אתיקה ומוסר

עידית אבני ודר' אברום רותם

חזרה לחינוך ואתיקה

.

המוסר והאתיקה, המתווים לבני האדם את דרך החיים הראויה, הם התשתית הערכית של ההוויה האנושית ושל החינוך. טכנולוגיות המידע והתקשורת לא רק שהגבירו את התדירות והעוצמה של מפגשי המורה עם המוסר והאתיקה, אלא העלו שאלות חדשות באשר לערכים, זכויות, חוקים, נורמות וכללי התנהגות.

——————————————————————————————–

המוסר הנו מערכת ערכים המוטמעת באדם כך, שהם מנחים אותו בבחירות שלו לגבי אופן התנהגות והתיחסות במצבים שונים. מוסר אינו רק תובנה וידיעה להבחין בין טוב לבין רע ו/או בחירה בין מעשה טוב למעשה רע. המוסר הוא מצפן בו האדם בוחר מה יותר חשוב, ועל מה יש לוותר, גם אם מדובר בפגיעה לא מוסרית בגלל מורכבות המציאות

מרבית ההתנהגות הלא מוסרית של אדם איננה כי הוא אינו יודע שמעשיו רעים, אלא סדרי עדיפויות לקויים, בה הוא מחליט, מתרץ ומצדיק התנהגות לא מוסרית בשם ערך מוסרי עליון יותר.

למשל, גנב יודע שמעשיו רעים ולא נכונים, אך הוא מחליט שבשם עקרון מוסרי של טובתו האישית ורווחתו, הוא עושה מעשה לא מוסרי, פחות בחשיבותו מעקרון הרווחה האישית. דוגמא נוספת: בשם אידיאולוגיה, דת או השקפת עולם, נעשים מעשים לא מוסריים בהם נפגע שלומם, רווחתם ואף חייהם של פרטים. כאן, ברור לפוגע שמעשיו לא טובים, אך יש לו הצדקה בשם ערך מוסרי שהוא מחליט (או מקבל החלטה של אחר) שערך זה עליון יותר וחושב יותר, גם אם מדובר בפגיעה לא מוסרית באחרים.

כל אחד מוצא עצמו בצומת החלטה בה עליו לא לבחור במעשה או התנהגות מוסריים ולהימנע ממעשה לא מוסרי (שזהו מצב פשוט יחסית) אלא עליו לבחור מה חשוב יותר, איזה עקרון מוסרי עליון ונעלה יותר, כך, שגם אם תוצאות ההחלטה וההתנהגות גורמות למעשה לא מוסרי מסוים, הרי זה בא כדי לשמור על עקרון מוסרי חשוב יותר בעיניו.

למשל: "הבא להרגך השכם להורגו", או לפגוע בפרטיות וכבוד של פרט מסויים, כדי לשמור על שלום הציבור או של פרטים רבים.

ככל שהאדם רוכש יותר ידע, הבנה ומפתח מצפון ואינטואיציה מוסריים, מידת הפגיעה הלא מוסרית שלו באחרים תהיה קטנה יותר וצודקת יותר, מאדם שפועל על פי חוש והשקפת עולם אישית בלבד, ללא כלים וידע רחב ומקיף יותר. עלינו עם כן לזכור שלא מדובר בשחור-לבן, בבחירה בין טוב או רע, אלא בתהליך בו ממצים את הטוב ביותר, המוסרי ביותר במצב הקיים.

———————————————-

מגוון הגישות, ההגדרות והפרשנויות שניתנו למושגים "אתיקה" ו"מוסר" משקפים את הפלורליזם ואת הרבגוניות המיוחסים למידות ולעקרונות הבסיסיים המשפיעים על אמונות, כוונות והתנהגויות של האדם.

להלן הבחנה מקובלת בין שני המושגים, שייעשה בה שימוש באתר:

מוסר - מערך עקרונות, אמונות, מחויבויות ומידות אשר צריכים להנחות ולאפיין את ההתנהגות הראויה והטובה של האדם, ביניהם: הגינות, יושר, צדק, כבוד, דאגה, טוב לב, חמלה, אמפטיה, אמינות, סובלנות, אחריות ומחויבות.
מערכות מוסר אלה, המדכאים או מסדירים אנוכיות על ידי הזדהות, אכפתיות וכיבוד זכויות האחרים, מונעים קונפליקטים עם הסביבה, מקלים על התקשורת וההבנה ומאפשרים התנהלות תקינה של חיי חברה וקהילות שיתופיות.

אתיקה - כללי ההתנהגות הראויה, כלומר, היישום ואופן הביטוי הפרקטי של האדם, לאור עקרונות המוסר שהאדם קיבל על עצמו.
האתיקה קשורה למסגרת מערכות יחסים ובהקשר מסוים של זמן, חברה או תרבות, כמו גם יחסים בתחום המקצוע. ההתנהגות האתית של האדם היא בחירה אישית הנובעת מנאמנותו למערכות מוסריות פנימיות המשמשות מצפן להתנהגותו.

.
במובן רחב יותר, נתפסת האתיקה כדרך חיים השואפת להתפתחות לטובת איכות חיים גבוהה יותר בהיבטים אישיים וחברתיים ולקיחת אחריות על כך.

שמירה של כל פרט על התנהגות אתית הולמת, משפיעה על איכות חיי החברה כולה.

כללי האתיקה מושתתתים על עקרונות מוסר, אך אין בכוחם של עקרונות מוסריים לבדם להכתיב התנהגות. לעיתים קרובות יש מספר אפשרויות פעולה ולכל אחת מהן נימוק מוסרי משלה. דילמה אתית נוצרת בסיטואציה בה מספר כיווני פעולה, הכרוכים בבחירה מוסרית, שלעיתים נמצאים בסתירה, וכל פעולה יכולה להתקבל כראויה בהתאם לעקרונות מוסריים מסוימים, אך מאלצת להתעלם מעקרונות אחרים. עם זאת, דילמות אתיות "אמיתיות" הן נדירות יחסית, ועל פי רוב מתמודד האדם עם מצבים, נושאים ובעיות הכרוכים באתיקה שאינם דווקא דילמות, אלא שיקול דעת מוסרי הולם, שמרבית האנשים המעורבים בסוגיה, כמו גם אנשי מקצוע, הנהגה ורוח, מסכימים עליה.

בהמשך, תמצאו גם:

• שלבי התפתחות מוסרית על פי קולברג

כתובת טרקבק | RSS תגובות