קטגוריה: קניין רוחני

למשתמש וליוצר – סוגיות זכות יוצרים

למשתמש וליוצר במדיה החברתית – סוגיות זכות יוצרים

.

אברום רותם ועידית אבני (יוני, 2013)

חזרה לדף "קניין רוחני ברשת"

למאמר המלא

.

התמודדות עם סוגיות זכות יוצרים במדיה שיתופית חברתית מתאפיינת בהתלבטות המושתתת על תפיסות שגויות, כמו גם על סוגיות אמיתיות שאין להן מענה חוקי ונורמטיבי מובהק.

במאמר זה נפרוש את "התמונה הגדולה" של סוגיות זכות יוצרים במדיה חברתית, את סוגית רווחת הציבור מול חופש הזכות לקניין של הפרט, ולמי שייכת זכות היוצרים במידע המועלה במדיה חברתית – ליוצר, למשתמש או שמא לספק השירות.

בחלקו השני של המאמר מפורטות המלצות כיצד לשמור על זכות יוצרים כיוצר וכמשתמש במדיה החברתית, וכן כיצד להימנע מפגיעה בפרטיות וכבוד האדם במדיה החברתית.מרבית ההמלצות כאן ליוצר או למשתמש, יפות גם לשירותים או אתרים, שאינם בהכרח מדיה חברתית בהגדרתה.

  שימו לב: אין בנאמר/ במומלץ במאמר משום ייעוץ משפטי  

למאמר המלא

 

זכויות יוצרים, חלק מהזכויות שמורות

 מהן זכויות יוצרים?

לשם ניווט – השתמשו בתפריט עליון "חוקים וכללים" -> "קניין רוחני ברשת"
על זכויות יוצרים, מתוך אתר creative commons ישראל:
.

דיני זכויות יוצרים הם מערכת של כללים, שמטרתם לעודד את היצירה ולאפשר גישה ליצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוזיקליות.
באופן עקרוני, היוצר (לדוגמא- הכותב, המלחין וכו'), הוא בעל הזכות הבלעדית להרשות או למנוע העתקה.
בפועל, פעמים רבות זכות זו מועברת ע"י היוצר למפיק או מוציא לאור..

"חלק מהזכויות שמורות"

.

מתוך אתר קריאטיב קומונס ישראל: . קריאטיב קומונס ( Creative Commonsאו CC ) הוא ארגון חובק עולם שמטרתו להעניק אלטרנטיבה ראויה למבנה הקיים של דיני זכויות יוצרים באופן שיאפשר ליוצרים לשתף יצירותיהם עם אחרים ולהעניק להם הרשאות רחבות יותר מאלו שמתאפשרות דרך דיני זכויות היוצרים, בצורה קלה, ברורה ובעיקר ללא עלויות. כך מעודד הארגון יצירה, הפצה ושיתוף של יצירות, בעיקר בפורמט דיגיטאלי ובייחוד ברשת האינטרנט. זאת מתוך הבנה שפורמט המדיה העיקרי היום הוא הפורמט הדיגיטאלי ושיטת ההפצה הדומיננטית היא באמצעות אתרי שיתוף והפצת מדיה באינטרנט ולא בדרכים הקלאסיות והישנות. בפועל, מושתת המנגנון האלטרנטיבי על רישיונות יחודיים (רישיונות CC ) לפיהם רק "חלק מהזכויות שמורות" וזאת בניגוד למנגנון זכויות היוצרים הקלאסי על פיו "כל הזכויות שמורות" מרגע שיצירה נוצרה. על-ידי שימוש ברישיונות, היוצר יכול להרכיב בעצמו בדרך נוחה ופשוטה את הרישיון, ולקבוע אילו שימושים הוא מרשה לציבור לעשות ביצירה, ואילו לא. כך, ניתנת ליוצר שליטה על אופן השימוש ביצירה מחד ומאידך, מושגת מטרת עידוד היצירה, שיתופה והפצתה. .

גישות מוסריות ושאלות אתיות

גישות מוסריות ושאלות אתיות

עידית אבני ודר' אברום רותם

חזרה לדף האב קבלת החלטות להתנהגות אתית.

גישות שונות למוסר נותנות תשובות שונות לשאלה מוסרית ולקבלת החלטה על ההתנהגות האתית. ניתן לראות גישות אלה כמייצגות למעשה את מורכבות הקולות המוסריים שעשויה לשרות בכל אחד מאיתנו. כאשר קולות אלה סותרים זה את זה יצטרך האדם לבחור ביניהם. .

הגישה

הוגה מוביל

מאפייני פעולה מוסרית והשאלות לבחינתה

 

טלאולוגיה – תועלתנות

סטיוארט מיל (1806-1873), פילוסוף וכלכלן פוליטי אנגלי, התבסס על ג'רמי בנתם, פילוסוף ומשפטן אנגלי.

פעולה אתית נכונה מתמקדת בתוצאות המעשה, על פי  עקרון ה"אושר המירבי" – להרבות את התועלת האישית, להביא כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים. . – האם היא מוסיפה אושר (או מפחיתה סבל) לאנשים בעולם, יותר מאשר פעולות אחרות שיכולתי לעשותן. – אילו מרבית האנשים היו נוהגים כמוני, איזו סוג של פעולה היה מרבה את האושר בעולם ומפחית את הסבל? – האם המעשה משרת באופן המיטבי את טובת הצדדים המעורבים? – האם סכום התועלות שלה גדול יותר מסכום התועלות שיכול להתקבל באמצעות החלטה אחרת? – האם הפעולה תביא לרווח או לתגמול הגבוה ביותר, או למחיר/ הנזק הנמוך ביותר? .

 

דאונטולוגיה – חובות וזכויות

עמנואל קאנט (1724-1804), פילוסוף גרמני.

פעולה אתית נכונה מתמקדת במעשה עצמו, במניע למעשה ובכוונה, כלומר, האם האדם פעל מתוך כוונה למלא את חובתו המוסרית לכבד את הפרט וזכויותיו. . –  האם הפעולה שומרת על כבודם של כל האחרים ושל מקבל ההחלטה המוסרית? –  איך אוכל למלא את חובתי המוסרית להתייחס לבני אדם כיצורים רציונאליים ואוטונומיים, האחראים על מעשיהם, ולראותם כבני אדם בעלי ערך? –  איך אתנהג בדרך שתכבד את זכותם לשלוט בחייהם, את זכותם על רכושם, את אחריותם על פעולותיהם וכד'? – האם המעשה מבטא פעולה על פי עקרונות מוסריים אוניברסאליים? – האם המעשה מבטא את חובת העושה לאחרים? – האם המעשה מתחשב בזכויות אחרים? – האם אני מוכן שכולם ינהגו כמוני? .

 

צדק חברתי

 

ג'ון רולס (1921-2002), פילוסוף אמריקאי.

פעולה אתית נכונה מתמקדת במעשה, במסגרת המערכת החברתית. בחברה צודקת, החירויות של אזרחים שווי זכויות מוחזקות כנחלתם, הזכויות מובטחות מכוח הצדק, בדרך הוגנת, ללא כפיה וללא הקנייה למקצת בני האדם יתרון לא צודק על פני אחרים. זכויות אלה אינן נתונות למיקוח פוליטי או אינטרסים חברתיים. אי השוויון בתחום החברתי כלכלי יוסדר כך שישפר את מצב כולם ובמיוחד את מצב המקופחים יותר, ויקיים תנאים של שוויון הזדמנויות הוגן. . –  האם המעשה מתיישב עם סדרי חברה ראויים? – האם המעשה מבטיח את רווחת הכלל? .

 

המידות הטובות

אריסטו (אריסטוטלס), (384 לפנה"ס-322 לפנה"ס), פילוסוף יווני מהעת העתיקה.

גישה זו מתמקדת באדם המבצע, בעושה הפעולה. השאלה המוסרית הבסיסית מתמקדת באיזהו האדם המוסרי, במידותיו הטובות, בתכונות האופי שלו, ביושרה שלו, באופיו, במוטיבציה שלו ובכוונותיו. . –  איזה מין אדם עלי להיות? איזו תכונת אופי עלי לשמר ולפתח? – האם המעשה מבטא תכונות נפש נעלות? – כיצד היה מתנהג האדם הטוב? – כיצד יתנהג באותו מצב אדם שאנו רואים בו דמות לחיקוי עבורנו? .

 

איכפתיות ודאגה

קרול גיליגן, (נולדה ב – 1936), פסיכולוגית אמריקאית.

בניגוד לתפיסת מוסר המבוססת על צדק (ובאוריינטציה גברית, לפי גיליגן), גישה זו מבוססת על אכפתיות ודאגה (אוריינטציה נשית, לפי גיליגן). .. –  איך אוכל להתנהג באופן שיבטא ויטפח יחסי אכפתיות בינינו?

מהו קניין רוחני?

מהו קניין רוחני?

 

"כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו". סעיף 27 (2) להכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות אדם.

.

קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו האינטלקטואלית של האדם (Intellectual Property), כגון יצירה, המצאה, עיצוב, מוניטין וכו'. זכויות הקניין הרוחני העיקריות מתייחסות לפטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, זכויות מבצעים (פירוט ניתן לראות אצל גרינמן, ט. קניין רוחני מהו?).

. לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, והוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של המצאתו או יצירתו על ידי אחרים ולשמירה על האינטרס הכלכלי שלו. בכך הוא זוכה לתמריץ ולעידוד היצירה. כל אדם זכאי אוטומטית להגנת זכויות יוצרים ברגע בו סיים את היצירה, כך שאין צורך לרשום את היצירה כמוגנת.

מאידך, יצירות נועדו להעשרת התרבות, מחקר, המשך התפתחות מדעית וכד' וחשוב לאפשר לציבור ליהנות מהן. לכן יש לשמור על איזון בין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרס הציבור להפצה חופשית של טכנולוגיה, ידע ושל תרבות. על כן, רוב זכויות הקניין הרוחני כפופות לסייגים ומוגבלות בזמן, ובבוא העת המידע הופך לנחלת הכלל, וכל אדם רשאי לעשות שימוש בו כרצונו.

.

היכולת לשמור ולאכוף זכויות קניין רוחני במרחב מקוון השתנתה ללא היכר. למשאבים רוחניים אין מגבלה פיסית על שימוש בהם, כולל שימוש בו זמנית של מספר משתמשים רב, וקשה למנוע את השימוש בהם ממי שאינו מסכים להשמע להנחיות היוצר. המרחב המקוון מאפשר קלות העתקה, שכפול, שינוי, הפצה, כמעט ללא מנגנוני סינון ובקרה. בנוסף,המשתמשים אינם פסיביים וצורכים מידע  מן המוכן, אלא עשויים להשפיע על עיצוב היצירות בבחירותיהם, בתגובותיהם ובמעורבות פעילה בשינויין, ובכך משתנה היחס בין יוצרי התוכן למשתמשים. יכולות השיתוף, שהביא עימו הדור השני של האינטרנט, הגבירו את המבוכה האתית באשר להבניה שיתופית של מידע ויצירה באמצעות תרומת התבונה הקולקטיבית של "חוכמת ההמון" (סורוביצקי, 2006). תוצרי המידע דינאמיים, מודולאריים, אינטראקטיביים, רבי משמעות ופלורליסטים ולעיתים שיתופיים. המידע שאינו סטטי ואינו בעל משמעות יחידה הנוצרת בעת יצירתו, אינו נתון לשליטתו הבלעדית של היוצר (אלקין-קורן, 2002). יש אף הטוענים כי המידע בסביבה פתוחה ודמוקרטית שכזו נועד להיות חופשי, ללא שליטה ובחינם, וזה היסוד האידיאולוגי של תנועת הקוד החופשי והתוכנה החינמית (רפאלי, 2003: Stallman, 1992; Wagner, 2003; Williams, 2002). .

הסוגיות העולות מכך מבטאות את המתח בין הגנה על זכויות הפרט, עידוד היוצר ותהליך היצירה ובין זכות הציבור ליהנות מחופש מידע ושימוש בו. בין הנושאים העולים ממתח זה: נגישות, בעלות, אחריות, זכויות יוצרים, שימוש הוגן, צרכנות, ריכוז ושליטה, חופש המידע…

.

האתגר החינוכי הוא לחנך תלמידים לכבד זכויות על מוצרים לא מוחשיים שאפשר להשיג בקלות וללא תמורה ולהבין מהם הרווחים של שיתוף במידע.

. 

מקורות: .

אלקין-קורן, נ. (2002). הסדרה עצמית של זכויות יוצרים בעידן המידע. עלי משפט, ב (1-2),  319-346.

סורוביצקי, ג'. (2006). חוכמת ההמונים. תרגום: ג'. שבא. ירושלים: כתר.

רפאלי, ש. (2003). אתיקה במחשוב. הרצאה בסדרת הרצאות מבוא לאתיקה מקצועית. המרכז לאתיקה בירושלים, משכנות שאננים.

Wagner, R. P. (2003). Information wants to be free: Intellectual property and the mythologies of control. Columbia Law Review, 103 (4), 995-1034

Stallman, R. (1992). Why software should be free. In T. Bynum, W. Maner &  J. Fodor (eds.). Software Ownership and Intellectual Property Rights. Southern Connecticut State University,Research Center on Computing & Society

 Williams, S. (2002). Free as in freedom: Richard Stallman's crusade for free software. Sebastopol, CA: O'Reilly & Associates

העתקה ופלגיאט

העתקה ופלגיאט

עידית אבני ודר' אברום רותם

.

מהו פלגיאט? על המושג ועל התפשטות התופעה . פלגיאט plagiarism או "גניבה ספרותית" (עברית) מתייחס להעתקת תוכן מכל סוג מתוך מניע להתחזות לכותב/ יוצר תוכן זה. מושג זה רלוונטי בבית הספר בהתחזות לכותב התוכן / המידע המשובץ בעבודה לימודית, או רמאות – העתקה בעת בחינה באופן שאינו מותר על ידי המורה. בסביבה המקוונת תופעה זו מקבלת ממדים חדשים באמצעות השיתוף במרחב המקוון, והעברת מידע בקלות מאחד לשני באמצעות חפיצים אישייים (סלולר, מחשב כף יד וכד'). כתוצאה מהנגישות לפעילות שיתופית כולל שיתוף המידע שמאפשרת הסביבה המקוונת, נראה שיש לבחון כיום את התופעה באופן אחר מהנהוג עד כה, במשולב עם שינוי פרדיגמת ההוראה והלמידה, לשם עדכונה לעידן הדיגיטאלי (ראה כאן בהמשך).plgiat1 "יש הרואים את תופעת הפלגיאט כשקולה להפרת זכויות יוצרים, אולם שני המושגים הללו נבדלים זה מזה בשני עקרונות מרכזיים: האחד, בעוד חוק זכויות יוצרים מגן על צורת הביטוי ולא על הרעיון עצמו, ביצוע גניבה ספרותית משמעותו שימוש ברעיון גם כאשר צורת הביטוי שונה. השני, תוקפה של זכות היוצרים פג [על פי החוק] 70 שנה לאחר מות היוצר, אך העתקת יצירה [או חלקה], והצגתה בשמך לעולם תיחשב כגניבה ספרותית." (ויקיפדיה, המושג "גניבה ספרותית") מדובר בהעתקה של רעיונות, מחשבות, יצירה וכד', בדרך כלל בתחום האומנותי או המדעי, ופרסומם כיצירה מקורית בחתימתו של המעתיק, בלי קבלת רשות מאת היוצר או ההוגה המקורי שלהם; יצירה, רעיון וכד' שהם פרי העתקה כזאת. בעברית: גניבה ספרותית, גינוב (מילון מקוון רב מילים). "המונח הלועזי פלגיאט (Plagiarism) מאגד תחתיו מספר התנהגויות, אשר להן מכנה משותף – שימוש במשפטים או ברעיונות של אדם אחר והצגתם כתוצר אישי מקורי. לעיתים חל בלבול בין המונח פלגיאט לבין המונח זכויות יוצרים, על אף שלמעשה מדובר בשני מונחים בעלי עקרונות יסוד שונים. למשל, חוקי זכויות יוצרים מגנים על צורת הביטוי ולא על הרעיון עצמו, בעוד שפלגיאט פירושו שימוש ברעיון ללא מתן קרדיט גם כאשר צורת הביטוי שונה" (יערי, א.התמודדות עם תופעת הפלגיאט מן האינטרנט בקרב תלמידים). . תופעה לא מוסרית (אך לא חדשה) זו, מועצמת מאד בסביבה המקוונת. בין אם היא נעשית מחוסר מודעות, בשוגג או מתוך כוונה, התפשטותה הרחבה באמצעות המאפשרים הטכנולוגיים דורשת העלאה למודעות, הבהרה והכוונה כיצד להמנע מרמאות, העתקה בתום לב, או גניבה ספרותית. —————————————————————————————————————————— ביטויו העיקרי של הפלגיאט בחינוך . "לתופעת הפלגיאט ארבעה ביטויים עיקריים, השכיחים בעולם החינוכי: א. מסירת עבודה שנכתבה על ידי אדם אחר תחת שמך ב. העתקת משפטים ממקור מידע וערבובם בגוף העבודה ללא מתן קרדיט ג. שימוש ברעיון של האחר ללא מתן קרדיט ד. אי סימון מרכאות בציטוטים מדויקים." (מתוך: יערי, א. התמודדות עם תופעת הפלגיאט מן האינטרנט בקרב תלמידים,  כנס מו"ח 2007, תל אביב). ——————————————————————————————————————————

פלגיאריזם במרחב המקוון .

המאפשרים הטכנולוגיים והמרחב המקוון הרחיבו והעצימו את תופעת הפלגיאט. פעולות הקשורות למידע נעשות בקלות רבה: נגישות למידע ואיתורו, העתקה והדבקה, שכפול, עריכה, שינוי, שכתוב לצורך הסוואת ההעתקה והפצה.

כמו כן, קיימת אי בהירות באשר להרשאות השימוש בחומרים שמפורסמים ברשת ויש עדיין הסוברים, בטעות, שכל פרסום של מידע ברבים קשור להרשאה בשימוש בו.

בנוסף, מידע רב מועבר באינטראקציות מקוונות, בלי לדעת את מקורו, תוך מתן תחושה מבלבלת כי ה"מעביר" הוא יוצר המידע, ולא כך הוא.

——————————————————————————————————————————

פלגיאריזם משדה המחקר .

סקר של התאחדות המורים והמרצים בבריטניה Association of Teachers and Lecturers (ATL) שממצאיו פורסמו ב- 18.1.2008, מצביע על כך ש- 53.3% מקרב 90 מורים שהשתתפו בסקר במזרח בריטניה אמרו כי העתקת חומרים מהאינטרנט ע"י תלמידים בגילים 18-16 מבלי לציין את מקור המידע, הינה בעיה. קרוב ל- 30% אמרו כי אינם יודעים האם למוסד החינוכי בו הם מלמדים יש מדיניות להתמודדות עם תופעת "הגניבות הספרותיות" ו- 27.8% אמרו כי למוסד שלהם אין מדיניות כזו. בעיות מורכבות יותר עולות מהשיתופיות ברשת, כמו למידה ועזרה שיתופית כמו בקבוצת שיעורי בית שיתופית בפייסבוק. כך סטודנט באוניברסיטה בטורונטו שבקנדה שהקים קבוצת שיעורי בית בפייסבוק זכה לפרסום רב בעקבות האיום של ועדת המשמעת של האוניברסיטה בה הוא לומד להרחיק אותו מהלימודים. הסטודנט טען שהקבוצה שהוא יצר פעלה באותה דרך שקבוצות לימוד מסורתיות יותר פועלות כבר שנים רבות – התלמידים נפגשים ומשוחחים על התשובות לשיעורי הבית, ועל ידי כך, לומדים זה מזה. אבל האוניברסיטה טענה שאותו סטודנט סייע ל-146 סטודנטים שהצטרפו לקבוצה לרמות, כי הסטודנטים לא הגישו את הפתרונות האישיים שלהם.

—————————————————————————————————————————— דרכים למניעת פלגיאריזם
  • העלאת המודעות לתופעה, הסברה והבהרת חוסר הוודאות, תוך התייחסות לשתי נקודות מבט: של בעל היצירה או הרעיון, אשר נפגע מהפלגיאט, ושל המשתמש ביצירה המעוניין לעשות בה שימוש הוגן וללא עבירות.
  • פרסום מדיניות ברורה, כמו תנאי שימוש והצהרה על בקשת שמירת הזכויות, למניעת אי הבנות. למשל: לצד פרסום התוכן להקפיד לרשום את שם יוצר התוכן ואת הדרך בה ניתן ליצור עימו קשר; הדרכה כיצד יש לצטט, לאזכר ולהשתמש במידע בדרך ראויה.
  • פרסום מדיניות ברורה בכל הקשור לרמאות – שימוש בתוכן/מידע לשם התחזות ככותב/יוצר מידע זה בעבודות תלמידים ובבחינות.
  • הגדרת מסגרות ודרכי האכיפה ומנגנון איתור עבירות וטיפול בהן.
—————————————————————————————————————————— דרכים למניעת פלגיאריזם בחינוך . 5 (ויותר) דרכים למניעת רמאות/ העתקות מתוך Five Ways to Stop Cheating מאתר TeachPaperless בלוג ,10.9.2009 1. לנצל את הבלוג כפרטפוליו – תעוד תהליך העבודה. מעורבות המורה בשלבי העבודה ידוע עוד מקדמת דנה, כפרוצדורה לימודית של איכות עבודה אותנטית בה הלומד מביא לידי ביטוי את מרבית יכולותיו, ולא מעבר לכך. האתגר הוא- משאבי הזמן המוגבלים של המורה לצורך ניהול הוראה איכותי שכזה. 2. לא לתת מבחן רב בררתי ("מבחן אמריקאי" שזו המצאה מודרנית למבחן- "תיעוש הלמידה", שאינו תלוי בודק, וגם מכונה יכולה לעשות זאת). מבחן/ עבודה ללא קשר של מורה שמכיר את הלומד, ויכול לפתח את נקודות החולשה של הלומד, קורץ להעתקה, ויעילותו לטווח ארוך כמשרת למידה קטנה. 3. למנוע "העתק הדבק" מהאינטרנט: לעשות פעילויות להגברת מודעות מה זו עבודה/ תוצר לימודי. למשל: לבקש מלהומדים לכתוב משהו שכולו קטעים מהאינטרנט בהעתק-הדבק, לחלק אותם לאחרים בכתה, ולבקש מכל אחד שינסה לזהות מהיכן נלקח כל קטע, ולגבש הערכה מושכלת של איכות המידע המועתק. פעילויות מעין אלה יבהירו באופן רגשי וקוגניטיבי את הסוגיה, ולומד שעבר חויה כזו, יבין באופן יותר ערכי ונכון את ערך יצירת תוצר לימודי. 4. למניעת העתקה באמצעות סלולר, טוויטר, מסרים מידיים ושאר אמצעים מקוונים מידיים – לדרוש מהתלמידים להשתמש באמצעים אלה בזמן מבחן …. כך יוכח להם שמבחן שבנוי היטב, העתקות מעין אלה לא תורמות להשגים… אולי אפילו ההפך. 5. לא לתת מבחנים…. אלא למידה אמיתית, בה הלומד מדווח לעצמו ולמורה אודות יכולותיו והישגיו נעשים באופן איכותי ונכון באמצעות תוצרים אישיים/ קבוצתיים 6. ו…. תוספות (סע' 6 ו-7) שלא בכתבה הנ"ל: ישנם אמצעים טכנולוגים מתוחכמים יחסית, שמשווים עם עבודות/ חומרים הקיימים כבר במאגרים מקוונים. בעתיד גם תעשה השוואה עם כל פסקה זהה/ דומה הקיימת היכן שהוא ברשת… ראו הוזהרתם! 7. מודעות מודעות מודעות. משחקי תפקידים, דיון/ משפט כתתי, שיקוף אישי…. מה זו העתקה, מדוע זה לא מוסרי, מה הבדל בין זה לגניבה…. תארו לכם שהרופא שאמור להציל את חייכם רכש את תפיקדיו על ידי העתקה ולא לימוד וכד'. ——————————————————————————————————————————

אסטרטגיות עיקריות למניעת העתקה על פי מקלופרטי ופואסט (2004):

א. יצירת אקלים לימודי מיטבי ב. הבהרה לסטודנטים מהו פלגיאריזם והקניית מיומנויות כתיבה (באמצעות תרגול) וידע שימנעו מהם את הצורך לבצע רמייה. ג. הגדרת מטלות באופן שיצמצם את האפשרות להעתיק.

. צוטט מתוך ברץ, ל. וריינגולד, ר. 2007. העתקה בעידן האינטרנט, מכללת אחווה.

McLafferty, C. L., & Foust, K. M. (2004). Electronic plagiarism as a college instructor's nightmare prevention and detection. Journal of Education for Business, 79, 186-189.

——————————————————————————————————————————– "על מנהלי המוסדות האקדמיים להכיר בעובדה שהעתקה שיטתית היא מציאות קיימת ובעיה החותרת תחת הערכים של ההשכלה הגבוהה. רמייה של סטודנטים איננה רק ביטוי לחוסר מוסריותם אלא ביטוי וגורם לחוסר יושר חברתי שיטתי. מוסדות חינוכיים ברחבי העולם עומדים חסרי אונים לנוכח המצב הזה. האקדמיה היא המקום שבו צריכה להתקיים חשיבה אינטלקטואלית עצמאית, מקורית וחופשית, ובה יש צורך להפחית את ההזדמנויות לרמייה ולהגביר את ההסתברות להיתפסות. הרמייה מהווה איום על האקדמיה ואיננה בבחינת התנהגות לא ראויה. המאבק נגד רמייה הוא מאבק למען היושרה האקדמית, והיא צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג סטודנטיאלי (…) תהליך ההעתקה באקדמיה בכלל וזו המתבצעת באמצעות הרשת בפרט הם סימפטום לבעיה חברתית, שראשונים (חז"ל ) כבר עמדו עליה. אי-לכך מערכת החינוך, משמע הגוף האחראי להובלת החינוך, המכללה, אמורה לפעול לשינוי המצב. יש להגדיר עקרונות פעולה, ויש לבנות קוד אתי שיוטמע במערכת, יופנם על ידי כל החברים בארגון ויהווה בסיס לתהליך חינוכי רחב. כל ארגון אקדמי יעצב תכניות ופעילויות משלו על פי עקרונות וערכים המקובלים עליו. כאשר עסקינן במוסד להכשרת מורים, חשיבות המאבק ברמייה גדולה על אחת כמה וכמה. כאשר עסקינן בסטודנטים להוראה – מורים לעתיד ומחנכיו העתידיים של דור האזרחים הבא של המדינה – השתמעויותיה של התופעה מתעצמות, וכך גם הצורך להיאבק בה." מתוך: ברץ, ל. וריינגולד, ר. 2008. "לכו בדרך הישר – להעתיק זה מיותר" , דפי יוזמה, כתב עת ליוזמות חינוכיות, תשס"ט 2008, מכון מופ"ת. ——————————————————————————————————————————– פלגיאריזם – רגע, חושבים!…

פלגיאריזם – הונאה או פשע?

העידן הדיגיטלי הרג את המחבר ותירוצים נוספים (מאת יובל דרור, 26/8/2012, "העין השביעית"): בעיית הפלגיאט, הקלות שבהעתק/הדבק, הפכה בשנים האחרונות לנוכחת בכל מקום בעולם וכמויות הטקסטים, הכתבות, המאמרים והדעות שנכתבים עליה גדלים ללא הרף. להלן מאמר מחכים בנושא. למאמר

 שקר הוא דוגמא טובה להבדלים בין מוסר, אתיקה מקצועית ומשפט. שקר איננו עבירה על החוק אלא בנסיבות מסוימות כמו עדות שקר, הונאה או התחזות. אבל שקר ככלל נחשב לפְּסוּל מוסרי ולעבירה אתית…(כרמי, 2003). כרמי מתייחסת לדבריו של השופט פוזנר הטוען שפלגיאריזם הוא לא ממש גניבה ואין לבלבל אותו עם הפרת זכויות יוצרים…(כרמי, נ. 2003. הערה על פלגיאריזם. בבלוג: קרוא וכתוב. 21.5.2003).

חדשות וכתבות – קניין רוחני ברשת

מאמרים וכתבות על קניין רוחני ברשת

חזרה לדף חוקים ותקנות

חדשות בכל הקשור לזכות יוצרים
  • האם לא הגיע הזמן לחישוב מחדש אודות זכויות יוצרים? בעידן הדיגיטלי, זכויות היוצרים מנפחות את כיסי התאגידים הגדולים, ומצננות ממש יצירתיות.  "מי המציא את הגלגל?" (כתב העת אלכסון, 4/2020)
  • TheMarker יפצה את מעריב ושישה כתבים על העתקת כתבות (18.10.2012 | אלכסנדר כץ, אייס , אתר תקדין). שימו לב לתמחור הפרת הזכויות: לכל כתבה- 10,000 ש"ח על עצם העתקה , ואם לא ניתן קרדיט אז עוד 10,000 ש"ח (מידע מראיון עם עורכת הדין של התובעים). בקיצור, נראה לי שעכשיו כתבים ישמחו מאד אם יעתיקו מהם, ןישכחו/ימנעו מלתת קרדיט…
  • האם סוגרים לנו את האינטרנט?  גוגל הורשעה בהפרת זכויות יוצרים בגרמניה! גוגל נדרשה להוסיף מסננים לאיתור תוכן מוגן, וצפויה לשלם פיצויים כבדים אם פסיקת ביהמ"ש בהמבורג בנוגע לאתר הסרטונים תישאר על כנה. הערכות: ענקית הרשת תערער. מתוך כלכליסט טכנולוגי (22.4.12)
  • הטמעת סרטונים היא הפרת זכויות יוצרים : תעשיית הקולנוע מתייצבת למאבק משפטי מול חברות האינטרנט, ובהן גוגל, סביב השאלה האם שילוב תוכן מאתר אחר הוא עבירה. ההכרעה יכולה לשנות את אופי הרשת. מתוך כלכליסט טכנולוגי (11.4.12)
  • זהירות מטרולים של זכויות יוצרים! [מאת עו"ד אוריה ירקוני פורסם ב- 5.1.2011, "חורים ברשת"]. ישנם הרבה סוגים של טרולי זכויות-יוצרים, אך הסוג הנפוץ ביותר הוא אדם (או חברה) שרכש לעצמו כמויות אדירות של תמונות, ועכשיו הוא מטייל ברשת ומחפש אנשים שעשו שימוש באותן תמונות, בכדי להגיש נגדם תביעות בשל הפרת זכויות יוצרים. הטרול ניזון מהעובדה שזכויות יוצרים מעניקות אפשרות לפיצוי סטטוטורי (פיצוי שניתן ללא הוכחת נזק) של עשרות אלפי שקלים, דבר המאפשר לו להגיש תביעה על כל הפרה ולדרוש פיצויים גבוהים – אפילו בשל הפרות מזעריות. בכתבה גם המלצות מה לעשות אם טרול כזה, והעיקר – נגביר ערנות ונשמור על זכויות היוצרים!. לכתבה במלואה.
  • ספטמבר 2009: הפרת זכויות יוצרים? תנותק מהרשת על פי חוק! (צרפת) משתפי קבצים המפרים זכויות יוצרים עשויים למצוא את עצמם מנותקים מהרשת. זאת לאחר שיקבלו שתי אזהרות מספקית האינטרנט שלהם, וכפוף לאישור בית המשפט. 23.09.09 וואלה AFP, אהוד קינן
. מידע אודות קניין רוחני ורשת כתבות
  • מישהו בודק אם העתקת…: מאגר עבודות באוניברסיטה שבאמצעותו ניתן לגלות העתקות – "הוכשר" על ידי בית המשפט האמריקאי. הטענה של הסטודנטים היתה שמאגר כזה, שבאמצעותו מאותרת העתקה (גם של חלקי עבודה ואפילו פיסקה) באופן אוטומטי (ברגע שהסטודנט העלה אתה עבודה למקום המיועד ברשת האונ'), היא הפרת זכות יוצרים של מחברי העבודות – נדחתה. לסטודנטים נשארה בעיה. לכתבה של עו"ד חיים רביע בעניין, ולפסק הדין עצמו (אנגלית, קובץ pdf).
  • השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קובעת, בין היתר, (ראו את פסק הדין המקורי) שהעברה של שידורי כדורגל LIVE באינטרנט מהווה שימוש הוגן ולא הפרת זכות יוצרים. "זכות יוצרים אינה מונופולין בלא גבולות. היא יציר הפסיקה והיא ניתנה לשם עידוד היצירה במטרה להעשיר את המצע התרבותי הנגיש לציבור. החשיפה ליצירות תרבות הינה אבן יסוד בחברה שלנו אף המחוקק הכיר במצב דברים כזה ועובדה שבניגוד למשל לזכות קניין "רגילה", ביחס לזכות יוצרים נקבע סייג של שימוש הוגן שביצועו לא יהווה הפרה. משמע – המחוקק הכיר בעובדה שכל אחד יכול "להפר זכות יוצרים", ובלבד שיעשה זאת לצורך אינטרס המוגן בחוק…" כותב בדיון מאלף של עו'ד יורם ליכטנשטיין המשבח את פסק הדין, לעומת עמיתו,  ע'וד חיים רביע, שאינו מסכים עם פסק הדין.