9 ספטמבר 2010
אתיקה ביהדות
מהמקרא:
תהילים, טו
א מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
ב הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.
ג לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ–לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.
ד נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס– וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד;
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.
ה כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ– וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:
עֹשֵׂה-אֵלֶּה– לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.
מיכה, ו, 8
הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ.
ויקרא יט, יח
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
מהיהדות:
אל תעשה לחברך את ששנוא עליך. רבי עקיבא
.
"רבי משה לייב היה אומר: כיצד לאהוב את הבריות למדתי מאיכר אחד (…) בבית מרזח. זמן רב שתק ככל חבריו, אבל שנתעורר ליבו בשל היין, אמר לשכנו: 'אמור נא, אוהב אתה אותי או אין אוהב אתה אותי?' הלה השיב: 'אני אוהב אותך מאד'. ושוב אמר (האכר): 'אתה אומר אני אוהב אותך, ואי אתה יודע מה אני חסר. אילו אהבת אותי באמת, היית יודע'. אותה שעה למדתי: אהבת הבריות פירושה לחוש בצרכיהם ולישא עמם בצרתם" בובר, מ. (תשי"ח). אור גנוז. הוצאת שוקן.
