סקר: מרבית ההורים מודעים ואף משמשים בשליטה הורית על התנהגות ילדם הרשת

חזרה לדף פגיעה מקוונת – חדשות ודיווחים

סקר שפורסם ב- 14-9-2011 ע"י המכון לבטיחות מקוונת במשפחה  ( The Family Online Safety Institute -FOSI ), מראה שרוב ההורים משתמשים באמצעים ייעודיים וכללים להגנת ילדיהם במרחב המקוון. הסקר מראה גישה חיובית, מודעות גבוהה לשליטה על השימוש באינטרנט של ילדיהם.מרבית ההורים (87%) מודעים לשליטה הורית, ויותר ממחציתם (53%) אומרים שהם משתמשים בשליטה הורית על השימוש באינטרנט של ילדיהם. עיקרי הממצאים: • הורים אכן מודעים: 87% מההורים מדווחים הם מודעים לפחות לאחד מ-5 סוגי שילטה הורית שנשאלו בסקר: כלי תכנה לניטור ובקרה, שירות של ספק האינטרנט, שירות של חברת האינטרנט האלחוטי, כלי חיפוש או משחקי וידאו. 53% מההורים מדווחים שהם משתמשים באחד או יותר מאמצעי השליטה ההורית. השימוש בשליטה הורית גבוה יותר בין בעלי ההשכלה הגבוהה, הורים שמשתמשים בעצמם במדיה חברתית, וכאלה שהם בגיל פחות מ- 40. • ההורים דואגים: למרות שלא כל ההורים נוקטים באמצעי בקרה על התנהלות ילדיהם ברשת, רובם מביעים דאגה אודות פעילויות מסוימות ברשת. הם הכי מודאגים (70%) ממידע מיני מפורש שילדיהם נחשפים אליו או תמונות. • הורים הופכים ליותר מעורבים: הסיבה העיקרית בקרב הורים מדוע הם לא נוקטים באמצעי בקרה היא (60%) – שההורים מאמינים שאין צורך בבקרה, שכן היא מצויה בעצם השימוש ברשת. עם זאת, הרוב המכריע (93%) טוען שיש בידם כללי התנהלות והגבלות, לבקר את השימוש באינטרנט. כמו, שימוש במחשב רק באסורים מסוימים בבית, (79%), הגבלתה זמן שהילד מבלה ברשת (74%), והגבלת השימוש בסלולר (59%). • הורים צופים לעתיד: המודעות שהמחשב בלבד איננה עוד הדרך היחידה לשהות באינטרנט מחלחלת: 32% מההורים שילדיהם נכנסים לרשת בטלפונים חכמים חשים בעלי ידע אודות הגנת ילדיהם מהסכנות הטמונות שם, ו-23% חשים בעלי ידע סביר /חלקי בנושא. לצד זה, 35% שילדיהם משתמשים באינטרנט למשחקי רשת ועוד, חשים בעלי ידע רב כיצד להגן על ילידהם מהסכנות הטמונות במשחקי הרשת, ו-27% חשים שהם בעלי ידע חלקי.

איך לדווח על תוכן לא ראוי

איך לדווח על תוכן לא ראוי

חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת – cyberbullying

אברום רותם ועידית אבני

ראו גם: טיפול בפגיעות ברשת חברתית

במקרה של פגיעה מקוונת, ניתן לבצע:

א. תמיכה והנחיה למזער את הנזק מהפגיעה

ב. פניה לספקי שירותים לדווח על פגיעה ו/או להסרת הפגיעה מהרשת

פנייה לספקי השירותים.

לגבי סע' א. תמיכה והנחייה – ישנם פרטים בדפים האחרים כאן.

כאן נפרט פניה לספקי שירותים: בניגוד לעבר הלא רחוק, ישנה כיום מודעות גוברת והולכת לצורך בתגובה לפגיעה. אך יש לדעת ששום ספק שירותים לא שש להגיב, אלא אם יראה שמדובר במעשה שעלול בסופו של דבר לפגום ביוקרתו ובשמו כספק שירותים מהימן. כך גם פניה למשטרה: המשטרה חייבת לקבל כל תלונה של אזרח, אך לא מתחייבת לעשות משהו בנדון. היא תגיב בפועל רק במקרים מובהקים של פגיעה ברווחה האישית של המתלונן תוך הפרה בוטה של החוק. להלן טיפים ומידע – כיצד לפנות לספקי השירותים עניין:

..

1. הטרדה בטלפון

1.1. ככלל, אין טעם לערב את ספק הטלפון בעניין. אין לו שום עניין, וגם לא חוק או תקנה שמעודדים אותו לשתף פעולה, מה גם שזיהוי אוטנטיות וכנות התלונה הנדרש ממנו, הוא עסק מורכב שדורש משאבים לא זניחים. לכן יש לפנות למשטרה (ראה כאן בהמשך) ולא לספק שירותי הטלפוניה

1.2. במקרים נפוצים, בהם ההטרדה היא ממספר חסוי – ניתן לקבל שירות אצל ספקי טלפוניה הסלולרית (לשירותי בזק כנראה בעתיד) של "שיחה מזוהה חכמה" (או שם דומה). ברגע שמספר לא מזוהה יגיע אל הטלפון – המטלפן יקבל הודעה שעליו להזדהות בשמו, או לנתק. אם הוא הזדהה בשם כלשהו, מקבל השיחה יכול להחליט האם לקבל את השיחה על סמך שם המטלפן, או להתעלם (דומה מאד לשירות גובינה – שהמטלפן מבקש לשוחח על חשבונך).

1.3. בכל מקרה של הטרדה טלפונית משמעותית יש לפנות למשטרה. ככלל, באופן מעשי המשטרה תתערב רק במקרים קיצוניים ובוטים. הטרדה טלפונית – הכוונה לשיחה או מסר ( SMS) שאינך מעוניין לקבל, החוזרים על עצמם בפרקי זמן קצרים יחסית; בדרך כלל תוכן מטריד שאינך מעוניין לקבלו, כולל בעיתוי לא שגרתי, ולחילופין תוכן מאיים, בוטה וכד', המאיים על רווחתך האישית. מספר הטלפון ממנו התקבלה השיחה חשוב ומקל על תהליך הטיפול בתלונתך, אך לא הכרחי. אם לא מדובר באיום בוטה וברור שמצריך, לדעת המשטרה, התערבות מידית, תידרש לתלונה רשמית אליה יש לצרף רישום של כ- 10 שיחות לפחות (מועד מדויק בו התקבלה השיחה/ ההודעה ותוכנה, ומספר בטלפון ממנו התבצעה השיחה אם קיים).

1.4.טיפ למקבל הטרדה טלפונית: התעלמות, ובעיקר אי-תגובה היא המונע האולטימטיבי מפגיעה חוזרת. לא להגיב, וודאי לא להתווכח, פשוט לטרוק את הטלפון באדישות. מאידך, יש לגלות עירונות אזרחית וולדווח לרשויות אם מדובר בפגיעה שהתעלמות ממנה עלולה להסב נזקים, ו/או חומרתה רבה ו/או עלולה לגרום לנזק לאחר, למרות שאתה כמקבל המטרד לא תיפגע.

.

2. הטרדה בשירותי רשת באינטרנט כאתרים אישיים, רשת חברתית או כל שירות במקום ציבורי ברשת. כיום (2010) המודעות לפגיעה מקוונת גבוהה מבעבר הקרוב. לכל שירות ברשת יש "תנאי שימוש" "Term of use". בדרך כלל תמצאו בו, או דרך "עזרה", מקום בו ניתן לדווח על פגיעה במונחים של "דווח על שימוש בלתי נאות" Report Abuse . ככל שהפגיעה נוגעת ישירות למתלונן, ולא בשם צדק או פגיעה ברגשות ציבור מסוים, הסיכוי שתענו היא גבוהה יותר. במקרים חריגים מאד, אם הפגיעה מוחשית ובוטה, ספקי השירות יפעלו, בנוסף להסרת התוכן הפוגעני, גם לחסימת הפוגעים מגישה לשירות. שים לב –לא תתקבלנה תלונות אנונימיות, או משתמש לא מזוהה. לשם כך יש לספק זיהוי מלא ומוחלט של המתלונן. לכן מומלץ להירשם לשירות אליו אתה מתלונן גם אם אין חובה לעשות זאת.

2.1 שירותים מצויים בקהל המשתמשים הישראלי:

פייסבוק facebool logo

  • דווח באמצעות המקש "דווח על האיש" או "דווח על הדף" "דווח על הקבוצה" בתחתית הפרופיל של הדף.

הקשה על "דווח על…" תפתח את השדה הבא:

  • להתלונן על הטרדה או נסיון ליצירת קשר לא רצוי – הגש תלונה בדוא"ל (באנגלית!) [email protected].
  • פרטים נוספים רלוונטיים ניתן למצוא בדף "תנאי שימוש" שהוא באנגלית: Statement of Rights and Responsibilities (הצהרת זכויות וחובות של הספק)  [Facebook's Statement of Rights and Responsibilities], בו תמצא גם כיצד להתלונן על פגיעה בזכות היוצרים שלך.
  • ניתן להפסיק חברות ("הסר מרשימת החברים" בדף הפרופיל של החבר), למנוע ממידע שבא מחבר בדף שלך ("הסתר"), שאינך רוצה מסיבות שונות להסיר מרשימת החברים שלך.

2.2 בכל רשת חברתית אחרת העקרון מאד דומה: לחפש הפניה קונקרטית ל-"דווח על תוכן לא ראוי". בכל מקרה ניתן למצוא הפניה כזו "בתנאי השירות" ו/או ב"אודות" ו/או ב"עזרה" המצויים, בדרך כלל, בתחתית של כל דף.

.

. 2.3  יו-טיוב 

  • כדי לדווח על סרטון לא ראוי ביו-טיוב, עליך להירשם בו (ההרשמה חופשית).
  • היכנס לחשבון  (login)
  • פתח את הדף בו מצוי הסרטון שעליו אתה רוצה להתלונן
  • הקש על " Flag" המצוי תחת הסרטון

יפתח שדה נוסף (באנגלית) בו יש לדווח על סוג הפגיעה. בחר את סוג הפגיעה מהאפשרויות- "Selct a reason":

שימו לב: הסרטון לא יוסר אופן אוטומאטי לאחר דיווח שלכם. התלונה תיבחן לגופה. ככלל, ספק שירותים לא ממהר להגיב, אלא במקרים בוטים וקיצוניים, שפרסום עליהם עלול להזיק לשמו כספק מהימן.

  • אפשרות נוספת לתלונה – בסוף כל דף תמצא: Abuse and Policy Centre (אנגלית). שם תוכל לבחור מתוך מספר אפשרויות: תוכן לא ראוי, שימוש פוגעני, הסרת סרטון ומדיניות השימוש והתגובה של השירות. תוכל למצוא הנחיה YouTube's Community Guidelines כאן, ואת תנאי השימוש Terms of Use.

.

2.4 שירותי תוכן של יומנים אישיים, קהילות תוכן, דיונים מקוונים ("פורומים") וכד'. ככלל, הרעיון הוא שבעצם הרשמתך הנך מתחייב בין השאר לא להעלות תוכן פוגעני. כך כל ספק שירותים "מכסה" עצמו מתלונות על התוכן שמוצג בו. לכן כדי לשכנע את הספק בחומרת הפגיעה, יש לאזכר בתלונה את הסעיפים הרלוונטיים המופרים תוך ציטוט הסעיף הרלוונטי מתוך תנאי השימוש של הספק עצמו. אם נפגעת מפוסט (רשומה) בבלוג כלשהו, הודעה בפורום קהילה, או אף תמונה: כדי שתוכל לדווח רצוי (לעיתים זהו תנאי הכרחי) שתהיה רשום בשירות זה. לדוגמא:

  • שירותי אתר התוכן תפוז – לפנות בעמוד יצירת קשר (מופיע בתחתית כל דף): בכל פנייה לכתוב בקיצור ובבהירות את התלונה חובה לצרף את כתובת הדף המדויקת בו מופיע המפגע.
  • קפה דמרקר: ניתן לדווח על ידי לחיצה על כפתור "תוכן פוגעני" (לחיצה על סימן קריאה אדום הצמוד לכל פוסט, דיון, תגובה, תמונה או קטע וידאו).
  • וואל'ה: בכל סוג תוכן, בתפריט מצד ימין בכל דף תוכלו לדווח ב- "דווח לנו"
  • רשת חברתית לבני נוער "שוקס"- Shox : ניתן לדווח ב"כתבו לנו" בתחתית כל דף
  • 10 nana ישראבלוג ניתן לדווח ב"צרו קשר".
  • ועוד.…. אך חשוב להבין את העקרון, ובכל שירות תמצאו את הדרך לדווח
  • זכרו שספק השירותים אינו שש להיענות לדרישות למחיקה/ הסרה של תוכן פוגעני, וזה נעשה רק במקרים קיצוניים ובוטים. במקרים בהם אתה חש שאינך מקבל את התגובה ההולמת את חומרת הפגיעה, לחץ באמצעות הזהרת עורך דין מטעמך כמתלונן, או איום ברוח זו, עשויה להועיל. עם זאת, יש לזהות האם ההשקעה בתלונה עולה על הנזק שנגרם, בייחוד אם מדובר בספקי שירות לא מקומיים.
    ככלל, אל תצפו להיענות מהירה ואמפתית, במיוחד אם מדובר בשירות שאינו מקומי (ישראלי). במקרים לא מעטים תזכו לכתף קרה מאד, ונא לא לקחת זאת אישית. ספק שירותים חושב על "מה יצא לו מזה" ו/או כמה עליו להשקיע ממשאביו כדי להיענות לתלונות, וככל שהוא גדול ונפוץ יותר (כמו פייסבוק למשל) הוא חשוף ממילא להרבה מאד תלונות, ולכן התגובה תהיה איטית, ובדרך כלל לא תזכו למענה הולם את הציפיות שלכם, אלא אם אתם נחושים והפגיעה באמת בוטה וברורה ככזאת.

.

2.5 מסרים מידיים ככלל יש להשתמש בשירותים מוכרים ומצויים בלבד של מסרים מידיים . שירותים אלה מודעים היטב לפוטנציאל של פגיעה מקוונת, ויצירת קשר לשם מטרות פוגעניות מכל סוג. בכל שירות כזה תמצאו "דווח על פגיעה"-  "Report Abuse". במידה ואינכם מוצאים אפשרות זו השתמשו ב- "כתבו לנו"/ "צור קשר" או חפשו אפשרות דיווח תחת "עזרה". למשל, במסנג'ר (מיקרוסופט) תמצאו "Report Abuse" תחת "עזרה"

.

2.5 זיהוי הפוגע לשם הענשתו ומניעת פגיעה עתידית. במידה והפגיעה היא אנונימית, הספק לא יגלה את זהות הפוגע, גם אם הוא השתכנע בחומרת הפגיעה בך והסיר את התוכן הפוגעני. ניתן לאלץ את ספק השירותים לתת את כותבת ה- IP (באמצעותה ניתן לאתר את המחשב ממנו נעשתה הפגיעה), או מספר הטלפון ממנו נעשתה הפגיעה, רק באמצעות המשטרה. הגשת תלונה עם כל הפרטים, כולל צילומי מסך, מועדים מדויקים, חשדות שלכם, רקע אפשרי לפגיעה וכד'. המשטרה תפעל לשם כך רק במקרים נדירים, קיצוניים ובוטים במיוחד הגובלים בהפרת חוק בוטה של זכות הפרט, כבוד הפרט, ורווחתו האישית. מכאן שתלונה במשטרה תהיה רק במקרים של איומים, מראית עין של פעילות פלילית וכד'.

היעלבות, פגיעה בכבוד האישי כתוצאה מפגיעה, אינה עילה מספיקה בדרך כלל…

.

נשמח להערות מועילות בעניין, להבהרות, תוספות לרווחת הכל.

הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט – מסמך מהכנסת

הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט – מסמך, כנסת ישראל.

וייסבלאי, א. (ינואר 2010). הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט על ידי ילדים ובני נוער. ירושלים, הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

טיפים להורים: כיצד להימנע ולהגיב לפגיעה מקוונת

 

טיפים להורים: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת ולהגיב במקרה שהיא מתרחשת

חזרה לדף מניעת פגיעה מקוונת  להורים

.

טיפים להורים: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת

.

1. בסס לעצמך את התפיסה: כל הכללים לאינטראקציה בינאישית בחיים האמיתיים, תקפים גם לאינטראקציה מקוונת )ברשת, בדוא"ל, בטלפון סלולרי וכד'). המסר שעליך להעביר לילדיך הוא שפגיעה מקוונת במרחב וירטואלי גורמת לנזק ופגיעה ממשיים, הגורמים לכאב בעולם האמיתי, לאנשים אמיתיים. 2. וודא שבית הספר שילדך לומד בו יש תכנית חינוכית להכשרה לאינטרנט בטוח. וודא שהתכנית אינה כוללת רק איום של פראי-אדם העוסקים במין, אלא גם כיצד למנוע ולהגיב להטרדה על ידי עמיתים ברשת, יצירת אינטראקציה מושכלת ברשתות חברתיות, ואתיקה של תקשורת מקוונת. 3. חנך את ילדך להתנהגות הולמת בסיסית באינטרנט. הסבר להם על האיומים העלולים להתממש בשימוש לא הולם (כמו נזק למוניטין האישי, הסתבכות עם בית הספר או אף עם המשטרה וכד') 4. שמש מודל למשתמש ראוי בטכנולוגיה. אל תציק לאחרים, אל תתבדח על חשבונם כשאתה משתמש ברשת, במיוחד כשילדך בסביבה. אל תכתוב הודעות מידיות (SMS) או תשתמש בחפיץ טכנולוגי תוך כדי נהיגה, וכ'ו. אל תתחכם, ואל תנהג באופן שעלול לפגום בתדמיתך בעיני ילדיך ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים אחרים. ילדיך צופים בך גם שם, לומדים ממך, ועלולים להתבייש בך. 5. עקוב אחר פעילות ילדיך כשהם ברשת. ניתן לעשות זאת באופן לא פורמלי (צפייה בלבד בתגובות שהם מותירים ברשת למשל) כמו גם באופן פורמלי באמצעות כלי תכנה ייעודי. עם זאת השתדל לעשות את המעקב באופן גלוי להם, לא מאיים ומכבד את פרטיותם ורצונותיהם בעניין. רק במקרה של חשד סביר להתנהגות לא הולמת, עשה מעקב דיסקרטי אחריהם, השתדל מאד שזה לא ייודא להם, ובכל מקרה אל תהפוך זאת להרגל קבוע. זכור שפגיעה בפרטיות שלהם ובכבודם עלול לגרום נזק גדול יותר מהתועלת של מעקב אחריהם. במקרה כזה הם ירדו למחתרת כדי להתחמק ממך, ועלולים להחמיר את התנהגותם עקב כך כמחאה. למשל, בקש מהם להיות" חבר" ברשת החברתית, אל תתערב ותגיב,ותהיה צופה בלבד. הצע להם להיות "חבר" גם אצלך. זה גם ירגיע את ההתנהגות שלך ברשת שתדע שגם הם צופים הך שם. ככלל, חשוב שתתנסה בכלים ובהוויה המקוונת שהילדים שלך מתעסקים, כולל פעילויות קונקרטיות (למשל, השתתפות פעילה ברשת חברתית, בניית חוה בפייסבוק, להצטרף למשחק ברשת (הצע לעשות זאת גם איתם) וכד'. בכל מקרה היזהר לא להישאב להתנהגויות אופיניות של התמכרות, התלהמות, השתטות ואיבוד הראש ברשת… 6. השתמש בכלי סינון וחסימה של תכנים פוגעניים. עם זאת זכור שמחקרים מראים שכלים אלה לא אפקטיביים במיוחד, וילדים יכולים לעקוף אותם בקלות. לכןהתעקש רק על תכנים קונקרטיים (הימורים, פורנוגרפיה, גזענות…) זאת בתנאי שאתה לא צרכן של תכנים כאלה, ואם כן, אז בהחלט יש לך בעיה שעליך לפתור בטרם תדרוש משהו מילדיך. זכור שכלי בקרה והגבלה מקוונים בלבד אינם אפקטיביים ללא הסברה ומודליניג (דוגמא אישית) כנה ואמיתי. 7. היה ער לסימני הזהרה או מצוקה אצל ילדיך. הגבר את הקשב הסמוי והגלוי להם, אם משהו לא כשורה ולא מצוי מתרחש בשימוש שלהם בטכנולוגיה. ככלל, הסתגרות, המנעות מחברים, דאגה, אדישות, התחמקות לא אופינית משאלות ודאגה לשלומו, אובססיה בשימושברשת, או לחילופין, המנעות משימוש, הם סימנים שילדך עלול להיות פוגע או נפגע בפגיעה מקוונת. 8. ניתן להשתמש באמנה ביתית לשימוש בטוח באינטרנט  (ראו דוגמא מצ"ב (אנגלית)) כמו גם בטלפון סלולרי (ראו דוגמא המצ"ב (אנגלית)), שבה מפורטות התנהגויות הלומות שאינן הולמות בשימוש בסביבה מקוונת וטכנולוגית התקשורת .. נסח אמנה כזאת יחד עם ילדיך, ובשיתוף מלא עמם, כשכל בני המשפחה חותמים עליה בחגיגיות, ומקבעים העתקים שלה במקום בולט ליד המחשב. 9. פתח וממש תקשורת פתוחה וכנה עם ילדיך, כך שבמקרה שיחוו פגיעה, הם ידווחו לך. קורבן של פגיעה מקוונת בפרט, כמו גם צופה מן הצד על מעשים כאלה, חייבים להיות בטוחים שדיווח למבוגר שעומד לצידם ובעדם, יתמוך בהם באופן ראוי ואמפטי, ולא יגביר את הבעיה. 10. שדר לילדיך ותמוך בהם באופן בו באים לידי ביטוי ערכים מוסריים נעלים, בייחוד אלה שעוסקים שיחס לאחר בכבוד והערכה מלאים. 11. דבר עם ילדיך בנושא. וודא שהם מבינים לגמרי כיצד טכנולוגיה עלולה לשמש לפגיעה ולשימוש לא הולם. ניתן ליזום פעילות משותפת שתוצאותיה הן חשיבה וחקירה אודות מקרים, כיצד הם היו רוצים שיטפלו בנפגעים ובפוגעים וכד'. (ראו דוגמאות למקרים לשם דיון בהם – אנגלית) . [מבוסס על (עם תוספות): Hinduja S., Patchin J.W (2009). Preventing Cyberbullying Top Ten Tips for Parents, Cyberbullying Research Center ————————————————————- טיפים להורים – כיצד להגיב לארוע של פגיעה מקוונת בו מעורב ילדיך. . 1. וודא שילדך שנפגע זה עתה, חש בטוח ומוגן בתמיכה ככל שנדרש. עליך להראות באמצעות מילים ופעילויות ששניכם שואפים לסיום הפרשה באופן הטוב ביותר: הפגיעה הסתימה, לא תחזור, והחיים לא יהפכו לקשים יותר. 2. חקור את הארוע כך שתבין באופן מלא מה בעצם ארע, מי המעורבים, ואיך זה התחיל. נסה להגיע לשורש הסיבות להתנהגות שגרמה לכך, ובכך תוכל להגיב באופן הולם לארוע, בו ילדך היה קורבן או פוגע. 3. מניעה מסוימת מלגשת לרשת, יכולה בהחלט להישקל כעונש הולם, אך ודאי לא כתגובה לא שקולה ושרירותית.גם במקרה של פגיעה, הימנע מחסימה מידית של ילדך לנגישות למסרים המידיים, לדוא"ל, לרשת החברתית, לטלפון או לאינטרנט בכלל. זו תגובה נמהרת שלא תשיג את המטרה. חסימה כזו לא תבהיר את שורשי הקונפליקט, ואף לא תגביל פגיעה דומה בעתיד. היא עלולה לסגור ערוץ תקשורת פתוח וגלוי בינך לבין ילדך, ולהעצים באופן גלוי התנגדות לחסימה לילדך המורגל לגישה חופשית ברשת, ולמעשה זהו חלק משמעותי מחייו. 4. לאחר הערכת המצב לאשורו, ניתן ליזום מפגש או קשר עם הורים שילדיהם נפגעו או פגעו, רצוי בהנחית דמות מוסמכת מטעם בית הספר לדיון בארוע, בתגובה הראויה שיש לנקוט ובתוצאותיו. 5. אם יש צורך, צור קשר עם ספק האינטרנט או השירות, או ספק שירותי הטלפון שבאמצעותו נעשתה הפגיעה, כדי לקבל מידע מרבי אודות פרטי הארוע, ו/או להסיר חומר פוגעני. 6. במצב נדרש, צור קשר עם המשטרה. זאת במקרים של איומים בפגיעה פיזית בגוף או ברכוש, או בכל איום פלילי אחר כמו בחטיפה, שליחה או דרישה לחומר מיני וכד'. 7. דבר עם הורים אחרים להעלאת המודעות למקרים דומים למקרה שכבר ארע בקרב חבורת הילדים, שילדך נמנה עליהם, מבית הספר או בישוב. התריע בפני הורים ארים, במקרה שילדך מעורב באופן כלשהו בפגיעה מקוונת, כדי שיבדקו את העניין בעצמם, ולראות אם גם ילדם, כלק מחבורה, מעורב באופן כלשהו, ושיבררו אם יש לו מידע שעשוי לסייע. 8. הגב בחומרה ובנחישות למקרים בהם ילדך מעורב בהתנהגות פוגענית מקוונת כלפי אחרים. הגדל את הסנקציות והעונשים אם מקרה זה חוזר על עצמו, ובטא בכך עמדה נחרצת שדבר זה, הצקה ברשת, לא מקובל ואסור לו שיחזור על עצמו. תגובה כזו אינה יכולה להיות מבודדת רק לפגיעה מקוונת, אלא כאפיון קשר הורה-ילד, המעצים ובמקרה הצורך מחזיר למסגרת נורמה מקובלת של התנהגות. 9. התיעץ עם בית הספר של ילדך. ככלל בית הספר אמור להיות עם תשובות וכלים לטיפול בפגיעה מכוונת. אם אתה חש שאין זה כך, מצא את הדרך להניע תהליך בבית הספר, ובמקרה קונקרטי שאתה מחפש תשובות – התייעץ עם אנשי מקצוע מבתי ספר אחרים, או מוסדות, כולל רשות/ עירייה שכן עוסקים וערים לכך. . [מבוסס על (עם תוספות): Hinduja S., Patchin J.W (2009). Responding to Cyberbullying Top Ten Tips for Parents , Cyberbullying Research Center

טיפים להנהלת בית הספר: כיצד להימנע ולהגיב

.

טיפים להנהלת בית הספר: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת ולהגיב במקרה שהיא מתרחשת

חזרה לדף מניעת פגיעה מקוונת בבית הספר

.

טיפים להנהלת בית הספר: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת

.

  1.  בצע הערכה למידת היקף ותחומי הבעיה בבית ספרך. זאת על ידי סקרים או ראיונות לתלמידים. כשיהיה לפניך הנתונים הממשיים, הגדר אסטרטגיה ליישום בקרב סגל ההוראה והלומדים להעצמת הבטיחות בשימוש באינטרנט בדרכים יצירתיות ואפקטיביות.
  2. הגדר באופן ברור שכל אופן של פגיעה מקוונת בביתה ספר אינו קביל, אינו מקובל ויגרום לענישה נחושה ומיידית. יש ליזום שיחות עם הלומדים על פרוש המושג "הפרעה משמעותית". עליהם לדעת שאפילו מעשה שיעשה מחוץ לביתה ספר, השלכותיו עלולות להיות עונש, אם זה גורם לשיבוש או הפרעה משמעותיים בבית הספר.
  3. הגדר כללים ברורים בכל הקשור לשימוש באינטרנט, מדיה חברתית, מחשבים ומכשירים אישיים והשימוש בתקשורת. מומלץ לתלות כרזות ברחבי בית הספר, בכתות, בחדרי המחשב ובמקומות התקהלות, בהם מסרים בעד שמירת רשת נקיה, שירותי מדיה חברתית נקיה, ושימוש הוגן שאינו משמש לצרכי הטרדות והכפשות.
  4. השתמש "בנאמני רשת"/ "נאמני רשת נקיה" מהתלמידים הבוגרים, שינחו את הצעירים יותר באופני תקשורת הגונה, מכבדת ונקיה מהצקות, טרדות והשמצות.
  5. צור חוזה מקיף המתייחס לפגיעה מקוונת במדיניות בית הספר. "קוד של כבוד" או "כללי התנהגות ברשת" שמתארים את הפגיעה המקוונת כהתנהגות לא ראויה. לצורך כך התייעץ עם היועץ המשפטי של בית הספר (גורם משפטי אתו אתה מתייעץ בנושאים שונים הקשורים להתנהלות מול חוק ומשפט- בדרך כלל מדובר ביועץ משפטי של משרד החינוך במחוז או של רשת בתי הספר) לצורך אפיון מתווה פעילות במקרה של הטרדה מקוונת – אודות פעולות שיש לנקוט, וניתן ליישם במצבים מצויים, כמו הטרדת תלמיד או מורה בכל יישום שיתופי ברשת באמצעות הפצת מידע/ תמונות/ השמצות , גידופים ורדיפה.
  6. יש לדאוג לחסימה מובנית ברשת בית הספר לשימוש בתוכנות מסוימות וכלים מקוונים, כמו גם מניעת נגישות לאתרים מסוימים. ולהתריע בחוזה עם בתלמידים על כל ניסיון לעקוף חסימות אלו. עם זאת יש לזכור שחסימת יישומים שיתופיים כמו ווטסאפ, פייסבוק וכד', אינה יעילה. החסימה הטובה ביותר היא חינוך והסברה
  7. טפח אקלים בית ספרי חיובי המושתת על יושר אישי וכבוד הדדי. צור תכנית מניעה הכוללת ערכת הסברה לכתות להעצמת המודעות לנזקי הפוגענות בכלל וברשת בפרט בקרב הצעירים. שלב מומחים להסברה לסגל ההוראה ולתלמידים. הקפד לשלוח מידע עדכני להורים, הכולל את העשיה במניעת פוגענות ברשת בבית הספר, ודיווח שקוף (ללא ציון המעורבים) על ארועים שהתרחשו, התגובה שנעשתה, ולקחים.
———————————————————–

טיפים להנהלת בית הספר: כצד להגיב במקרה של ארוע פגיעה מקוונת

.

  1. חקור את האירוע באופן יסודי, כך שניתן יהיה להפנות משאבים נחוצים לטיפול במקרה, ואם יש צורך, תמיכה בנפגעים והענשת הפוגעים. יש להשקיע זמן לסיכומים ולהפקת לקחים מעשיים, כמו גם דיווח בקרב כלל התלמידים והמורים על הארוע, התגובה, והלקחים.
  2. חפש סיוע וייעוץ מקצועי (ייעוץ פסיכולוגי, ערוב משטרה במקרים קיצוניים, וייעוץ שפטי/חוקי ) לתגובה התנהגותית הולמת ואפקטיבית במקרה של איום אפשרי על ביטחון ורווחת תלמידים או מורים.
  3. כשמתברר זהות הפוגעים, גבש תגובה שעולה בקנה אחד עם הכלה חינוכית, חומרת הפגיעה שנגרמה והנזק שנגרם.
  4. שתף את ההורים במקרה שעורר סערה או הדהודים בקרב התלמידים. ממילא זה יגיע אליהם, עשה זאת גם לשם העברת המסר לתלמידים שנושא הפגיעה מקוונת נלקח ברצינות ובית הספר לא ישלים עמה, ויגיב באופן נחוש.
  5. במקרים בהם מתרחשת פגיעה מקוונת כלפי מורה או תלמיד, אך מחוץ למסגרת/ מרחב האחריות והשפעת בית הספר, סייע להורי הנפגע, ו/או הורי הפוגע לאורך כל הדרך, בהעמדת ייעוץ פסיכולוגי, המלצה להיעזר בעורך דין בתחום, וליווי צמוד לתלמידים/ מורים הנפגעים ו/או הפוגעים שבבית הספר.
  6. בכל ארוע המגיע לידיעתך, קודם כל דאג לשמר תעוד הארוע (צילום ושמירה של מסך של הטקסט/ תמונה/ קול), כך שגם אם זה יעלם/ ימחק מהשירות יהיה תיעוד להמשיך בטיפול אפקטיבי של התלונה. מדובר במסרים מידיים (ווטסאפ למשל) וכל יישום שיתופי (פייסבוק ואחר), והטרדה טלפונית – ופרטי השיחה (מועד, משך), יומן (לוג) הודעות וכד', וכל ממצא אחר הקשור למעשה
  7. כיום ניתן באמצעות רשויות החוק (משטרה, אגוד האינטרנט הישראלי) ליצור קשר עם ספקי השירותים של השירותים שבהם נעשתה הפגיעה . במקרים חמורים פחות, שלא מצדיקים מעורבות משטרתית, ניתן להתלונן בכלים שמעמיד כל שירות שיתופי ברשת כיום, על ניצול לרעה של השירות, הפרת זכות יוצרים, וכל שימוש שנעשה בניגוד להסכמי השירות עליהם חתום המשתמש.
  8. לאגור לקחים ונסיון של בתי ספר אחרים באמצעות הפיקוח המחוזי. בידם יש כלים וקשרים לנתב ולייעץ על הדרך הטובה ביותר ההולמת את המקרה.
  9. תגובה עניינית, בקור רוח ומקצועית לאורך כל הדרך היא המענה ההולם. יש להימנע בכל מחיר בתגובה קיצונית ומתלהמת, מול הנפגעים ו/או הפוגעים והקשורים אליהם (הורים למשל), מתוך הסתכלות על ההשלכות בעתיד הקרוב והרחוק יותר. יש להשתמש באסטרטגית תגובה לא שגרתית ויצירתית, במיוחד עבור מעשי פגיעה לא חמורים, שאינם דורשים מעורבות חיצונית: שיחה שקטה ומקצועית בין הניצים, התנצלות בתפוצה ההולמת את המקרה, פותרת את הבעיה, בתנאי שלא תהיה כפיה להשפיל את המתנצל מעבר לנדרש. ככל שהתגובה תשדר נחישות, תקיפות אך ענייניות ללא אמוציות או נקמה, כך ימנעו ארועים חמורים בעתיד. למשל, תן לפוגע צעיר (מכתה נמוכה) עונש שעליו לכתוב פוסט בבלוג שיפרסם לכל חבריו בבית הספר אודות מניעת פגיעה מקוונת ו/או אודות הנזק שלה בהבטים שונים. לתלמידים בוגרים יותר, להכין מצגת ושעור הסברה מסודר לשכבה הצעירה אודות פגיעה מקוונת, הנזקים שלה וכד'.
  10. להתחלק בנסיון שרכשת בתחום עם אחרים והפיקוח המחוזי, לשם הפצה ללמידת לקחים לאחרים
 

מניעת היפגעות מהצקה מקוונת: טיפים לאבטחת סיסמאות

חזרה לדף הנחיות לתלמיד לרשת בטוחה

מניעת היפגעות מהצקה מקוונת: 10 טיפים לאבטחת סיסמאות לגילאי העשרה

. 1. לעולם אל תמסור סיסמא או קוד לטלפון סלולרי לחברים (בכל רשת חברתית, בדוא"ל או כל שרות דומה). חברות לא תמיד נשארת, ולא תמיד נאמנה, וסיסמא שנתת עלולה לשמש נגדך. 2. בד"כ לסיסמא מלווה שאלה סודית כך, שבמידה ואבדת/שכחת את הסיסמא התשובה לשאלה הסודית תאפשר לך לקבל סיסמא חדשה. הא להשתמש בשאלה סודית שניתן לזכור את התשובה לה בקלות, חודשים ושנים לאחר שקבעת אותה (למשל, שם המורה בכתה א', אישיות אהובה עליך, שם הכלב הראשון וכד') 3. על תקבע סיסמא על סמך מידע אישי כמו תאריך לידה, שמך, כתובת, מספר טלפון שלך וכד'). עם זאת קבע משהו שתוכל לזכור בקלות ולא לשכוח גם לאחר זמן מה. 4. השתמש בסיסמא בסימנים שהם אותיות, מספרים, סימנים למינהם כולל משורה שניה במקלדת (Uppercase). למשל AvruM& 12?. 5. שנה את הסיסמאות החשובות לעיתים קרובות (למשל, בראשית כל לחודש). זכור שהטרחה לשינוי סיסמא פשוט בהרבה וחוסך הרבה עגמת נפש מלשחזר אותה לאחר שהיא נגנבה ושמשה לפריצה לחומר האישי שלך, מה גם שיש מקרים שהדבר בלתי אפשרי. 6. לעולם, ובשום מקרה, לא לספק את הסיסמא שלך במייל או ב- SMS או אמצעים דומים. מי שמבקש זאת, גם לצורך ממשי שלך, הוא אינו מקצועי ואפילו רשלן. יש דרכים אחרות לעשות זאת. 7. סיסמא טובה: המצא לעצמך ראשי תיבות של ביטוי, פסוק, קבוצה של אנשים/ חפצים אחר, המוכר לך בכל תנאי. השתמש גם במספרים או סימנים במידת האפשר. הקפד על סיסמא שאורכה לא פחות מ- 7 סימנים. ניתן להשתמש במילים קצרות המופרדות בסימן. למשל: AvruM$RoteM. 8. אל תשאיר את הסיסמא שלך כתובה ליד/על המחשב. מצא מקום מוגן בו תוכל לאחסן סיסמאות שלך, ולא לסמוך על הזיכרון. מומלץ גם בו, לא לכתוב את כל הסיסמא, בשיטה פשוטה שתוכל להשלימה בקלות. למשל את הסיסמא AvruM$RoteM לכתוב באחסון כ-  –A–$R. 9. השתדל מאד לא להשתמש בסיסמא לשם כניסה לשירותים אישיים המקוונים שלך ממחשבים שאינך מכיר ואינך בוטח לחלוטין. כמו אינטרנט קפה, שדה תעופה, ספריה או מקומות ציבורים אחרים 10. הימנע מלהשתמש בסיסמא אחת למספר שירותים מקוונים אישיים שאת המשתמש. השתמש בסיסמאות שונות לכל שירות. . [מתוך: Hinduja S., Patchin J.W (2009) Password Safety Top Ten Tips for Teens, Cyberbullying Research Center]

חוזר מנכ"ל לקידום אקלים בטוח – היבטי הטכנולוגיות

חזרה לדף מניעה וטיפול: עקרונות ומדיניות

חוזר מנכ"ל לקידום אקלים בטוח, 2009: ההיבטים הנוגעים לטכנולוגיות ולמרחב המקוון .

. ההיבטים הנוגעים לטכנולוגיות ולמרחב המקוון מתוך חוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך" – חוזר מנכ"ל תש"ע/1 (א), י"ב באלול התשס"ט, 1 בספטמבר 2009

טבלה א': התנהלות בחיי השגרה

ההתנהגויות המצופות

טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יקבע את המדרג)

התכנית החינוכית

5. התנהגות: שימוש בטכנולוגיה אישית בזמן שיעור (בטלפונים ניידים, במצלמות, ב"אייפודים" וכו')

–   כל שימוש בטכנולוגיה אישית בכלל ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום מקרה על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות.

–   צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט.  צילום במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו.

–   מומלץ לא להביא כלל מכשירים ניידים  לבית הספר (פרט לסיכון מהקרינה המכשירים משמשים יעד לגנבות, למסחר ובאופן עקיף לאלימות בבית הספר). בכל מקרה של הבאת המכשיר יש ליידע את התלמידים ואת הוריהם כי בית הספר אינו אחראי לנזק שייגרם לו, לאבדנו או לגנבתו. הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לבית הספר או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות. בכל מקרה תהיה המדיניות הבית-ספרית  בהלימה להנחיות לעיל.

–  שיחת בירור

–  הפקדת המכשיר במזכירות בית הספר  או בחדר המנהל במקום קבוע, נעול ובטוח והחזרתו בסוף יום הלימודים לידי התלמיד או הוריו

–  יידוע / הזמנת ההורים

–  במקרים של שימוש חוזר בטלפון נייד בזמן שיעור (הצבת הטלפון על השולחן, קבלת שיחות, שליחה וקבלה של מסרונים) ענישה בהתאם להחלטות בית הספר על הפרות משמעת, לרבות כתיבת עבודה בנושא

–  הטמעת הנהלים לשימוש במכשירים ניידים

–  ניתוח אירועים

המדגימים פגיעה באמצעות מכשירי טלפון ניידים

  טבלה ב': טיפול באירועי אלימות חלק א': אירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על פי חוק או על פי נוהל

דוגמאות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על פי חוק או על פי נוהל

דיווח

טווח התגובה

–   אלימות מילולית חמורה (איום, לעג על רקע גזעני, פגיעה בכבוד ההורים, אחר)

–   אלימות מילולית בעלת גוון מיני

–   אלימות פיזית (בעיטה, נשיכה, דחיפה, צביטה, סטירה, מכה)

–   חרם, הפצת שמועות באינטרנט ו/או במכשירים ניידים

–   הצקות ומעשה בריונות

אין

פעולות חובה

–   עצירת האירוע

–   שיחת בירור

–   תיעוד האירוע והטיפול בו

–   יידוע מחנך הכיתה

לשיקול דעת הצוות החינוכי

–   יידוע ההורים

–   שיחות עם התלמידים המעורבים

–   אזהרה

–   הטלת עבודה בנושא "אלימות וסכנותיה"

–   שיחה עם הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט

–   ביטוי בתעודה: הורדת ציון/ הערה בסעיף      "התנהגות"

–   בבית הספר היסודי: השארת התלמיד בזמן ההפסקה בהשגחת מבוגר

–   בכל שלבי החינוך: אפשרות של העברה לכיתה מקבילה באופן קבוע על פי החלטת המועצה הפדגוגית

–   בניית תכנית חינוכית אישית לצורך טיפול (בתכנית תיכלל, בין היתר, תרומה לקהילה, עשייה חינוכית מתקנת כמו הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו')

–   בחינוך היסודי: השעיה לטווח שבין 2-1 ימים

–   בחינוך העל-יסודי: השעיה לטווח שבין 4-1 ימים

חלק ב': אירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל או על פי חוק

דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל

דיווח

טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר

1. סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה

2. עברות של פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה

3. נשיאת מכשירים מסוכנים או כלי – אולרים, אגרופנים, סכיני גילוח, חומרי הצתה וכו' (ראה נספח 3, "נשיאת כלי נשק")

4. פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות, הפצת תכנים פרטיים מביכים, איומים וכו')

5. שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעתו של המצולם, וכן שימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר (איום בהפצה, חשיפה, עיוות ולעג, הפצה בטלפון נייד או באינטרנט)

6. נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות

7. הפרת כללי ההתנהגות בטיולים ובפעילויות חוץ-בית-ספריות במקרים האלה: היעלמות, התנהגות מסכנת את הפרט ואת האחרים, אלימות, הטרדה ופגיעה מינית, שימוש באלכוהול ובסמים

חובת דיווח1

פעולות חובה להתנהגויות 7-1

א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה, לדיווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה,1 הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב (ראה פירוט ב-3.4).

ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדה פנים-בית-ספרית לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות.

ג. תגובה בית ספרית: מנהל בית הספר היסודי ישעה את התלמיד לטווח של 2-1 ימים. מנהל בית הספר העל-יסודי ישעה את התלמיד לטווח של 5-3 ימים. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי.

ד. במקביל להשעיה על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים ; סדירים של הצוות עם הוריו, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. מנהל בית הספר יכול להסתייע בוועדה בין-מקצועית יישובית לצורך בניית התכנית ויישומה (הנחיות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1).

ה. חומרת האירוע תבוא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף "התנהגות" (יינתן ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית הספר), וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור.

פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

א. המנהל ייזום פעילויות חינוכיות טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד, כמפורט ב-3.5 להלן.

ב. במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור/בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד).

ג. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי.

ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי חוק

דיווח

טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר

גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת חינוכית שכתוצאה ממנה הוא נזקק לטיפול רפואי במקרים האלה:

–   מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק, בחומרים, בכלים או במכשירים מסוכנים (ראה נספח 3, "נשיאת כלי נשק")

–   תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון לשלומם

–   אלימות הנעשית בהשפעת סמים ואלכוהול

–   אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע או חשש לאלימות כזאת, בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות של תלמידים ושל זרים

חובת דיווח1

פעולות חובה של מנהל בית הספר, תוך יידוע הפיקוח

א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה,1 הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב   (ראה פירוט ב-3.4).

ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדה פנים-בית-ספרית (מנהל בית הספר יקבע את הרכב הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות.

ג. תגובה בית-ספרית: מנהל בית ספר יסודי ישעה את התלמיד לטווח של 4-2 ימים. בבית ספרעל- יסודי המנהל ישעה את התלמיד לטווח של 8-5 ימים בהתאם לנוהלי ההשעיה המפורטים בנספח 2. במקרים מיוחדים, שבהם הנהלת בית הספר מזהה שהתגובה שהוצעה אינה מתאימה, עליה לקיים דיון בין-מקצועי בתוך בית הספר, לתעד את השיקולים ולקבוע את התגובה המתאימה למקרה. על מנהל בית הספר לדווח על האירוע למפקח הכולל. חשוב שמנהל בית הספר ישתף את המפקח הכולל בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך הענישה, בנוסף לדיווח.

ד. במקביל להשעיה על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים סדירים של הצוות עם הורי התלמיד, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. מנהל בית הספר יכול להסתייע בוועדה בין-מקצועית יישובית לצורך בניית התכנית ויישומה (הנחיות מפורטות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1).

ה. חומרת האירוע תובא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף "התנהגות" (ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית הספר), וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור.

לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

א. המנהל ייזום פעילויות חינוכיות-טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד, כמפורט ב-3.5.

ב. במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור / בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד)

ג. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי.

ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

חלק ג': אירועי אלימות שהדיווח עליהם למשטרה / לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

דוגמאות לאירועי אלימות שהדיווח עליהם למשטרה / לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של המנהל

דיווח

טווח התגובות וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר

אלימות חוזרת

הדיווח למשטרה/ לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדיווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה על פי שיקול דעתו של המנהל ונהלים קיימים, הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים (ראה פירוט ב-3.4).

ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדת פנים-בית-ספרית (מנהל בית הספר יקבע את הרכב הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות החוזר.

ג. התלמיד הפוגע יושעה שוב לטווח של 4-2 ימים בחינוך היסודי ולטווח של 8-5 ימים בחינוך העל- יסודי. במהלך הימים הללו חובה על מנהל בית הספר לפנות למפקח הכולל כדי שיכנס ועדה2 לא יאוחר מ-3 ימים מתאריך התרחשות האירוע, ובאמצעותה תתקבלנה החלטות, לרבות האפשרות לפתיחת הליך להעברת התלמיד למוסד חינוכי אחר. (מנהל בית הספר רשאי לבקש את כינוסה של ועדה כזו גם במקרים של תלמיד המשתמש באלימות חוזרת ונשנית.)

ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

אלימות מילולית כלפי הצוות החינוכי ועובדי המוסד החינוכי

הדיווח למשטרה/ לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

א. תיערך שיחה בין התלמיד לבין עובד ההוראה הנפגע, ובהתאם לצורך תיערך שיחה נוספת בין התלמיד לבין בעל תפקיד נוסף (יועץ חינוכי, פסיכולוג חינוכי, מחנך, רכז שכבה, מנהל המוסד).

ב. יש ליידע את הוריו של התלמיד הפוגע אודות הפגיעה המילולית ולהזמין אותם לשיחה במוסד החינוכי כדי למנוע הידרדרות לפגיעות חמורות יותר.

ג.  תישקל ענישה חינוכית על פי נסיבות העניין וחומרת הפגיעה.

ד. מנהל בית הספר יוכל להשעות את התלמיד לפי שיקול דעתו.

ה. התלמיד הפוגע יידרש לפעול פעולה מתקנת כלפי עובד ההוראה הנפגע.

ו.  במקרה של פגיעה מילולית חוזרת של אותו תלמיד תישקלנה דרכי תגובה והרתעה נוספות על אלה שננקטו.

ז.  תלמיד הפוגע מילולית זקוק גם להתערבות חינוכית ו/או טיפולית שתסייע לו לפתח מודעות לדפוסי התנהגותו ולשנותם.

ח. אפשר לנקוט פעולה של צדק מאחה" (ראה נספח 4).

אינטראקציה מקוונת- מקורות ומאמרים

אינטראקציה מקוונת – רשימת מקורות המצוטטים במאמרים/ כתבות/ סקירות בדפים שתחת קטגוריה זו.

און, י. ואחרים (2005). פרטיות בסביבה הדיגיטלית. סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה, חיפה, חוברת 7. עורכים: אלקין-קורן, נ. ובירנהק, מ. נצפה בתאריך 17.5.09 באתר  http://techlaw.haifa.ac.il/papers/privacy.pdf

אלקין-קורן, נ. (2002). הסדרה עצמית של זכויות יוצרים בעידן המידע. עלי משפט, ב (1-2),  319-346.

ברזילי – נהון, ק. וברזילי, ג. (2006). חופש הביטוי המעשי והמדומיין באינטרנט: על בטלותה והולדתה המחודשת של הצנזורה. בתוך מ. בירנהק (עורך). שקט, מדברים! התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל (עמ' 483- 510). תל אביב: רמות.

ברוכין, א. (2004). בניית האני בנשף מסיכות. פנים- רבעון לתרבות, חברה וחינוך. 30. www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=2168&CategoryID=579&Page=2

ברק, ע. (2000). האינטרנט והתאבדויות: ביטוי נוסף לשתי הפנים של האינטרנט. הייעוץ החינוכי, ט, 111- 128. נצפה בתאריך 20.11.2008 באתר http://construct.haifa.ac.il/~azy/suic-h.htm

ברק, ע. (2006). הפסיכולוגיה של ה"כאילו". פנים- רבעון לתרבות, חברה וחינוך, 37. נצפה בתאריך 20.11.2008 באתר http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=7857&CategoryID=1035

זילכה, ג. 2007. שיח בנים ובנות בסביבה של מסרים מיידיים, כנס מוח לטכנולוגיות מידע בחינוך מס' 21, ת"א. נצפה בתאריך 20.11.2008 באתר http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1434

לונברג, א. וגורסקי, פ. (2008). כתיבה בסביבה חברתית מקוונת: השפעת קבלת משוב ממורה ומעמיתים על נכונות להשתתפות פעילה בבלוג לימודי. כנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה – 2008. http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/after_noon/2_1.pdf

רותם א. (2007א). הטוקבק כראי של חברה מוסרית. מתוך: אברום רותם, אתר  "מאמרים", "אינטרנט ועסקים מקוונים",  "תרבות דיגיטלית"  http://www.articles.co.il/author/385

רותם, א. (2009). רשת מסרים קצרים בחינוך – טוויטר כקפיצת מדרגה בניהול למידה.  http://avrumrotem.com/avrum-S/SL/EduTwitter.pdf

Amichai-Hamburger, Y. (2007). Internet and well-being. Computers in Human Behavior, 23, 893-897.

Barak, A. (2007). Phantom emotions: Psychological determinants of emotional experiences on the internet. In A. Joinson, K. Y. A. McKenna, T. Postmes, & U. D. Reips (Eds.), Oxford Handbook of Internet Psychology (pp. 303-329). Oxford, UK: Oxford University Press.

Barak A. (Ed.) (2008). Psychological aspects of cyberspace: Theory, research, applications. Cambridge, UK: Cambridge University Press.

Joinson, A. N., & Paine C.B. (2007). Self-disclosure, privacy and the internet. In A. N. Joinson, K.Y.A. McKenna, T. Postmes & U. D. Reips (eds). Oxford Handbook of Internet Psychology, (pp. 237 – 252). Oxford: Oxford University Press. Retrieved Nonember, 28, 2008 from  www.york.ac.uk/res/e-society/projects/15/PRISD_report2.pdf

Joinson, A. N., Paine, C., Buchanan, T., & Reips, U. D. (2008).  Measuring self-disclosure online: Blurring and non-response to sensitive items in web-based surveys. Computers in Human Behavior, 24, 2158-2171.

Lea, M. & R. Spears (1995). Love at First Byte? Building Personal Relationships over Computer Networks. In J. T. Wood & S. Duck (eds.), Understudied Relationships: Off the beaten track. Thousand Oaks: Sage.  pp. 197-233.

McKenna, K. Y. A., & Bargh, J. A. (2000). Plan 9 from cyberspace: The implication  of the Internet for personality and social psychology. Personality and Social Psychology Review, 4, 57-75.

.

Rafaeli, S., & Ariel, Y. (2007). Assessing interactivity in computer-mediated research. In: A.N Joinson, K.Y.A McKenna., T.

Postmes & U-D. Reips (Eds). The Oxford Handbook of Internet Psychology. Oxford University Press.

Spinello, R. A. (2002). Cyberethics: Morality and law in cyberspace (2nd ed.). Boston: Jones and Bartlett Publishers International.

Suler, J. (1999). Cyberspace as psychological space. In J. Suler (Ed.). The Psychology of Cyberspace. Retrieved on March 1, 2007, from http://www.rider.edu/∼suler/psycyber/psychspace.html.

Suler, J. (2004a). The online disinhibition effect. CyberPsychology & Behavior, 7, 321-326.

Suler, J. (2004b). The Online Disinhibition Effect. (v3.0). The Psychology of Cyberspace (online book). Center Rider University, Department of  psychology Science and Technology, U.S., New Jersey. Retrieved April, 20, 2009 from

http://www-usr.rider.edu/~suler/psycyber/disinhibit.html

Turkle, S. (1995). Life on the screen: Identity in the age of the internet. New York: Simon & Schuster

מניעה ובלימה של עימותים באינטראקציה מקוונת

מניעה ובלימה של עימותים באינטראקציה המקוונת

חזרה לדף ראשי אינטראקציה מקוונת

עידית אבני ודר' אברום רותם

5 גורמים מרכזים שיש לקחת בחשבון כשחושבים כיצד מנוע ולבלום עימותים בשיח מקוון:

(1) איננו יכולים לראות או לשמוע תחום גדול של מחוות שאנו חווים באופן נורמלי בשיחה פנים מול פנים, כדי להבין אם המאזין מבין את המסר שלנו, וההפך. הסכמה, אי-הסכמה, תחושת אי נוחות, מתח, מועקה או של פתיחות. בשיח מקוון אנו חייבים לוודא זאת על ידי שאלה מפורשת. (2) היעדר יחס אישי – לעיתים אנשים המקושרים באופן מקוון חווים איבוד עכבות: כותבים, מתבטאים, עוסקים ואומרים דברים שלא היו אומרים באופן אחר. בתקשורת מקוונת נורמות התנהגות מקובלות הופכות עמומות ויותר פתוחות לפרוש אישי. בעצם קביעת נורמות התנהגות המוסכמות על כולם ליישום, ניתן לאזן את חוסר/איבוד העכבות. (3) אפקט ההשהיה בתקשורת אסינכרונית בעת כתיבת הודעות – כשיש זמן לכתיבת הודעה, ללא צורך לתגובה מידית, הכתיבה נעשית בשיקול דעת, בניית הטיעון/ המסר באופן מושכל יותר, והתייחסות מידתית. בתקשורת מיידית (סינכרונית), השהייה ("שקט") מתפרשת באופן שונה, בדרך כלל כאי הקשבה, זלזול בבן השיח, אי התחשבות וכד'. [להרחבה בנושא אפקט ההשהייה – ראה רותם ופלד (2008) לקראת בית ספר מקוון, הוצ' מופ"ת, ת"א: פרק 5 "מיידיות כמכשול" עמ' 100] (4) תפיסת מרחב פרטי מול ציבורי – לאנשים יש מידה שונה של סובלנות להגדרה מהו פרטי ומהו ציבורי. הבדלי תפיסה זו צריכים להילקח בחשבון כאשר הם דנים או מוצאים עצמם מצויים בסוגיה זו. (5) הגבלות בקריאה וכתיבה – לא כולנו סופרים או משוררים, ורובנו מנהלים חיים אינטנסיביים, ולא משקיעים תשומת לב לפרטים בכתיבה, וקוראים מהר וברפרוף. הגבלות אלה עלולות לגרום לפרוש לא נכון של המסר עליו מגיבים, ולאי הבנות. לכן יש להיות יסודי, ממוקד וברור, ולהשקיע זמן בקריאה להבין היטב את כוונת הכותב. מהצד השני – יש לכתוב בקיצור, בבהירות, בשפה מקובלת, ובאופן פשוט ולא מורכב.

להלן 4 המלצות למניעת סכסוכים בסביבה מקוונת

(1) כתוב תמיד בגוף ראשון- "אני", ולא בגוף שני- "אתה". אנו כותבים בגוף ראשון כאשר אנו חשים בטוחים אודות דבר מה וברצוננו להדגים כיצד אנו מרגישים אודות זה בפני האחר. השתמש ב"אני" במקום "לספר" לאדם אחר מה את רוצה שהוא יעשה או לא יעשה, ללא תלות בהיררכיה שאתה והוא מצויים. למשל: "אחוש נח אם קודם כל תפרט למה אתה מתכוון בקשר לתכנית" ולא לכתוב "לא פרטת את דעתך ובלבלת את כולנו". " פניה בגוף ראשון- מייצגת את הצורך שלך באופן ברור ומכובד, מבלי לגרום להתנגדות ובלימה, כמו גם השפלה ופגיעה מיותרת ולא קבילה בשום מקרה: "מה שכתבת הוא לא משמעותי", וכד'… כתיבה בגוף ראשון  יעילה מורכבת מ- 3 חלקים: 'כשאני רואה/שומע (התנהגות), אני חש ש… (רגש), מה שמאד הייתי רוצה הוא/ אשמח ש… (מה רצוי)'. לדוגמא: "קראתי את מה שכתבת בנושא. אני חש שלא הבנת את כוונתי. הייתי שמח אם תתקן ברוח הדברים שהבהרתי, ושלח לי שוב." "קראתי בעיון את מה שכתבת, ונוצר בי הרושם שעשית זאת על מנת לפגוע בי ללא הצדקה. אשמח אם תבהיר את כוונתך". (2) פרוש אישי – בדיקת ההנחות/ נקודות המוצא: הפרוש שלנו למה שאנו רואים או שומעים, הם תוצאה של ניסיון למלא את המידע הסמוי והחסר בשיח. פרוש אישי תמיד קיים. הוא מושתת על הנטיות, הגישות, האמונות, הקשר/ היחס שלך לכותב, והשקפת העולם האישית. לכן בדיקת ההנחות האישיות, נקודות המוצא שלנו היא חיונית. תגובה הולמת היא לדוגמא: "כשקראתי את הדברים שלך, הבנתי ש…. האם זה כך?" (3) הקשבה/ קריאה פעילה בניית מסמך עם אחר/ים תלויה בתשומת הלב במהלך התקשורת בין המשתתפים. זכור שבמהלך הכתיבה, לא ניתן להשתמש בניד ראש להסכמה, או לשמוע הערת הסכמה כלשהי. תקשורת מתרחשת ברמות שונות, וכל מסר צריך להיות מדויק, בהיר ומובן בכל הרמות. • מידע – ככותב, היה אינפורמטיבי וברור ככל האפשר. הצג רקע ופרטים רלוונטיים. כקורא/ מאזין, שאל שאלות שמסיעות גם לאחרים להעמיק בנושא. הגב על מה שקראת/שמעת אם אכן המידע הובן כראוי. • רגש – רגש הוא חלק בלתי נפרד מהוויתנו. בתרבויות שונות, ביטוי רגש הוא הפגנת רפיון ומורת רוח, במיוחד רגשות שליליות. בשיח של פנים מול פנים קל הרבה יותר ולקלוט רגשות, ולהגיב באופן הולם. מחוות קוליים (טון, שינוי עוצמה) הם סמנים שנבלמים בתקשורת כתובה. כמרצה או כותב, יש לוודא  (גם כשאתה חש "לחוץ", או נגרמת לך מועקה מהתכתובת) , שהאופן בו תבטא את הרגשות יהיה בגוף ראשון. כקורא, וודא לבטא רגשות אלה. אם אתה "מבואס" כתוצאה מהשיח המקוון – בטא זאת, וההפך כמובן. רגשות שאינם מבוטאים באופן פתוח, אך אתה חש אי נוחות שיש משהו סמוי, כדאי להביא זאת לשיחה/ לדיאלוג המקוון. כמו "אני חש שאתה חש מוטרד/ אינך במיטבך ולכם ענית כך… האם אני צודק?"; "דבריך גרמו לי לחוש לא נח, אשמח אם תבהיר…" (4) מודעות לשוני בתפיסות תפיסות אנשים יכולות להיות שונות מאד ואישיות. אנו חייבים להפנים שאמונות של אנשים אחרים הם בעוצמה כמו שאצלך, ולגיטימיות זהה, גם אם הם רואים את הדברים באופן שונה לגמרי ממך. אופן הראייה שלהם, גם אם הוא שונה מהותית משלך, הוא באותה תקפות וחשיבות כמו שלך. לכן עלינו לשאוף להבין את נקודת הראייה של האחר על ידי שיח פתוח ומבהיר. גם בתקשורת יש להביא זאת לידי ביטוי כמו "כפי שאני רואה זאת…", מנקודה לא שיפוטית, שבונה יחסים בינאישיים והשגת מטרות באופן יעיל יותר והולם. . ותזכורת…. סכסוכים קורים – סכסוך ואי הסכמה הם הזדמנויות טובות ללמידה והעצמה אישית ובינאישית. זאת על ידי שיח עם עצמך, כגון: מה גרם לי להגיב אמוציונאלית בעוצמה כזו (בדרך כלל פגיעות וכעס)? מתי/עם/ מי ובאיזו תכיפות תגובה כזאת מתרחשת? יש לזכור שכדי להשיג באופן מרבי את יעדך, זה יעשה רק בפתרון- win-win ["זה נהנה וזה לא חסר" (תל' בבלי בבא קמא דף כ/ב)], ללא צורך להיות צודק או לא צודק. המטרה היא להשיג מענה למירב הצרכים שלך, לא להיות צודק! זו ההזדמנות לוותר לחלוטין על שיפוט, האשמה והתגוננות, ופתח ליצירתיות במציאת דרכים חדשות לתגובה, במקום לפעילות מותנית, שבאה ממקום אמוציונאלי לא מודעת. . סוגיות בעניין. אלה הן סוגיות שאין להן תשובה אחת "נכונה", אך צידה למסע של תהייה והעצמה אישית וקבוצתית:
  • מה עלינו לעשות כדי לתמוך בקבוצה, להפחית את האנרגיה של התנהגות לא ראויה, במקום להתנתק מקבוצה כתוצאה מכך?
  • כיצד אנו יוצאים נשכרים מנקודות ראייה ותובנות שניתן לפתח ולרכוש מהתנסות בהתמודדות עם התנהגות לא ראויה במרחב מקוון?
  • כיצד אנו מאזנים בעימות בין עידוד והנחיה של משתתפים לתקשורת הולמת, לבין מרדף אחר משתתפים שאינם משתפים פעולה, ואינם יודעים כיצד לנהוג באופן הולם.
  • כיצד אנו מגבשים קבוצת מתדיינים במרחב מקוון לפתרון עימות
  • איך אנו פונים ומדברים עם אנשים שבאמת מטרידים?
  • כיצד נדע מתי להפעיל סמכות ["ככה זה"] לבלום התנהגות הרסנית במרחב המקוון?
. מסתמך על המאמר (4.2004) – לא רק ולא תרגום מילולי: Avoiding Online Misunderstandings מאת Michele Paradis and Nancy White ———————————————————————————————————-

מאפייני האינטראקציה המקוונת

מאפייני האינטראקציות במרחב המקוון

חזרה לדף ראשי אינטראקציה מקוונת

עידית אבני ודר' אברום רותם

המקורות המצוטטים כאן מופיעים לפי א"ב בדף אינטראקציה מקוונת- מקורות ומאמרים

במרחב המקוון מתנהלת תקשורת בינאישית וחברתית ענפה, מבוזרת, בהיקפים שונים, עם קהל רב ומגוון ובסוגים שונים של אמצעי תקשורת. לכל אמצעי יש מאפייני שיח שונים, התנהגויות שונות וכללי דיון שונים (ברזילי טהון וברזילי, 2006). האינטראקציה המקוונת מאפשרת בחירה בין רמות שונות של שליטה במסרים ובדרכי העברתם (Barak, 2007; Rafaeli & Ariel, 2007), שליטה על מידת הפרטיות והחשיפה (און ואחרים, 2005; Joinson & Paine,2007), בחירה בין הזדהות אמיתית, שימוש בזהויות מגוונות או אנונימיות ((Suler, 2004a, 2004b; Turkle, 1995.

המאפיינים הפסיכולוגיים של המרחב המקוון ו"אפקט הסרת העכבות" (Barak, 2007; Suler,1999, 2004a, 2004b), נוצרים בשל  תחושת הפרטיות, אי הנראות, העדר קשר עין, אנונימיות, שוויוניות, האופי הטקסטואלי של המסר, אי חשש ממגבלות וצנזורה. אלה עשויים לגרום לשחרור ממעצורים, ביטוי פתוח יותר והקצנת סגנון האישיות וכתוצאה מכך להביא לביטויי התנהגות חיוביים, פתיחות, חשיפה, שיתוף וצמיחה אישית. אך מנגד הם עלולים להתבטא באופן שלילי, תוך אובדן תחושת אחריות, שחרור דחפים לא מרוסנים והפרת נורמות התנהגות מקובלות.

האינטראקציה במרחב המקוון מעצימה את המתח בין חופש הביטוי לבין שליטה על תוכן או על משתמשים (Spinello, 2002). מאפייני השיח המקוון הפכו את חופש הביטוי מאידיאל ערכי מופשט לנחלתו של כל אדם, היכול להשמיע את קולו בפני קהל רחב ללא הגבלות (און ואחרים, 2005). הצגת מגוון דעות, רעיונות וקולות מממשת את חופש הביטוי כזכות אזרחית, מאפשרת פלורליזם וגיוון של השיח הציבורי (אלקין- קורן, 2002) ומסייעת לקידום הידע האנושי ולחשיפת האמת (ברזילי- נהון וברזילי, 2006). אך חופש הביטוי באינטראקציה המקוונת יכול להיות ממומש כראוי רק באמצעות הסדר של נורמות מוסריות כמו כבוד וקבלה (Spinello, 2002). האפשרות להתבטא חופשי, באוריינטציה של הווה ספונטני, לעיתים ללא שיקול דעת או גבולות ותוך הסרת העכבות, והקושי בפיקוח ובהגדרת מסגרת אחראית, מנוצלים לעיתים קרובות לרעה בהתנהגות ברשת (ברק, 2000, 2006;Amichai-Hamburger, 2007; Joinson et al., 2008; Suler, 2004a, 2004b ). התנהגות זו עלולה להביא להפרת זכויות, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, הפצת שמועות, הטיית מידע, פרובוקטיביות, פוגענות, שנאה, גזענות, הטרדה, הכפשה, הפצת אידיאולוגיות קיצוניות, עיסוק בתכנים מעוררי מחלוקות ופרסום תכנים שאינם ראויים.

מאפשרים טכנולוגיים לאינטראקציה

מסרים אישיים

שליחה וקבלת מסרים באופן אישי (לנמען או למספר נמענים ייעודיים)

מסרים ציבוריים

שליחת מסרים לציבור גדול, כמו גם אפשרות לקבלת מסרים כחלק מציבור גדול המקבל אותם.

החלפת מסרים מיידים  (סינכרוני)

מותנה בכך שאיש השיחה מצוי אותה שעה ברשת, מקבל את המסר ומגיב.  מסר מיידי של טכסט כתוב, שמע ווידאו.

החלפת מסרים מושהים (אסינכרוני)

שליחת מסרים לשם עיון ותגובה כאשר הנמען מעיין בהם בזמן שמתאים לו.

דאר אלקטרוני (דוא"ל) מסרים בטלפוניה, מחשב ובחפיצים אישיים שונים (SMS, ציוצים –מיקרובלוגים  (רותם, 2009) וכד') תגוביות (Talkbacks) כמו גם תגובות לכתבות/ יומנים וכד' דיון מקוון (פורומים) חילופי מסרים בכלים שיתופיים (ויקי ודומיו  ורשת חברתית)

אינטראקציה בזהות בדויה

זהות אנונימית, התחזות והגמשת זהויות.

אינטראקציה בעולמות מקוונים

אינטראקציה בין אווטארים בעולם מקוון (רותם ואבני, 2007), משחקים משותפים ועוד, כל זאת באמצעות טכסט כתוב ודיבור.

מאפייני אינטראקציה מקוונת  בהיבט התנהגותי

תקשורת טקסטואלית

התקשורת הנפוצה ביותר במרחב המקוון היא טקסטואלית –  טכסט המורכב ממילים ומעט אמצעים חזותיים מוגבלים. תקשורת זו מתאפיינת באינטראקציה מוגבלת-  ללא חשיפה פיסית בשמע או בקשר עין.

כתיבה באמצעי זה, מהווה אמצעי פסיכולוגי המאפשר לבטא רגשות בצורה חופשית, מתוך הסרת עכבות, ושינוי הרגלי חשיבה כמו הכרת העצמי התמודדות שונה עם חוויות העבר והתכוונות שונה אל אירועי העתיד. הכתיבה תורמת להתפתחות הקול האישי של היחיד בקהילה, וכרוכה בהקשבה ותגובה- משוב על הכתיבה, שיש להם השפעה חיובית על מוטיבציה לכתיבה, ומכאן להתפתחות לומד (לונברג וגורסקי, 2008). קריאה במרחב מקוון יוצרת חוויית  קריאה המאפשרת להתעכב, לחשוב על דברים, לקרוא שנית, לנהל דיאלוג עם הכתוב שבמובנים רבים הינו רחב יותר מהדיאלוג באמצעות דיבור והאזנה (Cupchik et al, 1998).

כתיבה במרחב מקוון מתאפיינת בשני אופנים: כתיבה מיידית וכתיבה מושהית.

כתיבה מיידית – כתיבה מהירה ודומה במאפייניה לדיבור, אך עם דגש על תהליך רפלקטיבי ועל הבעת רגשות בסביבה סטרילית-מוגנת (זילכה, 2007).

כתיבה מושהית –מאפשרת תכנון הדברים, עריכה ושכתוב (Barak, 2007). מאפשר לאדם לעצור, להרהר רפלקטיבית, לחזור אחורה וקדימה, למחוק, לערוך ולשנות. ההשהיה מאפשרת ביטוי עמוק יותר של חשיבה ורגש ((Suler, 2004. מנגד, מאפשרת ההשהייה להתבטא ולעזוב מיד את זירת השיח, ולעיתים אף באופן "פגע וברח"  מבלי לחכות לתגובה, ולעיתים אף מבלי לראות מה הגיבו גם לאחר מכן (Suler, 2004).

אינטראקציה שוויונית, ועקיפת היררכיה

מרחב מקוון מאפשר אינטראקציה שוויונית. זכות שווה ללא הבחנה בכל מאפיין ובזהות המגיב. כתוצאה מכך, מבנים חברתיים רבים של תיווך בין האזרח למידע ולשירותים שונים מאבדים את ערכם. שוויוניות זו עוקפת מבנים חברתיים והיררכיה לצד מתן הזדמנויות שוות לכל אחד. כל זאת בתנאי שאין צנזורה או פיקוח, שאינם קשורים למאפייני מרחב מקוון, אלא להשקפת העולם של מפעיליהם.

בועת הפרטיות

תחושת הפרטיות היא שמירה על מתחם פרטי שמעניק תחושת הגנה. המציאות במרחב מקוון מקנה את היכולת בשליטה על הפרטיות: לבחור לאילו חלקים במתחם זה ניתן גישה לאחרים, ולשלוט על היקף, אופן ועיתוי השימוש באותם חלקים שבחרנו לחשוף (און ואחרים, 2005).

בועת פרטיות שומרת על מרחק מסוים ועל מעטה שעשוי לתרום באופנים שונים לאיכות קשר מסוגים שונים. הפרדוקס שנוצר הוא שלצורך חשיפה נדרשת פרטיות, אך תהליך החשיפה מפחית מהפרטיות ופוגם בה. האינטרנט יכולה לסייע בפתרון הפרדוקס בהתמודדות עם חשיפה ואינטימיות מבלי להעלות את רמת הפגיעות או איבוד הפרטיות, באמצעות התחושה הסובייקטיבית של פרטיות, אנונימיות, שליטה במידע אישי כמו גם ריחוק. תחושת פרטיות זו עשויה להביא לחוסר פגיעות, הסרת עכבות, יכולת התנהלות ללא לחץ חברתי וללא צורך בהיעדר אחריות על המעשים, שמתבטאים בגילויי פרטיות וחשיפת מידע אישי, עד כדי טשטוש בין פרטי לציבורי, כולל חשיפה אינטימית מוגברת.

אנונימיות וזהות בדויה

לאנונימיות מקום נרחב ברשת, והיא מקור למפגע מוסרי-התנהגותי, כמו גם מקור חיובי לתרומה לחברה (רותם, 2007א). האנונימיות משרתת תחושה סובייקטיבית של פרטיות, ואמונה שלא ניתן לזהות את האדם (שאין לה בדרך כלל על מה לסמוך), יוצרת מסיכה ותחושת הפרדה וניתוק בין המציאות המדומה בו הוא פועל, לבין החיים האמיתיים ולזהות האמיתית. ניתוק זה מעניק תחושת חופש והיתר לנהוג על פי מאוויים, ללא חשש מביקורת אישית או לקיחת אחריות על התנהגות שאינה ראויה מחד, ומאידך ללא חשש מגילוי דעות, בעיות, חולשות ורגישויות העלולים לפגוע בתדמיתו או להדביק עליו תווית (ברק, 2006 ; Suler, 2004). לאנונימיות וזהות בדויה יש שני הבטים סותרים:

א. מחד, עלולה לחזק התנהגות שקרית של התחזויות וזיופים ועשייתה לדפוס קבוע, אי לקיחת אחריות, השמצות ופגיעה.

ב. מאידך, יש בהן תרומה חשובה לחיזוק הבטחון, לעידוד כנות ואמיתיות, להגעה לרמות גבוהות של חשיפה עצמית, לשיתוף אחרים במידע אישי, במטרות, בציפיות, בעמדות, במצוקות ואף בסודות, מבלי שזהותו ומאפייניו האמיתיים יטו את הערכת המקשיבים לו Joinson &  Paine, 2007; McKenna & Bargh, 2000)), התנסויות אלה מאפשרות בניית הבנה הדדית, אמון ועיצוב זהות עצמית בדרך של חוויה שמביאים לפיתוח מודעות עצמית  (ברוכין,2004 ;Joinson et al.,2008 ).

אי נראות ותעתועי רגש

אי נראות מעניקה לאדם את האומץ להגיע למקומות שאחרת לא היה שם ולעשות דברים שלא היה עושה ולא לדאוג באשר לדרך בה הוא נראה או נשמע בעת שהוא מעביר מסר, או איך האחר נראה, כששניהם קולטים גם את שפת הגוף. כך גם נמנעת השפעת הרושם הראשוני שקיים במפגש פנים אל פנים ((Lea & Spears, 1995.  צב זה משחרר את האדם משיפוטיות וביקורת שעלולות למנוע את מה שרצה לבטא, מעצים את הבטחון האישי ומאפשר ביטוי ישיר, משוחרר, תעוזה של הבעת דעה וחוויית הצלחה אישית (ברק, 2006).

סולר (Suler, 2004), רואה במרחב מקוון מקום בו מתרחש תעתוע רגשי: מצב בו האדם חש  שההתרחשות אינה מתרחשת באמת. האדם חש שקריאת הדברים של אדם אחר נעשית כאילו אותו אדם הוכנס ל"נשמתו" ומהווה מעין "קול" פנימי כך שהוא משוחח עם עצמו. הוא עשוי גם לדמיין את אותו בן-שיח, איך הוא נראה ומתנהג. דמיון זה מושפע מציפיות האדם, מאוויו מצרכיו או מהקשר למישהו מוכר. אדם עשוי להמשיך בשיחות שכאלה בדמיונו ולהמשיך בתפקיד שכזה גם כשאינו בסביבה המקוונת, מתוך הרגשה של חופשיות ובטחון לומר ולעשות דברים שלא היה עושה במציאות. כך הוא מתבטא באופן משוחרר ומהנה, משתף, חושף ונהיה יותר אמיתי ומודע לעצמו.

נוכחות מדומה וקיבעון

במציאות המדומה, לעתים קרובות עם זהות מדומיינת, נמצא האדם פיזית במקום אחד, בעוד שנפשית ורגשית הוא מתחבר למקום אחר, מחוצה לו, במציאות מדומה. תחושת השהייה מוחשית בתוך עולם דמיוני זה, מכונה בשם שקיעה והיסחפות  – submergence & immersion (ברק, 2007). זו תחושה סובייקטיבית חזקה. הפער בין הנוכחות המדומה למציאותית, עשוי לעורר קונפליקטים פנימיים עזים, ו"בריחה" אל המדומה והלא מציאותי.

האפקטים שנוצרים בשהייה בעולם מדומה מעצבים ומשנים את האישיות ודרך ההתנהלות  היום-יומית. חלק גדול מהשוהים זמן ממושך בנוכחות ובמציאות מדומה מתקשים להשתלב בחיי היום-יום, ובוחרים, גם אם לא במודע "להישאר שם", ובכך פוגמים ופוגעים בעצמם. מאידך, אפקט זה יכול לסייע בהבנת המציאות, לחשוף לדרכי התמודדות חדשות עימה, ולפתח מיומנויות חברתיות ואישיות חיוביות גם להתנהלות היום-יומית.

שינוי סטטוס, היררכיה וסמכות

המציאות המדומה בסביבה מקוונת מאפשרת תחושת שוויון מול האחרים תוך נטרול הבדלים כמו מעמד, סמכות, גזע מין וכד'. האדם הזוכה למעמד שווה לאחר, ולהזדמנות שווה להשמיע קול מרגיש חופשי לבטא ללא רגשות נחיתות את כשרונו, דעותיו, איכות רעיונותיו, כולל יוזמות וחדשנות, ללא חשש מסמכות, חוסר קבלה ואף דחייה ((Suler, 2004). ביטוי שכזה מאפשר שחרור רגשות ותורם להעצמה, העלאת הדימוי העצמי, בטחון, פיתוח אסרטיביות בונה וכד'.

השלילה בכך היא בהתמקדות בעצמי, מתן חשיבות עצמית מופרזת, שחוסמים התעצמות והתפתחות אישית על ידי הקשבה, הכרה בסמכות ועוד. עצם האפשור והלגיטימציה לזלזול בכל אחד, גורמת לאובדן אמון מוחלט במסגרות חברתיות הבנויות מאליטות בתחומים שונים, וגורם לרדידות והתפרקות חברתית.

המקורות המצוטטים כאן מופיעים לפי א"ב בדף פגיעה מקוונת- מקורות ומאמרים

מניעה וטיפול – הנחיות להורה לרשת בטוחה

מניעה וטיפול: הנחיות  להורה לרשת בטוחה (אמהות ואבות למרות לשון הזכר)

. .מידע ועצות להורים אודות פגיעה מקוונת כשילדך הופך למטרה לפגיעה מקוונת, הוא עלול לחוש בודד, נבוך וחסר אונים. לכן חיוני שאתה ההורה תדע כיצד לתמוך בילד. להלן מדריך קצר לשם כך: בהמשך ראו גם טיפים להורים: כיצד להימנע ולהגיב לפגיעה מקוונת. עם זאת יש לזכור שילד בגיל ההתבגרות, זקוק למסגרת וסמכות הורית מובחנת ונחושה. בגיל הזה עושים "שטויות" גם מתוך מודעות ממש, כשברור להם שזה לא בסדר. . 1. מנע פגיעה מקוונת. היכן להתחיל? הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פגיעה מקוונת, היא מניעה. למנוע ממנה להתרחש מלכתחילה. למרות שקשה לקבל זאת, עליך להיות מודע לכך שילדך עלול להיות נפגע כמו גם פוגע באמצעות התקשורת והרשת. עמים רבות הילדים נתפסים כפוגעים בגלל העובדה הפשוטה שאין הם מעלים על דעתם שיש תוצאות מעשיהם. פעמים רבות זה אפילו "בצחוק" שנגרר לאלימות פוגענית. לכן מאד חשוב שתיזום שיחות עם ילדך, ותבין את הדרך בה ילדך פועל באינטרנט ובמכשירים האישיים שהוא מצויד בהם (מחשב בבית, מחשב אישי, טלפון חכם, טאבלט מכל סוג). במדריך זה תמצא נקודות מפתח שניתן להעביר לילדך, ויסייע לך כיצד ועל מה לדון איתו בנושא. . שימוש בכלים למרבית התוכנות, הכלים המקוונים והשירותים באינטרנט יש אמצעי זהירות ואבטחה. לדעת כיצד להפעילם ולהשתמש בהם, עשוי למנוע קשרים לא רצויים ברשת. • שירות מסרים מידיים ( IM ) כמו ווטסאפ, מסנג'ר, SMS, וכל יישום שיתופי דומה, , כולל בדאר הפרטי וברשתות החברתיות למינהן– יש אפשרות לחסום אנשים שמנסים ליצור קשר ולהגיב אליך מתוך מניעים שאינם נכונים לילדך. • ברשתות החברתיות, ניתן בהגדרת הפרופיל להגדיר איזה מידע הוא פרטי, לא מפורסם, ואיזה אתה מתחלק עם חברים שהגדרת מראש אותם (לכן מאד מומלץ לשתף רק חברים שאתה מכיר אותם ובמניעיהם בוודאות מוחלטת!), ואיזה מידע אתה מפרסם לכול. • למנוע פגיעה והצקה חשוב לבדוק עם ילדך את הגדרות האינטרנט/ תכנת הגלישה , הגדרות פרטיות, איזה אמצעי הגנה קיימים וכד'. . 2. תגובה לפגיעה מקוונת עיין בהמלצות לתגובה בדף מניעה וטיפול – כיצד נגיב לפגיעה מקוונת. מאד חשוב שתהיה בידך, ההורה, אסטרטגיה תגובה הולמת, לסייע לילדך במקרה והוא מגיע אליך, או שנודע לך בדרך עקיפה, שהוא חווה פגיעה מקוונת. לשם כך יש לעצב קשר של אמון גם בנושא של שימוש ברשת, לא מתוך מעקב ובילוש אלא מתוך דאגה לרווחתו של הילד, ולמניעת נזקי פוגענות. • למד את ילדך את כללי ההתמודדות של פגיעה מקוונת (ראה כאן- הנחיות לתלמיד לרשת בטוחה)  שכוללות את 3 כללי הזהב (עם פרוט ל- 9 נקודות): (1) לעולם לא לפגוע באחר ; (2) במקרה של פגיעה: לא לנקום ולא להגיב; (3) במקרה של פגיעה, גם כצופה מהצד: לא להסס, לדווח. • לשמור את הראיות של הפגיעה. כל מידע בנושא שהופיע ברשת, בדוא"ל, בסלולר, מועד מדויק של התקשרות, ואפילו הקלטות שיחות קוליות אם זה רלוונטי. הם ישמשו לשם דיווח, חקירה וברור הפרטים, כדי שניתן יהיה להגיב במידה הראויה והאפקטיבית ביותר כך שהפוגע לא יחזור ויפגע שוב. . 3. דיווח
  • אי דיווח עקב בושה, מבוכה, צורך "להגנה" (שהוא אשליה מסוכנת) – מחמיר את תוצאות הפגיעה. כהורה הרוצה את טובת הילד – עליך לדווח! עם זאת יש לשים לב לתאם בין הגופים השונים והפעולות שאת הנוקט בעצמך, כדי להימנע מכפילות ושגיאות אופייניות להורה שמגן על ילדו  ממקום אמוציונלי ולא שקול.
  • לבית הספר – אם ישנן ראיות שמדובר בתלמיד, או תלמידים בבית הספר של ילדך, זה חשוב לדווח לבית הספר. במקרה ואתה חש שאין שם די אמפטיה, כח מקצועי ואנרגיות לטיפול ראוי, עבור לדווח לרשות שמעל בית הספר (פיקוח משרד החינוך, מחלקת החינוך ברשות, ראש הרשות…). אל תוותר! מצד שני, אין להאשים את בית הספר, אלא לבא מתוך כוונה לפתור את האירוע הנוכחי, ולמנוע אירועים כאלה בעתיד.
  • לספקי השירות המקוון – לכל ספק שירות יש "תנאי שימוש" שמן הסתם הופרו בעצם הפגיעה המקוונת. לרציניים בהם יש אפשרות לדווח על הצקה/פגיעה/ התעללות- abuse. עמוד על כך שהם יגיבו בהתאם לתנאי השירות שהם הכריזו עליהם: מחיקת המידע הפוגע, סנקציות מגד הפוגע, זיהויו וכד'. במקביל לפנות לאיגוד האינטרנט, "כפתור אדום" ובמקרים קיצוניים גם למשטרה (אפשר בדף הפייסבוק של משטרת ישראל- הם ינחו אותך מיד עם הדיווח)
  • לרשויות החוק – כאן יש לתאם עם בית הספר כל מהלך שאתה עושה, ולעמוד כצד בארוע, במידה והוא לקח את הטיפול על עצמו. אם אתה חש שהפגיעה חמורה, וגובלת בפלילים, הפרת חוק בוטה, או תוצאות קשות הניכרות אצל ילדך הנפגע, כמו גם לאכוף על ספק השירות למחוק ולטפל בתוצאות הפגיעה שבשירות שלו – אל תהסס מלפנות למשטרה לשם כך. "פגיעה חמורה" – מדובר בדרך כלל בהטרדה עקבית ו/או בוטה, מעקב מטריד, איומים לפגיעה או אלימות לשלמות הגוף או לרכוש או להשפלה פומבית. וכמובן,  כל צל של הטרדה מינית הכולל: הפצת תמונות עם תוכן מיני, וכל מחוות תקשורתיות לא ראויות, וודאי הצעות למפגש.
.[חלק מהמידע כאן, אך לא רק, מושתת על Key advice to parents and carers on cyberbullying , אתר teachernetמדור Cyberbullying] ———————————————————————————–

הורים ומחנך

  • היה דרוך! למרות שזה לא נראה לך סביר, הילד שלך עלול להיות קורבן לפגיעה מקוונת, ולחלופין, הוא עלול להיות פוגע!
  • שים לב לשינוי מצב הרוח של ילדך אחרי שהוא משתמש בסלולר או באינטרנט.
  • שים לב לכל שינוי מרומז בסגנון, תוכן הערות וביחס אל חברים (או של חברים) של ילדך.
  • במסגרת היחסים עם ילדך שים לב שאתה מבין ומודע לדרכים בהם ילדך משתמש ברשת האינטרנט ובתקשורת סלולרית.
  • שוחח עם ילדך מדי פעם על הנושא, תוך שאתה מדגיש את שלושת הכללים הבסיסיים: לעולם לא לפגוע באחר; לא לנקום ולא להגיב ; לדווח.
  • במקרה של ארוע פגיעה בילדך:
– עיין היטב בהמלצות לתגובה בדף מניעה וטיפול – כיצד נגיב לפגיעה מקוונת. – כעס, עלבון ורצון לנקמה הם יועצים מאד רעים. למרות שמדובר בבנך/בתך – הישאר בשליטה. אתה המבוגר כאן. הנזק שתגרום מתוך כעס או תסכול על פגיעה בילדך, יהיה גדול בהרבה מכל תועלת שתפיק. מטרתך היא אחת: למזער את השלכות הפגיעה בילדך ככל האפשר! – הימנע מלפנות ישירות לפוגע או להוריו, אלא באמצעות בית הספר. אף הורה לא יודה שבנו פושע, והוא יצא להגנה ואף למתקפה. – שמור על קור רוח בחברת ילדך שנפגע. היה ענייני תוך שאתה משדר אמפתיה ואהבה. אל תגלה בפניו את רגשותיך הנסערים, ואל תלבה את רגשות ילדך הפגועים בלאו הכי. – במקרה ואתה מבחין שילדך מאד פגוע, ומשנה התנהגות עקב כך – דאג לטיפול מקצועי בו להפגת תוצאות המקרה. אל תסמוך על עצמך. – דאג לתיעוד כל הפרטים שעשויים לעזור בחקירת האירוע.  שמור על פרטים וראיות לעצמך ולגורם מוסמך בלבד (בית ספר או משטרה). גילוי מוקדם של הראיות שבידך עשוי לחבל בחקירה ולהקטין את אשמת הפוגע. – דווח לבית הספר, וציין את שמות כל הנוגעים באירוע בנוסף לילדך (פוגעים ונפגעים) באופו דיסקרטי ולא מתלהם בציבור. בימים הראשונים שלאחר הפגיעה, דאג שמישהו מבית הספר ישים עין ויתמוך בעת הצורך בילדך, בעת שהותו שם. – התייעץ עם גורמי מקצוע בבית הספר ומחוצה לו (במקרה זה די לדווח לבית הספר ולעשות זאת בתיאום איתו), האם נעשתה כאן עבירה פלילית, שדורשת מעורבות משטרתית. קח חלק פעיל בחקירה ובעיצוב תגובה ראויה, אך אל תשליט את דעותיך, שבאים ממקום פגוע ולא שקול.הקפד לשדר אמפתיה ושאתה סומך על גורמי המקצוע בעניין ושיקול דעתם. – סייע לבית הספר בפניותיו לספק האינטרנט / הכלי המקוון להסרת מידע פוגע.
  • במקרה ואתה מגלה שילדך פגע באחר
– להעמיד את ילדך על חומרת המעשה, תוך שאתה מעמיד אותו (ואותך) בצד נפגע, ושקול תגובה בהתאם לכך. אל תנסה למצוא הצדקות למעשה שלו, אלא הכלה הורית (כמובן) לצד פעולה מחנכת שתמנע התנהגות כזו בהמשך. – כלל הזהב: מעשיך יהיו כהורה מחנך ומוכיח בשעת הצורך מצד אחד, ומצד שני יהיו ממוקדים במזעור הנזק שנעשה. – דאג שילדך ימחק כל מה שניתן מהמסרים הפוגעניים שהעביר ברשת. – דאג שיחוש חרטה והבנה שמעשהו לא הולם, מזיק, ואסור שיחזור על עצמו. – במקרה חמור, בו בית הספר או המשטרה מעורבים, יש לתמוך בילד באופן ענייני, אך לא לצאת למסע צלב לחפותו ו/או למנוע כל עונש על מעשיו. – להימנע מלהיכנס למאבק נגד בית הספר ו/או הורי הנפגע(ים). יש לשאוף לשיתוף פעולה ענייני, למזער את הנזק שנעשה על ידי ילדך. – שקול עונש הולם מטעמך בגבולות הבית (למשל, ריתוק לבית, אי נגישות לאינטרנט לזמן מסוים, החרמת/ הגבלה משמעותית בשימוש המכשיר (למשל רק לצרכי לימוד, לתקשורת חיונית) . [חלק מהמידע כאן, אך לא רק, מושתת על A whole-school community issue  Cyberbullying, אתר teachernetמדור Cyberbullying] ———————————————————————-

אל דפים נוספים בעניין:

——————–

מניעה וטיפול – בית הספר

מניעת פגיעה מקוונת בבית הספר

.

שלושה כללי יסוד למניעת פגיעה מקוונת:

 
  1. לעולם לא לפגוע באחרcyberb7
  2. לא לנקום ולא להגיב
  3. לדווח
ראה פרוט והרחבה של כללים אלה בדף הנחיות לתלמיד והורה לרשת בטוחה מפגיעה מקוונת

———————————————————————

הצעה להתנהלות בית הספר למיזעור תופעת הפגיעה בכלל והפגיעה המקוונת בפרט (על סמך Brown et al., 2006; Campbell, 2005; Willard, 2006 Gustavo, 2009,  וניסיון אישי)

  • מיפוי מודעות בית הספר ומידת היערכותו להתמודדות עם פגיעה מקוונת (ראו מחוון לדוגמא – באנגלית)
  • העלאת מודעות כל הצוות המורים לתופעה, גורמיה ודרכים לצמצומה.
  • העלאת מודעות ההורים לנושא והכשרת הורים להגברת מעורבות, ופיתוח טכניקות מעורבות וגישור של ההורים בעולם ילדיהם, באופן שישמשו תמיכה, שינוי דרכי התנהגות ותגובה ואף הגנה בעת הצורך.
  • מניעת אינטראקציות חברתיות שליליות, על ידי הקטנת החיכוך השלילי בסיטואציות חברתיות שונות. הכוונת השימוש בטכנולוגיות (חסימת דרכי גישה לאתרים בלתי ראויים, איסור שימוש בטלפונים ניידים בכיתה)
  • הסברה למורים כיצד הם יכולים להגדיל את הסיכוי לאתר ולזהות את הפוגעים
  • עידוד בני הנוער לשתף את המבוגרים ולדווח על בעיות שכאלה
  • גיבוש ופרסום מדיניות בית ספרית לאירועים הקורים במסגרת בית ספר ומחוצה לו
  • גיבוש נוהלי אי שימוש בחפיצים אישיים בגבולות בית הספר
  • שימוש בטפסים וכרזות כחלק מנהלי תגובה ומעקב הולמים כמו דוגמא לטופס מעקב אחר השתלשלות ארוע והתגובה לו (אנגלית) ו- דוגמא לכרזה שיש לתלות ברחבי בית הספר (אנגלית) – בית הספר לא משלים עם פגיעה מקוונת

—————————————————————————————— מדיניות מניעת פגיעה על פי המסמך  (לא רק ולא תרגום מילולי)  SAFE TO LEARN: EMBEDDING ANTI-BULLYING WORK IN SCHOOLS מאתר teachernet מדור: cyberbullying 1. מטרות מדיניות מניעת פגיעה מקוונת בית ספרית
  • מניעה: מניעה ובלימה של ארועי פגיעה מקוונת
  • תגובה: תגובה לארוע פגיעה מקוונת באופן שקול, מותאם לחומרת המקרה ועקביcyberbullying3
  • תמיכה: השגחה על תלמידים שחוו פגיעה מקוונת, ובסיס לתמיכה זמינה ומקצועית
  • אכיפה: לאכוף סנקציות מוגדרות על תלמידים פוגעים, ולוודא שאכן הם למדו את הלקח ממעשיהם, כולל תמיכה לשם כך בהם בעת הצורך.
2. מדיניות מניעה כוללת
  • מסורת מובנית ומוטמעת של אי אלימות מכל סוג בבית הספר.
  • תכנית, מתוך מטרה להפוך לנכס צאן ברזל של מסורת בית הספר, לפיתוח כישורי חברות ומודעות אישית, הבאים לידי ביטוי באמפטיה וניהול רגשות, שליטה עצמית – הכל בהקשר של מניעת פגיעה בין התלמידים.
  • ניצול הזדמנויות, במהלך אירועים שונים בבית הספר לאורך השנה, כולל יום/שבוע ייעודי, לאזכור מתמיד של מניעת פגיעה באחר בכל אמצעי והקשר.
  • שילוב תלמידים בפיתוח מדיניות מניעת פגיעה מקוונת, כולל קידום תרבות דיווח פתוחה וכנה.
  • התיחסות מיוחדת, הכוללת מסגרת נוקשה וברורה של סנקציות מידתיות, לצד הנחיה והדרכה חינוכית לתלמידים פוגעניים, כולל היענות לבעלי צרכים מיוחדים בנדון, כפוגעים וכנפגעים.
  • לעונשים המוטלים על תלמידים שפגעו שלוש מטרות:

– ביטוי נחוש ובהיר שמעשי הפוגע אינם מקובלים בשום צורה

– הרתעת הפוגע מלחזור ולעשות מעשים דומים בעתיד

– הרתעה של האחרים, יראו ויראו.

  • מטרת הסנקציות המוטלות על הפוגע, הן לגרום לו להבין את חומרת מעשיו, כמו גם לפצות על הנזקים שגרם.
  • במקרים לא חמורים (שגובלים באלימות מילולית קשה, הכפשות ואיומים וכד'), בדרך כלל, שיחה  שקטה ומקצועית בין הניצים, התנצלות בתפוצה הולמת את המקרה, פותרת את הבעיה. אך אסור שאפשרות תגובה כזאת תהיה תחליף למקרים חמורים!
  • יחד עם הסנקציות המוטלות, ישנו טווח פעילות מניעתית חשובה כגון:

– שיתוף ההורים, בין אם ילדם פוגע או הנפגע. עדכון או אף שיתוף במידת האפשר של ההורים בכל פרוצדורת החקירה והעונש.

– מנגנון יידוע התלמידים בארוע בבית הספר, כפעילות חינוכית מניעתית. עדיף עדכון רשמי ושקול (גם אם מדובר בפגיעה מסוימת, ולכן זה צריך להיעשות בחכמה, תוך שמירה על זכויות הפרט של הפוגע או הנפגע), ממתן פתח לרכילויות שמועות ואף מידע (שבדרך כלל מוקצן ולא הולם את העובדות) שמפורסם בתקשורת.

– הבאת הארוע כהזדמנות חינוכית לדיון חינוכי מבוקר.

  • מנגנון בקרה ומעקב על יעילות התכנית המניעתית, כמו גם על ארועים שקרו והתנהגות הפוגעים והנפגעים שהיו מעורבים בהם.
  • מנגנון בקרה תקופתי הבודק את מידת המוגנות שחשים התלמידים בביתה ספר מפני פגיעה בהם.
. 3. תגובה הולמת המקרה של פגיעה מקוונת עיין היטב בהמלצות לתגובה בדף מניעה וטיפול – כיצד נגיב לפגיעה מקוונת. צור ומלא טופס מעקב ארוע (דוגמא למעקב אחר השתלשלות ארוע והתגובה לו – אנגלית) .

מניעת פגיעה בבית הספר – דוגמא למסמך כוונות

. . שם בית הספר ______________ הישוב ___________________ . אנו פועלים עם צוות בית הספר, תלמידים והורים מתוך כוונה ליצור קהילה בית ספרית שאיננה משלימה על ארוע פגיעה מכל סוג! קהילת בית הספר שלנו:הנהלה: דנים, עוקבים וסוקרים את מדיניות מניעת הפגיעה לפחות אחת לשנה. מעודדים את הצוות לקדם כל פעולה הבולמת פגיעה בבית הספר. מפיקים לקחים מארועים של פגיעה ומניעת פגיעה במקומות אחרים, וגם אלה שבבית הספר. • תלמידים: מוודאים שאכן מתיחסים בכבוד, ברגישות וביעילות לכל תלמידי בית הספר שאינם חשים בטוחים מכל סיבה, חוששים מפגיעה בהם, או כאלה שכבר חוו פגיעה. התלמידים חשים בטוחים בבית הספר ופועלים על פי מדיניות בית הספר למניעת הפגיעה. • המורים בכתה: משתמשים בסיפור ארועים כאמצעי להנחלת מודעות של אי-פגיעה באחר בכתה: המחזה, משחקי תפקידים, משפט ציבורי, דיון כתתי וכד'. • הורים: מעדכנים את ההורים שמביעים חשש מפגיעה כלשהי בילדיהם בבית הספר, ומגיבים במהירות על כל תלונה. ההורים מצדם פועלים על פי מדיניות מניעת פגיעה של בית הספר —————————————————————————————- אל: דפי עזר נוספים:

מניעה וטיפול: עקרונות ומדיניות

עקרונות ומדיניות למניעה וטיפול בפגיעה מקוונת

.חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

עידית אבני ודר' אברום רותם

.

ההפניות למקורות המופיעים כאן, מצביעים על המקורות שתמצאו בדף ייעודי לשם כך: פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים.

עקרונות מניעה,  התמודדות וטיפול בפגיעה מקוונת

התמודדות עם תופעת הפגיעה המקוונת לשם מיזעורה ומיגורה דורשת התייחסות נחושה ומיידית. לשם כך יש לאמץ תפיסות ותובנות חדשות, הנובעות משימוש בסביבה מקוונת, להפעיל מערך חינוך והסברה בראייה מערכתית רחבה, להבהיר את המדיניות ודרכי האכיפה, כולל חקיקה ציבורית, כללים מערכתיים ובית ספריים וסנקציות ברורות לטיפול בתופעה.

ההתמודדות  הבית ספרית עם הפגיעה המקוונת מחייבת הסתכלות מערכתית, של כל השותפים בחינוך הילד: ההורים, בית הספר, הקהילה, החל מהגיל הצעיר וכתכנית מערכתית רב שנתית. גורם מוביל משמעותי להובלת התהליך במערכת החינוך הם מנהלי בתי הספר.

מדיניות משרד החינוך

התיחסות המערכת בישראל: התמודדות עם פגיעה מקוונת ונהלי הטיפול, מעוגנים כיום במערכת החינוך הישראלית בחוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך" – חוזר מנכ"ל תש"ע/1 (א), י"ב באלול התשס"ט, 1 בספטמבר 2009 (ראו נספח). – ראו קישור להיבטים הנוגעים לטכנולוגיות ולמרחב המקוון.

לחוזר זה יש להוסיף את חוזרי המנכ"ל הבאים, תוך שימת לב לכך שזמן הפרסום מיושן, וייתכן שחלק מההמלצות אינן תקפות לטכנולוגיה ותקופה הנוכחית. לכן יש לעקוב אחר עדכון חוזרים אלה. נכון להיום (שלהיי 2009) נמצא:

חוזר המנכ"ל לקידום אקלים בטוח (ראה כאן למעלה)  מתייחס קונקרטית לשימוש לרעה בטכנולוגיה בבית הספר (באינטרנט, בטלפונים ניידים, בצילום ובשימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר וכו'). הוא כולל קריטריונים שיאפשרו לבית הספר להעריך את חומרת האירוע, להחליט על דרך הטיפול בו, כולל דרכי תגובה שאסור לנקוט בבית הספר בהתאם לחוק זכויות התלמיד (דוגמאות אלה נחשבות כאלימות מדרגה שלישית ומוזכר שם הטיפול בהתאם. יחד עם זאת, פגיעת תלמיד במורה נחשבת לדרגת האלימות החמורה ביותר והיא מטופלת בהתאם).

להלן הצעה להתנהלות בית הספר למיזעור תופעת הפגיעה בכלל והפגיעה המקוונת בפרט (על סמך Brown et al., 2006; Campbell, 2005; Willard, 2006 Gustavo, 2009,  וניסיון אישי)

ההתמודדות עם תופעת הפגיעה המקוונת לשם מזעורה, היא חלק מתפיסה חינוכית כוללת וממדיניות בית ספרית לטיפוח אקלים מכבד ובטוח כאורח חיים. התשתית לכך היא שגרת התנהלות באקלים מיטבי מתוך מודעות, מכוונות, הסברה ומניעה, לצד תכנית התערבות לצמצום אלימות. התכנית כוללת דרכי פעולה ברורות ועקביות, מערכת כללים, ביניהם חוקים, תקנות וסנקציות לשם אכיפה, בהרתעה ובטיפול משמעתי. לטיפול באלימות בכלל ובפגיעה המקוונת בפרט.

מאחר ופגיעה מקוונת היא תופעה חדשה יחסית, אין עדיין ממצאים אמפיריים משמעותיים, אך בשנים האחרונות מצטמצם במהירות פער זה, וכבר היום ברור, שנזקי הפגיעה מקוונת עולים בהיקפם על נזקי הפגיעה פנים מול פנים, וללא התיחסות מהירה, נחושה ומקצועית, הדרדרות להתנהגות אלימה ופוגענית בהיקפים שלא ידענו, היא בלתי נמנעת. ההתמודדות עם פגיעה מקוונת מתבססת על מגוון תכניות לצמצום פגיעה בבית הספר, אך עליה להתבטא בתפיסות חדשניות הכרוכות בהבנת מאפייני הסביבה המקוונת והשפעתם על ההתנהגות ברשת (אבני ורותם, 2009: השפעת מאפייני המרחב המקוון על התנהלות אתית של המורה המקוון – לקראת פרסום) אלה מזמנים שיקול דעת חינוכי ערכי הכולל התבוננות מחודשת על תפיסת תפקיד המורה בעידן משתנה.

מדיניות בית הספר

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פגיעה מקוונת, היא למנוע את התרחשותה מלכתחילה. המפתח לצעד הראשון, הוא להחליט מי נוטל את האחריות בבית הספר לתאם וליישם מניעת פגיעה מקוונת, כמו גם את איסטרטגיות התגובה. הדבר הרצוי ביותר, שמתאם זה יהיה מקרב סגל הניהול בבית הספר. לאדם זה חשוב שיהיה ניסיון בהנחיה וניהול בקהילת בית הספר, והוא מעורב אקטיבי בפעילותו.

אין פתרון יחיד ומוחלט לתופעת הפגיעה המקוונת. ישנם 5 מעגלים בבית הספר, שיש לשלבם בתכנית מניעה מקיפה. [ 5 הסעיפים הבאים מושתתים (לא תרגום מילולי) על A whole-school community issue  Cyberbullying, אתר teachernetמדור Cyberbullying] 1. הבנה ושיח אודות פגיעה מקוונת. כל קהילת בית הספר זקוקה לשיתוף, הסכמה ואפיון תופעת הפגיעה המקוונת. על כל אחד להיות מודע על ההשלכות של הפגיעה המקוונת והאופנים בהם היא שונה, ולכן חמורה יותר בדרך כלל, מתופעת פגיעה רגילה. על לומדים צעירים והוריהם להיות מודעים לאחריות התלמידים בשימוש בסביבה מקוונת ובטכנולוגיה התומכת בה, ומהם העונשים לשימוש לא הולם בה. על הלומדים והוריהם להיות בטוחים שבית הספר מסוגל לספק להם תמיכה במקרה של התרחשות פגיעה מקוננת. 2. עדכון מדיניות. יש ליצור ו/או לעדכן את מדיניות מניעת הפגיעה המקוונת, ואת שינוי ההרגלים והנוהגים הקיימים הנדון בהתאם. יש לעדכן את תנאי השימוש בשירותי התקשוב הניתנים על ידי בית הספר ופרסומם להורים ולתלמידים. יש לקיים מעקב ותיעוד לכל תופעה של פגיעה מקוונת. צעדים כאלה יפעלו כגורמים מרתיעים לפגיעה מקוונת, ולשימוש לא הולם בציוד ובשירותי בית הספר. 3. דיווח. ליצור מנגנון דיווח נגיש ופשוט לכל ארוע פגיעה. לא להותיר אף לא אחד להתמודד עם פגיעה לבדו, שכן פגיעה עלולה להיות מאד קשה לנפגע. יש לספק מספר דרכים לדיווח אודות ארועי פגיעה מקוונת בבית ספר: דיווח מקוון / אחר אנונימי, ופרטים לקשר לגופים מקצועיים לשם קבלת תמיכה. 4. עידוד השימוש החיובי בטכנולוגיה. להראות ולהדגים שימוש מושך ומרתק של למידה חיובית ומוצלחת, גמישה ומותאמת ללומד באמצעות הטכנולוגיה. להבליט את הפן היצירתי בממדי הלמידה כמו גם בחיי החברה. להבליט את דרכי ההתנהגות ההולמת והטוחה עם טכנולוגיה. סכנות וערוצי עשייה. לקדם כללי התנהגות אתית ברשת. 5. הערכת פעילות המניעה. בחינה סדורה חיונית להבטיח את הצלחת מדיניות מניעת פגיעה מקוונת ועדכונה. יש לנהל סקרים תקופתיים של התנסויות תלמידים בפגיעה מקוונת, ושביעות רצון ההורים בטיפול התופעה. לפרסם את המתרחש בתופעת הפגיעה המקוונת, ולציין הצלחות. . מדיניות כוללת של בית ספר היא פתרון יעיל (Campbell, 2005). מדיניות הצהרתית, לצד הדרכה ביישום מעשי, והכשרת הסגל החינוכי, הורים ולומדים אודות פגיעה מקוונת, עשויה לקדם מאד את מזעור התופעה. לרבים מבתי הספר, רשויות ומחוזות בעולם, ישנה מדיניות בכל הנוגע לפגיעות שנעשות בנוכחות פיסית, שיכולה בקלות יחסית לעבור התאמה ועדכון לפגיעה מקוונת.

במדיניות בית הספר יש להתייחס לנושא, להגדיר מטרות, יעדים, נהלים, דרכי פעולה ודרכי הערכה. המדיניות צריכה להבהיר באופן ברור מה הן ההתנהגויות הנחשבות להפרת קוד אי-אלימות שיש להגיב עליו בסנקציות. לכן מומלץ, לגבש אותם עם מעורבות כל קהל בית הספר, שעלול להיות מעורב בפגיעה מקוונת: הנהלה, מורים, תלמידים והורים.

לבית ספר יהיה תקנון, שייבנה בתהליך שיתופי עם כל הגורמים (מנהל, מורים, תלמידים, הורים) באופן אמיתי, ולא רק למראית עין. עקרון זה חשוב לשם הצלחת אכיפת המדיניות. התקנון ישמש לתכנון ולהיערכות מקדימים, לתיאום ציפיות, הגדרת גבולות (מה מותר ומה אסור), והגדרת דרכי האכיפה. התקנון מראש יהיה דינמי, ומתעדכן לעת לעת בתהליך מובנה ומוגדר מראש.

כל השותפים – צוות בית הספר, התלמידים, המורים והקהילה יכירו את הנהלים ואת דרכי אכיפתם ויחתמו על התקנון.

תכנית ההתמודדות צריכה להיות מערכתית, רב ממדית, מתמשכת ועקבית.  להלן הצעה למיזעור תופעת הפגיעה בכלל והפגיעה המקוונת בפרט (על סמךBrown et al., 2006; Campbell, 2005; Gustavo, 2009; Willard, 2006  וניסיון אישי):

על המדיניות לאפשר דווח אנונימי או מאובטח כך ששם המתלונן לא יוודא ברבים. הפתרונות ואכיפת הנהלים אינם כלליים אלא אמורים לתת מענה ספציפי על ההקשר של המקרה. גם אם יש להגיב בעקביות ובדרך ברורה לכל אירוע, יש להתייחס לבעיה גופא, בהלימה לטווח תגובה מתאימה שנקבע מראש. יש לשים לב לאירועים שמתבצעים מחוץ לגבולות בית הספר, אך קשורים קשר ישיר להתנהלות החינוכית ולמעורבים בהם, שהם חלק מבית הספר. לשם כך יש חשוב לערב ולגייס את שיתוף הפעולה של ההורים כאשר ילדיהם מעורבים באופן כלשהו בפגיעה מקוונת, אם כפוגע ואם כקורבן. מומלץ גם, במקרה של מקרה בו מעורבים מספר תלמידים, לעדכן את כל צוות בית הספר, שיהיה ער להשלכות, ובכך להנמיך את הלהבות עוד בתחילתן. יש לנהל מעקב אחר הפגיעות בכדי להבחין בין אירוע חד פעמי לבין אירוע מכוון, חוזר ומתמשך של פגיעה.

תנאי שימוש באתר בית הספר: תנאי שימוש הוא המרכיב הפשוט והנגיש יחסית להתחלת מהלך התמודדות. מדובר על קוד התנהגות באתר בית ספר ובכלים המקוונים שהוא מספק. מאחר והאתר והכלים משמשים את התלמידים לצרכי למידה וחברותא בהקשר בית ספרי, וכל זאת בשליטה, או לפחות בסמכות בית הספר,חיוני להתחיל מכך. מרכיב במדיניות בית  ספר צריך להיות "תנאי שימוש"  – AUP (Acceptable Use Policy) או נהלים בסביבה המקוונת (כמו לכל ספק אינטרנט), תוך הדגשת חשיבות קריאתם, התייחסות אליהם והסכמה להם.

תנאי שימוש בטכנולוגיות: יש לשים לב שתנאי השימוש הם רק לפלטפורמה שבית הספר מספק לשימוש בסביבה מקוונת (אתר בית הספר) למורים ולתלמידים. חשוב  להרחיב את ההנחיות גם לשימוש במכשירים ניידים, מחשבים אישיים, מצלמות וכד', כחלק מציוד המשמש גם לצרכי הלמידה בבית הספר.

תנאי השימוש צריכים להיות בהלימה למדיניות בית הספר: לחזון החינוכי ולקווי היסוד של השליחות הפדגוגית והחברתית שבית הספר לוקח על עצמו. עליו להבהיר תאני התנהגות מקובלת ואנה מקובלת בסביבה המקוונת שמספק בית הספר לתלמידיו, מהו חומר לא ראוי לפרסום, כיצד נשמרים ומוגנים פרטי מידע אישיים של כל לומד ואיש סגל במוסד, והצהרה בנחיצות של דיווח בכל מקרה של פגיעה מקוונת. לכן מומלץ להוציא מדיניות זו כחלק מהאמנה הבית ספרית, שעל כל מורה, תלמיד והורה לחתום עליה כשותף ומזדהה עם עקרונותיה  (Brown et al, 2006).

אמנה בית ספרית והדגשת ה"חידוש" של ההתייחסות לסביבה המקוונת. אמנה בית ספרית היא הקוד ההתנהגותי בשטח בית הספר, כשההתייחסות לסביבה המקוונת, ב"תנאי השימוש" (ר' כאן למעלה) היא חלק ממנה. בתור התחלה ניתן להסתמך על חוסר מנכ"ל תש"ע 1/א, ספטמבר 2009 (ראה נספח) כמו גם תנאי שימוש המכוונים לקוד התנהגות בסביבה המקוונת שמטעם בית הספר המשמשת להוראה ולמידה. האמנה מחייבת את התלמידים, המורים, הצוות החינוכי וההורים ועל כל אלה להביע מודעותם והסכמתם ולחתום עליה. יש להקפיד לא רק לפרסמה כנייר המושלך כלאחר יד אלא לדאוג לקריאתה, להבנתה, להתייחסות אליה ולהתחייבות אליה. ניתן לעשות זאת באמצעות אישור קריאתה וקבלה, על ידי כל הגורמים, בטופס מקוון.

קהל היעד: התמודדות  עם הפגיעה המקוונת מחייבת אחריות משותפת של כל הגורמים המעורבים בחינוך: הצוות החינוכי, התלמידים, ההורים וגורמים בקהילה ובישוב.

מנהל בית הספר: המנהל אחראי להובלת התכנית בבית ספרו, בשיתוף הצוות החינוכי ויתר הגורמים.

הצוות החינוכי: הצוות החינוכי משמש דוגמה אישית להתנהגות ראויה ומהווה דמויות משמעותיות לשיתוף, תמיכה, הגנה ומציאת פתרונות, תוך יצירת תנאים המזמנים שיח, הקשבה ודיווח. על כל הצוות ללמוד את התופעה על היבטיה, אם בהשתלמות הכשרה, אם במפגשי חדר מורים. מאחר ומדובר בטכנולוגיה משתנה המביאה לדינמיות בתופעת הפגיעה המקוונת, בה עולות מידי פעם התנסויות חדשות של דרכי פגיעה, יש ליזום מפגשי עדכון במהלך השנה ולדאוג לעדכון ושילוב מורים חדשים בתהליך.

אסטרטגית הוראה: על הצוות החינוכי לאמץ אסטרטגיה של הפיכת מקרה לארוע לימודי, ובכך ניתן יהיה להנחיל באופן חינוכי, אוטנטי, על בסיס הקשרים של מקרים הנגועים ישירות לבית הספר, ולא רק לעמוד בתקנות.

מומחים ומדריכים חיצוניים: גם אם מסתייעים בגורמים ומומחים חיצוניים לפרק זמן מסוים, הדגש הוא על העצמת הכוחות הפנימיים של בית הספר על ידי העמקת המודעות והכשרתם להתמודדות עם הנושא.

ההורים והקהילה: מאחר וחלק גדול מהתופעה מתרחש ברשת ולא בגבולות בית  ספר, על בית הספר ליזום הרצאות וסדנאות להורים, להבהרת התופעה ולמתן כלים להתמודדות ולפיקוח על התנהלות ילדיהם בטכנולוגיה, כגון כיצד לשמור תמונת מסך ואמצעים נוספים שיסייעו לזהות את התוקף המקוון. יש ללמדם כיצד לעודד את התלמידים לשתפם באירועי פכיעה מקוונת, מבלי לחשוש מהגבלת הגישה לטכנולוגיות או מפיקוח יתר של ההורים על ילדיהם.

התלמידים: קהל היעד הישיר הנו התלמידים. פגיעה מקוונת נובעת מהם ונעשית על ידם. על האקלים הבית ספרי לעודד את הצעירים לשתף את המבוגרים במקרים בהם הם עדים או מטרה לפגיעה מקוונת ללא חשש מהתוצאות, ביניהן הגבלת הנגישות לטכנולוגיה (החרמה של ההורים, פיקוח יתר וכד'). לעדים העומדים מן הצד, תפקיד מפתח במזעור התופעה, ולכן יש לעודד באמצעות מעורבות חינוכית דיווח שכזה למורים ו/או להורים.

.

גילאי ההתערבות: התכנית רב גילאית ורב שנתית, מתחילה בגילאים הצעירים ומתייחסת לסביבה החברתית והמשפחתית של הילד. התרחבות היחסים החברתיים מחוץ למשפחה בגיל ההתבגרות ואיכותם, קשורים לתוצאות התנהגויות שונות. באמצעות אינטראקציה עם חברים בני גילם, המתבגר לומד כיצד לשתף פעולה, לראות דברים בפרספקטיבה אחרת, ולספק צרכים גדלים של אינטימיות. צעירים שמדווחים על חברים קרובים הם בטוחים יותר בעצמם, מגלים התנהגות אלטרואיסטית ופחות תוקפנית, כמו גם מעורבות גדולה יותר בבית הספר ומודעות לנטייה האישית שלהם בבחירת מקצוע. מעורבות הורים בחיי הצעיר, עשויה להיות מאד מועילה למניעת הצקות ופגיעה מקוונת. עצם התמיכה וההנחיה כיצד להגיב, ובמקרה הצורך להגיב בעצמם, הן ערובה להקטנת המקרים של פגיעה מקוונת.  (Gustavo, 2009).

.

תחומי ההתערבות: על התכנית להיות משולבת בכל תחומי העשייה החינוכית, הן הלימודית והן הטיפולית- רגשית.

תכנית ההתמודדות מבוססת ניטור, מעקב, בקרה והערכה. תפקידם לעודד את המודעות לתופעה, להיקפה ולאופייה, לשמש בסיס נתונים לבניית ההתערבות ולשמש כלי הערכה ובקרה.

.

פתרון טכנולוגי

פתרונות טכנולוגיים אינם עומדים בפני עצמם, אלא כחלק מפתרון התנהגותי ומערכתי. בפועל מדובר על אפשרות מעקב וזיהוי של משתמשים בכלים המקוונים שמספק אתר בית הספר. הטרדה בדיון מקוון, או באמצעות מייל, גם אם היא אנונימית, ניתן בעקרון, לדעת מי יזם זאת, ובאיזה כלי מקוון (אתר, מערכת וובית) הוא השתמש. כל זאת בתנאי שזה נעשה ממחשבים בבית הספר, ו/או זיהוי המחשב שממנו נכנסו למערכת, גם אם המחשב הוא מהבית, מחשב אישי נייד וכד'. הדבר קל יותר אם יש קשר הדוק לספק האינטרנט שמשתף פעולה. בנוסף, קיימים אמצעי חסימה לתנאים שונים, אך מהניסיון הנצבר, צעירים בעלי יוזמה ומוטיבציה, יכולים לעקוף אותם.

פתרון נוסף לפגיעה הנעשית ישירות באמצעות חפיצים אישיים של התלמידים, מאומץ יותר ויותר על ידי בתי הספר, אף על הבעייתיות החוקית והיישומית: אי שימוש בחפיצים אישיים כסלולר, מצלמות וכד' בגבולות בית הספר.

סיכום

למרות שהתופעה ידועה ומוכרת היטב בהוויית בית הספר, היא מועצמת מאד כתוצאה משימוש בסביבה המקוונת.

פגיעה מקוונת היא נושא שהולך ותופס מקום גובר והולך בשיח החינוכי, וההתמודדות עימה כרוכה במבוכה ובחוסר ידע. ההתמודדות עם התופעה היא מהלך מערכתי רב שנתי, של כל הגורמים השותפים בחינוך, כולל הורים וקהילה. מפתח לכך הוא העלאת מודעות המורים לנושא, גיבוש דרכים הולמות למיגור התופעה, בהתייחסות טיפולית חברתית ואישית, וקביעת הנחיות, נהלים וכלים להתמודדות עם התופעה בחינוך.

מאמץ מרוכז, כמו הכרזה על קדימות לאומית/ מחוזית, כפי שנעשה במספר מדינות באירופה, ארה"ב אוסטרליה וניו-זילנד, יכול להניב גם כלים התנהגותיים המפותחים על ידי אנשי מקצוע, ומשולבים במדיניות מזעור הפגיעה בכלל במוסדות החינוך.

.

ההפניות למקורות המופיעים כאן, מצביעים על המקורות שתמצאו בדף ייעודי לשם כך: פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים

מניעה וטיפול: הנחיות לתלמיד לרשת בטוחה

הנחיות לתלמיד לרשת בטוחה מפגיעה מקוונת

.חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

נשמח לקבל הערות מועילות להנחיות אלה

.

לכל מרכיבי קהילת בית הספר יש חלק בתרומה לרשת בית ספרית בטוחה. הבנת צעירים המתנהלים במרחב מקוון כאורח חיים יכולה לעזור לסגל ההוראה להבין ולהגיב לכל אירוע באופן הולם ואפקטיבי. לבקש מהלומדים שיראו להם כיצד טכנולוגיה ושירותים מקוונים פועלים, היא אסטרטגיה טובה שיכולה לספק הזדמנויות למידה משמעותיות והקשר אוטנטי לדון ולהנחיל כללי התנהלות ברשת בטוחה.

3 כללי יסוד למניעת פגיעה מקוונת:bullying2  
  1. לעולם לא לפגוע באחר
  2. במקרה של פגיעה: לא לנקום ולא להגיב
  3. במקרה של פגיעה: לא להסס, לדווח
.

תלמיד –  כללי הזהב לשמור על עצמך ולהימנע מפגיעה מקוונת

  • כבד תמיד את האחר. אל תעשה לאחר, לא משנה מה הסיבה, מה שאינך רוצה שיעשו לך או לחברים שלך. .
  • היזהר במה שאתה מגיב ומעלה ברשת, ואילו מסרים (כתובים, קוליים וחזותיים) אתה משגר בה. למרות שלא התכוונת, כל מה שאתה שולח ברשת, עלול להופיע ברשת ציבורית ולהישאר שם לתמיד. .
  • התייחס לסיסמאות הכניסה שלך למרחבים מקוונים, כפי שאתה מתייחס למברשת השיניים שלך: כלומר, שמור אותם לעצמך בלבד! לעולם אל תמסור ואל תעביר אותם במסרים ברשת. .
  • המנע למסור פרטים אישיים חיוניים ברשת! אם בכל אופן אתה מוסר את מספר הסלולר שלך, כתובת דוא"ל, כתובת בית וכד', דאג שזה יהיה רק לחברים שאתה בוטח בהם ומכיר אותם מראש. לעולם אל תבטח לגמרי במישהו ברשת שאינך מכיר אישית בודאות מלאה! .
  • חסום כל ניסיון של הצקה או פגיעה ברשת! למד לעשות כך ביישומי הרשת, ו/או לדווח מיד על כל הצקה חריגה. .
  • במקרה שפגעו בך: לא "להחזיר" ולא לנקום! שלוט בעצמך ואל תגיב ואל תענה להצקה ברשת! שתיקה יפה לחכמים! .
  • במקרים חמורים – תעד את פרטי ההצקה: הודעות, תמונות, פרוטוקול צ'אט וכד'. .
  • דאג שתמיד יהיו לך פרטים כיצד לדווח למבוגר (הורה, מורה, נציג בית הספר, ידיד משפחה מבוגר) שיודע מה לעשות במקרה זה, אתה בוטח בו והוא ישמור ויכבד את פרטיותך. .
  • על תעמוד מן הצד! אם אתה עד לפגיעה מקוונת, תמוך בנפגע, הצע לו עזרה ועצות מועילות כמו: לא להגיב בשום אופן, לתעד וכיצד לדווח למבוגר אחראי. אם הוא מסרב לדווח, עשה זאת בעצמך. לכן, לעולם אל תבטיח לו שלא תעשה כן.
. .[חלק מהמידע כאן, אך לא רק, מושתת על A whole-school community issue  Cyberbullying, אתר teachernetמדור Cyberbullying]….

..

מהי פגיעה מקוונת?

מהי פגיעה מקוונת?

.חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

אבני עידית ודר' רותם אברום, 2009

מאמר מסכם: פגיעה מקוונת  – Cyberbullying עידית אבני ואברום רותם 10.2009 (קובץ PDF)bullying2 פרקי המאמר: מהי פגיעה מקוונת, סוגי הפגיעות ודרכי הפגיעה, השוואת פגיעה מקוונת לפגיעה שנעשית במרחב הפיסי של ביה"ס, מאפייני הפגיעה ( פר ופיל הפוגע והקורבן, גיל, מגדר, היבטים פסיכולוגיים), דרכי התמודדות, מניעה וטיפול (מדיניות משה"ח- חוזרי מנכ"ל, מדיניות בי"ס, תנאי שימוש באתר ובאמצעים טכנולוגיים, אמנה בית ספרית, קהלי יעד להתערבות) ועוד…

מה היא פגיעה מקוונת וכיצד לבלום אותה? (אנגלית) – מאמרון מאת רות פוסטר באתר CellerSmart מעודכן ל- 2015: נתונים נכון ל- 2015, מה אומר החוק (במדינות ארה"ב), כיצד לבלום את התופעה.

.

ההפניות למקורות המופיעים כאן, מצביעים על המקורות שתמצאו בדף ייעודי לשם כך: פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים .

מהי פגיעה מקוונת?

.

פגיעה, הטרדה, הצקה, בריונות (bullying) הם מושגים המייצגים תופעה מוכרת בשגרת בית הספר מקדמת דנה. מדובר על פגיעה באדם אחר, הקורבן, באמצעות התנהגות אגרסיבית- פיסית או רגשית, מכוונת וחוזרת לאורך זמן. ממדי התופעה והשלכותיה, כחלק מבעיית האלימות במערכת החינוך, גדולים ומדאיגים בעולם כולו ובישראל בפרט (Smokowski & Kopasz, 2005; בנבנישתי ואחרים, 2005).

"פגיעה מקוונת" (Cyberbullying) מתייחסת לביטוייה של תופעה זו באמצעות הטכנולוגיות ובמרחב המקוון. מדובר ב"פגיעה מכוונת וחוזרת, הנגרמת באמצעות מחשב, טלפון סלולרי, מצלמה וחפיצים דיגיטליים אחרים" (מאתר המרכז לחקר הסייברבולינג ).

פגיעה מקוונת מתייחסת להצקה, להפחדה ולהטרדה באמצעות הרשת והטלפוניה: דוא"ל, מסרים מידיים ברשת, קבוצת דיון, שיח מקוון סינכרוני- צ'אט, יומני רשת (בלוג), אתרים אישיים, רשת חברתית, טלפונים ניידים, משחקי רשת מקוונים, טוויטר, תגובות ברשת, כלי שיתוף ברשת, מצלמות דיגיטליות בסלולרי, עיוות של סקרים מקוונים וכד'.

פגיעה מקוונת Cyberbullying מכונה גם הטרדה אלקטרונית – e,  electronic harassment –פגיעה e-bullying, פגיעת אס-אם-אס SMS bullying, פגיעת ניידים mobile bullying, פגיעה און-ליין online bullying, פגיעה באמצעות ווידאו, פגיעה באמצעות כלי השיתוף באינטרנט וכד'.

התנהגות פוגענית יכולה להיות פיסית (מכות, בעיטות, דחיפות), מילולית (לגלוג ואיומים), או בהקשר חברתי (החרמה חברתית, חברות פוגעת, הפצת שמועות). פגיעה מקוונת  במרחב המקוון מופיעה כהטרדה, אפליה, השתלהבות או הבערה (Flaming), התחכמויות, השמצה, הפצת שקרים, חשיפת מידע אישי, רכילויות, הפצת שמועות, התחזות, הולכת שולל, מניעה/ החרמה, הפחדה, איום וכד'. למרות שפגיעה פיסית איננה בקטגוריה של פגיעה מקוונת, פוגענות מילולית וזו הנוצרת בהקשר חברתי, ניתנות למימוש רחב דווקא בסביבה מקוונת ((Bauman, 2007 ובמימדים ובעוצמה גדולים בהרבה מפגיעה במרחב הפיסי.

.

פגיעה מקוונת היא תופעה חדשה יחסית בעולם בית הספר (שנים אחרונות), אשר חדרה גם למקומות עבודה, בהקשר של מערכות יחסים, כוח ושליטה (Belsey, n.d). סקר של  Pew Internet & American Life Project שפורסם ב- 27.6.2007 מדווח כי 32% מכלל בני הנוער בארה"ב המשתמשים באינטרנט שימשו מטרה להתנהגות בריונית באינטרנט: קבלת מסרים מאיימים, דוא"ל פרטי או מסרי טקסט שהועברו לידיעת אחרים ללא רשות/הסכמה, הצגת תמונות מביכות שלהם באינטרנט ללא הסכמתם או הפצת שמועות לגביהם ברשת. גם מורים נופלים קורבן לפגיעה מקוונת. האיגוד המקצועי של מורים ומפקחים בבריטניה NASUWT פירסם (26.6.2007) קריאה פומבית לממשלה לנקוט פעולה דחופה בנושא הבריונות המקוונת וכן להגן על המורים הנופלים קורבנות לבריונות זו.  הארגון הציג כמאה מקרים של מורים שנפלו קורבן לאירועים בהם נעשה שימוש בטלפונים סלולרים, בדואר אלקטרוני ובאתרי אינטרנט בהם מורים מושמצים ונתונים להאשמות זדוניות. לדברי האיגוד, מקרים אלה מדגימים את החרדה והטראומה, שלא מדברים עליה, אשר אירועים אלה  גורמים.

יותר ויותר מדינות, כמו גם ארגוני מורים, רואים צורך נחוש ומיידי לטיפול בתופעה, למיזעורה ולמיגורה. לשם כך יש לאמץ תפיסות ותובנות חדשות, הנובעות משימוש בסביבה מקוונת, להפעיל מערך חינוך והסברה בראייה מערכתית רחבה, להבהיר את המדיניות ודרכי האכיפה, כולל חקיקה ציבורית, כללים מערכתיים ובית ספריים וסנקציות ברורות לטיפול בתופעה.

.

סוגי פגיעות מקוונות (על סמך בוניאל- ניסים, 2008; Bauman, 2007)

.

הטרדה: פעולה חוזרת ומתמשכת בעלת אופי מטריד, כגון: שליחת הודעות פוגעניות ועד הפצצת הדוא"ל בהודעות מכתובתו של המטריד ומכתובות אחרות שפתח, מתוכנות למסרים מידיים, או באמצעות התקשרות טלפונית חוזרת.

הפצת שמועות, השפלה, לעג, השמצה: פרסום והפצה של שמועות זדוניות, דמיוניות ודמוניות (demonize), שקרים, סיפורים שאינם ראויים לפרסום, בדיחות או אנקדוטות, במטרה לפגוע בתדמית הקרבן ו/או בקשריו החברתיים. אלה יכולים להיעשות תחת מסיכה, ללא כל צורך להזדהות או להוכיח את אמינות הטענות הפוגעניות.

התחזות: הפצה ופרסום של מידע או הודעות בשם בדוי, תוך שימוש "גנוב" בזהות של הקורבן או של מישהו אחר, או הרשמה לאתרים והשארת פרטי התקשרות של הקורבן ללא ידיעתו. התחזות מתאפשרת כאשר יש לפוגע גישה לסיסמא ולשם המשתמש של הקורבן והוא עושה בהם שימוש.

הולכת שולל: בדיית הקשר, קשר עם אדם או אירוע לצורך יצירת קשר פיקטיבי, המעורר התקרבות, שיתוף (במיוחד בפרטים אינטימיים) ועידוד לבצע מעשים שונים (התפשטות מול מצלמות, וידויים אישיים, שליחת תמונות וכד') כדי לנצל מידע זה להפצתו באופן פוגע.

הפצת מידע אישי, פרטי: חשיפת מידע אינטימי, פרטי, אישי או סודי, שלא יועד לעיני כל, כמו: תכתובת אישית, תמונות אינטימיות, חשיפת זהות הכותב בבלוג אנונימי.

הרחקה, מניעה, החרמה: חסימה, סינון, התעלמות או הרחקת הקורבן מפעילות מקוונת או מהקשר חברתי, כגון "חרם" במפגש חברתי מקוון, או במשחקים שיתופיים (כגון הכשלת או הריגת  הקורבן במשחק רב משתתפים ברשת).

הפחדה, סחיטה: תקשורת עם הקורבן במגוון דרכים, איתור מידע עליו ומעקב אחריו במטרה לפגוע בו, להפחיד אותו ו/או לסחוט אותו.

איום: איומים נעשים בדרך כלל בהקשר אישי, של איום בפגיעה בקורבן או בקרובים לו.

השתלהבות: החלפת דברים תוך שימוש בביטויים פוגעניים, בוטים ומעליבים, וליבוי אוירה לוחמנית.

.

האמצעים המקוונים העיקריים בהם נעשית פגיעה מקוונת

.

למעשה כל כלי פרסום, הפצה ושיתוף ברשת משמש בעקרון גם כלי פגיעה מקוונת, למשל:

  • טלפון נייד אישי והודעות SMS
  • הודעות דוא"ל
  • צילום דיגיטאלי מחפיצים (גאדג'טים) זמינים לכול (טלפון סלולרי, חפיצי כף-יד, מצלמות עט וכד'), ופרסומו כתמונות, סרטוני ווידאו, קליפים
  • מסרים מידיים בשיח מקוון סינכרוני- צ'אט
  • קבוצות דיון ותגובות ברשת
  • אתרים
  • כלי שיתוף ברשת: יומני רשת (בלוג), רשת חברתית, מיקרובלוגים (טוויטר) וכד'
  • משחקי רשת מקוונים
.

עוצמת הפגיעה המקוונת בהשוואה לפגיעה במרחב הפיסי הבית ספרי

.

בעוד שהמוטיבציה לפגיעה היא זהה, בין אם היא נעשית בחצר בית הספר ובין אם היא מקוונת, הרי התוצאה של האחרונה גרועה ופוגענית בהרבה (Lenhart, 2007).

  • היעדר נוכחות ומגע פיסי בין הפוגע לנפגע מאפשר מרחב נוח לביטוי האלימות  (Patchin & Hinduja, 2006). אי הנראות, יכולת האנונימיות, אופן הפגיעה שאינו מאפשר קבלת משוב מהנפגע שעשוי לעורר אמפטיה, מיעוט בקרה ושליטה של מנגנוני פיקוח ובקרה חברתיים, מעצימים את תופעת הסרת העכבות (Joinson, 1998; Suler, 2004a, 2004b), המביאה לביטויי התנהגות שליליים, ללא כל צורך להוכיח את אמינות הטענות הפוגעניות וכד'.
  • במרבית המקרים הפוגע נשאר אנונימי (ללא שם בכלל או בזהות בדויה) וסיכוייו להיתפס במרחב המקוון קטנים יותר ולכן הפחתת החשש מפחד הזיהוי והגילוי מעצימים את תעוזת התנהגות הפוגע.
  • שלא כמו בפגיעה שאינה מקוונת (בחצר בית הספר, ברחוב), הנפגע לעיתים בכלל אינו מודע לפגיעה ואינו יכול להימלט מחוסר גבולות נזקיה (בריחה, היעדרות מבית הספר), לעיתים אין איש יודע על סבלו.
  • בסביבה הפיסית פעמים רבים מנצל הפוגע את כוחו הפיסי, בסביבה המקוונת המיומנות המובילה היא השליטה בטכנולוגיות, כך שגם תלמידים חלשים פיסית מחזיקים בעמדת כוח חברתית, שהאלימות, המדוכאת בית הספר בגלל חולשתם הפיסית היחסית, פורצת בקרב מעגל נוסף של תלמידים.
  • מגוון האפשרויות של הפצת המסרים בדרך מקוונת גדול בהרבה מאשר במרחב הפיסי הבית ספרי: דוא"ל, מסרים מידיים ברשת, קבוצת דיון, שיח מקוון סינכרוני- צ'אט,  יומן רשת (בלוג), אתרים אישיים, רשת חברתית, טלפונים ניידים, משחקי רשת מקוונים, טוויטר, כלי שיתוף ברשת, מצלמות דיגיטליות בסלולרי, בתגובות ישירות ועקיפות ברשת וכד'.
  • נגישות קלה לפרטיות של הקורבן ולאיתור מידע אישי ואינטימי עליו (סלולרי, מצלמה, דיוג מידע אודותיו וכד').
  • האמצעים המקוונים מאפשרים להכניס למעגל הפוגעים והנפגעים משתתפים רבים יותר, בשל ההפצה המהירה ולהיקף ציבור רחב. ההשפלה היא פומבית ובעוצמה גדולה בהרבה מרכילות בין מספר תלמידים בחצר בית הספר. ריבוי ה"צופים" ויכולתם להיות אקטיביים מעודד את הפוגע.
  • פגיעה כתובה או ויזואלית המתועדת וחרוטה לעד כטכסט דיגיטאלי, שלעיתים אינו ניתן להסרה, עלולה לגרום לנזק עצום, בהשוואה לפגיעה רגילה, שבדרך כלל אין לה תיעוד, היא מתפוגגת מהר יחסית, וחשופה לקהל קטן מאד יחסית. לעיתים קיימת בעייתיות רבה בהסרת הפגיעה לאחר פרסומה והפצתה.
  • הצתת הפגיעה: גם אם הפגיעה מתחילה משובבות ולא מאלימות מכוונת ומרושעת מראש, וכהמשך ההתנהגות והחיכוכים בבית הספר- המשכה קל להצתה, במקום שתעלם. זאת בשל אפשור האנונימיות (לא יתפסו אותי ולא יודעים מי אני), הנגישות וקלות מימושה. אפשור זה מגדיל את מעגל הפוגעים, ולא רק את מעגל הנפגעים.
.

מאפיינים מרכזיים של פגיעה מקוונת

פרופיל הפוגע והקורבן: במספר מחקרים נמצא, שאין שוני במאפייני הפוגע והקורבן הפועלים מחוץ לרשת ובאמצעותה. נמצא שאלה שפוגעים מחוץ לסביבה המקוונת, הם הראשונים שעושים זאת בסביבה המקוונת, כמו גם הנפגעים (Raskauskas and Stoltz ,2007). כלומר אין מדובר במאפיינים חדשים של פוגע וקורבן בכל הקשור בשימוש ברשת ככלי לפגיעה ולנפגעות. עם זאת יש לציין, שהקלות הבלתי נסבלת לפגוע, מושכת קהל פוגעים נוסף, שללא הרשת לא היה נגרר לכך.

גילאים: בשני מחקרים נפרדים נמצא שהגיל המועד לפגיעה מקוונת הוא  15-17. מכאן, כדי למגר את התופעה יש להתמקד בחטיבה עליונה ( Lenhart, 2007- סקר אמריקאי של מכון  Pew ו- Beckerman and Nocero, 2003) אף על פי שאין ספק שתופעה זו תעמיק גם בחטיבת הביניים וביסודי.

פרופיל הפוגע: אגרסיבי, מוחצן, בוטח בעצמו ויש לו גישה שלילית למותקף. המחקרים לא תומכים בתפיסה הרווחת, שכנראה שגויה, שהתוקף הוא עם דימוי עצמי נמוך ולא מקובל חברתית. המחקרים מוצאים שההפך הוא המצוי: בדרך כלל התוקף רואה עצמו באור חיובי, ולעיתים קרובות יש לו הרבה חברים. את הסיבות לאלימות המקוונת יש למצוא במקומות אחרים: התנהגותיים אישיותיים (Juvonen, 2005), רצון להראות פופולרי, לקבל תשומת לב, להשיג עמדת כוח על האחר.

פרופיל הקורבן: תלמיד הוא קורבן להצקה כאשר הוא חשוף באופן חוזר ונשנה לפעולות שליליות מצד תלמיד אחר או תלמידים אחרים. הקורבן המצוי נוטה להיות מופנם ושתקן יותר, רגיש, חסר ביטחון ועם מעט חברים Yoneyama and Rigby, 2006)). מבין הקורבנות ניתן למצוא רבים עם ציונים נמוכים, התמכרות לאלכוהול וסמים, בדידות ודיכאון (Ybarra and Mitchell, 2004). ממצאים אלה מרמזים על כך שיחסים לא טובים עם תומך מבוגר (הורה, מטפל) הם ניבוי טוב לנפגע מקוון. ראו גם כתבה עיתונאית בעניין זה: Kids keep parents in the dark about cyberbullying שמסקנותיה היא ששיפור יחסי ילד-הורה עשוי לבלום גם את  הפגיעות המקוונת.

הצופה: התנהגות פוגענית מושפעת מן המשולש: צופה-תוקף-קרבן. לצופה יש השפעה רבה ומכאן גם אחריות רבה. צופים פסיביים או מעודדים מייצרים יותר אלימות. כאשר אין קהל – השחקנים יורדים מן הבמה.

גורמים פסיכולוגיים המשותפים לפוגעים המקוונים (Ybarra and Mitchell, 2004):

1. התנהגות עבריינית ברשת

2. קורבנות של מפגעים מקוונים בעצמם

3. מתמכרי אלכוהול, סיגריות ואף סמים

מגדר: כאן הממצאים שבלוניים למדי ומוכרים מפגיעה חברתית בחצר בית הספר: זכרים פוגעים יותר מנקבות. הם נוטים יותר להתמכרות לאלכוהול ולסמים, מעשנים, בעלי ציונים נמוכים, כמו גם יחסים גרועים עם ההורים (Ybarra & Mitchell, 2004). ג'סטין פאצ'ין, מרצה למשפט פלילי באוניברסיטת וויסקונסין נותן את התרשמותו (מונטט אנטלפינגר,2007): "בריונות אינטרנטית, קורצת לבנות בדיוק כמו שהיא קורצת לבנים. את פאצ'ין זה לא מפתיע: "בריונות של נערות היא מעודנת יותר, חתרנית יותר, פחות ישירה או יותר קשורה למערכות יחסים", לדבריו, סוג ההטרדות שאפשר להפעיל באינטרנט מתאים מאוד לצרכיהן של נערות.

באשר לתגובות הנפגעים, זכרים מגיבים באגרסיביות ורצון לנקמה ונקבות נוטות יותר לרחמים עצמאיים ולדיכאון.

השלכות פסיכולוגיות על הקורבן: הקורבן מתקשה להגן על עצמו, הוא עלול לשנות את התנהגותו, להסתגר, לעיתים להגיב בתוקפנות או להתבודד. לעתים קרובות אין איש יודע על סבלו. פגיעה עלולה לגרום לאיום עצום על התפתחות תקינה בילדות ובגיל ההתבגרות. היא מתאפיינת במצוקות פסיכולוגיות כתסכול, אדישות, עצב, דיכאון, כעס, הערכה עצמית נמוכה כמו גם שיקול דעת לקוי. כשצעיר חש שהוא דחוי חברתית מחוג החברים הקרוב שלהם, צצים מאפייני אי הסתגלות חברתית. קורבן לפגיעה מתנסה בבידוד וריחוק, ובתוצאות ארוכות הטווח – סיכוי גדול לביטוי שלילי בהתנהגות חברתית ואישית לאורך כל חייו של הנפגע.

.

מניעה וטיפול: כיצד נגיב לפגיעה מקוונת?

כיצד נגיב לפגיעה מקוונת?

.חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

עידית אבני ואברום רותם

.

6 פעולות במקרה של פגיעה מקוונת : תיעוד, הסרה, דווח, תמיכה,  איתור, פרסום. מיועד לאנשי חינוך, הורים  ומטפלים

    1. תעוד – נתעד את המידע בטרם הסרתו: שמירת מסרים מידיים בסלולר, צילומי מסך של כל מידע פוגע, כולל הורדת תמונות וסרטונים פוגעניים ושמירתם וכל פרט שעשוי לסייע בעתיד בחקר הארוע. זאת לצורך תעוד הראיות במקרה ונזדקק לו בהמשך חקירה, גם אם על פניו לא נראה שיש צורך בכך, ירידה לשורש המעשה בהמשך הזמן, עלולה לחשוף ארוע קשה וחמור יותר משנראה מלכתחילה, כמו גם השפעות על הנפגע/ים ועל החבורה (בכתה, בבית ספר) שלא ניכרות בטווח המיידי.
    2. הסרת המידע הפוגעלאחר התיעוד, נעשה ככל יכולתנו להסיר את המידע הפוגע מהרשת , ולצורך כך אפשר להסתייע במשטרה (במקרים חמורים) או באיגוד האינטרנט, מיזם "כפתור אדום" ועוד.
    3. דווח– נדווח לבית הספר, במידה שהפוגע ו/או הנפגע מבית הספר, ו/או במידה והפגיעה נעשתה בשירותים מקוונים של בית הספר. כמו גם נדווח לרשויות החוק במקרים חמורים, בהם נגרם נזק ממשי לנפגע, ו/או נראה שהפוגע עבר על החוק, ו/או הוא עבריין בפוטנציה (איומים בנזק לרכוש ו/או גוף, הדחה, פיתוי וכד').
    4. תמיכה הנפגע – נדאג לתמיכה בנפגע לפי הצורך, בליויי לאורך כל הדרך מהרגע בו נודע לנו על הפגיעה.
    5. איתור הפוגענדאג לאיתור הפוגע ולטיפול הולם ומידתי לתשלום על מעשיו.
    6. פרסום המקרה כחומר חינוכי– נשקול פרסום המקרה בבית הספר/ בבתי ספר כארוע לימודי שניתן להפיק ממנו לקחים, לא לפני שנטשטש את פרטי המקרה כך שהפוגע וודאי הנפגע/ים לא יזוהו ולא יפגעו כתוצאה מפרסום זה. הפרסום יכלול את פרטי המקרה, תגובת בית הספר, הסנקציות שהופעלו וכד'.

במקרה של פגיעה מקוונת, ניזום דיון עם השאלות הבאות:

1. שאלות כלליות • מיהו הפוגע/העבריין במקרה זה? במי הוא התכוון לפגוע? • איזה פעולה של פגיעה מקוונת נעשתה במקרה זה? באיזו מידת חומרה תדרג מקרה זה? 2. שאלות למעורבים לפוגע: כיצד אתה יכול להצדיק את המעשה שלך? לנפגע: האם ובמה נפגעת ? אם כך, האם תוכל להצדיק את הפוגע בך? (אולי מעשיך נגדו גרמו לו להגיב כך…?) אם לא, נמק מדוע לא. הורי הנפגע: מה בית הספר ו/או הרשויות עשו בנדון לפגיעה בבנכם? חברים ברשת החברתית שהיו עדים למתחולל: מה יכולת לעשות, ומה היית צריך לעשות במקרה זה (ולא עשית), ומדוע? למורה: מה יכולת לעשות ומה היית צריך לעשות (ולא עשית) במקרה זה, ומדוע? לרשויות החוק: האם יש כאן עילה להגשת אישום פלילי? אם כן, מה האישום? אם לא, הסבר להורי הנפגע מדוע לא. למנהל בית הספר: מה עשית בפועל? מה היית אמור לעשות ולא עשית? כיצד תגיב במקרה דומה בעתיד?   [מושתת על הכתבה (לא תרגום מילולי): Cyberbullying Case Study באתרMedia Awareness Network] .

תמיכה בתלמיד שנפגע

  • יש להבטיח שעשינו את כל שלעיל ידינו, כולל מעורבות גופים מקצועיים לצורך כך, בהסרת המידע הפוגע מרשות הציבור, וגם מרשות בודדים או פרטיים.
  • יש להבטיח שהנפגע יקבל תמיכה מקצועית הולמת למזער את הנזקים הנפשיים שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה.
  • יש להבטיח שהנפגע עשה את הדברים הנכונים למזעור הפגיעה: דיווח על הפגיעה, פעל על פי הנחיות שמכיר ולמד בבית הספר, ודיווח להורים.
  • יש להבטיח שהנפגע לא ינסה לנקום או להגיב לפוגע.
  • בקש מהנפגע שיעריך את המידע הפוגע שמפורסם ברשות הרבים, במינימום אמוציות ופגיעות: ("מה בעצם אמרו עליך…"/ " מה יקרה עכשיו שכולם כבר קראו או ראו את התמונה…")
  • סייע לנפגע שישמור ראיות רלוונטיות לחקירה/ לבדיקת המקרה (לא למחוק הודעות פוגעניות ככל שתהיינה, לשמור מסכי שיחות אם ישנם, וראיות אחרות לכל הודעות ומסרים פוגעניים השייכים למקרה-  כל עוד המידע הפוגע לא תועד ונשמר כראוי בידיך)
  • בדוק את מודעות הנפגע כיצד יוכל למזער את הפגיעה בדרכים פשוטות: לשנות פרטים לקשר, חסימת הפגוע, נטישת מקומות בהם הוא מנסה לפגוע וכד'.
  • ליזום פעולות להקטין את המידע המופץ נגד הנפגע:
–  מחיקת הודעות/ מסרים במידה וזה בשליטת בית הספר, או במידה וניתן לשתף פעולה עם ספק האינטרנט, ספק כלי אינטראקציה וכד'. במקרים קיצוניים לערב את המשטרה שתורה לספק לעשות כן. –  השתמש בסמכות משמעת, או בתיאום עם ההורים במידה וישתפו פעולה, להחרים את הטלפון הסלולרי ששימש לפגיעה, או לפחות לאסור על שימוש בו בבית הספר. –  תכנים לא חוקיים – צור קשר עם המשטרה, שתחליט אילו דברים יש לשמור לצרכי ראיות, ומעקב צמוד אחר המשך הטיפול בפרשה .

טיפול בפוגע והטלת עונשים

  • כשהפוגע מזוהה בוודאות, יש לנקוט במספר צעדים כדי : (1) לשנות את הגישה שלו ואת ההתנהגות לעתיד (2) לגרום לאימפקט חיובי לאקלים הכיתתי/ בית ספרי (3) להבטיח תמיכה והנחיה באמצעות גורם מקצועי לשיקום התנהגותי במקרה הצורך.
  • לשקול היטב את העונש ההולם בנקודות הבאות:
– הפוגע פעל באופן אנונימי – מידת פיזור המידע שהפיץ – מידת ההשפלה שגרם – עד כמה היה קשה לנטרל או לפחות לצמצם את מידת תפוצת המידע לכול. – המוטיבציה לפגיעה: האם הפגיעה משקפת התנהגות שגויה מודעת ומתמשכת, האם הייתה בשוגג, "החלקה" רגעית, או מתוך נקמה?
  • לעמוד במפרט עונשים בפן טכנולוגי לתלמידים הנוקטים התנהגות פוגענית כגון – הגבלת ניגשות לאינטרנט בבית הספר לתקופת מה, איסור על הבאת מכשיר אישי/ שימוש בו ששמשו את הפגיעה וכד'.
  • לעמוד במפרט עונשים קיים לאירוע אלימות בית ספרית. לא להקצין את העונש כי זה נעשה ברשת ולא פנים אל פנים.
. מושתת, אל לא רק, ולא תרגום מילולי על A whole-school community issue  Cyberbullying, אתר teachernetמדור Cyberbullying]….

פגיעה מקוונת – חדשות, דיווחים

פגיעה מקוונת – חדשות, דיווחים

חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

–  דיווחי אירועים ועוד
  • "Cyberbullying may force out young teachers" ראש ארגון המורים בבריטניה מתריעה: פגיעה מקוונת במורים צעירים, מרחיקה אותם מההוראה! מסתבר שהחינוך לאתיקה ומידות טובות בקרב התלמידים בעיקר לא צולח, והפגיעה המקוונת במורים מרתיעה ופוגעת. המורים נתונים למתקפות חוזרות ונשנות במרחב המקוון, עם אמצעי התגוננות לא מספקים. כתבה ב- BBC (מדור BBC NEWS EDUCATION & FAMILY) מיום 15 November 2012
  • Cyberbullying a problem around the globe פגיעה מקוונת 2012 – סקר שפורסם ינואר 2012 של Ipsos/Reuters בדק עמדות הורים ברחבי העולם אודות פגיעה מקוונת. התופעה מוטמעת גם במודעות  ההורים. 18,000 מבוגרים ב- 24 ארצות, 6500 מהם הם הורים. קשה להתרשם ממהימנות ומקצועיות הסקר, בגלל הנטיה התקשורתית להציף את מה שדוקר בעין, אך בהחלט עוד נדבך למודעות לתופעה.  המקדות בפגיעה בנפש ובכבוד הילך, ולא התמקדות בסכנות שהן תופעות שוליות ממש בהיקפן של פדופיליה וכ'ו. [11-1-2012, Reuter]
  • סקר שפורסם ב- 14-9-2011 ע"י המכון לבטיחות מקוונת במשפחה ( The Family Online Safety Institute -FOSI ), מראה שרוב ההורים משתמשים באמצעים ייעודיים וכללים להגנת ילדיהם במרחב המקוון. הסקר מראה גישה חיובית, מודעות גבוהה לשליטה על השימוש באינטרנט של ילדיהם.מרבית ההורים (87%) מודעים לשליטה הורית, ויותר ממחציתם (53%) אומרים שהם משתמשים בשליטה הורית על השימוש באינטרנט של ילדיהם. לעיקרי הממצאים (תרגום עברית)
  • ארה"ב: קצין משטרה ממליץ להורים לפרוץ לחשבון הפייסבוק של ילדיהם, ואף מוכן להראות להם איך. בנוסף ממליץ על השתלת תוכנות ריגול. הכתבה מסתיימת בתהייה מה יקרה שהילד יגלה שהוריו עוקבים אחריו, ומה יקרה אם הוא יחליט לעקוב אחרי פעילותם במחשב שלהם. בואו נחשוב על האפשרות שהילד יפרסם מה שימצא אודות הוריו בדף הפייסבוק שלו…. [Police chief: Hack your kids' Facebook passwords. by Chris Matyszczyk; CNET news; 16 February 2011.]
  • תלמידה התלוננה: מורה הטריד אותי בפייסבוק. מורה באחד התיכונים בשפלה הועבר מתפקידו בעקבות תלונה במשטרה. גורם בעירייה: "כל התכתבות של מורה עם תלמידה בנושאים לא לימודיים בפייסבוק פסולה" לכל הכתבה ב- Ynet, מאת: תומר ולמר 20.01.11
  • המחיר להשמצת המורה בפייסבוק: מורה מנס ציונה הושמצה בפייסבוק על ידי תלמידיה, שמרביתם כיום חיילים. בעקבות הסכם פשרה, הצעירים יתנצלו, יתרמו 1,000 שקל ויכסו את הוצאות המשפט. המורה: הפרשה הסתיימה. אתי דור 20.1.11 לכתבה המלאה ב- MyNet שפלה.
 
  • הפרקליטות: לחקור הסתה לגזענות של קבוצות בפייסבוק [מאת גלעד גרוסמן, וואלה! חדשות, 5 בינואר 2011].המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, פנה היום (רביעי) למשטרה בבקשה לפתוח בחקירה בחשד להסתה לגזענות כנגד שתי קבוצות פייסבוק – "מוות לכל הערבים" ו"הפגנה באום אל פחם נגד התנועה האיסלמית" – שכוללות התבטאויות גזעניות.
  • מותר להפיץ תמונות שנמצאות כבר ברשת פס"ד בית משפט השלום, נתניה, נובמבר 29, 2010: ביהמ"ש דחה תביעות שאוחדו בעקבות טענת לשון הרע, וקבע כי משלוח תמונה שנמצאה באופן אקראי באינטרנט ובאמצעות הדואר האלקטרוני לאדם אחר, אינה מהווה "פרסום" במשמעותו בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965. עובדות: עסקינן בתמונותיה של התובעת, שצולמו בצנעת הפרט ופורסמו ברשת האינטרנט ע"י מאן דהוא. לאחר שנתגלו באקראי ע"י מי מהנתבעים, הועברו התמונות האמורות בין הנתבעים באמצעות משלוח הודעות דואר אלקטרוניות. איש מהנתבעים אינו נחשד כמי שביצע את פרסום התמונות באינטרנט. לאחר שנתגלתה התמונה, הגישה התובעת תביעה לה נעתר ביהמ"ש המחוזי, העוסקת במינוי תופס נכסים כדי שיכנס לחצרות הנתבעים, ויחפש את תמונותיה של התובעת במחשבים של מי מהנתבעים. להמשך הכתבה (אתר הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין) ביקורת על פסק הדין: על אף שפסק הדין מנומק היטב, אי אפשר להמנע מתחושת אי הנוחות בפסק דין זה: הרי הנתבעים העבירו את התמונות, כפי שניתן להבין מכתב התביעה, כי הם הכירו את נשוא הצילום, ומכאן עשו זאת תוך שהם יודעים שהם פוגעים בה ובכבודה ובפרטיותה, ולא מדובר בתמימות/ אי-ידיעה. למרות זאת, או בעצם בגין כך, הם עשו זאת, ועתה הם מקבלים חסות החוק למעשים לא מוסריים שכאלה. נראה לי שפסק דין שהיה מתייחס לכך, היה שונה… (אברום רותם).
מה קורה כאשר חברות הופכת לשאלה של אישור בפייסבוק? כאשר רמת המקובלות נמדדת‬ ‫במספר החברים בפייסבוק? כיצד אלימות באה לידי ביטוי ברשת והאם היא "כואבת" כמו‬ ‫אלימות במרחב הפיזי? מה מקומה של המערכת המשפחתית וההחינוכית בהתמודדות עם‬  ‫מקרים אשר אירעו ברשת חברתית באינטרנט?‬  ‫שאלות אלו ואחרות עולות נוכח ריבוי מקרי אלימות בקרב ילדים ונוער, החל מכיתות היסודי‬  ‫הנמוכות, ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, בהן הם הופכים לבריוני רשת או לחלופין‬  ‫לקורבנות. במאמר זה תבחן הזירה החברתית – פייסבוק – במטרה להעריך את משמעותה  ‫בעיני הילדים העושים בה שימוש מחד, ומערכת החינוך אשר ניצבת אובדת עצות אל מול‬  ‫האלימות הגואה בה. דוגמאות שונות שזורות במאמר לצורך המחשה; אלו שאובות מתוך‬  ‫מקרים אותנטיים אשר הובאו לידיעת המחברת לצורכי קבלת ייעוץ והכוונה. בהמשך,‬  ‫המאמר נב חנות דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעות שונות ברשתות חברתיות, ברמת‬  ‫המניעה וההתערבות. למאמר המלא חוק נגד פגיעה ; עדכון הצעת חוק; הצעה המכילה "פגיעה מקוונת" במפורש; ההצעה מכילה הטרדה דיגטאלית; סנקציות מפורשות; סנקציות בבבתי הספר; מדיניות בית ספר. עם הפניה לחוקים/ תקנונים הקיימים בכל מדינה בארה"ב. (" State Cyberbullying Laws" מאת  S.Hinduja and W.J Pathcin. המכון לחקר הפגיעה המקוונת יולי 2010.)   סייברבולינג – 2009:
  • סילוק משמיצות ברשת מבית ספר יוקרתי: שתי בנות (בכתה התשיעית) סולקו מבית ספר פרטי יוקרתי בסידני בגלל השמצות חסרות בסיס ברשת חברתית My Space, שכללו פרטים כוזבים על התנהגות מינית ולקיחת סמים של חברתם לכתה.תגובת בית הספר קצרה ועניינית: לאחר שהתברר המקרה, נערכה חקירה אודות הפרטים, ומשאלה יתבררו, על כל חומרתם, הבנות סולקו מביתה ספר: "נוכחותן בבית הספר הפכה לבלתי אפשרית". תגובת הרשויות – גם היא מעניינת: שתי הבנות שסולקו מבית הספר הפרטי, יוכלו להצטרף לבית ספר ציבורי. מנהל הבטיחות של הרשת My Space, דיויד באטש David Batch בה נעשתה ההשמצה אמר: שלא היו ראיות מוצקות שאכן נעשה מעשה של בריונות ברשת. בעקרון, המשתמשים הם ההגנה הטובה ביותר נגד השמצות מקוונות. המדיניות של הרשת היא לבקש מהמשתמשים לחסום משמיצים שכאלה,  ולדווח על בריונות מסוג זה. ראו את הכתבה המלאה (מאי 2009): Elite school's horrific cyber-bullying case ברשת abc האוסטרלית.
  • 6 דרכים להרוג את פייפר (תלמידת חט"ב בת 11) – סרטון מצוייר שפורסם ביו-טיוב על ידי שתי חברות של פייפר (בנות 11 ו-12). בית הספר דיווח שהתלמידות הביעו חרטה עמוקה על המעשה, לאחר שלא היה ברור לשאלות העיתונאים מה העונש שהושת עליהן. העניין הועבר גם לידי המשטרה המקומית. פורסם 25/5/2009 ב- Huffington Post (ארה"ב)
  • סרטון יחסי מין של קטינה הופץ באינטרנט. נערה בכיתה ז' קיימה יחסי מין עם החבר שלה, תלמיד כיתה ט', אל מול המצלמה בטלפון הסלולרי שלו. כעבור שנה וחצי, צץ הסרטון בטלפונים של נערים אחרים, ובאחרונה גם באינטרנט. הסרט הגיע לחקירת משטרה, היא נאלצה לעבור לבית ספר בעיר אחרת, אבל גם לשם הגיעה הבושה. myYnet חולון. מאת  נעמה פרידמן, גיל סימה פורסם: 29.10.09
  • הארץ און ליין (24.9.2009):  רבים חוששים מה"הסחבקיות החדשה" – תרבות של אי פורמליות, שמגבירה את הפוטנציאל לטשטוש גבולות וקרבה מוגזמת בין מורים לתלמידים. צורות התקשורת החדשות – דואר אלקטרוני, הודעות טקסט סלולריות ואתרי רשתות חברתיות – משנות באופן קיצוני את היחסים בין תלמידים למורים… המרחק הולך ומתקצר והגבולות בין המקצועי לאישי, בין הבית לבית הספר, בין הפורמלי לבלתי פורמלי – הולכים ומיטשטשים. (מתוך: כאשר המורה מאבדת דיסטנס). האם קיימת ציפייה לזמינות ללא גבולות של מורים לתלמידיהם? האם על המורים לאפשר "חברות" עם תלמידיהם ברשתות חברתיות? מה הם גבולות הקשר המקוון? על כך ועוד ראו בכתבה: הנלי, ג, גרדיאן ( 24.9.2009) כאשר המורה מאבדת דיסטנס. הארץ online, חדשות, חינוך וחברה.

סייברבולינג – 2008:

  • NRG ירון ששון (8.4.2008). צלמו והפיצו. תלמידים באשדוד הפיצו סרטון סקס עם בני זוג מהשכבה.

סייברבולינג – 2007:

  • AP ורויטרס (26.8.2007). "המורה חמורה" תלמיד (פינלנד) השתמש ביוטיוב כדי ללעוג לאחת מהמורות שלו, נתבע על הוצאת דיבה,  וייאלץ לשלם למורה דמי פיצויים בסך 800 אירו.
  • AFP (מונטט) ו-AP (אנטליפינגר) (29.1.2007). סייבריונים בחצר ביתה ספר. סקירה עיתונאית על בריונות מקוונת בבית הספר.
.

פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים

 

פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים

חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

מידע נוסף בעיתונות המוקונת אודות התופעה כמו גם [בהמשך כאן] דף מקורות [מסודרים א'ב'] להפניות למקורות המוזכרים בדפים כאן העוסקים בפגיעה מקוונת, .

מידע נוסף בעיתונות המקוונת אודות פגיעה מקוונת

 

מקורות למאמרים העוסקים בפגיעה מקוונת כאן

 

בוניאל- ניסים, מ. (2008). התנהגויות מסוכנות ברשת – אלימות במרחב הווירטואלי (Cyberbullying). מידעON אינטרנט. נצפה בתאריך 15.9.2009 באתר http://study.haifa.ac.il/~mboniel/April2008.htm

 

בנבנישתי, ר. חורי-כסאברי, מ. ואסטור, ר. (2005). אלימות במערכת החינוך – תשס"ה, תמצית מנהלים. ירושלים: האוניברסיטה העברית, בית הספר לעבודה סוציאלית על שם פאול ברוואלד.

 

מונטט אנטלפינגר (2007).  סייבריונים בחצר בית הספר NRG  מעריב 29/1/2007 http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/536/737.html

 

Bauman, S. (2007). Cyberbullying: a Virtual Menace. Paper to be presented at the National Coalition Against Bullying National Conference, Melbourne, Australia. U.S., Tucson, Arizona: University of Arizona. September, 20, 2009 from  http://www.ncab.org.au/Assets/Files/Bauman,%20S.%20Cyberbullying.pdf

 

Beckerman, L. and Nocero, J. (2003). High-tech student hate mail. The Education Digest, 68, 37- 40

Belsey B. (n.d.). Cyberbullying: an emerging threat to the ‘‘always on’’ generation. Retrieved September, 20, 2009 from http://www.cyberbullying.ca/

 

Brown, K., Jackson, M.,and Cassidy, W. (2006). Cyber-bullying: Developing a policy to direct responses that are equitable and effective in addressing this special form of bullying. Canadian Journal of Educational Administration and Policy, 57. Retrieved September 20, 2009 from http://umanitoba.ca/publications/cjeap/articles/brown_jackson_cassidy.html

 

Campbell, M. A. (2005). Cyber-bullying: An old problem in a new guise? Australian Journal of Guidance and Counseling, 15, 68-76.

 

Gustavo S. M. (2009). CYBERPSYCHOLOGY & BEHAVIOR  Volume 12, Number 4, 2009

 

Joinson, A. (1998). Causes and Implications of Disinhibited Behavior on the Internet. In: J. Gackenbach (Ed.), Psychology and the Internet: Intrapersonal, Interpersonal, and Transpersonal Implications. San Diego: Academic Press

 

Juvonen, J. (2005). Myths and facts about bullying in schools. Behavioral Health Management, 25,36-40

 

Lenhart, A. (2007). Cyberbullying and Online Teens. Pew Internet and American Life Project

http://www.pewinternet.org/PPF/r/216/report_display.asp

 

MPsych, C. P. & Campbell, M. A. (2009). Cyberbullying: The New Face of Workplace Bullying?. CyberPsychology , 12 (4), 395-400

 

Patchin, J.W. and Hinduja, S. (2006) Bullies move beyond the schoolyard: a preliminary look at cyberbullying. Youth Violence and Juvenile Justice, 4, 148-169

 

Raskauskas, J. and Stoltz, A. (2007). Involvement in traditional and electronic bullying among adolescents. Developmental Psychology, 43, 564-575

 

Smokowski, P. R., & Kopasz, K. H. (2005). Bullying in school. An overview of types, effects, family characteristics, and intervention strategies. National association of social workers, 27, 101-110

 

Suler, J. (2004a). The online disinhibition effect. CyberPsychology & Behavior, 7, 321-326

 

Suler, J. (2004b). The Online Disinhibition Effect. (v3.0). The Psychology of Cyberspace (online book). Center Rider University, Department of  psychology Science and Technology, U.S., New Jersey. Retrieved April, 20, 2009 from

http://www-usr.rider.edu/~suler/psycyber/disinhibit.html

 

Willard, N. (2006). Cyberbullying and cyberthreats. Eugene, OR: Center for Safe and Responsible Internet Use

 

Ybarra, M. L. and Mitchell, K. J. (2004). Youth engaging in online harassment: associations with caregiver-child relationships, internet use and personal characteristics. Journal of Adolescence, 27, 319-336

 

Yoneyama, S., and Rigby, K. (2006). Bully/victim students and classroom climate. Youth Studies

.