

Juvonen, J. (2005). Myths and facts about bullying in schools. Behavioral Health Management, 25,36-40

 

Lenhart, A. (2007). Cyberbullying and Online Teens. Pew Internet and American Life Project

http://www.pewinternet.org/PPF/r/216/report_display.asp

 

MPsych, C. P. & Campbell, M. A. (2009). Cyberbullying: The New Face of Workplace Bullying?. CyberPsychology , 12 (4), 395-400

 

Patchin, J.W. and Hinduja, S. (2006) Bullies move beyond the schoolyard: a preliminary look at cyberbullying. Youth Violence and Juvenile Justice, 4, 148-169

 

Raskauskas, J. and Stoltz, A. (2007). Involvement in traditional and electronic bullying among adolescents. Developmental Psychology, 43, 564-575

 

Smokowski, P. R., & Kopasz, K. H. (2005). Bullying in school. An overview of types, effects, family characteristics, and intervention strategies. National association of social workers, 27, 101-110

 

Suler, J. (2004a). The online disinhibition effect. CyberPsychology & Behavior, 7, 321-326

 

Suler, J. (2004b). The Online Disinhibition Effect. (v3.0). The Psychology of Cyberspace (online book). Center Rider University, Department of  psychology Science and Technology, U.S., New Jersey. Retrieved April, 20, 2009 from

http://www-usr.rider.edu/~suler/psycyber/disinhibit.html

 

Willard, N. (2006). Cyberbullying and cyberthreats. Eugene, OR: Center for Safe and Responsible Internet Use

 

Ybarra, M. L. and Mitchell, K. J. (2004). Youth engaging in online harassment: associations with caregiver-child relationships, internet use and personal characteristics. Journal of Adolescence, 27, 319-336

 

Yoneyama, S., and Rigby, K. (2006). Bully/victim students and classroom climate. Youth Studies

.

חדשות וכתבות – קניין רוחני ברשת

מאמרים וכתבות על קניין רוחני ברשת

חזרה לדף חוקים ותקנות

חדשות בכל הקשור לזכות יוצרים
  • TheMarker יפצה את מעריב ושישה כתבים על העתקת כתבות (18.10.2012 | אלכסנדר כץ, אייס , אתר תקדין). שימו לב לתמחור הפרת הזכויות: לכל כתבה- 10,000 ש"ח על עצם העתקה , ואם לא ניתן קרדיט אז עוד 10,000 ש"ח (מידע מראיון עם עורכת הדין של התובעים). בקיצור, נראה לי שעכשיו כתבים ישמחו מאד אם יעתיקו מהם, ןישכחו/ימנעו מלתת קרדיט…
  • האם סוגרים לנו את האינטרנט?  גוגל הורשעה בהפרת זכויות יוצרים בגרמניה! גוגל נדרשה להוסיף מסננים לאיתור תוכן מוגן, וצפויה לשלם פיצויים כבדים אם פסיקת ביהמ"ש בהמבורג בנוגע לאתר הסרטונים תישאר על כנה. הערכות: ענקית הרשת תערער. מתוך כלכליסט טכנולוגי (22.4.12)
  • הטמעת סרטונים היא הפרת זכויות יוצרים : תעשיית הקולנוע מתייצבת למאבק משפטי מול חברות האינטרנט, ובהן גוגל, סביב השאלה האם שילוב תוכן מאתר אחר הוא עבירה. ההכרעה יכולה לשנות את אופי הרשת. מתוך כלכליסט טכנולוגי (11.4.12)
  • זהירות מטרולים של זכויות יוצרים! [מאת עו"ד אוריה ירקוני פורסם ב- 5.1.2011, "חורים ברשת"]. ישנם הרבה סוגים של טרולי זכויות-יוצרים, אך הסוג הנפוץ ביותר הוא אדם (או חברה) שרכש לעצמו כמויות אדירות של תמונות, ועכשיו הוא מטייל ברשת ומחפש אנשים שעשו שימוש באותן תמונות, בכדי להגיש נגדם תביעות בשל הפרת זכויות יוצרים. הטרול ניזון מהעובדה שזכויות יוצרים מעניקות אפשרות לפיצוי סטטוטורי (פיצוי שניתן ללא הוכחת נזק) של עשרות אלפי שקלים, דבר המאפשר לו להגיש תביעה על כל הפרה ולדרוש פיצויים גבוהים – אפילו בשל הפרות מזעריות. בכתבה גם המלצות מה לעשות אם טרול כזה, והעיקר – נגביר ערנות ונשמור על זכויות היוצרים!. לכתבה במלואה.
  • ספטמבר 2009: הפרת זכויות יוצרים? תנותק מהרשת על פי חוק! (צרפת) משתפי קבצים המפרים זכויות יוצרים עשויים למצוא את עצמם מנותקים מהרשת. זאת לאחר שיקבלו שתי אזהרות מספקית האינטרנט שלהם, וכפוף לאישור בית המשפט. 23.09.09 וואלה AFP, אהוד קינן
. מידע אודות קניין רוחני ורשת כתבות
  • מישהו בודק אם העתקת…: מאגר עבודות באוניברסיטה שבאמצעותו ניתן לגלות העתקות – "הוכשר" על ידי בית המשפט האמריקאי. הטענה של הסטודנטים היתה שמאגר כזה, שבאמצעותו מאותרת העתקה (גם של חלקי עבודה ואפילו פיסקה) באופן אוטומטי (ברגע שהסטודנט העלה אתה עבודה למקום המיועד ברשת האונ'), היא הפרת זכות יוצרים של מחברי העבודות – נדחתה. לסטודנטים נשארה בעיה. לכתבה של עו"ד חיים רביע בעניין, ולפסק הדין עצמו (אנגלית, קובץ pdf).
  • השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קובעת, בין היתר, (ראו את פסק הדין המקורי) שהעברה של שידורי כדורגל LIVE באינטרנט מהווה שימוש הוגן ולא הפרת זכות יוצרים. "זכות יוצרים אינה מונופולין בלא גבולות. היא יציר הפסיקה והיא ניתנה לשם עידוד היצירה במטרה להעשיר את המצע התרבותי הנגיש לציבור. החשיפה ליצירות תרבות הינה אבן יסוד בחברה שלנו אף המחוקק הכיר במצב דברים כזה ועובדה שבניגוד למשל לזכות קניין "רגילה", ביחס לזכות יוצרים נקבע סייג של שימוש הוגן שביצועו לא יהווה הפרה. משמע – המחוקק הכיר בעובדה שכל אחד יכול "להפר זכות יוצרים", ובלבד שיעשה זאת לצורך אינטרס המוגן בחוק…" כותב בדיון מאלף של עו'ד יורם ליכטנשטיין המשבח את פסק הדין, לעומת עמיתו,  ע'וד חיים רביע, שאינו מסכים עם פסק הדין.