מהי פגיעה מקוונת?

מהי פגיעה מקוונת?

.חזרה לדף ראשי פגיעה מקוונת

אבני עידית ודר' רותם אברום, 2009

מאמר מסכם: פגיעה מקוונת  – Cyberbullying עידית אבני ואברום רותם 10.2009 (קובץ PDF)bullying2 פרקי המאמר: מהי פגיעה מקוונת, סוגי הפגיעות ודרכי הפגיעה, השוואת פגיעה מקוונת לפגיעה שנעשית במרחב הפיסי של ביה"ס, מאפייני הפגיעה ( פר ופיל הפוגע והקורבן, גיל, מגדר, היבטים פסיכולוגיים), דרכי התמודדות, מניעה וטיפול (מדיניות משה"ח- חוזרי מנכ"ל, מדיניות בי"ס, תנאי שימוש באתר ובאמצעים טכנולוגיים, אמנה בית ספרית, קהלי יעד להתערבות) ועוד…

מה היא פגיעה מקוונת וכיצד לבלום אותה? (אנגלית) – מאמרון מאת רות פוסטר באתר CellerSmart מעודכן ל- 2015: נתונים נכון ל- 2015, מה אומר החוק (במדינות ארה"ב), כיצד לבלום את התופעה.

.

ההפניות למקורות המופיעים כאן, מצביעים על המקורות שתמצאו בדף ייעודי לשם כך: פגיעה מקוונת – מקורות ומאמרים .

מהי פגיעה מקוונת?

.

פגיעה, הטרדה, הצקה, בריונות (bullying) הם מושגים המייצגים תופעה מוכרת בשגרת בית הספר מקדמת דנה. מדובר על פגיעה באדם אחר, הקורבן, באמצעות התנהגות אגרסיבית- פיסית או רגשית, מכוונת וחוזרת לאורך זמן. ממדי התופעה והשלכותיה, כחלק מבעיית האלימות במערכת החינוך, גדולים ומדאיגים בעולם כולו ובישראל בפרט (Smokowski & Kopasz, 2005; בנבנישתי ואחרים, 2005).

"פגיעה מקוונת" (Cyberbullying) מתייחסת לביטוייה של תופעה זו באמצעות הטכנולוגיות ובמרחב המקוון. מדובר ב"פגיעה מכוונת וחוזרת, הנגרמת באמצעות מחשב, טלפון סלולרי, מצלמה וחפיצים דיגיטליים אחרים" (מאתר המרכז לחקר הסייברבולינג ).

פגיעה מקוונת מתייחסת להצקה, להפחדה ולהטרדה באמצעות הרשת והטלפוניה: דוא"ל, מסרים מידיים ברשת, קבוצת דיון, שיח מקוון סינכרוני- צ'אט, יומני רשת (בלוג), אתרים אישיים, רשת חברתית, טלפונים ניידים, משחקי רשת מקוונים, טוויטר, תגובות ברשת, כלי שיתוף ברשת, מצלמות דיגיטליות בסלולרי, עיוות של סקרים מקוונים וכד'.

פגיעה מקוונת Cyberbullying מכונה גם הטרדה אלקטרונית – e,  electronic harassment –פגיעה e-bullying, פגיעת אס-אם-אס SMS bullying, פגיעת ניידים mobile bullying, פגיעה און-ליין online bullying, פגיעה באמצעות ווידאו, פגיעה באמצעות כלי השיתוף באינטרנט וכד'.

התנהגות פוגענית יכולה להיות פיסית (מכות, בעיטות, דחיפות), מילולית (לגלוג ואיומים), או בהקשר חברתי (החרמה חברתית, חברות פוגעת, הפצת שמועות). פגיעה מקוונת  במרחב המקוון מופיעה כהטרדה, אפליה, השתלהבות או הבערה (Flaming), התחכמויות, השמצה, הפצת שקרים, חשיפת מידע אישי, רכילויות, הפצת שמועות, התחזות, הולכת שולל, מניעה/ החרמה, הפחדה, איום וכד'. למרות שפגיעה פיסית איננה בקטגוריה של פגיעה מקוונת, פוגענות מילולית וזו הנוצרת בהקשר חברתי, ניתנות למימוש רחב דווקא בסביבה מקוונת ((Bauman, 2007 ובמימדים ובעוצמה גדולים בהרבה מפגיעה במרחב הפיסי.

.

פגיעה מקוונת היא תופעה חדשה יחסית בעולם בית הספר (שנים אחרונות), אשר חדרה גם למקומות עבודה, בהקשר של מערכות יחסים, כוח ושליטה (Belsey, n.d). סקר של  Pew Internet & American Life Project שפורסם ב- 27.6.2007 מדווח כי 32% מכלל בני הנוער בארה"ב המשתמשים באינטרנט שימשו מטרה להתנהגות בריונית באינטרנט: קבלת מסרים מאיימים, דוא"ל פרטי או מסרי טקסט שהועברו לידיעת אחרים ללא רשות/הסכמה, הצגת תמונות מביכות שלהם באינטרנט ללא הסכמתם או הפצת שמועות לגביהם ברשת. גם מורים נופלים קורבן לפגיעה מקוונת. האיגוד המקצועי של מורים ומפקחים בבריטניה NASUWT פירסם (26.6.2007) קריאה פומבית לממשלה לנקוט פעולה דחופה בנושא הבריונות המקוונת וכן להגן על המורים הנופלים קורבנות לבריונות זו.  הארגון הציג כמאה מקרים של מורים שנפלו קורבן לאירועים בהם נעשה שימוש בטלפונים סלולרים, בדואר אלקטרוני ובאתרי אינטרנט בהם מורים מושמצים ונתונים להאשמות זדוניות. לדברי האיגוד, מקרים אלה מדגימים את החרדה והטראומה, שלא מדברים עליה, אשר אירועים אלה  גורמים.

יותר ויותר מדינות, כמו גם ארגוני מורים, רואים צורך נחוש ומיידי לטיפול בתופעה, למיזעורה ולמיגורה. לשם כך יש לאמץ תפיסות ותובנות חדשות, הנובעות משימוש בסביבה מקוונת, להפעיל מערך חינוך והסברה בראייה מערכתית רחבה, להבהיר את המדיניות ודרכי האכיפה, כולל חקיקה ציבורית, כללים מערכתיים ובית ספריים וסנקציות ברורות לטיפול בתופעה.

.

סוגי פגיעות מקוונות (על סמך בוניאל- ניסים, 2008; Bauman, 2007)

.

הטרדה: פעולה חוזרת ומתמשכת בעלת אופי מטריד, כגון: שליחת הודעות פוגעניות ועד הפצצת הדוא"ל בהודעות מכתובתו של המטריד ומכתובות אחרות שפתח, מתוכנות למסרים מידיים, או באמצעות התקשרות טלפונית חוזרת.

הפצת שמועות, השפלה, לעג, השמצה: פרסום והפצה של שמועות זדוניות, דמיוניות ודמוניות (demonize), שקרים, סיפורים שאינם ראויים לפרסום, בדיחות או אנקדוטות, במטרה לפגוע בתדמית הקרבן ו/או בקשריו החברתיים. אלה יכולים להיעשות תחת מסיכה, ללא כל צורך להזדהות או להוכיח את אמינות הטענות הפוגעניות.

התחזות: הפצה ופרסום של מידע או הודעות בשם בדוי, תוך שימוש "גנוב" בזהות של הקורבן או של מישהו אחר, או הרשמה לאתרים והשארת פרטי התקשרות של הקורבן ללא ידיעתו. התחזות מתאפשרת כאשר יש לפוגע גישה לסיסמא ולשם המשתמש של הקורבן והוא עושה בהם שימוש.

הולכת שולל: בדיית הקשר, קשר עם אדם או אירוע לצורך יצירת קשר פיקטיבי, המעורר התקרבות, שיתוף (במיוחד בפרטים אינטימיים) ועידוד לבצע מעשים שונים (התפשטות מול מצלמות, וידויים אישיים, שליחת תמונות וכד') כדי לנצל מידע זה להפצתו באופן פוגע.

הפצת מידע אישי, פרטי: חשיפת מידע אינטימי, פרטי, אישי או סודי, שלא יועד לעיני כל, כמו: תכתובת אישית, תמונות אינטימיות, חשיפת זהות הכותב בבלוג אנונימי.

הרחקה, מניעה, החרמה: חסימה, סינון, התעלמות או הרחקת הקורבן מפעילות מקוונת או מהקשר חברתי, כגון "חרם" במפגש חברתי מקוון, או במשחקים שיתופיים (כגון הכשלת או הריגת  הקורבן במשחק רב משתתפים ברשת).

הפחדה, סחיטה: תקשורת עם הקורבן במגוון דרכים, איתור מידע עליו ומעקב אחריו במטרה לפגוע בו, להפחיד אותו ו/או לסחוט אותו.

איום: איומים נעשים בדרך כלל בהקשר אישי, של איום בפגיעה בקורבן או בקרובים לו.

השתלהבות: החלפת דברים תוך שימוש בביטויים פוגעניים, בוטים ומעליבים, וליבוי אוירה לוחמנית.

.

האמצעים המקוונים העיקריים בהם נעשית פגיעה מקוונת

.

למעשה כל כלי פרסום, הפצה ושיתוף ברשת משמש בעקרון גם כלי פגיעה מקוונת, למשל:

  • טלפון נייד אישי והודעות SMS
  • הודעות דוא"ל
  • צילום דיגיטאלי מחפיצים (גאדג'טים) זמינים לכול (טלפון סלולרי, חפיצי כף-יד, מצלמות עט וכד'), ופרסומו כתמונות, סרטוני ווידאו, קליפים
  • מסרים מידיים בשיח מקוון סינכרוני- צ'אט
  • קבוצות דיון ותגובות ברשת
  • אתרים
  • כלי שיתוף ברשת: יומני רשת (בלוג), רשת חברתית, מיקרובלוגים (טוויטר) וכד'
  • משחקי רשת מקוונים
.

עוצמת הפגיעה המקוונת בהשוואה לפגיעה במרחב הפיסי הבית ספרי

.

בעוד שהמוטיבציה לפגיעה היא זהה, בין אם היא נעשית בחצר בית הספר ובין אם היא מקוונת, הרי התוצאה של האחרונה גרועה ופוגענית בהרבה (Lenhart, 2007).

  • היעדר נוכחות ומגע פיסי בין הפוגע לנפגע מאפשר מרחב נוח לביטוי האלימות  (Patchin & Hinduja, 2006). אי הנראות, יכולת האנונימיות, אופן הפגיעה שאינו מאפשר קבלת משוב מהנפגע שעשוי לעורר אמפטיה, מיעוט בקרה ושליטה של מנגנוני פיקוח ובקרה חברתיים, מעצימים את תופעת הסרת העכבות (Joinson, 1998; Suler, 2004a, 2004b), המביאה לביטויי התנהגות שליליים, ללא כל צורך להוכיח את אמינות הטענות הפוגעניות וכד'.
  • במרבית המקרים הפוגע נשאר אנונימי (ללא שם בכלל או בזהות בדויה) וסיכוייו להיתפס במרחב המקוון קטנים יותר ולכן הפחתת החשש מפחד הזיהוי והגילוי מעצימים את תעוזת התנהגות הפוגע.
  • שלא כמו בפגיעה שאינה מקוונת (בחצר בית הספר, ברחוב), הנפגע לעיתים בכלל אינו מודע לפגיעה ואינו יכול להימלט מחוסר גבולות נזקיה (בריחה, היעדרות מבית הספר), לעיתים אין איש יודע על סבלו.
  • בסביבה הפיסית פעמים רבים מנצל הפוגע את כוחו הפיסי, בסביבה המקוונת המיומנות המובילה היא השליטה בטכנולוגיות, כך שגם תלמידים חלשים פיסית מחזיקים בעמדת כוח חברתית, שהאלימות, המדוכאת בית הספר בגלל חולשתם הפיסית היחסית, פורצת בקרב מעגל נוסף של תלמידים.
  • מגוון האפשרויות של הפצת המסרים בדרך מקוונת גדול בהרבה מאשר במרחב הפיסי הבית ספרי: דוא"ל, מסרים מידיים ברשת, קבוצת דיון, שיח מקוון סינכרוני- צ'אט,  יומן רשת (בלוג), אתרים אישיים, רשת חברתית, טלפונים ניידים, משחקי רשת מקוונים, טוויטר, כלי שיתוף ברשת, מצלמות דיגיטליות בסלולרי, בתגובות ישירות ועקיפות ברשת וכד'.
  • נגישות קלה לפרטיות של הקורבן ולאיתור מידע אישי ואינטימי עליו (סלולרי, מצלמה, דיוג מידע אודותיו וכד').
  • האמצעים המקוונים מאפשרים להכניס למעגל הפוגעים והנפגעים משתתפים רבים יותר, בשל ההפצה המהירה ולהיקף ציבור רחב. ההשפלה היא פומבית ובעוצמה גדולה בהרבה מרכילות בין מספר תלמידים בחצר בית הספר. ריבוי ה"צופים" ויכולתם להיות אקטיביים מעודד את הפוגע.
  • פגיעה כתובה או ויזואלית המתועדת וחרוטה לעד כטכסט דיגיטאלי, שלעיתים אינו ניתן להסרה, עלולה לגרום לנזק עצום, בהשוואה לפגיעה רגילה, שבדרך כלל אין לה תיעוד, היא מתפוגגת מהר יחסית, וחשופה לקהל קטן מאד יחסית. לעיתים קיימת בעייתיות רבה בהסרת הפגיעה לאחר פרסומה והפצתה.
  • הצתת הפגיעה: גם אם הפגיעה מתחילה משובבות ולא מאלימות מכוונת ומרושעת מראש, וכהמשך ההתנהגות והחיכוכים בבית הספר- המשכה קל להצתה, במקום שתעלם. זאת בשל אפשור האנונימיות (לא יתפסו אותי ולא יודעים מי אני), הנגישות וקלות מימושה. אפשור זה מגדיל את מעגל הפוגעים, ולא רק את מעגל הנפגעים.
.

מאפיינים מרכזיים של פגיעה מקוונת

פרופיל הפוגע והקורבן: במספר מחקרים נמצא, שאין שוני במאפייני הפוגע והקורבן הפועלים מחוץ לרשת ובאמצעותה. נמצא שאלה שפוגעים מחוץ לסביבה המקוונת, הם הראשונים שעושים זאת בסביבה המקוונת, כמו גם הנפגעים (Raskauskas and Stoltz ,2007). כלומר אין מדובר במאפיינים חדשים של פוגע וקורבן בכל הקשור בשימוש ברשת ככלי לפגיעה ולנפגעות. עם זאת יש לציין, שהקלות הבלתי נסבלת לפגוע, מושכת קהל פוגעים נוסף, שללא הרשת לא היה נגרר לכך.

גילאים: בשני מחקרים נפרדים נמצא שהגיל המועד לפגיעה מקוונת הוא  15-17. מכאן, כדי למגר את התופעה יש להתמקד בחטיבה עליונה ( Lenhart, 2007- סקר אמריקאי של מכון  Pew ו- Beckerman and Nocero, 2003) אף על פי שאין ספק שתופעה זו תעמיק גם בחטיבת הביניים וביסודי.

פרופיל הפוגע: אגרסיבי, מוחצן, בוטח בעצמו ויש לו גישה שלילית למותקף. המחקרים לא תומכים בתפיסה הרווחת, שכנראה שגויה, שהתוקף הוא עם דימוי עצמי נמוך ולא מקובל חברתית. המחקרים מוצאים שההפך הוא המצוי: בדרך כלל התוקף רואה עצמו באור חיובי, ולעיתים קרובות יש לו הרבה חברים. את הסיבות לאלימות המקוונת יש למצוא במקומות אחרים: התנהגותיים אישיותיים (Juvonen, 2005), רצון להראות פופולרי, לקבל תשומת לב, להשיג עמדת כוח על האחר.

פרופיל הקורבן: תלמיד הוא קורבן להצקה כאשר הוא חשוף באופן חוזר ונשנה לפעולות שליליות מצד תלמיד אחר או תלמידים אחרים. הקורבן המצוי נוטה להיות מופנם ושתקן יותר, רגיש, חסר ביטחון ועם מעט חברים Yoneyama and Rigby, 2006)). מבין הקורבנות ניתן למצוא רבים עם ציונים נמוכים, התמכרות לאלכוהול וסמים, בדידות ודיכאון (Ybarra and Mitchell, 2004). ממצאים אלה מרמזים על כך שיחסים לא טובים עם תומך מבוגר (הורה, מטפל) הם ניבוי טוב לנפגע מקוון. ראו גם כתבה עיתונאית בעניין זה: Kids keep parents in the dark about cyberbullying שמסקנותיה היא ששיפור יחסי ילד-הורה עשוי לבלום גם את  הפגיעות המקוונת.

הצופה: התנהגות פוגענית מושפעת מן המשולש: צופה-תוקף-קרבן. לצופה יש השפעה רבה ומכאן גם אחריות רבה. צופים פסיביים או מעודדים מייצרים יותר אלימות. כאשר אין קהל – השחקנים יורדים מן הבמה.

גורמים פסיכולוגיים המשותפים לפוגעים המקוונים (Ybarra and Mitchell, 2004):

1. התנהגות עבריינית ברשת

2. קורבנות של מפגעים מקוונים בעצמם

3. מתמכרי אלכוהול, סיגריות ואף סמים

מגדר: כאן הממצאים שבלוניים למדי ומוכרים מפגיעה חברתית בחצר בית הספר: זכרים פוגעים יותר מנקבות. הם נוטים יותר להתמכרות לאלכוהול ולסמים, מעשנים, בעלי ציונים נמוכים, כמו גם יחסים גרועים עם ההורים (Ybarra & Mitchell, 2004). ג'סטין פאצ'ין, מרצה למשפט פלילי באוניברסיטת וויסקונסין נותן את התרשמותו (מונטט אנטלפינגר,2007): "בריונות אינטרנטית, קורצת לבנות בדיוק כמו שהיא קורצת לבנים. את פאצ'ין זה לא מפתיע: "בריונות של נערות היא מעודנת יותר, חתרנית יותר, פחות ישירה או יותר קשורה למערכות יחסים", לדבריו, סוג ההטרדות שאפשר להפעיל באינטרנט מתאים מאוד לצרכיהן של נערות.

באשר לתגובות הנפגעים, זכרים מגיבים באגרסיביות ורצון לנקמה ונקבות נוטות יותר לרחמים עצמאיים ולדיכאון.

השלכות פסיכולוגיות על הקורבן: הקורבן מתקשה להגן על עצמו, הוא עלול לשנות את התנהגותו, להסתגר, לעיתים להגיב בתוקפנות או להתבודד. לעתים קרובות אין איש יודע על סבלו. פגיעה עלולה לגרום לאיום עצום על התפתחות תקינה בילדות ובגיל ההתבגרות. היא מתאפיינת במצוקות פסיכולוגיות כתסכול, אדישות, עצב, דיכאון, כעס, הערכה עצמית נמוכה כמו גם שיקול דעת לקוי. כשצעיר חש שהוא דחוי חברתית מחוג החברים הקרוב שלהם, צצים מאפייני אי הסתגלות חברתית. קורבן לפגיעה מתנסה בבידוד וריחוק, ובתוצאות ארוכות הטווח – סיכוי גדול לביטוי שלילי בהתנהגות חברתית ואישית לאורך כל חייו של הנפגע.

.

3 תגובות בנושא “מהי פגיעה מקוונת?”

  1. מאמר חשוב בעידן שלנו. חשוב מאד להעלות למודעות המורים  במהלך ההדרכה. בוודאי  ניתן לעיבוד כמהלך הוראה – למידה  בשיעורי מחנך.

  2. שלום. בקבוצת פייסבוק "חמותי ואני " נאמרות השמצות על אנשים חפים מפשע.
    וצה עויינת ורעה לסביבה. מציעה לשקול למחוק את הקבוצה וךהשעות משתתפיה

  3. הצצנו בקבוצה המדוברת.
    מדובר בקבוצה סגורה, כך שהאנשים בה מביעים עצמם וסופגים ביקורת מבחירה מלאה, שניתן להפסיק כל רגע, פשוט על ידי יציאה מהקבוצה.
    לא ברור אם התלונה היא בעקבות פגיעה אישית.
    בכל מקרה אם אכן יש בהתיחסויות בקבוצה מידה של פוגענות שעוברת, לדעתך, את הגבול הסביר – ניתן להתלונן ולדווח ישירות בפייסבוק, והיא מתייחסת לעניין תוך זמן קצר (ימים אחדים).
    במידה ואכן מדובר בפגיעה אישית, וופייסבוק דחתה את התלונה, ניתן להיעזר ב- https://safe.org.il/report/ ו/או בטלפון 03-9700911 .
    בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.