אברום רותם
לשם ניווט – השתמשו בתפריט העליון קטגוריה – "חוקים וכללים" -> "חופש ביטוי ופרטיות"
ביום כיפור, כך נאמר, תכתבו ותחתמו לשנה הבאה, עד יום הכיפור הבא וחוזר חלילה.
.
בין לבין תמיד תוכלו לתקן אתה עוולות שעשיתם בזדון ושלא בזדון, בתום לב ושלא בתום לב, להתחשבן, להתחרט, לסלוח, להתנצל, להבין את הרע שעשיתם, כמו גם את הטוב, ובעיקר – כיצד תוכלו להיות אחרים, מוסריים יותר בהמשך.
לא כך באינטרנט: ברגע שעשיתם מעשה, ושלחתם "שלח", בכלי השיתוף, הדיונים המקוונים, תגובות לאחרים – נדונתם לעולם..
.
לעולם לא תוכלו להתחרט. לעולם לא תוכלו למחוק את מה שכתבתם, כשעוף השמיים מוליך את הקול, ומי יודע מתי ובאיזה הקשר, ינופפו לכם את שכתבתם בלהט רגשות, כשחשבתם שאיש באמת אל יקרא את זה, או שלא חשבתם, או סתם הייתם לא בהכרה, לא בגיל הנכון, לא בבשלות ובהבנה הקיימת בהווה…
.
כל אלה לא רלוונטיים. תמיד תישארו יפה הבלורית, גם אם נעלמה כבר מזמן, כותבים שטויות שאין להן שחר, מודים במידע אישי שעלול להפליל אתכם בעתיד, מתלהמים, מסיתים, משמיצים, כותבים באופן שהייתם מתביישים מאד כיום..
.
הכל חרוט על סלע לנצח.
.
עורך הדין יורם ליכטנשטיין (ראו בלוג "שם זמני" קפהדמרקר 19/8/10,) מצטט את אריק שמידט, מנכ"ל גוגל שמציע ברצינות לשנות את השם שלכם אחת לתקופה, ובכך להתנער מהעבר הלא מחמיא, מהזהות המפלילה, כפי שבא לידי ביטוי ברשת, חקוק על סלע לנצח….
.
אתם מבינים? ביום כיפור תיחתמו לשנה אחת בלבד, ובאינטרנט – לנצח. אין מחילה ואין כפרה, אלא לשנות את השם, לבחור זהות אחרת, ובכך להימלט ולכפר על החטאים שלכם ברשת.
.
טפשי? אכן, אך… תחשבו על זה!
.
ראו באותו עניין פרטיות מידע אישי ברשת כאן, כשהמסקנה הבלתי נמנעת: למרות שזה נורא מפתה- פשוט להימנע מלהחשף ברשת, תוצאות שיפגעו בך קשות עלולות לצוץ בעתיד, ואינן שוות את הפרסום הרגעי והחולף בהווה. ראו הוזהרנו!