מניעה וטיפול: הנחיות להורה לרשת בטוחה
(אמהות ואבות למרות לשון הזכר)
.
.מידע ועצות להורים אודות פגיעה מקוונת
כשילדך הופך למטרה לפגיעה מקוונת, הוא עלול לחוש בודד, נבוך וחסר אונים. לכן חיוני שאתה ההורה תדע כיצד לתמוך בילד. להלן מדריך קצר לשם כך: בהמשך ראו גם טיפים להורים: כיצד להימנע ולהגיב לפגיעה מקוונת. עם זאת יש לזכור שילד בגיל ההתבגרות, זקוק למסגרת וסמכות הורית מובחנת ונחושה. בגיל הזה עושים "שטויות" גם מתוך מודעות ממש, כשברור להם שזה לא בסדר.
.
1. מנע פגיעה מקוונת.
היכן להתחיל?
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פגיעה מקוונת, היא מניעה. למנוע ממנה להתרחש מלכתחילה. למרות שקשה לקבל זאת, עליך להיות מודע לכך שילדך עלול להיות נפגע כמו גם פוגע באמצעות התקשורת והרשת. עמים רבות הילדים נתפסים כפוגעים בגלל העובדה הפשוטה שאין הם מעלים על דעתם שיש תוצאות מעשיהם. פעמים רבות זה אפילו "בצחוק" שנגרר לאלימות פוגענית. לכן מאד חשוב שתיזום שיחות עם ילדך, ותבין את הדרך בה ילדך פועל באינטרנט ובמכשירים האישיים שהוא מצויד בהם (מחשב בבית, מחשב אישי, טלפון חכם, טאבלט מכל סוג).
במדריך זה תמצא נקודות מפתח שניתן להעביר לילדך, ויסייע לך כיצד ועל מה לדון איתו בנושא.
.
שימוש בכלים
למרבית התוכנות, הכלים המקוונים והשירותים באינטרנט יש אמצעי זהירות ואבטחה. לדעת כיצד להפעילם ולהשתמש בהם, עשוי למנוע קשרים לא רצויים ברשת.
• שירות מסרים מידיים ( IM ) כמו ווטסאפ, מסנג'ר, SMS, וכל יישום שיתופי דומה, , כולל בדאר הפרטי וברשתות החברתיות למינהן– יש אפשרות לחסום אנשים שמנסים ליצור קשר ולהגיב אליך מתוך מניעים שאינם נכונים לילדך.
• ברשתות החברתיות, ניתן בהגדרת הפרופיל להגדיר איזה מידע הוא פרטי, לא מפורסם, ואיזה אתה מתחלק עם חברים שהגדרת מראש אותם (לכן מאד מומלץ לשתף רק חברים שאתה מכיר אותם ובמניעיהם בוודאות מוחלטת!), ואיזה מידע אתה מפרסם לכול.
• למנוע פגיעה והצקה חשוב לבדוק עם ילדך את הגדרות האינטרנט/ תכנת הגלישה , הגדרות פרטיות, איזה אמצעי הגנה קיימים וכד'.
.
2. תגובה לפגיעה מקוונת
עיין בהמלצות לתגובה בדף מניעה וטיפול – כיצד נגיב לפגיעה מקוונת. מאד חשוב שתהיה בידך, ההורה, אסטרטגיה תגובה הולמת, לסייע לילדך במקרה והוא מגיע אליך, או שנודע לך בדרך עקיפה, שהוא חווה פגיעה מקוונת. לשם כך יש לעצב קשר של אמון גם בנושא של שימוש ברשת, לא מתוך מעקב ובילוש אלא מתוך דאגה לרווחתו של הילד, ולמניעת נזקי פוגענות.
• למד את ילדך את כללי ההתמודדות של פגיעה מקוונת (ראה כאן- הנחיות לתלמיד לרשת בטוחה) שכוללות את 3 כללי הזהב (עם פרוט ל- 9 נקודות): (1) לעולם לא לפגוע באחר ; (2) במקרה של פגיעה: לא לנקום ולא להגיב; (3) במקרה של פגיעה, גם כצופה מהצד: לא להסס, לדווח.
• לשמור את הראיות של הפגיעה. כל מידע בנושא שהופיע ברשת, בדוא"ל, בסלולר, מועד מדויק של התקשרות, ואפילו הקלטות שיחות קוליות אם זה רלוונטי. הם ישמשו לשם דיווח, חקירה וברור הפרטים, כדי שניתן יהיה להגיב במידה הראויה והאפקטיבית ביותר כך שהפוגע לא יחזור ויפגע שוב.
.
3. דיווח
- אי דיווח עקב בושה, מבוכה, צורך "להגנה" (שהוא אשליה מסוכנת) – מחמיר את תוצאות הפגיעה. כהורה הרוצה את טובת הילד – עליך לדווח! עם זאת יש לשים לב לתאם בין הגופים השונים והפעולות שאת הנוקט בעצמך, כדי להימנע מכפילות ושגיאות אופייניות להורה שמגן על ילדו ממקום אמוציונלי ולא שקול.
- לבית הספר – אם ישנן ראיות שמדובר בתלמיד, או תלמידים בבית הספר של ילדך, זה חשוב לדווח לבית הספר. במקרה ואתה חש שאין שם די אמפטיה, כח מקצועי ואנרגיות לטיפול ראוי, עבור לדווח לרשות שמעל בית הספר (פיקוח משרד החינוך, מחלקת החינוך ברשות, ראש הרשות…). אל תוותר! מצד שני, אין להאשים את בית הספר, אלא לבא מתוך כוונה לפתור את האירוע הנוכחי, ולמנוע אירועים כאלה בעתיד.
- לספקי השירות המקוון – לכל ספק שירות יש "תנאי שימוש" שמן הסתם הופרו בעצם הפגיעה המקוונת. לרציניים בהם יש אפשרות לדווח על הצקה/פגיעה/ התעללות- abuse. עמוד על כך שהם יגיבו בהתאם לתנאי השירות שהם הכריזו עליהם: מחיקת המידע הפוגע, סנקציות מגד הפוגע, זיהויו וכד'. במקביל לפנות לאיגוד האינטרנט, "כפתור אדום" ובמקרים קיצוניים גם למשטרה (אפשר בדף הפייסבוק של משטרת ישראל- הם ינחו אותך מיד עם הדיווח)
- לרשויות החוק – כאן יש לתאם עם בית הספר כל מהלך שאתה עושה, ולעמוד כצד בארוע, במידה והוא לקח את הטיפול על עצמו. אם אתה חש שהפגיעה חמורה, וגובלת בפלילים, הפרת חוק בוטה, או תוצאות קשות הניכרות אצל ילדך הנפגע, כמו גם לאכוף על ספק השירות למחוק ולטפל בתוצאות הפגיעה שבשירות שלו – אל תהסס מלפנות למשטרה לשם כך.
"פגיעה חמורה" – מדובר בדרך כלל בהטרדה עקבית ו/או בוטה, מעקב מטריד, איומים לפגיעה או אלימות לשלמות הגוף או לרכוש או להשפלה פומבית. וכמובן, כל צל של הטרדה מינית הכולל: הפצת תמונות עם תוכן מיני, וכל מחוות תקשורתיות לא ראויות, וודאי הצעות למפגש.
.[חלק מהמידע כאן, אך לא רק, מושתת על Key advice to parents and carers on cyberbullying , אתר teachernet, מדור Cyberbullying]
———————————————————————————–
הורים ומחנך
- היה דרוך! למרות שזה לא נראה לך סביר, הילד שלך עלול להיות קורבן לפגיעה מקוונת, ולחלופין, הוא עלול להיות פוגע!
- שים לב לשינוי מצב הרוח של ילדך אחרי שהוא משתמש בסלולר או באינטרנט.
- שים לב לכל שינוי מרומז בסגנון, תוכן הערות וביחס אל חברים (או של חברים) של ילדך.
- במסגרת היחסים עם ילדך שים לב שאתה מבין ומודע לדרכים בהם ילדך משתמש ברשת האינטרנט ובתקשורת סלולרית.
- שוחח עם ילדך מדי פעם על הנושא, תוך שאתה מדגיש את שלושת הכללים הבסיסיים: לעולם לא לפגוע באחר; לא לנקום ולא להגיב ; לדווח.
- במקרה של ארוע פגיעה בילדך:
– עיין היטב בהמלצות לתגובה בדף מניעה וטיפול – כיצד נגיב לפגיעה מקוונת.
– כעס, עלבון ורצון לנקמה הם יועצים מאד רעים. למרות שמדובר בבנך/בתך – הישאר בשליטה. אתה המבוגר כאן. הנזק שתגרום מתוך כעס או תסכול על פגיעה בילדך, יהיה גדול בהרבה מכל תועלת שתפיק. מטרתך היא אחת: למזער את השלכות הפגיעה בילדך ככל האפשר!
– הימנע מלפנות ישירות לפוגע או להוריו, אלא באמצעות בית הספר. אף הורה לא יודה שבנו פושע, והוא יצא להגנה ואף למתקפה.
– שמור על קור רוח בחברת ילדך שנפגע. היה ענייני תוך שאתה משדר אמפתיה ואהבה. אל תגלה בפניו את רגשותיך הנסערים, ואל תלבה את רגשות ילדך הפגועים בלאו הכי.
– במקרה ואתה מבחין שילדך מאד פגוע, ומשנה התנהגות עקב כך – דאג לטיפול מקצועי בו להפגת תוצאות המקרה. אל תסמוך על עצמך.
– דאג לתיעוד כל הפרטים שעשויים לעזור בחקירת האירוע. שמור על פרטים וראיות לעצמך ולגורם מוסמך בלבד (בית ספר או משטרה). גילוי מוקדם של הראיות שבידך עשוי לחבל בחקירה ולהקטין את אשמת הפוגע.
– דווח לבית הספר, וציין את שמות כל הנוגעים באירוע בנוסף לילדך (פוגעים ונפגעים) באופו דיסקרטי ולא מתלהם בציבור. בימים הראשונים שלאחר הפגיעה, דאג שמישהו מבית הספר ישים עין ויתמוך בעת הצורך בילדך, בעת שהותו שם.
– התייעץ עם גורמי מקצוע בבית הספר ומחוצה לו (במקרה זה די לדווח לבית הספר ולעשות זאת בתיאום איתו), האם נעשתה כאן עבירה פלילית, שדורשת מעורבות משטרתית. קח חלק פעיל בחקירה ובעיצוב תגובה ראויה, אך אל תשליט את דעותיך, שבאים ממקום פגוע ולא שקול.הקפד לשדר אמפתיה ושאתה סומך על גורמי המקצוע בעניין ושיקול דעתם.
– סייע לבית הספר בפניותיו לספק האינטרנט / הכלי המקוון להסרת מידע פוגע.
- במקרה ואתה מגלה שילדך פגע באחר
– להעמיד את ילדך על חומרת המעשה, תוך שאתה מעמיד אותו (ואותך) בצד נפגע, ושקול תגובה בהתאם לכך. אל תנסה למצוא הצדקות למעשה שלו, אלא הכלה הורית (כמובן) לצד פעולה מחנכת שתמנע התנהגות כזו בהמשך.
– כלל הזהב: מעשיך יהיו כהורה מחנך ומוכיח בשעת הצורך מצד אחד, ומצד שני יהיו ממוקדים במזעור הנזק שנעשה.
– דאג שילדך ימחק כל מה שניתן מהמסרים הפוגעניים שהעביר ברשת.
– דאג שיחוש חרטה והבנה שמעשהו לא הולם, מזיק, ואסור שיחזור על עצמו.
– במקרה חמור, בו בית הספר או המשטרה מעורבים, יש לתמוך בילד באופן ענייני, אך לא לצאת למסע צלב לחפותו ו/או למנוע כל עונש על מעשיו.
– להימנע מלהיכנס למאבק נגד בית הספר ו/או הורי הנפגע(ים). יש לשאוף לשיתוף פעולה ענייני, למזער את הנזק שנעשה על ידי ילדך.
– שקול עונש הולם מטעמך בגבולות הבית (למשל, ריתוק לבית, אי נגישות לאינטרנט לזמן מסוים, החרמת/ הגבלה משמעותית בשימוש המכשיר (למשל רק לצרכי לימוד, לתקשורת חיונית)
.
[חלק מהמידע כאן, אך לא רק, מושתת על A whole-school community issue Cyberbullying, אתר teachernet, מדור Cyberbullying]
———————————————————————-
אל דפים נוספים בעניין:
——————–