4 תגובות בנושא “למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות”

1. התרומה המרכזית של המאמר היא במניפה שהוא פורש על ים המושגים והחשיבה סביב למידה משמעותית. הוא מציף ומעלה מן האוב רעיונות פרוגרסיביים שמלבד הניסיון לרתום אליהם את הכלים הטכנולוגיים שאולי יכולים לסייע במימושם (כמובן לא באופן אוטומטי), הם רעיונות תיאורטיים שמתגלגלים כבר יותר ממאה שנים (בוא נגיד מדיואי) שלא כל כך מצליחים ליישם אותם בשטח. המאמר דש, קצת יותר מדי לתחושתי (די התעייפתי די מהר) באותם רעיונות שחוזרים על עצמם בשמות שונים ומגוונים. יותר ויותר וכתוצאה גם מהתנסות נצברת, אני חושש שחוסר ההצלחה לממש למידה משמעותית לא נעוץ בחוסר הידיעה על קיומם של הרעיונות המוזכרים במאמר, אלא במקום אחר, שורשי, יסודי ומהותי יותר (שלא אכתוב עליו כאן). ליוותה אותי תחושת חזרתיות ולעיסה מצד אחד, וירידה לפרטים של מתכונים ומדריכים למורה שהם מפורטים ומנציחים את הבעייתיות המרכזית, מצד שני. 

2. תודה אמנון.
   נראה מתגובתך המושקעת שכנראה המאמר לא מעביר את המסר כראוי, או שאכן התעייפת, כדבריך, מהר מדי ולא קראת את האמר במלואו והמסר המרכזי פשוט חמק.
   המאמר דן במהות השיח הציבורי דהיום אודות "למידה משמעותית" וטוען שאין לו משמעות מעשית (בדיוק מה שטענת כאן) באינסוף פעמים, אוופנים וציטוטים. כולל, חוסר ההצלחה ביישום וכ'ו, והסבר מעמיק מדוע.
   תחושת החזרתיות והלעיסה הייתה מתפוגגת, אם קוראים עד הסוף, ובמיוחד מתחברים למסר המרכזי, על חשיבה קדימה ל- 2020, ואימוץ הטכנולוגיה ברציונל מובנה ומנומק היטב שכתוב בו.
   הנצחת הבעייתיות המרכזית היא אכן מתרחשת כאשר מתייחסים לכל דבר שמישהו מעז לכתוב אודות פדגוגיה אחרת, מתוך התפיסה שמרנית ובולמת – שאין מה לחדש ואין מה לעשות, והכל יישאר כך ממילא.
   אז עם קצת יותר הקשבה לאחרים, אופטימיות, נחישות, תעוזה לחדשנות ויציאה מהביצה המוכרת והחמימה – נשנה את העולם החינוכי.
   ויפה שעה אחת קודם

3. קראתי את המאמר שלכם ואני רואה בו השקעה וחשיבה מבוססת, עכשווית עם ראיה עתידית.
   המילה "משמעותית" שבה אתם משתמשים צריכה הבהרה והעמקה. יש תחום דעת המבוסס מאוד המסתמך על תורת הפרגמטיזם והסמיוטיקה אשר צמחה בפילוסופיה האמריקאית עפ"י כתביו של צ'רלס סנדרס פירס, ג'ון דיואי ואחרים. תחום זה עוסק במשמעויות ובפרשנות באופן מעמיק ורחב. 
   יש כיום עשיה רבה בסמיוטקיה בישומי חינוך במדינות רבות בעולם בתחום זה. 
   Educational Semiotics
   יש גם תנועה חדשה של החוקרים את ה Cognitive Semiotics

   מתוך עיון בכתביו המאוחרים של פירס מתגלות כיום פריצות דרך רבות בנושא יישומים בחינוך.  רצוי לקרוא את מאמריהם של Torril Strand' Pesce, Semetsky ואחרים . ממליצה על הספר בעריכת Semetsky- 
   Semiotics, Education, Experience 

4. דניאלה, תודה על המידע החשוב שמוסיף עוד רובד תאורטי.
   כפי שכתבנו במאמר, נמנענו מסקירות תאורטיות, והתמקדנו בשינוי התודעתי שיש לעשות בנושא, שעיקרה, ללא טכנולוגיה כיום,לא ניתן , לא ראוי ולא נכון לדבר על למידה כיום.