שמירה על מידע אישי ופרטיות ברשת- כבר לא חלום רחוק

.

מאת אפרת רוזן 

אחראית תוכן וקידום של אתר feeder – בלוג טכנולוגיה , מדיה חברתית, גאדג'טים וסלולאר

.

שמירה על מידע אישי ופרטיות ברשת נחלקות לשני היבטים שונים. היבט ראשון נוגע לפרסום מידע יזום ברשת וקיומו בזכרון העד הדיגיטלי, ואלו ההיבט השני נוגע לאיסוף מידע והצלבתו על ידי גורמים שונים. במקרה הראשון, הבעיה נעוצה בעובדה כי האינטרנט אינו שוכח לעולם. גם אם פירסמתם תמונה או סטאטוס, הודעה או תגובה בפורום כזה או אחר או שפורסמה כתבה ששמכם השתרבב לתוכה – כל המידע הזה נשאר וישאר זמין לשנים רבות, גם כאשר המידע כבר אינו עדכני ואפילו אם יסתבר בדיעבד כי הוא אינו נכון. במקרה השני מדובר על מצב בו בידיעתכם או שלא בידיעתכם, נתונים אודותיכם נאספו על ידי אתרים שונים במטרה מוצהרת של מתן שירות טוב יותר. הבעיה באיסוף מידע זה והצלבתו היא כי לעתים כוונות טובות אינן מובילות לתוצאות רצויות.

כיום ישנן דרכים בהן ניתן להתמודד לפחות עם הבעיה השנייה, זו של איסוף והצלבת מידע על ידי גורמים שונים ברשת. בין הגורמים המובילים אפשר למצוא את גוגל, מיקרוסופט (המפעילה את מנוע החיפוש בינג) ואת פייסבוק. איך מתמודדים עם הסוגיה ולמה היא בכלל בעייתית – על כל זה ניתן לקרוא בכתבה באתר פידר ,בלוג טכנולוגי העוסק במדיה חברתית, גאדג'טים, סלולאר ותוכן ויראלי, אשר פורסמה שם לאחרונה: כך תמנעו מגוגל לקחת בעלות על המידע האישי שלכם.

זכרון ושכחה – אדם Vs. מכונה

לא סתם מתוכנת מוח האדם לשכוח. ללא שיכחה אין אפשרות להשלים, אין אפשרות להמשיך הלאה, אין אפשרות להשתנות. פעם מישהי כתבה שכתיבה בפורום כמוה ככתיבה על קירות מערה – כל מה שנכתב לעד נשאר. אבל למרות שמה שנכתב לפני עשר שנים נשאר כשהיה, במהלך עשר השנים שחלפו – האנשים אשר לגביהם המידע נכתב כנראה והשתנו. אולי כבר אינם חושבים כאשר חשבו בעבר, אולי הדברים אליהם התייחסו כבר אינם נכונים לאורח חייהם בהווה.

כחלק מהתרבות המערבית האינטרנטית המשתנה, החיפוש אחר המידע הפך רלוונטי מאי פעם, וחיפוש היום נעשה באמצעות האינטרנט. אם לפני עשר שנים פורסמה תמונה בה אדם השתכר בפאב כשהיה צעיר, סטודנט ונטול מעמד ומחויבות, והיום אותו האדם מחפש עבודה מכובדת ורצינית, הסיכוי כי המגייס יתקל בתמונה ההיא, במסגרת סינון המועמדים למשרה היא רבה. האם דברים שעשיתם לפני עשר שנים אכן רלוונטיים לחייכם היום? האם אתם מסוגלים להתחייב כי כל עמדה שהבעתם היום תשקף אותכם גם בעוד עשר שנים?

אין למצב זה פתרון קל. ישנם פתרונות משפטיים שנמצאים כיום בתהליכי חקיקה. על פי פתרונות אלו יחויבו מנועי החיפוש להגביל את המידע המוצג רק למידע עדכני, ולחייב שרתים למחוק מידע שעבר זמנו. בינתיים העצה השימושית ביותר היא, כפי שגם בגוגל מודים, "על המשתמש לחשוב פעמיים לפני שיתוף המידע ברשת".

איסוף והצלבת מידע ברשת

הנושא השני הנוגע לפרטיות אשר עלה לאחרונה לכותרות עקב שינוי מדיניות הפרטיות של גוגל, הוא נושא איסוף המידע והצלבתו. ראשית, המאמר ידון בסיבות בגללן המידע נאסף ומוצלב, ובהמשך יציג מהו המידע אשר נאסף?

שירותים רבים ברשת היום ניתנים חינם, אבל "חינם" זה רק מראית עין כי הרי קיימת דרך כלשהי בה אותם האתרים המציעים את השירותים ומתחזקים אותם מרוויחים. מסלול הכסף עובר דרך מידע על הגולשים. מידע זה משמש כדי לייצר תוכן ופרסום לקבוצות ממוקדות על פי קריטריונים שונים. אם ניסע ברחובות תל אביב ונראה פרסומות חוצות לפלאפל הטוב במדינה אולי בלוטות הטעם שלנו יתחילו לעבוד. פרסום כזה יהיה אפקטיבי רק אם אותו דוכן פלאפל קרוב למקום בו אנחנו נמצאים, כי הרי לא ניסע לטבריה או עפולה רק כי ראינו פרסום חוצות לדוכן פלאפל והרעב הכה בנו. מצד שני, שלט בולט המפרסם דוכן פלאפל ברחוב הבא בהחלט וייתכן שיגרום לנו לעצור, ולקנות מנה על הדרך.

המצב ברשת אינו שונה, הוא רק וירטואלי יותר. ארועים בירושלים יהיו רלוונטיים יותר לירושלמים, פרסום לשתלי שיניים רלוונטי יותר לבעלי בעיות בשיניים, ופרסום לשמלות כלה רלוונטי בעיקר לנשים בגילאים מסוימים ובסטאטוס מסויים.

הגיל, המין, כתובת המגורים, הנטייה המינית, ההיסטוריה הרפואית ותחומי העניין מהווים כולם אינדיקציה טובה לשירותים או מוצרים שהאדם עשוי להיות מעוניין בהם. אפילו תוצאות חיפוש במנועי החיפוש יכולים להיות רלוונטיים יותר או פחות בהתאם לנתונים שונים של הגולש.

מקומות רבים ברשת מבקשים את הגולש לשתף פרטים כאלו ואחרים – רישום לג'ימייל, פייסבוק, ואתרים אחרים לדוגמה. מידע חשוב במיוחד הוא תחומי העניין, מידע אשר ניתן להשיגו באמצעות עיון בהיסטוריית החיפושים. כאשר מידע זה מוצלב, אפשר לפרסם רק פרסומות הנתפסות כרלוונטיות על גבי האתרים השונים, להציג רק תוצאות חיפוש רלוונטיות לגולש.

אם זה כל כך טוב, למה בעצם זה רע?

לכל דבר יש פנים רבות. אפליקציית פורסקוויר, למשל, מאפשרת פירסום מקום המצאות האדם באמצעות הטלפונים הסלולריים. אפליקציה נחמדה ולכאורה לא מזיקה שמאפשרת לשתף חברים בקלות.  מסתבר כי גם הפורצים חושבים שזו אפליקציה מועילה. חייהם של פורצים רבים הפכו קלים מעט יותר באמצעות אפליקציה זו בה בעלי הבתים מודיעים להם מתי הם אינם נמצאים בביתם. הצלבת מידע קצרה תעלה בחיק הפורץ המיועד את כתובתו של מפרסם ההודעה – והנה הלכה הטלוויזיה החדשה.

גניבת זהות גם היא הפכה לבעיה בעידן המידע הפרוץ. כאשר ניתן באמצעות הצלבת המידע ממקורות שונים לדעת לא רק את מספר כרטיס האשראי אלא גם את השם מלא, מספר תעודת הזהות, כתובת, דוא"ל ופרטים נוספים.

בעקבות הלחץ הציבורי ושינוי המדיניות ניתן כיום להכנס להגדרות של גוגל ולמחוק את ההיסטוריה הפרטית של החיפושים שביצעתם מעל שרתי האתר, כפי שניתן לקרוא בכתבה ב"פידר" אליה נעשתה הפנייה בתחילת המאמר. המידע והפירסום שיופיעו על המחשב יהפכו לרלוונטיים מעט פחות, אך פרטיות המשתמש תישמר מעט יותר.