העתקה ופלגיאט

העתקה ופלגיאט

עידית אבני ודר' אברום רותם

.

מהו פלגיאט? על המושג ועל התפשטות התופעה . פלגיאט plagiarism או "גניבה ספרותית" (עברית) מתייחס להעתקת תוכן מכל סוג מתוך מניע להתחזות לכותב/ יוצר תוכן זה. מושג זה רלוונטי בבית הספר בהתחזות לכותב התוכן / המידע המשובץ בעבודה לימודית, או רמאות – העתקה בעת בחינה באופן שאינו מותר על ידי המורה. בסביבה המקוונת תופעה זו מקבלת ממדים חדשים באמצעות השיתוף במרחב המקוון, והעברת מידע בקלות מאחד לשני באמצעות חפיצים אישייים (סלולר, מחשב כף יד וכד'). כתוצאה מהנגישות לפעילות שיתופית כולל שיתוף המידע שמאפשרת הסביבה המקוונת, נראה שיש לבחון כיום את התופעה באופן אחר מהנהוג עד כה, במשולב עם שינוי פרדיגמת ההוראה והלמידה, לשם עדכונה לעידן הדיגיטאלי (ראה כאן בהמשך).plgiat1 "יש הרואים את תופעת הפלגיאט כשקולה להפרת זכויות יוצרים, אולם שני המושגים הללו נבדלים זה מזה בשני עקרונות מרכזיים: האחד, בעוד חוק זכויות יוצרים מגן על צורת הביטוי ולא על הרעיון עצמו, ביצוע גניבה ספרותית משמעותו שימוש ברעיון גם כאשר צורת הביטוי שונה. השני, תוקפה של זכות היוצרים פג [על פי החוק] 70 שנה לאחר מות היוצר, אך העתקת יצירה [או חלקה], והצגתה בשמך לעולם תיחשב כגניבה ספרותית." (ויקיפדיה, המושג "גניבה ספרותית") מדובר בהעתקה של רעיונות, מחשבות, יצירה וכד', בדרך כלל בתחום האומנותי או המדעי, ופרסומם כיצירה מקורית בחתימתו של המעתיק, בלי קבלת רשות מאת היוצר או ההוגה המקורי שלהם; יצירה, רעיון וכד' שהם פרי העתקה כזאת. בעברית: גניבה ספרותית, גינוב (מילון מקוון רב מילים). "המונח הלועזי פלגיאט (Plagiarism) מאגד תחתיו מספר התנהגויות, אשר להן מכנה משותף – שימוש במשפטים או ברעיונות של אדם אחר והצגתם כתוצר אישי מקורי. לעיתים חל בלבול בין המונח פלגיאט לבין המונח זכויות יוצרים, על אף שלמעשה מדובר בשני מונחים בעלי עקרונות יסוד שונים. למשל, חוקי זכויות יוצרים מגנים על צורת הביטוי ולא על הרעיון עצמו, בעוד שפלגיאט פירושו שימוש ברעיון ללא מתן קרדיט גם כאשר צורת הביטוי שונה" (יערי, א.התמודדות עם תופעת הפלגיאט מן האינטרנט בקרב תלמידים). . תופעה לא מוסרית (אך לא חדשה) זו, מועצמת מאד בסביבה המקוונת. בין אם היא נעשית מחוסר מודעות, בשוגג או מתוך כוונה, התפשטותה הרחבה באמצעות המאפשרים הטכנולוגיים דורשת העלאה למודעות, הבהרה והכוונה כיצד להמנע מרמאות, העתקה בתום לב, או גניבה ספרותית. —————————————————————————————————————————— ביטויו העיקרי של הפלגיאט בחינוך . "לתופעת הפלגיאט ארבעה ביטויים עיקריים, השכיחים בעולם החינוכי: א. מסירת עבודה שנכתבה על ידי אדם אחר תחת שמך ב. העתקת משפטים ממקור מידע וערבובם בגוף העבודה ללא מתן קרדיט ג. שימוש ברעיון של האחר ללא מתן קרדיט ד. אי סימון מרכאות בציטוטים מדויקים." (מתוך: יערי, א. התמודדות עם תופעת הפלגיאט מן האינטרנט בקרב תלמידים,  כנס מו"ח 2007, תל אביב). ——————————————————————————————————————————

פלגיאריזם במרחב המקוון .

המאפשרים הטכנולוגיים והמרחב המקוון הרחיבו והעצימו את תופעת הפלגיאט. פעולות הקשורות למידע נעשות בקלות רבה: נגישות למידע ואיתורו, העתקה והדבקה, שכפול, עריכה, שינוי, שכתוב לצורך הסוואת ההעתקה והפצה.

כמו כן, קיימת אי בהירות באשר להרשאות השימוש בחומרים שמפורסמים ברשת ויש עדיין הסוברים, בטעות, שכל פרסום של מידע ברבים קשור להרשאה בשימוש בו.

בנוסף, מידע רב מועבר באינטראקציות מקוונות, בלי לדעת את מקורו, תוך מתן תחושה מבלבלת כי ה"מעביר" הוא יוצר המידע, ולא כך הוא.

——————————————————————————————————————————

פלגיאריזם משדה המחקר .

סקר של התאחדות המורים והמרצים בבריטניה Association of Teachers and Lecturers (ATL) שממצאיו פורסמו ב- 18.1.2008, מצביע על כך ש- 53.3% מקרב 90 מורים שהשתתפו בסקר במזרח בריטניה אמרו כי העתקת חומרים מהאינטרנט ע"י תלמידים בגילים 18-16 מבלי לציין את מקור המידע, הינה בעיה. קרוב ל- 30% אמרו כי אינם יודעים האם למוסד החינוכי בו הם מלמדים יש מדיניות להתמודדות עם תופעת "הגניבות הספרותיות" ו- 27.8% אמרו כי למוסד שלהם אין מדיניות כזו. בעיות מורכבות יותר עולות מהשיתופיות ברשת, כמו למידה ועזרה שיתופית כמו בקבוצת שיעורי בית שיתופית בפייסבוק. כך סטודנט באוניברסיטה בטורונטו שבקנדה שהקים קבוצת שיעורי בית בפייסבוק זכה לפרסום רב בעקבות האיום של ועדת המשמעת של האוניברסיטה בה הוא לומד להרחיק אותו מהלימודים. הסטודנט טען שהקבוצה שהוא יצר פעלה באותה דרך שקבוצות לימוד מסורתיות יותר פועלות כבר שנים רבות – התלמידים נפגשים ומשוחחים על התשובות לשיעורי הבית, ועל ידי כך, לומדים זה מזה. אבל האוניברסיטה טענה שאותו סטודנט סייע ל-146 סטודנטים שהצטרפו לקבוצה לרמות, כי הסטודנטים לא הגישו את הפתרונות האישיים שלהם.

—————————————————————————————————————————— דרכים למניעת פלגיאריזם
  • העלאת המודעות לתופעה, הסברה והבהרת חוסר הוודאות, תוך התייחסות לשתי נקודות מבט: של בעל היצירה או הרעיון, אשר נפגע מהפלגיאט, ושל המשתמש ביצירה המעוניין לעשות בה שימוש הוגן וללא עבירות.
  • פרסום מדיניות ברורה, כמו תנאי שימוש והצהרה על בקשת שמירת הזכויות, למניעת אי הבנות. למשל: לצד פרסום התוכן להקפיד לרשום את שם יוצר התוכן ואת הדרך בה ניתן ליצור עימו קשר; הדרכה כיצד יש לצטט, לאזכר ולהשתמש במידע בדרך ראויה.
  • פרסום מדיניות ברורה בכל הקשור לרמאות – שימוש בתוכן/מידע לשם התחזות ככותב/יוצר מידע זה בעבודות תלמידים ובבחינות.
  • הגדרת מסגרות ודרכי האכיפה ומנגנון איתור עבירות וטיפול בהן.
—————————————————————————————————————————— דרכים למניעת פלגיאריזם בחינוך . 5 (ויותר) דרכים למניעת רמאות/ העתקות מתוך Five Ways to Stop Cheating מאתר TeachPaperless בלוג ,10.9.2009 1. לנצל את הבלוג כפרטפוליו – תעוד תהליך העבודה. מעורבות המורה בשלבי העבודה ידוע עוד מקדמת דנה, כפרוצדורה לימודית של איכות עבודה אותנטית בה הלומד מביא לידי ביטוי את מרבית יכולותיו, ולא מעבר לכך. האתגר הוא- משאבי הזמן המוגבלים של המורה לצורך ניהול הוראה איכותי שכזה. 2. לא לתת מבחן רב בררתי ("מבחן אמריקאי" שזו המצאה מודרנית למבחן- "תיעוש הלמידה", שאינו תלוי בודק, וגם מכונה יכולה לעשות זאת). מבחן/ עבודה ללא קשר של מורה שמכיר את הלומד, ויכול לפתח את נקודות החולשה של הלומד, קורץ להעתקה, ויעילותו לטווח ארוך כמשרת למידה קטנה. 3. למנוע "העתק הדבק" מהאינטרנט: לעשות פעילויות להגברת מודעות מה זו עבודה/ תוצר לימודי. למשל: לבקש מלהומדים לכתוב משהו שכולו קטעים מהאינטרנט בהעתק-הדבק, לחלק אותם לאחרים בכתה, ולבקש מכל אחד שינסה לזהות מהיכן נלקח כל קטע, ולגבש הערכה מושכלת של איכות המידע המועתק. פעילויות מעין אלה יבהירו באופן רגשי וקוגניטיבי את הסוגיה, ולומד שעבר חויה כזו, יבין באופן יותר ערכי ונכון את ערך יצירת תוצר לימודי. 4. למניעת העתקה באמצעות סלולר, טוויטר, מסרים מידיים ושאר אמצעים מקוונים מידיים – לדרוש מהתלמידים להשתמש באמצעים אלה בזמן מבחן …. כך יוכח להם שמבחן שבנוי היטב, העתקות מעין אלה לא תורמות להשגים… אולי אפילו ההפך. 5. לא לתת מבחנים…. אלא למידה אמיתית, בה הלומד מדווח לעצמו ולמורה אודות יכולותיו והישגיו נעשים באופן איכותי ונכון באמצעות תוצרים אישיים/ קבוצתיים 6. ו…. תוספות (סע' 6 ו-7) שלא בכתבה הנ"ל: ישנם אמצעים טכנולוגים מתוחכמים יחסית, שמשווים עם עבודות/ חומרים הקיימים כבר במאגרים מקוונים. בעתיד גם תעשה השוואה עם כל פסקה זהה/ דומה הקיימת היכן שהוא ברשת… ראו הוזהרתם! 7. מודעות מודעות מודעות. משחקי תפקידים, דיון/ משפט כתתי, שיקוף אישי…. מה זו העתקה, מדוע זה לא מוסרי, מה הבדל בין זה לגניבה…. תארו לכם שהרופא שאמור להציל את חייכם רכש את תפיקדיו על ידי העתקה ולא לימוד וכד'. ——————————————————————————————————————————

אסטרטגיות עיקריות למניעת העתקה על פי מקלופרטי ופואסט (2004):

א. יצירת אקלים לימודי מיטבי ב. הבהרה לסטודנטים מהו פלגיאריזם והקניית מיומנויות כתיבה (באמצעות תרגול) וידע שימנעו מהם את הצורך לבצע רמייה. ג. הגדרת מטלות באופן שיצמצם את האפשרות להעתיק.

. צוטט מתוך ברץ, ל. וריינגולד, ר. 2007. העתקה בעידן האינטרנט, מכללת אחווה.

McLafferty, C. L., & Foust, K. M. (2004). Electronic plagiarism as a college instructor's nightmare prevention and detection. Journal of Education for Business, 79, 186-189.

——————————————————————————————————————————– "על מנהלי המוסדות האקדמיים להכיר בעובדה שהעתקה שיטתית היא מציאות קיימת ובעיה החותרת תחת הערכים של ההשכלה הגבוהה. רמייה של סטודנטים איננה רק ביטוי לחוסר מוסריותם אלא ביטוי וגורם לחוסר יושר חברתי שיטתי. מוסדות חינוכיים ברחבי העולם עומדים חסרי אונים לנוכח המצב הזה. האקדמיה היא המקום שבו צריכה להתקיים חשיבה אינטלקטואלית עצמאית, מקורית וחופשית, ובה יש צורך להפחית את ההזדמנויות לרמייה ולהגביר את ההסתברות להיתפסות. הרמייה מהווה איום על האקדמיה ואיננה בבחינת התנהגות לא ראויה. המאבק נגד רמייה הוא מאבק למען היושרה האקדמית, והיא צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג סטודנטיאלי (…) תהליך ההעתקה באקדמיה בכלל וזו המתבצעת באמצעות הרשת בפרט הם סימפטום לבעיה חברתית, שראשונים (חז"ל ) כבר עמדו עליה. אי-לכך מערכת החינוך, משמע הגוף האחראי להובלת החינוך, המכללה, אמורה לפעול לשינוי המצב. יש להגדיר עקרונות פעולה, ויש לבנות קוד אתי שיוטמע במערכת, יופנם על ידי כל החברים בארגון ויהווה בסיס לתהליך חינוכי רחב. כל ארגון אקדמי יעצב תכניות ופעילויות משלו על פי עקרונות וערכים המקובלים עליו. כאשר עסקינן במוסד להכשרת מורים, חשיבות המאבק ברמייה גדולה על אחת כמה וכמה. כאשר עסקינן בסטודנטים להוראה – מורים לעתיד ומחנכיו העתידיים של דור האזרחים הבא של המדינה – השתמעויותיה של התופעה מתעצמות, וכך גם הצורך להיאבק בה." מתוך: ברץ, ל. וריינגולד, ר. 2008. "לכו בדרך הישר – להעתיק זה מיותר" , דפי יוזמה, כתב עת ליוזמות חינוכיות, תשס"ט 2008, מכון מופ"ת. ——————————————————————————————————————————– פלגיאריזם – רגע, חושבים!…

פלגיאריזם – הונאה או פשע?

העידן הדיגיטלי הרג את המחבר ותירוצים נוספים (מאת יובל דרור, 26/8/2012, "העין השביעית"): בעיית הפלגיאט, הקלות שבהעתק/הדבק, הפכה בשנים האחרונות לנוכחת בכל מקום בעולם וכמויות הטקסטים, הכתבות, המאמרים והדעות שנכתבים עליה גדלים ללא הרף. להלן מאמר מחכים בנושא. למאמר

 שקר הוא דוגמא טובה להבדלים בין מוסר, אתיקה מקצועית ומשפט. שקר איננו עבירה על החוק אלא בנסיבות מסוימות כמו עדות שקר, הונאה או התחזות. אבל שקר ככלל נחשב לפְּסוּל מוסרי ולעבירה אתית…(כרמי, 2003). כרמי מתייחסת לדבריו של השופט פוזנר הטוען שפלגיאריזם הוא לא ממש גניבה ואין לבלבל אותו עם הפרת זכויות יוצרים…(כרמי, נ. 2003. הערה על פלגיאריזם. בבלוג: קרוא וכתוב. 21.5.2003).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.