פוסט-אמת – עידן המנהיגים מאותגרים אתית

אל המאמר המלא

לקינה הציבורית אודות אבדן האמת, עיוות העובדות, שקרים וספינים, במושג החדש "פוסט-אמת"- Post-Truth, אין הצדקה מבוססת.  יש להשלים עם מה שהיה הוא שיהיה, ותהליכים חברתיים ימשיכו להתגלגל ולשנות את הקיים, ואין לנכס זאת דוקא לעידן הנוכחי. כדאי להביט על העובדות בעין פקוחה, ולב מפוכח.  נראה שעידן ה- "פוסט-אמת"  מאופיין בלגיטימציה ציבורית למנהיגים מאותגרים אתית[1], וסלחנות ציבורית, שלא ניתנת להסבר רציונאלי, לכשלים מוסריים בוטים של המנהיג הנבחר. אדם, שלא היה עולה על דעתך להיות בקרבתו, כאורח, מארח, מעביד או עובד אתו, אתה מפקיד בידיו ברצון חופשי, למעשה מפקיר במו ידיך, את גורלך ועתידך. מניח למנהיג מאותגר אתית, שאינו בוחל בהתנהגות שאינה מוסרית לא כמעידה חד פעמית, אלא כשגרה, להנהיג ולנהל את חייך, בטחונך ורווחתך ואת המדינה בה אתה וצאצאיך אזרחים מן השורה.
[1]  מאותגר אתי- בעל מגבלה החורגת מאדם נורמטיבי, אי יכולת להבין מה פגום במעשיו מבחינה מוסרית, ומגבלה זו מעניקה לו לגיטימציה לשקר ולעוות את המציאות לאזור הנוחות שלו.
 

אל המאמר המלא

תקלות והתקלות בשגרת הרשת

תקלות והתקלות בשגרת הרשת

אברום רותם ועידית אבני, דצמבר 2013

חזרה לדף האב- מדיה חברתית .     אל המאמר המלא 

פתאום קמה החברה האנושית בוקר אחד, ומוצאת עצמה שרויה במציאות חברתית שלא הייתה מעודה. היא  עומדת בהשתאות ובחוסר אונים מסוים לנוכח אתגרים שמזמנים האמצעים החדשים, כמו שירותי שיתוף ברשת,  התקנים אישיים צמודי גוף, ניידים וטאבלטים למיניהם בגדלים שונים. האפשרויות הטמונות באמצעים אלה,  להיטיב או להרע, מעמידות בפני החברה אתגר חברתי-תרבותי-חינוכי עצום, להבניית נורמות התנהלות,  ולדחייה וצמצום של נורמות שליליות. אך הסוגיות החדשות שעולות אינן נסבות רק בהקשר של פוגענות ועבירה  על חוק, אלא סביב התנהגויות שוטפות של כל אדם ואדם, שבעצם עשייתן התמימה עלולות ליצור תקלות  ו ַה ְּת ָקלֹות. מצבים אלה מזמנים עיצוב נורמות התנהגות הנותנות מענה לבעייתיות העולה מכך. במאמר  התמקדות ב- 5 היבטי התנהלות, ופרוט האתגרים המרכזיים בכל היבט: א. התקלה עצמית; ב. ַה ְּת ָק ָלת האחר ללא כוונה; ג. ַה ְּת ָק ָלה ופגיעה באחר מתוך כוונה; ד. מניעת התקלות באמצעות ניהול מושכל ומודע; ה. הסדרה  וחוק.

אל המאמר המלא  

המהותי והשגוי בתפיסת המדיה החברתית

המהותי והשגוי  בתפיסת המדיה החברתית  כתקוות הארגון והפדגוגיה

אברום רותם  מרץ 2014

 למאמר המלא    חזרה לדף ראשי מדיה חברתית

תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה,  נובעות בין השאר,  מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת" שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט.

לאחר ניכוש התאוריות והספקולציות שאינן תורמות, נמצא, שמורה טוב, שמבין את המשמעות האמתית של חברתיות, יכול וחייב לרתום את השפעת החיברות, קודם כל לצרכי חינוך, ולאו דוקא להיגרר או להימנע בגלל ההשפעות השליליות. ביכולתו להשפיע, לשנות עמדות ונורמות שליליות, ולהעצים אישית וחברתית את תלמידיו, באמצעות למידה חברתית מודעת והולמת.

 למאמר המלא

ווטסאפ – האם וכיצד ניתן להחזיר את השד לבקבוק

 

אברום רותם, דצמבר 2013

חזרה לדף האב –  מדיה חברתית

במאמר זה נסקרות השלכות השימוש בשירות ווטסאפ WhatsApp: בהשלכות האישיות, החברתיות ובטכנולוגיות. נמצא סקירה של מהו השירות, פרוט בעיות האבטחה של השירות, אודות הפגיעה בפרטיות, השלכות תנאי השירות המוכתבים ונכפים על המשתמש, והמלצות להתמודדות בהשלכות בהבטים טכניים, ובעיקר- עיצוב ואימוץ נורמות התנהלות הולמות כאדם פרטי, והנחלה לתלמידים.

למאמר במלואו

למשתמש וליוצר במדיה החברתית – סוגיות זכות יוצרים

למשתמש וליוצר במדיה החברתית – סוגיות זכות יוצרים

.

אברום רותם ועידית אבני (יוני, 2013)

.

חזרה לדף "קניין רוחני ברשת"

למאמר המלא

.

התמודדות עם סוגיות זכות יוצרים במדיה שיתופית חברתית מתאפיינת בהתלבטות המושתתת על תפיסות שגויות, כמו גם על סוגיות אמיתיות שאין להן מענה חוקי ונורמטיבי מובהק.

במאמר זה נפרוש את "התמונה הגדולה" של סוגיות זכות יוצרים במדיה חברתית, את סוגית רווחת הציבור מול חופש הזכות לקניין של הפרט, ולמי שייכת זכות היוצרים במידע המועלה במדיה חברתית – ליוצר, למשתמש או שמא לספק השירות.

בחלקו השני של המאמר מפורטות המלצות כיצד לשמור על זכות יוצרים כיוצר וכמשתמש במדיה החברתית, וכן כיצד להימנע מפגיעה בפרטיות וכבוד האדם במדיה החברתית.מרבית ההמלצות כאן ליוצר או למשתמש, יפות גם לשירותים או אתרים, שאינם בהכרח מדיה חברתית בהגדרתה.

  שימו לב: אין בנאמר/ במומלץ במאמר משום ייעוץ משפטי  

למאמר המלא

 

מודל הוראה-למידה ברשת חברתית מאל"ף והלאה

מודל הוראה-למידה ברשת חברתית מאל"ף והלאה עידית אבני ואברום רותם דצמבר 2012 

 תקציר

הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה. אל"ף– אתיקה כתשתית חינוכית וערכית העומדת בבסיס הפעילות האישית והחברתית ברשת החברתית; בי"ת– בניית תשתית לכל פעילות חינוכית ברשת חברתית ; גימ"ל– גיבוש מתווה הפעילות ודרכי יישומה. בנוסף, כולל המדריך המלצות לפעילות ברשת חברתית באמצעות התקן נייד (טאבלט ודומיו) שבידי כל תלמיד. כל אלה נועדו למימוש מיטבי של הת"ו – קידום התרבות בעידן הדיגיטלי, בתקופה של תמורות חברתיות וערכיות, בשאיפה שבה כל אדם מתנהל בדרך מושכלת וראויה כאזרח משפיע ומושפע. במאמר זה נמצא הגדרות של מהות רשת חברתית, אמצעי היישום הטכנולוגיים של רשת חברתית, מרכיבי מפתח ברשת חברתית, והבחנה בינה לבין כלים שיתופיים מקוונים אחרים, ועיקרו – המלצות קונקרטיות, הנגזרות מרציונל הוראה-למידה שיתופית, ליישום ברשת חברתית הלכה למעשה.

למאמר המלא 

הפייסבוק 2012 בחינוך

הפייסבוק 2012 בחינוך – "לחשב מסלול מחדש"

אברום רותם ועידית אבני  (ינואר 2012).   למאמר המלא תקציר ב- 2012 מוקד ההתנהלות המקוונת והשיח אודות העידן הדיגיטאלי עוברים מעיסוק בטכנולוגיות מידע ותקשורת, אל המרחב החברתי. לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, אנו מציעים במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך. במאמר זה אנו מראים שבשל מגוון הדרכים בהם ניתן להשתמש בפייסבוק, הסוגיות שבעטיין עלו הסתייגויות באשר לשילובו בחינוך, מאבדות את הרלוונטיות שלהן (הצורך להיות "חבר" לשם פעילות חינוכית, טשטוש גבולות בין הזהות האישית והמקצועית של המורה כתוצאה מאינטראקציה לימודית בין מורה לתלמיד, חשיפה וזליגת של מידע אישי ופרטי באינטראקציה חינוכית). בכך נפתחת הזדמנות להסתכלות מחודשת על שילוב אוטנטי וראוי של הפייסבוק בהוראה ובלמידה, ללא הבעייתיות והמלכודות שראו בו עד כה. אפשרויות אלה מחזירות למרחב החברתי המקוון את מקומו של המורה כאיש חינוך מקצועי נאור ועדכני המפעיל שיקול דעת באשר שימוש מושכל בטכנולוגיה בכלל וברשת החברתית בפרט. באשר מלכודות וסוגיות בעייתיות, היו וימשיכו לעלות עם הקידמה הטכנולוגית, אך העצמת המורה ומודעותו לעקרונות אתיקה מקצועית ואתיקה בהתנהלות המקוונת הם הבסיס לשילוב כל טכנולוגיה בחינוך.   למאמר המלא

פייסבוק 2012 בחינוך – יישומים, כלים ואפליקציות חינוכיות

אברום רותם ועידית אבני  (ינואר, 2102) למאמר המלא תקציר לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, אנו מציעים התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה-למידה בפרט. במאמר זה מוצעים יישומים אפשריים לשם הוראה-למידה באמצעות הפייסבוק וכלים ואפליקציות חינוכיות, עדכניים לפייסבוק 2012, שניתן להפעיל אותם לצרכים אלה. מאמר זה הנו מאמר משלים למאמר "פייסבוק 2012 בחינוך – לחשב מסלול מחדש" שפורסם יחד עמו.  למאמר המלא

שינוי הגדרות פרטיות בפייסבוק

שינוי הגדרות פרטיות בפייסבוק

אברום רותם ועידית אבני, מרץ 2011

חזרה לדף רשתות חברתיות

בהמשך למידע "רשת חברתית" באתר "מתקוונים לאתיקה" מובאות בזאת הנחיות לשינוי הגדרת הפרטיות בפייסבוק. הגדרות הפרטיות בפייסבוק משתנה לעת לעת כתוצאה מהביקורת הציבורית. הוראות אלה עשויות להיראות קצת אחרת בעתיד, אך הבנת האפשרויות תקל עליכם מאד מעתה והלאה לשמור על הפרטיות שלכם ברשת כפי שאתם בוחרים, ולשנות אותה בכל עת. למאמר המלא

פאניקת הפייסבוק – הסכנות ברשת לא מה שחשבתם

פאניקת הפייסבוק -הסכנות ברשת – זה לא מה שחשבתם.

אברום רותם ועידית אבני. פברואר 2011

כמעט כל אחד מאתנו, וודאי מילדינו, מוצא עצמו עוסק ומצוי במדיה החברתית המקוונת. פאניקת הפייסבוק, שגוררת הכרזות והחלטות בשימוש בפייסבוק בחינוך, שאינן מעוגנות במציאות אלא בפחדים וחוסר הבנה וידיעה. מאמר זה בא לנסות לתקן זאת. במאמר מאיר עיניים זה מונים המחברים , ד"ר אברום רותם ועידית אבני, הנחות שגויות, שניתן להפריכן על סמך מחקרים, סקרים וממצאים אמפיריים מתוקפים ומוסמכים. נמצא שהרשת והמדיה החברתית אינן מוקד סכנות ופוגענות לילדינו, ובוודאי שלא יותר מכל סביבת חיים אחרת, ההפך. הילדים בפייסבוק מוגנים יותר מאשר ברחוב ובחצר בית הספר. התלמידים ברשת אינם זקוקים למשמרות אבטחה והגנה מידית, אלא, לחינוך נאות לשימוש נבון ובטוח בהם, להסברה, למודעות ולערנות מצד ההורים ומערכת החינוך במדיה חדשה ונרקמת לנגד עיננו מזה מספר שנים ספורות בלבד.

למאמר המלא

רשת חברתית- עדכונים וכתבות

רשת חברתית – עדכונים, מאמרים וכתבות

חזרה לדף רשת חברתית

ראו גם דף מדיה חברתית ומשפט (תחת אתיקה ו-ICT)

  • מרכז הבטיחות המשפחה (עברית, דף פייסבוק)
  • הורים, מחנכים – אל תפקירו את הילדים להתעללויות. מאת יובל קרניאל – [מגפון עיתון עצמאי מקוון, 4- מרץ 2012.] ניצול הרשת החברתית הפופולרית פייסבוק להתעמרות והשפלה של ילדים ונוער הוא תופעה מדאיגה. הפגיעה הפומבית אינה מאפשרת לילדים מקום מפלט, ומשרד החינוך עסוק בכיסוי עצמו. כולם שם, חוץ ממי שיכול לעצור את ההשתוללות, לשים דברים בפרופורציה.
  • אפרופו חברים ברשת: דמי חבר- השכרת חברים ברשת…: בעולם שטלטל לחלוטין את מושג החברות, זה מיזם מתבקש: אתר שמשכיר חברים לפי שעה. הם ייצאו איתך לבלות, ידברו איתך על הכל ויפיגו את הבדידות תמורת כמה עשרות דולרים לשעה. עכשיו השירות הזה מגיע גם לישראל… [כלכליסט מאת קרן צוריאל הררי 29.12.11] (לכתבה במלואה)
  • עירוב אגרסיבי בין מקום העבודה לפרופיל הפרטי בפייסבוק : כתבים במקומוני ידיעות mynet נגד עורך: "בפרופיל שלי אני מחליטה מי יקבל לייק".  גיא בניוביץ' נזף בכתבים בגלל שלא עשו לייקים או share לכתבות של mynet בפרופיל הפרטי שלהם. כתבים מתקוממים, הגישה לרשת החברתית תבוטל…. [אתר אייס, מאת אלכסנדר כץ 29/12/11]כתבה במלואה)
  • השמצות פרועות בדפי הפייסבוק של פולטיקאים ומחנות, שמגיעים לכותרות: (1) בכירי מפלגת קדימה נחשפו בסוף השבוע להסתה פרועה שמקורה לכאורה בצד השמאלי של המפה הפוליטית. ח"כ דיכטר, שקריקטורה המשווה בינו לבין היטלר פורסמה ברשת: "תוצר של שיח מתלהם" [וואלה, 13 בנובמבר 2011, כתבה מאת: פנחס וולף, מערכת וואלה! חדשות] (2) המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, הורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד ד"ר איל ניר, מרצה באוניברסיטת בן גוריון, בחשד להסתה לאלימות. זאת, לאחר שפירסם בעמוד הפייסבוק שלו סטטוס שבו קרא "לשבור לפעילי ימין את המפרקת". ["הארץ", תומר זרחין, טלילה נשר 27.10.2011]
  • סקר שערך המגאזין Consumer Report (ארה"ב) פורסם ב- 5/10/2011 מדווח על 7.5 מליון פעילים בפייסבוק שהם תחת גיל 13, מתוך כ- 20 מליון קטינים (לא ברור מהו גיל הקטין שם). 5 מליון מתוך אלה שזייפו את הגיל הם תחת גיל 10…. גם אם והנתונים לא ברורים ולמה להשוות אותם לאוכלוסית העולם, אין ספק שמדובר בתופעה שהגיע הזמן להתמודד עמה. לכתבה במלואה
  • מורים שהודחו ממשרתם בגלל שאעלו מחשבות כנות, ו/או דיברו באופן בוטה וחשוף אל תלמידיהם במדיה החברתית. מאמר מאוקטובר 2011, במגזין eSchool: סכתבה  "Painfull lessons in socail media use
  • "Facebook, Students and Teachers: A Question of Free Speech [פייסבוק, תלמיד ומורה: סוגית חופש הביטוי]. מאמר ב- Mind/Shift מאת Tina Barseghian מיום ה- 1 ספטמבר 2011. בסוף אוגוסט 2011, הוציא בית המשפט במיזורי צו מניעה נגד המדינה, המורה להשעות חלק מהחוק (סעיף 162.069.4) האוסר כל קשר מורה-תלמיד שנעשה ברשת החברתית. סעיף 162 בחוק Amy Hestir Student Protection Act נחקק כדי להגן על ילדים מפני "טורפים מיניים", או בפשטות – למנוע מקרים של קשרים מיניים מכל סוג באמצעות מדיה חברתית. לשם כך נאסר על המורים לקיים, לתחזק או להשתמש בקשר שאינו קשור ישירות לעבודתם. על פניו נראה שהחוק מונע ממורים שימוש בכלים פופולריים כמו הפייסבוק, טוויטר, ג'מייל ועוד שירותים וכלים מקוונים בהם המורה יכול לשלוח הודעה פרטית לתלמידו. אך מבט מעמיק יותר מראה, לדעת התובעים, שהחוק מרחיק לכת, ופוגע בתיקון הראשון שלך החוקה האמריקאית (סעיף תיקון לחוקה האמריקאית המונע מלחקוק כל חוק המושתת על עקרון דתי/אחר שפוגע בחופש הביטוי, העיתונות, חופש התכנסות, או אוסר מחאה נגד עוולות שנעשות על ידי הממשל). על פי פסק הדין הזמני, מצא השופט שקיים יסוד סביר להניח שסעיף 162 הנ"ל מפר את זכות המחנכים על פי התיקון הראשון. לכן סעיף זה הושעה עד לברור משפטי מקיף יותר. בדיון המשפטי התברר, שמורים רבים הפכו את המדיה החברתית לדרכים פופולריות לקשר עם תלמידיהם לשיתוף בחומרים, הכנת מצגות, מענה לשאלות תלמידים, בדיקת עבודות ותקשורת אודות הלמידה ועבודות נדרשות שמחוץ לכתה. יוזמי החוק מצידם טוענים שהפירוש שניתן לאיסור מרחיק לכת, ומדובר רק באיסור על הודעות פרטיות של מורה עם תלמידים, אך הסערה והדיון הציבורי בסוגיה זו, רק בראשיתה, וכל עיני חסידי חופש הביטוי נשואות עלתה לבית המשפט בעניין איסור השימוש בסע' 162 המונע ממורה לנהל תקשורת עם תלמיד ברשת החברתית. לכתבה המלאה (אנגלית)
  • צ’ק אין למציאות: האם עדכון מיקום מצדיק ייקור הביטוח? מאת גל מור חורים ברשת, 11.4.2011.משתמשים ברשתות חברתיות מבוססות מיקום כמו Facebook Places או פורסקוור שמעדכנים את מיקומם מבתי קפה, מסעדות ומקומות בילוי אחרים ישלמו בעתיד פוליסות ביטוח יקרות יותר לחברות הביטוח עבור ביטוח תכולת דירתם, הזהירה לאחרונה סוכנות הביטוח המקוונת Confused.com.זאת בעקבות 50 מקרים של פריצות לבתים בארה”ב בהם פורצים נעזרו בפייסבוק כדי למצוא משתמשים שעשו “צ’ק אין” במקומות פיזיים ועדכנו על כך ברשת החברתית. על פי הערכות, השימוש ברשתות חברתיות מבוססות מיקום ייקר את מחיר הפוליסות ב-10% עבור המשתמשים. בחברה מאמינים שחברות הביטוח ידחו תביעות אם הן יחשבו שהתובעים נהגו ברשלנות כאשר מסרו לפורצים מידע חיוני.
  • מתי יצירת קשר עם חברי פייסבוק תיחשב הטרדה? חורים ברשת, מאת גל מור 11.4.2011 .האם יצירת קשר עם חברי פייסבוק נחשבת הטרדה מאיימת במקרים מסוימים? עו”ד ד”ר נמרוד קוזלובסקי אומר כי בית המשפט בישראל מוסמך להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת על פי חוק הטרדה מאיימת (2001). “מדובר בהטרדה של אדם בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו בנסיבות הנותנות יסוד סביר להניח שהמטריד או המאיים עלול לפגוע בשלוות חייו בפרטיותו, בחירותו או בגופו של אדם.(…) על פי הדין הישראלי יצירת קשר עקיפין עם הנפגע או עם אדם אחר קרוב לו ובכלל זה דרך דרכי פנייה לחברים או מקורבים שאותרו בפייסבוק כחלק מהגרף החברתי של אותו אדם, תהווה הפרה של צו הטרדה מאיימת. כדאי לציין שבמשפט הישראלי איתור שיטתי של מקורביו של אדם ו\או יצירת קשר שיטתי עם אותם מקורבים, עלול להיחשב גם כפגיעה בפרטיות כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות מאחר ומדובר בהתחקות אחר אדם אשר עלולה להטרידו או הטרדה אחרת, כהגדרה בדין”.
———————————————————————————————–

מאמרים וכתבות אחרים

  • Radiowaves – רשת חברית חינוכית  חדשה חודרת יותר ויותר לבתי הספר היסודיים בבריטניה כמו גם לארצות אחרות בדגש על בטיחות. BBC  בכתבה Profile update: Your teacher has now joined Facebook א[ Jane Wakefield, מה- 2 ינואר 2011]  מדווח על  הרשת החדשה, המיועדת לבתי ספר יסודיים שכבר כיום (מרץ 2011) היא ב- 13,000 בתי ספר ב- 22 מדינות. מגמת חדירת המדיה החברתית לבתי הספר נמשכת, והיתרונות של ההוראה-למידה שלה באים לידי ביטוי, בין השאר, על הסרת חסימת בתי הספר משימוש ביו-טיוב למשל כתבה: "Allow children "use Facebook at school! שמדבר על יתרונות הרשת  Radiowaves בפרט בבתי הספר.
  • זהות, הערכה עצמית ונרקסיזם בפייסבוק: אתרי הרשתות החברתיות באינטרנט חשפו שיטה חדשה לגמרי של הצגת העצמי. הרשת הינה כלי חברתי מקוון חדש בכל הנוגע לניתוח אישיות וזהות. המחקר הנוכחי בודק כיצד הנרקסיזם והערכה העצמית באה לידי ביטוי בפייסבוק. נמצא שאנשים בעלי אישיות של נרקסיזם גבוה והערכה עצמית נמוכה משתתפים בפעילות במרחה המקוון באופן אינטנסיבי יותר מאחרים, כמו גם פרסום תוכן עצמי. ראו מחקר מרתק בנושא   Self-Presentation 2.0: Narcissism and Self-Esteem on Facebookבמידעון המקוון Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking. המאמר השלם: Soraya Mehdizadeh. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking. August 2010, 13(4): 357-364. doi:10.1089/cyber.2009.0257.
  • הרשת החברתית – חברתו הטובה ביותר של הפורץ. ההתקפות דרך רשתות חברתיות ימשיכו להשתכלל, ויסכנו מידע של גולשים פרטיים, חברות וארגונים. הקפצה של תוצאות חיפוש בגוגל הפכה כבר לשיטה נפוצה במהלך השנתיים האחרונות כדי לגרום לגולשים להכנס לאתרים מזויפים שתוקפים אוטומטית כל מי שנכנס אליהם. השיטה הזו תעבור גם בהדרגה לפייסבוק, כך שחיפוש של דפים של חברות וסלבריטאים יפנה לדפים מזויפים שדרכם יותקפו הגולשים באמצעות אפליקציות מתחזות או קישורים לאתרים מזויפים. עובדי חברות שמתכתבים בתמימות על נושאים שקשורים לעבודה דרך אתרי רשתות חברתיות יהיו נתונים להתקפות פישינג שדרכן יגנבו פרטי הכניסה לחשבונות שלהם, וכך גם מידע סודי של החברה. (מתוך " איזה הפתעות מכינים לכם ההאקרים בשנה הבאה" מאת אמיר כרמי 27/12/10 , קפטן אינטרנט, "הארץ")
  • עשרת הדיברות של פייסבוק: כך תהיו בני אדם גם ברשת מאת גל מור מ פורסם ב- 1.11.2010 באתר חורים ברשת

טיפול בפגיעות ברשת חברתית

טיפול בפגיעה שנעשתה ברשת החברתית וגם מניעה

.

נוהל שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר

נוהל  שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר

עידית אבני ואברום רותם נובמבר2010

ראו גם המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?

מתוארת בזאת הצעה לנוהל  שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. (עדכון אחרון: 27-2-2011) נוהל מקוצר של 12 כללים מצ"בכאן בהמשך הכתבה. נוהל מורחב עם הסברים תמצאו במסמך המלא "מתווה למדיניות בית הספר לשימוש במדיה חברתית" מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו. עם זאת נשמח למשוב, הצעות לתוספות ועדכונים.

נוהל שימוש ברשת חברתית בבית הספר

עם הפעילות הגוברת ברשתות חברתיות מקוונות יש להעלות את מודעות אנשי החינוך למדיניות ההתנהלות ברשת החברתית, בהתייחס להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם להתנהלות אישית-פרטית, כדי למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. רשת חברתית מקוונת היא אחד האמצעים של כלי "מדיה חברתית" ברשת האינטרנט, ביניהם: יומני רשת (בלוגים) אישיים, מיקרובלוג  (טוויטר ודומיו), תגוביות (טוקבקים) לכתבות ומידע מכל סוג ברשת וסביבות לשיתוף ופרסום תכנים במאגרים אישיים-שיתופיים ייעודיים לתמונות, למסמכים, לסרטונים, למוסיקה, לרשימות מועדפים ועוד. אלה מאפשרים לכל משתמש לממש תקשורת בינאישית, פרסום והחלפת פרטי מידע אישיים וציבוריים, תוך בחירת אופן ההזדהות ודרכי השימוש ברשת. לצד הרשת החברתית הציבורית (כמו הפייסבוק) קיימות רשתות חברתיות הייעודיות לחינוך.   א׳‏. שימוש ברשת חברתית לצרכי מיתוג בית הספר לשם מיתוג ופרסום בית הספר, ניתן להשתמש ברשת חברתית ציבורית תוך ניצול המדיה החברתית למיתוג אפקטיבי, בכפוף להנחיות מנכ"ל באשר לפרסום בית ספר בציבור. מומלץ לממש זאת בדף שיווקי ייעודי ברשת חברתית ציבורית ולאפשר "אוהדים" ולא "חברים". אין לשתף תלמידים בכל תנאי, מתחת לגיל המורשה בתנאי השימוש ברשת. להקפיד על שם בית הספר והיישוב בדף הייעודי ולציין את כתובת המוסד, כתובת דוא"ל לדיווח, ומספר טלפון לבקשת סיוע מצוות המוסד החינוכי. ב׳‏. שימוש ברשת חברתית לצרכים חינוכיים להתנהלות חינוכית- פדגוגית עם תלמידים יש להימנע מלהשתמש ברשת חברית הפתוחה לקהל הרחב (למשל, הפייסבוק). מומלץ לבחור ברשת חברתית חינוכית ייעודית. רשת חינוכית מאופיינת בקהל משתמשים מצומצם שנקבע על ידי מפעיליה משיקולים חינוכיים; מותאמת לגיל התלמידים המשתמשים בה; נטולת פרסומות מסחריות; מתחייבת לשמירה על פרטיות; מאפשרת שליטה ובקרה, מותאמת בעיצובה, ביישומיה ובתמיכתה בעברית לצרכים החינוכיים הנקבעים על ידי המורים. בכל מצב, אין להשתמש ברשת חברתית לכל צורך בניגוד לתנאי השימוש בה. ג׳‏. זהות בית הספר וסגל עובדיו ברשת החברתית   ייצוג בית הספר ברשת ייעשה בזהות בית ספרית ולא כזהות של אדם פרטי, גם אם הוא נציג בית הספר.  ייצוג איש סגל בית הספר ברשת ייעשה בזהות מקצועית- ארגונית המשויכת לבית הספר, בפרופיל המציג את שמו ואת שם בית הספר. המידע המפורסם הוא באחריות בית הספר, יש להתייחס אליו בהקפדה כמו אל כל מכתב רשמי או אינטראקציה אחרת אותה מקיים איש סגל בית הספר. איסור על התחזות ואנונימיות: חל איסור מוחלט על איש סגל בית הספר, כמו גם על תלמידים, על התחזות לאחר ברשת החברתית בכל אינטראקציה ופרסום מידע או דעה הקשורים לבית הספר. בנוסף, איש סגל בית ספר לא יסתיר את זהותו ולא יתחזה לאחר במסרים ומידע שהוא מעלה במדיה חברתית כלשהי, בעניינים הקשורים לבית הספר, כמו בבלוגים, בתגוביות (טוקבקים) בקהילות מקוונות וכד'. ד׳‏. קשר ברשת החברתית של איש סגל עם תלמיד קשר איש סגל עם תלמיד ברשת חברתית יעשה רק בהקשר חינוכי. חל איסור על קשר אישי  מורה-תלמיד שאיננו בהקשר החינוכי. אין להיענות ל"הצעת חברות" ואין להציע "חברות" אלא אם זה נוגע ישירות לפעילות חינוכית באמצעות רשת חברתית. כל קשר עם "חבר" יעשה אך ורק בהקשר החינוכי בסגנון ותוכן עניניים והולמים קשר חינוכי מורה-תלמיד. פעילות חינוכית ברשת החברתית תעשה בדף ייעודי לנושא הפעילות, שיהיה חלק מדף בית הספר. מרבית הקשר יעשה באמצעות עדכון קבוצתי/ כתתי כהודעה בדף הפעילות לקבוצה. תוכן ההודעות והסגנון שננקט בהם יהיה ענייני והולם. במידה ונדרש קשר אישי יש להבטיח שהמידע המועבר ברשת יגיע רק לנמען הרצוי . יש לעשות זאת רק באמצעות כתיבת הודעה פרטית לנמען, ולא לדף האישי שלו. לצד זה יש להקפיד בהגדרות הפרטיות למניעת זליגה של המידע המתקבל לאחרים, ולהנחיל זאת גם לתלמידים. תוכן וסגנון תגובות התלמידים למידע שבדף הפעילות, כמו גם תוכן וסגנון ההודעות האישיות יהיו עניינים והולמים פעילות חינוכית.כל הודעה שחורגת בסגנון ובתוכן מהקשר חינוכי בנושא הפעילות, יש לתעד ולשמור לשם ברור ותגובה חינוכית הולמת, ולהסיר אותה ללא דיחוי מדף הפעילות. יש להמציא מעת לעת לידי הנהלת בית הספר את תיעוד ההודעות החריגות בסגנון ו/או בתוכן, והתגובה החינוכית שננקטה. במקרים חריגים יש להתייעץ עם הנהלת בית הספר על תגובה חינוכית, כמו בכל ארוע התנהגותי חריג, על פי תקנות המשרד. ה׳‏. זהות פרטית של איש סגל בית הספר ברשת החברתית כל התנהלות פרטית-אישית שאינם בהקשר של בית הספר, תתנהל בזהות אישית המובחנת באופן מובהק מהפרופיל המקצועי-מוסדי כאיש חינוך. בהתנהלות בזהות פרטית ברשת חברתית יש לזכור את הדמות החינוכית שמייצג המורה לעיני כל ולהקפיד על התנהלות ראויה. לכן יש לנקוט זהירות בכל אינטראקציה ופרסום מידע, להפעיל שיקול דעת ביקורתי מתוך אחריות ומחויבות. ו׳‏. איסור על הבעת דעות ועמדות אישיות באמצעות פרסום בכל מדיה מקוונת ציבורית ופרטית בהלימה לתקנון משה"ח, חל איסור על איש סגל בית הספר לבקר, להביע עמדות ודעות, במיוחד בנושאים השנויים במחלוקת, להזדהות בפרופיל האישי לגופים פוליטיים, לנסות להשפיע על התלמידים והוריהם ולהשתמש ברשת להסדרת עניינים עקרוניים, ערכיים ומקומיים בהקשר של  יחסי עבודה, יחסים חברתיים ומקצועיים במערכת החינוך בכלל ובבית הספר בפרט. ז׳‏. כל פרסום מידע, בכל הקשר, נעשה מתוך שמירה על זכויות היוצרים, שמירת כבוד האדם וזכויות הילד/ה ותקנות משרד החינוך בעניין.   ח׳‏. חל איסור על איש סגל בית הספר משימוש ברשת חברתית לשם קשר עם הורים ניתן לעדכן הורים בהודעות בדף בית הספר/ הכתה, אך חל איסור על יצירת קשר אישי באמצעות הרשת החברתית. ט׳‏. יידוע למפרע בפעילות חינוכית ברשת: • ליידע הורים למפרע לשם ביצוע פעילות מורה-תלמידים ברשת חברתית • ליידע את הנהלת בית הספר בפעילות חינוכית שהוא מבצע ברשת • ליידע, להסביר ולהנחות את התלמידים בכל פעילות חינוכית ברשת חברתית י'. טיפול בבעיות העולות כתוצאה מאינטראקציה ברשת החברתית (1) בכל בעיה העולה כתוצאה משימוש ברשת חברתית של מורה-תלמידים, כמו גם אלימות מקוונת מצד תלמידים, יש לנהוג על פי חוזר מנכל תש"ע/1 (א), 2009: קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך. בנוסף יש לבצע את הפעולות הבאות: (2) תיעוד פרטי האינטראקציה וכל העובדות הנוספות הקשורות לארוע, באמצעות שמירת תמונות מסך (3) במידה ומדובר בתלונה או כל חריגה מאינטגרציה תקינה בקשר מורה-תלמיד יש לנתק באופן מיידי את האינטראקציה, ואף מחיקת פרטיה במידת האפשר אחרי התיעוד. (4) יידוע הנהלת בית הספר בכל הפרטים, תוך מעורבות כל הגורמים הרלבנטיים

למסמך המלא (pdf)

החוק – מפלטו של הלא מוסרי ברשת

החוק – מפלטו של הלא מוסרי ברשת

אברום רותם ועידית אבני יולי 2010

קשה להבין את הסנגורים הנלהבים של חופש הביטוי ברשת, שמצדיקים עוולות לא מוסריות בעליל בשם הכלל (המיוחס לוולטר, צרפת המאה ה- 18) "איני מסכים עם אף מילה שאתה אומר, אך אני מוכן להיהרג על זכותך לומר את הדברים". נוכל להיות בטוחים שוולטר לא התכוון להיהרג כדי להגן על טוקבק נתעב, כמו זה שפורסם באתר חדשות ( HNN, 2010). הוא נכתב שעות אחדות לאחר שנהרג בנו של השופט מישאל חשין בתאונת פגע וברח: " אז אתה, מישאל האב השופט, ניצלת את מעמדך כשופט להשפיל ולבזות תלמידי חכמים שלא פגעו בך מעולם, אז למה יש לך בכלל דעה אנטישמית- בבקשה שילמת כולל מע"מ  כחוק ". האמרה "הפטריוטיות היא מקלטו של הנבל", שמיוחסת לבריטי סמואל ג'ונסון (המאה ה- 18) הפכה מזמן לקלישאה כש"פטריוטיות" בהקשר הנבל הפכה גם לאלוהים ("אלוהים הוא מפלטו של הנבל"), מתינות, ליברל ועוד. נראה שגם החוק הופך למקלט, גם אם לא, חלילה, לנבל ("בן-בליעל… מושחת ורשע"), אלא מאפשר השלמה עם פעילות לא מוסרית, ללא צורך לנקוט עמדה ("זה החוק"). לא מדובר על הסכמה עם מעשים לא מוסריים, אלא על השלמה, אי רצון או יכולת לנקוט עמדה, רפיון לב ואף פחדנות אזרחית. מדובר על זה שמצפה שאחרים יעשו את העבודה במקומו, ודורש מהחוק בקול גדול את מה שהוא נמנע מלעשות, וכל זאת תחת מעטה צדקנות לנוכח מעשים לא מוסריים בעליל. כך היא ההתיחסות למקומם של הטוקבקים, התגובות ברשת חברתית, הבלוגים וכד', שעובדות, אמת, יושרה, הוגנות, מוסר אלמנטרי בין בני אדם, איננו בן בית אצלם, תוך אחיזה בתפיסה שברשת "הכל מותר" ואין חובה לקיים מסגרת אתית, מנהגים, ועקרונות בסיסיים אשר בבסיס קיומה  של  כל חברה, בכל הקשר. בהיעדר "כתובת" לגוף או מושא לנשיאת אחריות, דוקא ברשת, מסגרות התנהגותיות אלמנטריות של אתיקה ונוהג מוסכם אינן מקוימות בשם חופש הביטוי וזכויות הפרט, שגוברים, לשיטתם, על תועבות כאלה ואחרות המתגלגלות ברשת באין מפריע, בה איש הישר בעיניו יעשה.  למאמר המלא

רשת חברתית חינוכית

רשת חברתית חינוכית

עידית אבני ואברום רותם מאי 2008

אל המאמר המלא

1. תאור הסוגיה

בשלהי 2005 פרצה למודעות הציבור בסערה הרשת החברתית. תוך זמן קצר התמלאה רשת האינטרנט ברשתות חברתיות מקוונות, עם מיליוני משתמשים בכל רחבי העולם, וכבשה את הדמיון, כמו גם הציפיות להשלכות בולטות ומהירות בהיבטים חברתיים, תרבותיים  ובתחומי המיזמים העסקיים. לנגד עיננו צומחות רשתות חברתיות מקוונות לציבור הרחב, כדוגמת ה-Ning MySpaceFacebook ועוד רבות שפשטו ברשת ברחבי העולם תוך כשנה אחת בלבד. אם נעיף מבט אחורה, רשתות חברתיות מקוונות היו קיימות עוד מתחילת שנות ה- 90 במאה הקודמת,  בטכנולוגיה פשוטה בהרבה מהקיימת כיום,  אך עקרונותיה היו זהים, וכך הם שרתו גם את החינוך, באופן מאד מוגבל, כאשר האינטראקציה הייתה תגובות בקבוצות דיון מקוון, עם אפשרות מוגבלת של צרוף תמונה או קובץ. מטבע הדברים, בהמשך לשימוש הגובר בכלי הווב 2.0 גם בחינוך, התחילו יוזמות בשילוב רשת חברתית מקוונת לצרכי הוראה ולמידה, להעצמת הידע המקצועי בין סגלי הוראה, ולהעצמה חברתית-חינוכית בקרב לומדים. שילוב כלים אלה בחינוך לצרכי הוראה-למידה וחיברות, דורש בחינה מעמיקה שכרוכה באפיונם, ניתוח יתרונותיהם ואופן הלימתם למטרות חינוכיות בכל הקשור להעצמת ההוראה ו/או הלמידה  בכדי לעשות בהם שימוש חינוכי מכוון וראוי. במאמר זה נבחן את מאפייני הרשת החברתית, נדון בקצרה בצרכי פעילות חינוכית מקוונת, ננתח על אילו  צרכים חינוכיים עונה הרשת החברתית ונמליץ על דרכי הפעלתה בחינוך. להמשך המאמר

פרסום, מיתוג ושיווק בית הספר בפייסבוק

פרסום, מיתוג ושיווק בית הספר בפייסבוק

עידית אבני ואברום רותם

יוני 2010

למאמר המלא (pdf)

פייסבוק, הרשת החברתית שסוחפת את העולם כולו, נעשתה חלק ממציאות חיינו האישיים, החברתיים והמקצועיים. יותר ויותר מנהלי שיווק, מנהלי מותג, מנהלי חברות, בעלי עסקים, ארגונים, מוסדות, ידוענים, אנשים פרטיים ואף נבחרי ציבור מכירים ביכולת המינוף של הרשתות החברתיות ומפגינים נוכחות בזירות אלה. אין כל סיבה שבין המוצרים, המוסדות והארגונים המפרסמים וממתגים עצמם בפייסבוק כיום (2010) יעדר מקומו של בית הספר. בישראל כיום הפייסבוק היא הרשת המצויה ביותר (אבני ורותם, 2010), ולמעשה הפכה לכינוי מקביל לרשת חברתית. בעתיד הקרוב נראה מן הסתם כניסת רשתות אחרות, אך נראה שכל שימוש יעיל לצרכי מיתוג ופרסום יעשה בעתיד הקרוב בפייסבוק. המושג מיתוג (Brand) בית-ספר שאול מעולם הפרסום, ומייצג את סימן ההיכר, הדימוי של בית הספר כפי שנתפס בעיני ציבור הלקוחות (הורים ותלמידים) וכפי שנתפס בעיני הציבור בכלל. עוד ב- 2007 דיווח, למשל, בי"ס תיכון מיסורי על הגדלה ניכרת בתרומות לבית הספר, רק כתוצאה משימוש המורים בפייסבוק, גם לצורך פרסום ומיתוג בית הספר ( Heavin, 2007). בתי ספר בישראל מנהלים אתרים בית ספריים שמהווים אמצעי פרסום פאסיבי ומוגבל. פרט למוסדות אחדים, לא מקובל עדיין (2010) לפרסם ולשווק בתי ספר כמוצר ללקוחות הפוטנציאלים, כמו גם לא להפעיל יחסי ציבור באמצעות האינטרנט. לכן לא נראה כאן פרסומת ממומנת בגוגל או במקומות אחרים ברשת על בית ספר מסוים, לכל היותר שלטי חוצות זמניים בישוב, או פרסום חד פעמי במקומון. מחקר עדכני מראה שגם באקדמיה הישראלית השימוש בפייסבוק מועט ושמרני, ולעומתו, השימוש בטוויטר רחב ועדכני הרבה יותר (פורקוש- ברוך והרשקוביץ, 2010), אך גם כאן נראה שפרסום ושווק מוסדות אלה עדיין מוגבל ולא רותם את העוצמה השיווקית הטמונה ברשת החברתית, בו מצויים כל תלמידיו ומרבית מוריו.    למאמר המלא (pdf)

המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?

המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?

אברום רותם ועידית אבני, מאי 2010

למאמר המלא (pdf)

  חלק גדל והולך של מורים שמצויים במרחב המקוון לצרכים אישיים ומקצועיים, יוצרים קשר עם התלמידים בסביבתם הטבעית, קרי הפייסבוק (בישראל 2010), כשחלקם הגדול רואים זאת כחלק מעבודתם החינוכית, למרות שרבים אחרים, עדיין, סבורים שאין לקיים קשר שכזה. לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, לדרך בה הן באות לידי ביטוי במקרים אותנטיים, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן. המסקנה המרכזית היא, שאין להתעלם, ויש אף לעודד קשרי מורה – תלמיד ברשת החברתית. אך יש לראות זאת כחלק מהתנהלות מקצועית של מורה עדכני, כשהתנהגותו ברשת החברתית מהווה דוגמה ומופת לתלמידיו ולהתנהגות ראויה של איש חינוך. מודעות המורה לתפקידו כמורה ולא כ"חבר" ברשת, כמו גם לסוגיות העולות מקשר שכזה ולמקומות העלולים להוות מלכודת וכשל התנהגותי (כמו גבולות הקשר, סגנון התקשורת, הצגת זהות אישית ומקצועית, חשיפת פרטיות ועמימות גבולות אחריות של המורה על רווחת התלמיד) – יאפשרו תפקוד פדגוגי משמעותי של המורה ברשת החברתית. למאמר המלא (pdf) ראו עדכונים ומידע נוסף בנוהל שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר (דצמבר 2010)