חופש ביטוי ולשון הרע

חופש ביטוי

מאמרים וכתבות על חופש הביטוי ברשת
  • ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את "חוק הטוקבקיסטים" (גלובס, יובל עוז, 24/6/12)ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א׳) את הצעת החוק לחשיפת פרטיו של גולש ברשת האינטרנט, כאשר אדם שלישי מבקש לתבוע אותו בשל לשון הרע, ביצוע עוולה או הפרת זכויות קניין רוחני. על-פי הצעת החוק, יוכל בית משפט להורות לספקית אינטרנט למסור את כתובת ה-IP של גולש שביצע עוולה, לפי בקשת אדם המבקש לתבוע אותו.
  • החוק שיקפיא כל מחאה: הכנסת מקדמת תיקון לחוק איסור לשון הרע, במסגרתו יינתנו קנסות עתק. אל תשמחו לאידם של העיתונאים. תשכחו מקבוצות נגד תנובה בפייסבוק וגם על טוקבקים תחטפו תביעות ענק. הצעת התיקון לחוק איסור לשון הרע, שלפיו סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק יעלה סכומי עתק (מאות אלפי שקלים). חוק זה, שעבר בקריאה ראשונה נכון לאוקטובר 2011)  יחסל את הטוקבקים המשמיצים (או שלא) ומהווה לדעת רבים וטובים, פגיעה אנושה בחופש הביטוי. ראו כתבה ב- Ynet מאת צבי טריגר מה- 11.10.2011. לכתבה המלאה
  • רותם א. ואבני  ע. (2010). החוק – מפלטו של הלא מוסרי ברשת בהתמודדות עם התגובות ברשת, הגורמות לאקלים מאד לא מוסרי ופוגעות באושיות החברה, יש שתי סוגיות מרכזיות:
סוגיה א': מדוע דוקא מרחב מקוון, מקום מפגש של ציבור עצום, הוא מקום שלא ברור שגם בו יש להכיל כללי יסוד של שמירת כבוד האדם, שמירת הפרטיות. זאת בהשוואה לכל הקשר אחר בהתנהלות בין אדם לחברו, שכלליה ברורים, מוסכמים ומקובלים, ואם הם מופרים הרי זו סטיה מהנורמה, התנהגות לא חברתית ולא מקובלת. סוגיה ב': מדוע אנשים בעלי עמדה והשפעה על הציבור באופנים רבים ומגוונים, לא רק זה שאינם נוקטים עמדה בהירה וברורה לגבי נחיצות קיום נורמות התנהגות ראויות ברשת, הם מחפשים את הפתרונות דוקא בחוק – כשיותר ויותר מתבהר שבחוק לא יימצא לכך מענה? למאמר במלואו pdf

לשון הרע

עידית אבני ודר' אברום רותם

חזרה לדף כללים חוקים ותקנות

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, רבדים בחקיקה. המאגר המשפטי בישראל עם תיקונים בחוק עד 2002.

לשון החוק (מתוך פתיח פרק א' "פרשנות"):

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית; ————————————————————————–

."לשון הרע" הכוונה לפרסום ביטויים, בכתב או  בעל פה, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר, העלולים לפגוע בבן אדם, להוציא דיבה עליו, להשפילו ולבזותו. חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם, ובאיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים שכאלה והגדרתם כעוולה אזרחית או כעבירה פלילית.

בשל מאפייני המרחב המקוון נעשית הפגיעה בשמו של אדם באמצעות אתרים, בלוגים, תגובות, רשתות חברתיות או כל אמצעי תקשורת – קלה, מוחשית, פוגענית יותר ונגישה לקהל רחב ולעיתים יוצאת ממעגל סגור ואינטימי של "חברים". השליטה, הפיקוח והבקרה על התכנים קשה ולעיתים כמעט בלתי אפשרית.

החוק רואה כאחראים על פי חוק איסור לשון הרע את "מנהלי" אמצעי התקשורת- העורך; את מי שהחליט בפועל על הפרסום; את האחראי על אותו אמצעי התקשורת ואף במחזיק בית הדפוס; ובמקרים מסוימים במוכר ובמפיץ (כהן, ש. לשון הרע ואינטרנט, יש פתרון? סוגיית בדיני לשון הרע ברשת האינטרנט ). עולה שאלת האחריות של מנהלי אתרים, ספקים וכד' ושאלת חשיפת הגולשים באתרים.

נשים לב שלשון הרע הוא הבט חוקי להשמצות ולהפצת שמועות בזדון נגד מישהו אחר. כלומר, הפצת שמועות בזדון, בין אם יש בהן אמת ובין אם לא, אסור על פי החוק, לא רק כקוד התנהגות לא רצוי.

מכאן שבבית הספר ניתן בהחלט להשתמש בחוק זה, כאמצעי הרתעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.