לדף האב      למאמר המלא

לאור שיח ציבורי-חינוכי אודות "שפת האימוג'י" -נדבר כאן בקצרה  על הרגשונים-  emoticons , והקשר השגוי שעושים בינם לבין השפה. כל זאת בהסתכלות לאחור, על "התמונה הגדולה", ובעיקר נמצא – שמדובר בנלעגות מובנית, תקשורת לא אישית, עקרה מרֶגֶש וסינטטית, שטחית ואף פוגענית,שלא רק שאיננה ממלאת קריטריונים בסיסיים של שפה, אלא מחליפה ערוצי תקשורת אנושית  משמעותית, שכתופעת לואי, אנו מאבדים במהירות ערכי יסוד של רציונליות, השכלה, תרבות וגם אנושיות.

למאמר המלא

האם ניתן להשיב את הויקיפדיה לציבור?

אברום רותם, אפריל 2015

לשם ניווט באתר/ חזרה וכד', השתמש.י בתפריט העליון

למאמר המלא- כדאי לקרוא!

הויקיפדיה היא המיזם הציבורי האינטלקטואלי המרשים ביותר, אם לא גם הגדול ביותר שקם מאז ומעולם. חזון הויקיפדיה הוא חזון אוטופי בעל ערך חברתי ושיתופי רב, אך מתוך הסתכלות ביקורתית עיונית, ומה קורה בפועל, עולים סימני שאלה שצריכים להטריד את הציבור המשתמש בנכס אינטלקטואלי מרשים זה, באשר לבסיס מהות הויקיפדיה, דרך התנהלותה ובמיוחד עתידה, שסימני הזהרה שעל הקיר גדלים ומתבהרים,  ומזהירים על סכנה של ממש לרלוונטיות שלה לכל שוחר דעת. במאמר שני חלקים מרכזיים: (1) ניתוח ביקורתי של חזון ויקיפדיה, ודרכי הפעולה, כפי שעוצבו בתחילת דרכה, לשם הבנת הקשיים והכשלים שבהווה, כולל הביקורת שבשיח הציבורי כיום על איכות ומהימנות המידע בה. (2) הצעות למתווה שינוי בונה- לאחר שהבנו מה מתרחש בפועל, נשאל עצמנו מה והאם ניתן לעלות באופן משמעותי את איכות, שלמות ומהימנות המידע שבויקיפדיה.

למאמר המלא- כדאי לקרוא!

25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית

אברום רותם ועידית אבני, אפריל 2015

לניווט באתר – יש להשתמש בתפריט העליון. המאמר נמצא ב-"חנוך, אתיקה ו-ICT" בתפריט משני נגלל.

     למאמר המלא

להלן רשימת 25  המיתוסים שמנומקים, מבוססי מקורות ומוסברים במאמר זה ב- 4 קטגוריות:

א. מיתוסים בתפיסות חינוכיות-ארגוניות של שילוב התקשוב בחינוך –  

1. מיתוס קץ בית הספר – "הטכנולוגיה מאפשרת למידה ללא בית-ספר" 2. מיתוס "מיומנויות המאה ה- 21 הן מיומנויות חדשות"   3. מיתוס "כל תלמיד חייב ללמוד תכנות" 4. מיתוס 1:1 – תשתית טכנולוגית ראויה היא תנאי ללמידה בסביבה דיגיטלית 5. מיתוס עלות נמוכה בלמידה בסביבה הדיגיטלית 6. מיתוס "ארגז הכלים הדיגיטלי"

ב. מיתוס הוראה למידה בסביבה דיגיטלית      

7. מיתוס הביטויים "למידה דיגיטלית" ומיתוס "פדגוגיה חדשה" 8. מיתוס "הטכנולוגיה היא רק אמצעי" 9. מיתוס "אין ראיות לכך שלמידה בסביבה דיגיטלית טובה יותר מלמידה מסורתית". 10. מיתוס ההערכה כתנאי לשינוי דרכי ההוראה-למידה 11. מיתוס אשליית "המורה הטוב" והמורה המשקיע בלי חשבון  12. מיתוס הלמידה מרחוק 13. מיתוס התלמידים מלמדים תלמידים 14. מיתוס אשליית הידע: "התלמיד המבין והיודע כל, כי הכל ברשת" 15. מיתוס ההסחה 16. מיתוס התאמה אישית 17. מיתוס "למידה בסביבה דיגיטלית היא פסיבית מנתקת חברתית" 18.מיתוס "למידה בסביבה דיגיטלית מיועדת רק לבוגרים, בעלי אמצעים ובעלי אוריינטציה טכנולוגית" 19. מיתוס אשליית "למידה בסביבה דיגיטלית קלה יותר ללומד" 20. מיתוס למידה במרחב מקוון כבשטח הפקר

ג. מיתוס "ילידים דיגיטליים" לעומת "מהגרים דיגיטליים" 

21. מיתוס "היליד הדיגיטלי" והשימוש הטבעי בטכנולוגיה 22. מיתוס היליד הדיגיטלי העולה קוגניטיבית ובידע על אבותיו 23. מיתוס פיגור המהגרים הדיגיטליים

ד. מיתוסים בלמידה והתנהלות ברשת חברתית  

24. מיתוס כולם שווים ברשת 25. מיתוס בית ספר כארגון רשתי

למאמר המלא

תקלות והתקלות בשגרת הרשת

אברום רותם ועידית אבני, דצמבר 2013

  אל המאמר המלא 

פתאום קמה החברה האנושית בוקר אחד, ומוצאת עצמה שרויה במציאות חברתית שלא הייתה מעודה. היא  עומדת בהשתאות ובחוסר אונים מסוים לנוכח אתגרים שמזמנים האמצעים החדשים, כמו שירותי שיתוף ברשת,  התקנים אישיים צמודי גוף, ניידים וטאבלטים למיניהם בגדלים שונים. האפשרויות הטמונות באמצעים אלה,  להיטיב או להרע, מעמידות בפני החברה אתגר חברתי-תרבותי-חינוכי עצום, להבניית נורמות התנהלות,  ולדחייה וצמצום של נורמות שליליות. אך הסוגיות החדשות שעולות אינן נסבות רק בהקשר של פוגענות ועבירה  על חוק, אלא סביב התנהגויות שוטפות של כל אדם ואדם, שבעצם עשייתן התמימה עלולות ליצור תקלות  ו ַה ְּת ָקלֹות. מצבים אלה מזמנים עיצוב נורמות התנהגות הנותנות מענה לבעייתיות העולה מכך. במאמר  התמקדות ב- 5 היבטי התנהלות, ופרוט האתגרים המרכזיים בכל היבט: א. התקלה עצמית; ב. ַה ְּת ָק ָלת האחר ללא כוונה; ג. ַה ְּת ָק ָלה ופגיעה באחר מתוך כוונה; ד. מניעת התקלות באמצעות ניהול מושכל ומודע; ה. הסדרה  וחוק.

אל המאמר המלא  

המהותי והשגוי  בתפיסת המדיה החברתית  כתקוות הארגון והפדגוגיה

אברום רותם  מרץ 2014

 למאמר המלא    חזרה לדף ראשי מדיה חברתית

תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה,  נובעות בין השאר,  מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת" שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט.

לאחר ניכוש התאוריות והספקולציות שאינן תורמות, נמצא, שמורה טוב, שמבין את המשמעות האמתית של חברתיות, יכול וחייב לרתום את השפעת החיברות, קודם כל לצרכי חינוך, ולאו דוקא להיגרר או להימנע בגלל ההשפעות השליליות. ביכולתו להשפיע, לשנות עמדות ונורמות שליליות, ולהעצים אישית וחברתית את תלמידיו, באמצעות למידה חברתית מודעת והולמת.

 למאמר המלא

למשתמש וליוצר במדיה החברתית – סוגיות זכות יוצרים

.

אברום רותם ועידית אבני (יוני, 2013)

חזרה לדף "קניין רוחני ברשת"

למאמר המלא

.

התמודדות עם סוגיות זכות יוצרים במדיה שיתופית חברתית מתאפיינת בהתלבטות המושתתת על תפיסות שגויות, כמו גם על סוגיות אמיתיות שאין להן מענה חוקי ונורמטיבי מובהק.

במאמר זה נפרוש את "התמונה הגדולה" של סוגיות זכות יוצרים במדיה חברתית, את סוגית רווחת הציבור מול חופש הזכות לקניין של הפרט, ולמי שייכת זכות היוצרים במידע המועלה במדיה חברתית – ליוצר, למשתמש או שמא לספק השירות.

בחלקו השני של המאמר מפורטות המלצות כיצד לשמור על זכות יוצרים כיוצר וכמשתמש במדיה החברתית, וכן כיצד להימנע מפגיעה בפרטיות וכבוד האדם במדיה החברתית.מרבית ההמלצות כאן ליוצר או למשתמש, יפות גם לשירותים או אתרים, שאינם בהכרח מדיה חברתית בהגדרתה.

  שימו לב: אין בנאמר/ במומלץ במאמר משום ייעוץ משפטי  

למאמר המלא

 

 

אמנת זכויות טכנולוגיות של תלמידים בבית הספר  חזרה לדף האב- חינוך ואתיקה

שקד כהן, בנה של ריקי כהן מחדרה (אליבה דשר האוצר לפיד 2013) כותב את "זכותי" מבוסס על המקור שבהמשך כאן למטה.

————————————————————————————————————————————————

מקור: מתורגם עם עריכה קלה מ-  Brad Flickinger (02/02/2012)  Educational Technology Bill of Rights for Students. teachbytes.

1. זכותי להשתמש בטכנולוגיה האישית שלי בבית הספר, ולא שיכריחו אותי   להשאיר את הטכנולוגיה החדשה האישית שלי לשימוש רק בבית' ולא בבית הספר' שברוב המקרים הוא לא רלוונטי לעידן הנוכחי. אם אני יכול לממן זאת – תנו לי להשתמש בו;  אני לא צריך טובות שתרכשו עבורי. אם אני לא יכול לממן זאת, אז בבקשה עזרו לי – לא אכפת לי להשתמש בציוד בית הספר.

2. זכותי לגשת לרשת האינטרנט בתקשורת אלחוטית WiFi. תפסיקו להאשים את רוחב הפס, אבטחה, נזקי קרינה וכל גורם אחר – אם אני יכול להתשמש ב-WiFi  בקניון או בבית, אני חושב שזכותי להשתמש כך גם בבית הספר.

3. זכותי להציע בשיעור ובהכנת שיעורי הבית, שימוש בכלים דיגיטליים ברשת המוכיחים את הבנתי בנושא הנלמד, ללא קשר אם המורה מכיר אותם או לא. רק בגלל שלא שמעת מה זה  Prezi  (מצגת און-ליין ברשת) ,  Voki או Glogster (רשת מסרים חזותיים), ואתה, המורה, לא משתמש ברשת חברתית או בתקשורת מסרים אחרת…,  זה לא אומר שאני לא יכול להשתמש בכלים אלה, גם כדי להוכיח לך שאני מבין מה אתה מלמד אותי.

4. זכותי לצטט את הויקיפדיה כמקור שאני משתמש בו לחקר. רק בגלל שאתה מאמין באופן מכליל ומוקצן שויקיפדיה מלאה במידע שגוי זה לא אומר שזה נכון – ובכל מקרה הרי כולנו משתמשים בה  (גם אתה…). אני מוכשר מספיק לוודא מה שאני מוצא ברשת, אם זה נכון ומתאים לי או למשימה הלימודית, או לא.

5. זכותי להשתמש במדיה חברתית גם בין כתלי בית הספר, בו כולנו חיים, בה כולנו מתקשרים אחד עם השני. אנחנו לא משתמשים בדוא"ל לשם קשר אחד עם השני, אלא בפייסבוק, טוויטר, מסרים מידיים ואס-אם-אס. המורים ובית הספר צריכים  לנצל את היתרונות של תקשורת זו לשם פרסום הודעות ומטלות במדיה החברתית- פשוט תקבלו תוצאות טובות יותר!

6. זכותי לזכות במורים שבקיאים במה ואיך להתנהל עם טכנולוגיה עדכנית בכתה. מורים אלה יודעים מתי ובאיזו מידה להשתמש בטכנולוגיה, ומתי לשים אותה בצד. הם יודעים היטב להראות את שביל הזהב בין שימוש בפעילות מקוונת ברשת ובין פעילות אחרת. הם לא שופכים את תינוק-הטכנולוגיה יחד עם המים.

7. זכותי לזכות במורים שמלמדים אותי, ואף עומדים על כך להשתמש במיומנויות המאה ה- 21. בעתיד הרי אזדקק למשרה הולמת את כישורי ואת המציאות העדכנית בשוק העבודה – אנא עזרו לי בכך, אל תשאירו אותי מאחור!

8. זכותי להיות נוכח ומונגש באמצעות הטכנולוגיה. אני אוהב את התגובות  שאני מקבל באמצעותה. אני חי בעולם של משובים וחיזוקים מידיים, ולגלות רק עוד כמה שבועות שלא הבנתי את השיעור – זה משגע אותי! אם אתם, המורים, הייתם משחק ווידאו, אף אחד לא היה משחק בכם- המשובים שלכם מה-זה איטיים מדי!

 9. זכותי להיות מוגן מפני פגעי הטכנולוגיה. אני לא רוצה להיפגע מבריונות רשת, להיות מפוחד  כל פעם שאני נכנס לרשת, וודאי לא לחוות אכזריות מקוונת כלפי. אנא עזרו לי ותנו לי כלים לשימוש מושכל, אחראי ובטוח. אנא הישארו מעודכנים עם מידע מסוג זה, ולמדו אותי לעשות בחירות נכונות. אני לא אתם, המורים, ואנו לא רואים עין בעין מה להעלות לרשת, אך עזרו לי לפגוש אותכם באמצע: התחשבו בצרכים, בנורמות  ובהרגלים שלי, והראו לי את הדברים שנכון לעשות כדי להגן עלי.

 10. זכותי ללמוד עם מורים שמבינים ויודעים איך ליישם למידה דיגיטלית עדכנית. הם להוטים אחר הייעוד שלהם ליישם, ומאמצים את השימוש הנכון והמידתי בטכנולוגיה לסייע ללמידה שלי.  אפשר שידעו יותר ממני אודות מלחמת העולם הראשונה, אבל אני יודע ומשתמש ב-  Glogster  (= רשת חברתית של מסרים ויזואליים) למשל, וזה לא עניינו של איש!

תודה מורים יקרים על ההקשבה. אנא מלאו אחר בקשותי ועמדו על זכויותי!

מודל הוראה-למידה ברשת חברתית מאל"ף והלאה

עידית אבני ואברום רותם דצמבר 2012 

לשם ניווט באתר – יש להשתמש בתפריט העליון. מאמר זה נמצא בתפריט – "חינוך אתיקה ו-ICT"

למאמר המלא 

 תקציר

הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה. אל"ף– אתיקה כתשתית חינוכית וערכית העומדת בבסיס הפעילות האישית והחברתית ברשת החברתית; בי"ת– בניית תשתית לכל פעילות חינוכית ברשת חברתית ; גימ"ל– גיבוש מתווה הפעילות ודרכי יישומה. בנוסף, כולל המדריך המלצות לפעילות ברשת חברתית באמצעות התקן נייד (טאבלט ודומיו) שבידי כל תלמיד. כל אלה נועדו למימוש מיטבי של הת"ו – קידום התרבות בעידן הדיגיטלי, בתקופה של תמורות חברתיות וערכיות, בשאיפה שבה כל אדם מתנהל בדרך מושכלת וראויה כאזרח משפיע ומושפע. במאמר זה נמצא הגדרות של מהות רשת חברתית, אמצעי היישום הטכנולוגיים של רשת חברתית, מרכיבי מפתח ברשת חברתית, והבחנה בינה לבין כלים שיתופיים מקוונים אחרים, ועיקרו – המלצות קונקרטיות, הנגזרות מרציונל הוראה-למידה שיתופית, ליישום ברשת חברתית הלכה למעשה.

למאמר המלא 

פרסומות במרחבים מקוונים בחינוך בעידן האינטרנט 2.0

עידית אבני ואברום רותם, יוני  2012

חזרה לדף האב: כללים, חוקים ותקנות

  בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי.    למאמר המלא  

מוגנות המורה הרצויה במסגרת מדיניות התנהלות בכתה המקוונת

 אברום רותם ועידית אבני, אפריל 2012

 למאמר המלא

תקציר

יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 (לכל תלמיד התקן קצה אישי) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית. במאמר זה אנו מביאים הצעה ל- 7 סוגיות מרכזיות של המוגנות הנדרשת לאיש החינוך המקוון, ועקרונות למדיניות מערכתית של התנהלות והתנהגות בסביבה לימודית-ארגונית עדכנית.

למאמר המלא

שמירה על מידע אישי ופרטיות ברשת- כבר לא חלום רחוק

.

מאת אפרת רוזן 

אחראית תוכן וקידום של אתר feeder – בלוג טכנולוגיה , מדיה חברתית, גאדג'טים וסלולאר

.

שמירה על מידע אישי ופרטיות ברשת נחלקות לשני היבטים שונים. היבט ראשון נוגע לפרסום מידע יזום ברשת וקיומו בזכרון העד הדיגיטלי, ואלו ההיבט השני נוגע לאיסוף מידע והצלבתו על ידי גורמים שונים. במקרה הראשון, הבעיה נעוצה בעובדה כי האינטרנט אינו שוכח לעולם. גם אם פירסמתם תמונה או סטאטוס, הודעה או תגובה בפורום כזה או אחר או שפורסמה כתבה ששמכם השתרבב לתוכה – כל המידע הזה נשאר וישאר זמין לשנים רבות, גם כאשר המידע כבר אינו עדכני ואפילו אם יסתבר בדיעבד כי הוא אינו נכון. במקרה השני מדובר על מצב בו בידיעתכם או שלא בידיעתכם, נתונים אודותיכם נאספו על ידי אתרים שונים במטרה מוצהרת של מתן שירות טוב יותר. הבעיה באיסוף מידע זה והצלבתו היא כי לעתים כוונות טובות אינן מובילות לתוצאות רצויות.

כיום ישנן דרכים בהן ניתן להתמודד לפחות עם הבעיה השנייה, זו של איסוף והצלבת מידע על ידי גורמים שונים ברשת. בין הגורמים המובילים אפשר למצוא את גוגל, מיקרוסופט (המפעילה את מנוע החיפוש בינג) ואת פייסבוק. איך מתמודדים עם הסוגיה ולמה היא בכלל בעייתית – על כל זה ניתן לקרוא בכתבה באתר פידר ,בלוג טכנולוגי העוסק במדיה חברתית, גאדג'טים, סלולאר ותוכן ויראלי, אשר פורסמה שם לאחרונה: כך תמנעו מגוגל לקחת בעלות על המידע האישי שלכם.

זכרון ושכחה – אדם Vs. מכונה

לא סתם מתוכנת מוח האדם לשכוח. ללא שיכחה אין אפשרות להשלים, אין אפשרות להמשיך הלאה, אין אפשרות להשתנות. פעם מישהי כתבה שכתיבה בפורום כמוה ככתיבה על קירות מערה – כל מה שנכתב לעד נשאר. אבל למרות שמה שנכתב לפני עשר שנים נשאר כשהיה, במהלך עשר השנים שחלפו – האנשים אשר לגביהם המידע נכתב כנראה והשתנו. אולי כבר אינם חושבים כאשר חשבו בעבר, אולי הדברים אליהם התייחסו כבר אינם נכונים לאורח חייהם בהווה.

כחלק מהתרבות המערבית האינטרנטית המשתנה, החיפוש אחר המידע הפך רלוונטי מאי פעם, וחיפוש היום נעשה באמצעות האינטרנט. אם לפני עשר שנים פורסמה תמונה בה אדם השתכר בפאב כשהיה צעיר, סטודנט ונטול מעמד ומחויבות, והיום אותו האדם מחפש עבודה מכובדת ורצינית, הסיכוי כי המגייס יתקל בתמונה ההיא, במסגרת סינון המועמדים למשרה היא רבה. האם דברים שעשיתם לפני עשר שנים אכן רלוונטיים לחייכם היום? האם אתם מסוגלים להתחייב כי כל עמדה שהבעתם היום תשקף אותכם גם בעוד עשר שנים?

אין למצב זה פתרון קל. ישנם פתרונות משפטיים שנמצאים כיום בתהליכי חקיקה. על פי פתרונות אלו יחויבו מנועי החיפוש להגביל את המידע המוצג רק למידע עדכני, ולחייב שרתים למחוק מידע שעבר זמנו. בינתיים העצה השימושית ביותר היא, כפי שגם בגוגל מודים, "על המשתמש לחשוב פעמיים לפני שיתוף המידע ברשת".

איסוף והצלבת מידע ברשת

הנושא השני הנוגע לפרטיות אשר עלה לאחרונה לכותרות עקב שינוי מדיניות הפרטיות של גוגל, הוא נושא איסוף המידע והצלבתו. ראשית, המאמר ידון בסיבות בגללן המידע נאסף ומוצלב, ובהמשך יציג מהו המידע אשר נאסף?

שירותים רבים ברשת היום ניתנים חינם, אבל "חינם" זה רק מראית עין כי הרי קיימת דרך כלשהי בה אותם האתרים המציעים את השירותים ומתחזקים אותם מרוויחים. מסלול הכסף עובר דרך מידע על הגולשים. מידע זה משמש כדי לייצר תוכן ופרסום לקבוצות ממוקדות על פי קריטריונים שונים. אם ניסע ברחובות תל אביב ונראה פרסומות חוצות לפלאפל הטוב במדינה אולי בלוטות הטעם שלנו יתחילו לעבוד. פרסום כזה יהיה אפקטיבי רק אם אותו דוכן פלאפל קרוב למקום בו אנחנו נמצאים, כי הרי לא ניסע לטבריה או עפולה רק כי ראינו פרסום חוצות לדוכן פלאפל והרעב הכה בנו. מצד שני, שלט בולט המפרסם דוכן פלאפל ברחוב הבא בהחלט וייתכן שיגרום לנו לעצור, ולקנות מנה על הדרך.

המצב ברשת אינו שונה, הוא רק וירטואלי יותר. ארועים בירושלים יהיו רלוונטיים יותר לירושלמים, פרסום לשתלי שיניים רלוונטי יותר לבעלי בעיות בשיניים, ופרסום לשמלות כלה רלוונטי בעיקר לנשים בגילאים מסוימים ובסטאטוס מסויים.

הגיל, המין, כתובת המגורים, הנטייה המינית, ההיסטוריה הרפואית ותחומי העניין מהווים כולם אינדיקציה טובה לשירותים או מוצרים שהאדם עשוי להיות מעוניין בהם. אפילו תוצאות חיפוש במנועי החיפוש יכולים להיות רלוונטיים יותר או פחות בהתאם לנתונים שונים של הגולש.

מקומות רבים ברשת מבקשים את הגולש לשתף פרטים כאלו ואחרים – רישום לג'ימייל, פייסבוק, ואתרים אחרים לדוגמה. מידע חשוב במיוחד הוא תחומי העניין, מידע אשר ניתן להשיגו באמצעות עיון בהיסטוריית החיפושים. כאשר מידע זה מוצלב, אפשר לפרסם רק פרסומות הנתפסות כרלוונטיות על גבי האתרים השונים, להציג רק תוצאות חיפוש רלוונטיות לגולש.

אם זה כל כך טוב, למה בעצם זה רע?

לכל דבר יש פנים רבות. אפליקציית פורסקוויר, למשל, מאפשרת פירסום מקום המצאות האדם באמצעות הטלפונים הסלולריים. אפליקציה נחמדה ולכאורה לא מזיקה שמאפשרת לשתף חברים בקלות.  מסתבר כי גם הפורצים חושבים שזו אפליקציה מועילה. חייהם של פורצים רבים הפכו קלים מעט יותר באמצעות אפליקציה זו בה בעלי הבתים מודיעים להם מתי הם אינם נמצאים בביתם. הצלבת מידע קצרה תעלה בחיק הפורץ המיועד את כתובתו של מפרסם ההודעה – והנה הלכה הטלוויזיה החדשה.

גניבת זהות גם היא הפכה לבעיה בעידן המידע הפרוץ. כאשר ניתן באמצעות הצלבת המידע ממקורות שונים לדעת לא רק את מספר כרטיס האשראי אלא גם את השם מלא, מספר תעודת הזהות, כתובת, דוא"ל ופרטים נוספים.

בעקבות הלחץ הציבורי ושינוי המדיניות ניתן כיום להכנס להגדרות של גוגל ולמחוק את ההיסטוריה הפרטית של החיפושים שביצעתם מעל שרתי האתר, כפי שניתן לקרוא בכתבה ב"פידר" אליה נעשתה הפנייה בתחילת המאמר. המידע והפירסום שיופיעו על המחשב יהפכו לרלוונטיים מעט פחות, אך פרטיות המשתמש תישמר מעט יותר.

הפייסבוק 2012 בחינוך – "לחשב מסלול מחדש"

אברום רותם ועידית אבני  (ינואר 2012).   למאמר המלא

תקציר

ב- 2012 מוקד ההתנהלות המקוונת והשיח אודות העידן הדיגיטאלי עוברים מעיסוק בטכנולוגיות מידע ותקשורת, אל המרחב החברתי. לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, אנו מציעים במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך. במאמר זה אנו מראים שבשל מגוון הדרכים בהם ניתן להשתמש בפייסבוק, הסוגיות שבעטיין עלו הסתייגויות באשר לשילובו בחינוך, מאבדות את הרלוונטיות שלהן (הצורך להיות "חבר" לשם פעילות חינוכית, טשטוש גבולות בין הזהות האישית והמקצועית של המורה כתוצאה מאינטראקציה לימודית בין מורה לתלמיד, חשיפה וזליגת של מידע אישי ופרטי באינטראקציה חינוכית). בכך נפתחת הזדמנות להסתכלות מחודשת על שילוב אוטנטי וראוי של הפייסבוק בהוראה ובלמידה, ללא הבעייתיות והמלכודות שראו בו עד כה. אפשרויות אלה מחזירות למרחב החברתי המקוון את מקומו של המורה כאיש חינוך מקצועי נאור ועדכני המפעיל שיקול דעת באשר שימוש מושכל בטכנולוגיה בכלל וברשת החברתית בפרט. באשר מלכודות וסוגיות בעייתיות, היו וימשיכו לעלות עם הקידמה הטכנולוגית, אך העצמת המורה ומודעותו לעקרונות אתיקה מקצועית ואתיקה בהתנהלות המקוונת הם הבסיס לשילוב כל טכנולוגיה בחינוך.   למאמר המלא

פייסבוק 2012 בחינוך – יישומים, כלים ואפליקציות חינוכיות

אברום רותם ועידית אבני  (ינואר, 2102) למאמר המלא

תקציר

לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, אנו מציעים התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה-למידה בפרט. במאמר זה מוצעים יישומים אפשריים לשם הוראה-למידה באמצעות הפייסבוק וכלים ואפליקציות חינוכיות, עדכניים לפייסבוק 2012, שניתן להפעיל אותם לצרכים אלה. מאמר זה הנו מאמר משלים למאמר "פייסבוק 2012 בחינוך – לחשב מסלול מחדש" שפורסם יחד עמו.  למאמר המלא

חזרה לדף פגיעה מקוונת – חדשות ודיווחים

סקר שפורסם ב- 14-9-2011 ע"י המכון לבטיחות מקוונת במשפחה  ( The Family Online Safety Institute -FOSI ), מראה שרוב ההורים משתמשים באמצעים ייעודיים וכללים להגנת ילדיהם במרחב המקוון. הסקר מראה גישה חיובית, מודעות גבוהה לשליטה על השימוש באינטרנט של ילדיהם.מרבית ההורים (87%) מודעים לשליטה הורית, ויותר ממחציתם (53%) אומרים שהם משתמשים בשליטה הורית על השימוש באינטרנט של ילדיהם. עיקרי הממצאים: • הורים אכן מודעים: 87% מההורים מדווחים הם מודעים לפחות לאחד מ-5 סוגי שילטה הורית שנשאלו בסקר: כלי תכנה לניטור ובקרה, שירות של ספק האינטרנט, שירות של חברת האינטרנט האלחוטי, כלי חיפוש או משחקי וידאו. 53% מההורים מדווחים שהם משתמשים באחד או יותר מאמצעי השליטה ההורית. השימוש בשליטה הורית גבוה יותר בין בעלי ההשכלה הגבוהה, הורים שמשתמשים בעצמם במדיה חברתית, וכאלה שהם בגיל פחות מ- 40. • ההורים דואגים: למרות שלא כל ההורים נוקטים באמצעי בקרה על התנהלות ילדיהם ברשת, רובם מביעים דאגה אודות פעילויות מסוימות ברשת. הם הכי מודאגים (70%) ממידע מיני מפורש שילדיהם נחשפים אליו או תמונות. • הורים הופכים ליותר מעורבים: הסיבה העיקרית בקרב הורים מדוע הם לא נוקטים באמצעי בקרה היא (60%) – שההורים מאמינים שאין צורך בבקרה, שכן היא מצויה בעצם השימוש ברשת. עם זאת, הרוב המכריע (93%) טוען שיש בידם כללי התנהלות והגבלות, לבקר את השימוש באינטרנט. כמו, שימוש במחשב רק באסורים מסוימים בבית, (79%), הגבלתה זמן שהילד מבלה ברשת (74%), והגבלת השימוש בסלולר (59%). • הורים צופים לעתיד: המודעות שהמחשב בלבד איננה עוד הדרך היחידה לשהות באינטרנט מחלחלת: 32% מההורים שילדיהם נכנסים לרשת בטלפונים חכמים חשים בעלי ידע אודות הגנת ילדיהם מהסכנות הטמונות שם, ו-23% חשים בעלי ידע סביר /חלקי בנושא. לצד זה, 35% שילדיהם משתמשים באינטרנט למשחקי רשת ועוד, חשים בעלי ידע רב כיצד להגן על ילידהם מהסכנות הטמונות במשחקי הרשת, ו-27% חשים שהם בעלי ידע חלקי.

אוריינות אתית בעידן הדיגיטאלי – ממיומנות לתפיסת עולם

לשם ניווט באתר, יש להשתמש בתפריט העליון. המאמר כאן מצוי ב- "אתיקה חינוך ו-ICT" בתפריט משנה "אורינות 2020"

עידית אבני ודר' אברום רותם, יוני 2011.     

למאמר במלואו (PDF)

המאמר דן באוריינות אתית דיגיטאלית, שהיא חלק בלתי נפרד מאזרחות דיגיטאלית עדכנית, תוך הפניית הזרקור אל האוריינות האתית כחלק מכישורי המאה ה 21 , על רקע התהליכים בעידן זה, בו מתעצבים – ומשנים פניהם ערכים וזכויות בסיסיות של אדם, חברה ותרבות. לצורך כך מתואר מיפוי ופרוט המושגים המרכזיים והקשרים ביניהם של כישורי אוריינות העידן הדיגיטאלי הנדרשים מאזרח ולומד כחלק ממיומנויות "המאה ה 21". הדיון ופרוט המושגים המאמר, מהווים עוגן ותשתית לפריסת ארגז הכלים הנדרש ללמידה וליישום אוריינות האתיקה הדיגיטאלית על ידי כל לומד ואזרח דיגיטאלי, כתנאי הכרחי לקיום חברה בעידן הדיגיטאלי, חברה הוגנת המכבדת את כל אזרחיה.             למאמר במלואו (PDF)

מאמרים וכתבות על פרטיות ברשת

לשם ניווט -השתמשו בתפריט העליון – "חוקים וכללים" -> "חופש ביטוי ורפטיות"

 10 הערות על אשליית הפרטיות . [דהמרקר 8-12-2011 מאת ירון כהן-צמח ואליחי וידל.] תמיד, בכל רגע ובכל מקום, יש מישהו שעוקב אחרינו – בין אם בזדון, או סתם כדי להפיק מזה רווח שכלל לא יזיק לנו; מצד שני, אנחנו מתים לדעת הרבה מאוד דברים על אנשים אחרים.

• הפרטיות שלנו זה לא תמיד העסק שלכם [מירב קריסטל : 04.06.11, מדור צרכנות  YNET] סלקום, שופרסל, ועיריית ר"ג הן רק כמה מהגופים שהפרו את פרטיות לקוחותיהם, וחלקם אף נקנסו על כך. בינתיים, מועדוני לקוחות עוקבים אחרי כל קנייה שלנו, וחברות סוחרות בפרטים האישיים שלנו. כל צרכן שחש שהשתמשו בפרטיו לצרכי שיווק לא חוקיים יכול להגיש תלונה לרשות למשפט טכנולוגיה ומידע
• על אובדן הפרטיות: Privacy Generations video clip. סרטון שהוקרן בכנס הבינלאומי ה-32 של אבטחת מידע ופרטיות. ירושלים, 27-29 באוקטובר 2010
• הזכות לחשיפה ברשתות החברתיות מאת יעקב הכט (דצמבר 2010). – מרות השיח האינטנסיבי בדבר הזכות לפרטיות ברשת שרגולטורים בצדה, הולכת ומתהווה נורמה המרחיבה את טווח החשיפה של גולשים בכל הגילים, זאת עוד לפני הדיון בזכות לחשיפה. עדות לכך היא העלייה המשמעותית במספר הגולשים ברשתות החברתיות, שהחשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות אליהן. גם המשמעויות הסותרות של מושגים מסוימים, שבהם נדון במאמר, והמאבקים על הזכויות ברשת לא מנעו את פריחתן של הרשתות החברתיות, והן ממלאות מקום מרכזי בחייהם החברתיים של גולשים רבים.
• אופסס…. משרד המשפטים והמחלקה לבטחון המדינה (ארה"ב) תיגו בטעות 84,000 אתרים כאתרי פורנו ופדופיליה, והסירו אותם מהרשת. מרבית האתרים היו אתרים תמימים שאין להם כל קשר להאשמות הלא מבוססות. משרד המשפטים העלה את הטיעון שילידם רבים נופלים כיום במלכודת פיתוי של פדופילים, אךלא הסביר כיצד טעות כזו מתרחשת. צנזורה על הרשת כבר אמרנו? [Feds Accidentally Shut Down 84,000 Websites over Wrongful Kiddie Porn Accusation.  by Sam Biddle Gizmodo`, Feb 16, 2011 2:20 PM]

• מתי יכול מעביד לחדור לדוא"ל של עובד? ביה"ד הארצי: חדירה לדוא"ל ושימוש בחומרים כראיה אפשריים רק כשמדובר בתיבה מקצועית שבבעלות המעסיק ■ כשמדובר בתיבה אישית שהמעסיק הקצה לעובד – החדירה אסורה. [גלובס, 09/02/2011, מאת חן מענית] לכתבה המלאה.

• מספרי זהות אישיים ברשת! ממשל אובמה יוצא ביוזמה לאיסטרטגיה לאומית לזהות מאובטחת במרחב המקוון (National Strategy for Trusted Identities in Cyberspace ) : מספר מזהה לכל גולש אינטרנט למנוע את מפגעי האנונימיות והפגיעה בפרטיות. הצעה בתמיכת הסוכנות לביטחון לאומי והמחלקה לביטחון המולדת (National Security Agency and the Department of Homeland Security). למעשה מדובר בזהות אישית לכל אזרח (כידוע אין תעודת זהות לאזרח אמריקאי כמו אצלנו), שתהווה "חתימה דיגטאלית" קודם כל בפעילות כספית מקוונת, וכלל אמורה להפחית את מספר הסיסמאות שאנו נאלצים לזכור, כשמערכת תזהה אותנו כגולשים הלגיטימיים והמזוהים. אין ספק שיוזמה זו מהווה מהפיכה של ממש בתפיסת האינטרנט ומקום הגולשים בה. ימים יגידו מה יצא מזה, אך נאה שאנו דמדומי השיקעה של ימי המערב הפרוע של האינטרנט, שהולכים ונמוגים ללא שוב. לכתבה המלאה Obama Eyeing Internet ID for Americans מאת Declan ;CBS News  ;McCullaghינואר 7, 2011.

• הפרטיות הלכה לעולמה, ונכנסה לפייסבוק, מאת פרופ' בן קורן, (ה"ארץ" .25/07/10).  מאמר של רופא, המתאר את הפוטנציאל העצום לריפוי הולם באמצעות התיעצות עם מומחים מכל העולם באמצעות הרשת. אמצעי נגיש, זול מאד, מידי ומאד אפקטיבי (שיתוף מגון מומחים בבעיה הרפואית). אך זאת במחיר של חשיפה של פרטי החולה, והפרה בוטה של הפרטיות.

• איך ובאיזה מקרים ניתן לחשוף שמות גולשים אנונימיים (אתר עוז חיים משרד עורכי דין). לא אחת פונים הנפגעים מפרסומים שונים באינטרנט לספקי האינטרנט ולבעלי השרתים על מנת שאלה יחשפו את כתובת ה-IP של המחשב ממנו בוצע הפרסום ובהמשך גם את פרטי בעל החשבון, זאת במטרה למצות את הדין עם אותם משמיצים.
• און, י. ואחרים (2005). פרטיות בסביבה הדיגיטלית. סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה, חיפה, חוברת 7. עורכים: אלקין-קורן, נ. ובירנהק, מ.
• סקירה על הגנת הפרטיות. אפלפלד זר, עורכי דין ועורכי פטנטים 20/11/2003
• הצעת חוק הגנת צנעת הפרט בתקשורת, התשס"ז 2007 (קובץ וורד). שימו לב: זו הצעת חוק איננה החוק עצמו, אך כדאי לשים לב להדגשים שחברי הכנסת המציעים שמים במרכז.
• ספק אינטרנט לא פטור מאחריות על תכנים פוגעניים שהועלו אליו על ידי משתמשים. הכל לגופו של עניין. פרנקל, עו"ד רן. (11/01/2007). אחריות אתר אינטרנט לפגיעה בפרטיות גולשים. מתוך אתר מאמרים.
• האח הקטן – על פרטיות, מידע וזכויות אדם אחרות. בלוג העוסק בפרטיות ובזכויות מידע בעידן הדיגיטלי כותב: אבנר פינצ'וק
• פגיעה בפרטיות בפרסום פסקי-דין באינטרנט– גם פרסום פסקי דין (ולא רק) של רשויות מוסמכות עלול להוות הפרה ופגיעה בזכות הפרטיות של האזרח. השופט משה גל יוזם תיקון חוק בעניין. (מתוף "פרטיות"  באתר "משפט באינטרנט" של עו'ד חיים רבייה)
• אסופת מקורות ענייניים פרטיות ואבטחת מידע לא מישראל באנגלית (מתוך "קישורים משפטיים"  באתר"משפט באינטרנט" של עו'ד חיים רבייה)
• קליפ סטירי על פרטיות (מתוך אתר: "שומרת סף" של דר' קרין ברזילי-נהון).

יחסים כבסיס לקוד אתי

,

חזרה לדף כלים להנחלת אתיקה

מערכת יחסים המבוססת על אמון וכבוד היא הבסיס לבניית מדיניות, קודים ואמנות. במחקר מאוניברסיטת שיקגו נמצא כי כדי לפתח "תרבות רגועה" על בית הספר להקדיש מאמצים לבניית בטחון התלמידים דרך קשרים חיוביים ואיכותיים עם התלמידים ולא דרך חסמים והגנות: ראו  כתבה "יחסים, לא משטרה, הופכים את בית הספר לבטוח יותר" [Relationships, Not Police, Make Schools Safer. 12.5.2011. Good News, Good Education. Online magazine]

שינוי הגדרות פרטיות בפייסבוק

אברום רותם ועידית אבני, מרץ 2011

חזרה לדף רשתות חברתיות

בהמשך למידע "רשת חברתית" באתר "מתקוונים לאתיקה" מובאות בזאת הנחיות לשינוי הגדרת הפרטיות בפייסבוק. הגדרות הפרטיות בפייסבוק משתנה לעת לעת כתוצאה מהביקורת הציבורית. הוראות אלה עשויות להיראות קצת אחרת בעתיד, אך הבנת האפשרויות תקל עליכם מאד מעתה והלאה לשמור על הפרטיות שלכם ברשת כפי שאתם בוחרים, ולשנות אותה בכל עת. למאמר המלא

אני מאמין… בניית אמון בעידן של אמון נעלם

חזרה לדף כלים להנחלת אתיקה

אמון האדם בערכיו עצמו ובערכי הזולת הוא הבסיס להתנהגות אתית. אמון הוא התודעה בה נותן האמון מאמין ובוטח באדם אחר והיכולת לסמוך ולהסתמך על מישהו. בבסיס האמון נמצא כבוד לזולת, כנות, יושר, צדק, פתיחות, הגינות, אמינות ומהימנות. אך מעל הכל עומדת האכפתיות וההתחשבות באדם. "People don’t care how much you know until they know how much you care” "לאנשים לא אכפת כמה אתה יודע, כל זמן שהם לא יודעים כמה אכפת לך…" תאודור רוזוולט, הנשיא ה 26 של ארה"ב (1858-1919). אמון האדם בערכיו עצמו ובערכי הזולת הוא הבסיס להתנהגות אתית. אומץ מוסרי, אמון ובטחון נדרשים כדי לממש בהתנהגות קונקרטית את מערכת העקרונות, האמונות, המחויבויות והמידות, המאפיינים ומנחים את ההתנהגות הראויה והטובה של האדם ומאפשרים התנהלות תקינה של חיי חברה וקהילות שיתופיות. . אמון הוא הבסיס המעצב את היחסים האתיים הבינאישיים והמקצועיים. הוא מאפשר תחושת בטחון, תמיכה, שיתוף, הקשבה, התנהלות אפקטיבית והשפעה. רוב מערכות היחסים הפרודוקטיביות מבוססות על אמון, לעיתים באופן לא מודע. . האמון מורכב משני חלקים: תחושה, הרגשה שמצביעה על אמון, ומעקב אחר ביצועים המאשרים אמון. תחושה אקטיבית של אמון מהווה בטחון: בטחון באדם, בהנהגה, במהימנות ובאמינות. תחושה פאסיבית של אמון היא העדר דאגה או חשד. . אמון מייצג מערכת קשרים בריאה וחזקה. השגת אמון היא תהליך שלוקח זמן, שעיקרו הוא הפעולה ולא הזמן, ולכן מרכיב בסיסי בבניית אמון הוא ההבנה כי אמון מתקשר לפעולה ולא לזמן. ככל שתיישם יותר פעולות, כך יתקצר הזמן בבניית אמון בין אנשים. אין אפשרות לקיצורי דרך או לתיקון מהיר, כדי "להרוויח" את אמון האחר עליך לפעול, לעשות משהו. . אמון אינו ניתן להפרה או לשבירה ללא השלכות חמורות. אין אפשרות ל"רמות" את האמון או לעשות עימו קיצורי דרך. אם מנסים, התוצאות הן מרחיקות לכת וארוכות טווח. . רכישה ובנייה של אמון באדם אחר, כמו גם צמצום או ביטול האמון, נעשית בעקבות צפייה והתנסות במציאות שמוכיחה חוקיות חוויות בדרך אינדוקטיבית. אמון מסוג זה תלוי בחוויה חיצונית ונתון להחלטה של האדם, בין אם היא מודעת או שאינה מודעת. אמון מקדמי הוא אמון בערך, כתוצאה מהכרעה ערכית עצמית של האדם (לדוגמה: אהבת בני אדם). אמון זה נובע מתפיסה פנימית הנובעת מהאדם ביחס לעצמו ולמהותו (כגון, הומאניות). שינוי באמון מסוג זה כרוך בשינוי בערכיו של האדם. אמון הדדי, הבנוי על ההדדיות ויחסי גומלין, הוא אמונה משותפת שאתה יכול לסמוך על מישהו כדי להשיג מטרה משותפת, כמו שהוא מאמין בזאת לגביך. . אמון מתפתח ברצף שלבים היררכי, וככל שהוא מגיע לרמות גבוהות הוא נעשה חזק, עמיד וחלק משינוי באישיות. . צעדים בבניית אמון דמיין אמון: בתום ובניקיון לב, הבהר לעצמך איך אתה תופס את ערך האמון וכיצד ניתן לבנות אמון. הייה מוכן לשינוי. הייה חיובי וטוב לב. הקשבה: הקשב הקשבה מלאה ופתוחה, הבן את הדברים, הקשבה מביאה להבנה מה הגורם המביא אמון, נסה להבין מה חשוב לאחר, השתמש במה שאתה שומע לצורך בניית האמון. פתיחות: חקור ומצא מה גורם לך להאמין באחרים, להיפתח אליהם, אלה מודלים אתה מוצא באחרים. גלה חמלה פנימית לאלה שאתה פוחד או סולד מהם. בהירות: אמור את מה שצריך להאמר לאדם הנכון. הבהר מלכתחילה ציפיות ברורות, שים לב לפרטים, דבר באותה "שפה", באותה משמעות, יידע באשר לבעיות צפויות. הוגנות וסודיות: דבר על אחרים בדרך הוגנת ושמור על סודיות. הערכה: למד כיצד להעריך אחרים באופן יעיל כך שאתה מעודד את התנהגותם ומחזק את האמון ההדדי ביניכם. שבח את האחר. שים לב להשפעה העצומה של ההערכה על האחר. אמינות ועקביות: נהג באמינות ובעקביות ושמור על רמת אמון גבוהה. עשה תמיד את מה שאמרת שתעשה. קיים הבטחות. כנות, יושרה וגילוי לב: הבנה שיחות גלויות לב המושתתות על אמון, גילוי וחשיפת מלוא המידע. בטא כנות ויושרה אישית. כנות היא יותר מלא לשקר, זו התחייבות לשחר, לחפש ולרדוף אחר האמת. תקן אי הבנות מהעבר, התנצל, הודה בטעויות. הסברה ופתרון קונפליקטים: הסבר את המניעים והגורמים למעשים, פתור קונפליקטים. חשוב היטב לפני שתביע חוסר הסכמה. בחר את דרך הביקורת. פעל: עסוק באופן מודע ופרואקטיבי בבניית אמון. התייחס לשינויים הנדרשים כאל תכנית פעולה. מודעות: העלה את מודעותך להתנהגויות שלך המאיימות על בניית אמון ולמד טכניקות המונעות שבירת אמון. מודעות רפלקטיבית לשינוי ולצמיחה: הייה מודע לשינויים המתרחשים בך, גם לעדינים שבהם. שוחח עליהם, תשמח בהם ותודה לעצמך על הצלחתך. התחייב להמשיך לבנות אמון. . שיקום אמון בעקבות הפרת אמון סוגיה מורכבת יותר היא בניית אמון שהופר והתנהלות במערכת יחסים חשדנית. באינטראקציה עם האחר: אמור לו שאתה מעוניין לשקם את האמון ביניכם. שאל מתי ואיך הוא איבד בך את האמון, מה אתה עשית (או שלא עשית) שגרם לאיבוד האמון, איזו השפעה היתה לכך עליך ועל יחסיכם. הסבר איך הרגשת ומה הבנת כשזה קרה (אל תגנה או תאשים את האחר). אמור שאתה מעוניין לשפר זאת, התנצל, הגדר מה אתה מתחייב לעשות, ושאל האם זה יחזיר את האמון בך. הקשב, הייה ער לרגשות ולתחושות שמשודרים אליך, הודה לאחר.

פאניקת הפייסבוק -הסכנות ברשת – זה לא מה שחשבתם.

אברום רותם ועידית אבני. פברואר 2011

כמעט כל אחד מאתנו, וודאי מילדינו, מוצא עצמו עוסק ומצוי במדיה החברתית המקוונת. פאניקת הפייסבוק, שגוררת הכרזות והחלטות בשימוש בפייסבוק בחינוך, שאינן מעוגנות במציאות אלא בפחדים וחוסר הבנה וידיעה. מאמר זה בא לנסות לתקן זאת. במאמר מאיר עיניים זה מונים המחברים , ד"ר אברום רותם ועידית אבני, הנחות שגויות, שניתן להפריכן על סמך מחקרים, סקרים וממצאים אמפיריים מתוקפים ומוסמכים. נמצא שהרשת והמדיה החברתית אינן מוקד סכנות ופוגענות לילדינו, ובוודאי שלא יותר מכל סביבת חיים אחרת, ההפך. הילדים בפייסבוק מוגנים יותר מאשר ברחוב ובחצר בית הספר. התלמידים ברשת אינם זקוקים למשמרות אבטחה והגנה מידית, אלא, לחינוך נאות לשימוש נבון ובטוח בהם, להסברה, למודעות ולערנות מצד ההורים ומערכת החינוך במדיה חדשה ונרקמת לנגד עיננו מזה מספר שנים ספורות בלבד.

למאמר המלא

טיפול בפגיעה שנעשתה ברשת החברתית וגם מניעה

.

• במקרה של פגיעה – הסרה ותלונה לספק: דיווח על תוכן לא ראוי;
• מחיקת קבוצות, תיוג כפוי ותמונות בפייסבוק (ריכזה: גלית ברזני)
• מניעה על ידי אימוץ נוהל שימוש ברשת חברתית בבית הספר:  נוהל שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר

נוהל  שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר

עידית אבני ואברום רותם נובמבר2010

ראו גם המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?

מתוארת בזאת הצעה לנוהל  שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. (עדכון אחרון: 27-2-2011). הערה: הנוהל הנ"ל הוצע למשרד החינוך, ולא התקבל, אך כתוצאה ממנו הוצע נוהל מטעם המשרד, שגם לאחר מספר ורסיות, אי התאמה עם נוהלים, כולל נוהל של פייסבוק למשל, וביקורת ציבורית עזה,  לא הפך לנוהל מקובל ושקול לשטח. נוהל מקוצר של 12 כללים מצ"בכאן בהמשך הכתבה. נוהל מורחב עם הסברים תמצאו במסמך המלא "מתווה למדיניות בית הספר לשימוש במדיה חברתית" מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו. עם זאת נשמח למשוב, הצעות לתוספות ועדכונים.

נוהל שימוש ברשת חברתית בבית הספר

למסמך המלא (pdf)

עם הפעילות הגוברת ברשתות חברתיות מקוונות יש להעלות את מודעות אנשי החינוך למדיניות ההתנהלות ברשת החברתית, בהתייחס להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם להתנהלות אישית-פרטית, כדי למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. רשת חברתית מקוונת היא אחד האמצעים של כלי "מדיה חברתית" ברשת האינטרנט, ביניהם: יומני רשת (בלוגים) אישיים, מיקרובלוג  (טוויטר ודומיו), תגוביות (טוקבקים) לכתבות ומידע מכל סוג ברשת וסביבות לשיתוף ופרסום תכנים במאגרים אישיים-שיתופיים ייעודיים לתמונות, למסמכים, לסרטונים, למוסיקה, לרשימות מועדפים ועוד. אלה מאפשרים לכל משתמש לממש תקשורת בינאישית, פרסום והחלפת פרטי מידע אישיים וציבוריים, תוך בחירת אופן ההזדהות ודרכי השימוש ברשת. לצד הרשת החברתית הציבורית (כמו הפייסבוק) קיימות רשתות חברתיות הייעודיות לחינוך.

א׳‏. שימוש ברשת חברתית לצרכי מיתוג בית הספר

לשם מיתוג ופרסום בית הספר, ניתן להשתמש ברשת חברתית ציבורית תוך ניצול המדיה החברתית למיתוג אפקטיבי, בכפוף להנחיות מנכ"ל באשר לפרסום בית ספר בציבור. מומלץ לממש זאת בדף שיווקי ייעודי ברשת חברתית ציבורית ולאפשר "אוהדים" ולא "חברים". אין לשתף תלמידים בכל תנאי, מתחת לגיל המורשה בתנאי השימוש ברשת. להקפיד על שם בית הספר והיישוב בדף הייעודי ולציין את כתובת המוסד, כתובת דוא"ל לדיווח, ומספר טלפון לבקשת סיוע מצוות המוסד החינוכי.

ב׳‏. שימוש ברשת חברתית לצרכים חינוכיים

להתנהלות חינוכית- פדגוגית עם תלמידים יש להימנע מלהשתמש ברשת חברית הפתוחה לקהל הרחב (למשל, הפייסבוק). מומלץ לבחור ברשת חברתית חינוכית ייעודית. רשת חינוכית מאופיינת בקהל משתמשים מצומצם שנקבע על ידי מפעיליה משיקולים חינוכיים; מותאמת לגיל התלמידים המשתמשים בה; נטולת פרסומות מסחריות; מתחייבת לשמירה על פרטיות; מאפשרת שליטה ובקרה, מותאמת בעיצובה, ביישומיה ובתמיכתה בעברית לצרכים החינוכיים הנקבעים על ידי המורים. בכל מצב, אין להשתמש ברשת חברתית לכל צורך בניגוד לתנאי השימוש בה.

ג׳‏. זהות בית הספר וסגל עובדיו ברשת החברתית

ייצוג בית הספר ברשת ייעשה בזהות בית ספרית ולא כזהות של אדם פרטי, גם אם הוא נציג בית הספר.  ייצוג איש סגל בית הספר ברשת ייעשה בזהות מקצועית- ארגונית המשויכת לבית הספר, בפרופיל המציג את שמו ואת שם בית הספר. המידע המפורסם הוא באחריות בית הספר, יש להתייחס אליו בהקפדה כמו אל כל מכתב רשמי או אינטראקציה אחרת אותה מקיים איש סגל בית הספר. איסור על התחזות ואנונימיות: חל איסור מוחלט על איש סגל בית הספר, כמו גם על תלמידים, על התחזות לאחר ברשת החברתית בכל אינטראקציה ופרסום מידע או דעה הקשורים לבית הספר. בנוסף, איש סגל בית ספר לא יסתיר את זהותו ולא יתחזה לאחר במסרים ומידע שהוא מעלה במדיה חברתית כלשהי, בעניינים הקשורים לבית הספר, כמו בבלוגים, בתגוביות (טוקבקים) בקהילות מקוונות וכד'.

ד׳‏. קשר ברשת החברתית של איש סגל עם תלמיד

קשר איש סגל עם תלמיד ברשת חברתית יעשה רק בהקשר חינוכי. חל איסור על קשר אישי  מורה-תלמיד שאיננו בהקשר החינוכי. אין להיענות ל"הצעת חברות" ואין להציע "חברות" אלא אם זה נוגע ישירות לפעילות חינוכית באמצעות רשת חברתית. כל קשר עם "חבר" יעשה אך ורק בהקשר החינוכי בסגנון ותוכן עניניים והולמים קשר חינוכי מורה-תלמיד. פעילות חינוכית ברשת החברתית תעשה בדף ייעודי לנושא הפעילות, שיהיה חלק מדף בית הספר. מרבית הקשר יעשה באמצעות עדכון קבוצתי/ כתתי כהודעה בדף הפעילות לקבוצה. תוכן ההודעות והסגנון שננקט בהם יהיה ענייני והולם. במידה ונדרש קשר אישי יש להבטיח שהמידע המועבר ברשת יגיע רק לנמען הרצוי . יש לעשות זאת רק באמצעות כתיבת הודעה פרטית לנמען, ולא לדף האישי שלו. לצד זה יש להקפיד בהגדרות הפרטיות למניעת זליגה של המידע המתקבל לאחרים, ולהנחיל זאת גם לתלמידים. תוכן וסגנון תגובות התלמידים למידע שבדף הפעילות, כמו גם תוכן וסגנון ההודעות האישיות יהיו עניינים והולמים פעילות חינוכית.כל הודעה שחורגת בסגנון ובתוכן מהקשר חינוכי בנושא הפעילות, יש לתעד ולשמור לשם ברור ותגובה חינוכית הולמת, ולהסיר אותה ללא דיחוי מדף הפעילות. יש להמציא מעת לעת לידי הנהלת בית הספר את תיעוד ההודעות החריגות בסגנון ו/או בתוכן, והתגובה החינוכית שננקטה. במקרים חריגים יש להתייעץ עם הנהלת בית הספר על תגובה חינוכית, כמו בכל ארוע התנהגותי חריג, על פי תקנות המשרד.

ה׳‏. זהות פרטית של איש סגל בית הספר ברשת החברתית

כל התנהלות פרטית-אישית שאינם בהקשר של בית הספר, תתנהל בזהות אישית המובחנת באופן מובהק מהפרופיל המקצועי-מוסדי כאיש חינוך. בהתנהלות בזהות פרטית ברשת חברתית יש לזכור את הדמות החינוכית שמייצג המורה לעיני כל ולהקפיד על התנהלות ראויה. לכן יש לנקוט זהירות בכל אינטראקציה ופרסום מידע, להפעיל שיקול דעת ביקורתי מתוך אחריות ומחויבות.

ו׳‏. איסור על הבעת דעות ועמדות אישיות באמצעות פרסום בכל מדיה מקוונת ציבורית ופרטית

בהלימה לתקנון משה"ח, חל איסור על איש סגל בית הספר לבקר, להביע עמדות ודעות, במיוחד בנושאים השנויים במחלוקת, להזדהות בפרופיל האישי לגופים פוליטיים, לנסות להשפיע על התלמידים והוריהם ולהשתמש ברשת להסדרת עניינים עקרוניים, ערכיים ומקומיים בהקשר של  יחסי עבודה, יחסים חברתיים ומקצועיים במערכת החינוך בכלל ובבית הספר בפרט.

ז׳‏. כל פרסום מידע, בכל הקשר, נעשה מתוך שמירה על זכויות היוצרים, שמירת כבוד האדם וזכויות הילד/ה ותקנות משרד החינוך בעניין.

ח׳‏. חל איסור על איש סגל בית הספר משימוש ברשת חברתית לשם קשר עם הורים

ניתן לעדכן הורים בהודעות בדף בית הספר/ הכתה, אך חל איסור על יצירת קשר אישי באמצעות הרשת החברתית.

ט׳‏. יידוע למפרע בפעילות חינוכית ברשת:

• ליידע הורים למפרע לשם ביצוע פעילות מורה-תלמידים ברשת חברתית • ליידע את הנהלת בית הספר בפעילות חינוכית שהוא מבצע ברשת • ליידע, להסביר ולהנחות את התלמידים בכל פעילות חינוכית ברשת חברתית

י'. טיפול בבעיות העולות כתוצאה מאינטראקציה ברשת החברתית

(1) בכל בעיה העולה כתוצאה משימוש ברשת חברתית של מורה-תלמידים, כמו גם אלימות מקוונת מצד תלמידים, יש לנהוג על פי חוזר מנכל תש"ע/1 (א), 2009: קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך.

בנוסף יש לבצע את הפעולות הבאות:

(2) תיעוד פרטי האינטראקציה וכל העובדות הנוספות הקשורות לארוע, באמצעות שמירת תמונות מסך (3) במידה ומדובר בתלונה או כל חריגה מאינטגרציה תקינה בקשר מורה-תלמיד יש לנתק באופן מיידי את האינטראקציה, ואף מחיקת פרטיה במידת האפשר אחרי התיעוד. (4) יידוע הנהלת בית הספר בכל הפרטים, תוך מעורבות כל הגורמים הרלבנטיים

למסמך המלא (pdf)

החוק – מפלטו של הלא מוסרי ברשת

אברום רותם ועידית אבני, יולי 2010

למאמר המלא

• קשה להבין את הסנגורים הנלהבים של חופש הביטוי ברשת, שמצדיקים עוולות לא מוסריות בעליל בשם הכלל (המיוחס לוולטר, צרפת המאה ה- 18) "איני מסכים עם אף מילה שאתה אומר, אך אני מוכן להיהרג על זכותך לומר את הדברים". נוכל להיות בטוחים שוולטר לא התכוון להיהרג כדי להגן על טוקבק נתעב, כמו זה שפורסם באתר חדשות ( HNN, 2010). הוא נכתב שעות אחדות לאחר שנהרג בנו של השופט מישאל חשין בתאונת פגע וברח: " אז אתה, מישאל האב השופט, ניצלת את מעמדך כשופט להשפיל ולבזות תלמידי חכמים שלא פגעו בך מעולם, אז למה יש לך בכלל דעה אנטישמית- בבקשה שילמת כולל מע"מ  כחוק ".
• האמרה "הפטריוטיות היא מקלטו של הנבל", שמיוחסת לבריטי סמואל ג'ונסון (המאה ה- 18) הפכה מזמן לקלישאה כש"פטריוטיות" בהקשר הנבל הפכה גם לאלוהים ("אלוהים הוא מפלטו של הנבל"), מתינות, ליברל ועוד. נראה שגם החוק הופך למקלט, גם אם לא, חלילה, לנבל ("בן-בליעל… מושחת ורשע"), אלא מאפשר השלמה עם פעילות לא מוסרית, ללא צורך לנקוט עמדה ("זה החוק"). לא מדובר על הסכמה עם מעשים לא מוסריים, אלא על השלמה, אי רצון או יכולת לנקוט עמדה, רפיון לב ואף פחדנות אזרחית. מדובר על זה שמצפה שאחרים יעשו את העבודה במקומו, ודורש מהחוק בקול גדול את מה שהוא נמנע מלעשות, וכל זאת תחת מעטה צדקנות לנוכח מעשים לא מוסריים בעליל.
• כך היא ההתיחסות למקומם של הטוקבקים, התגובות ברשת חברתית, הבלוגים וכד', שעובדות, אמת, יושרה, הוגנות, מוסר אלמנטרי בין בני אדם, איננו בן בית אצלם, תוך אחיזה בתפיסה שברשת "הכל מותר" ואין חובה לקיים מסגרת אתית, מנהגים, ועקרונות בסיסיים אשר בבסיס קיומה  של  כל חברה, בכל הקשר. בהיעדר "כתובת" לגוף או מושא לנשיאת אחריות, דוקא ברשת, מסגרות התנהגותיות אלמנטריות של אתיקה ונוהג מוסכם אינן מקוימות בשם חופש הביטוי וזכויות הפרט, שגוברים, לשיטתם, על תועבות כאלה ואחרות המתגלגלות ברשת באין מפריע, בה איש הישר בעיניו יעשה. 

למאמר המלא

רשת חברתית חינוכית

עידית אבני ואברום רותם (מאי 2008)

לשם ניווט באתר יש להשתמש בתפריט העליון כאן.

אל המאמר המלא

1. תאור הסוגיה

בשלהי 2005 פרצה למודעות הציבור בסערה הרשת החברתית. תוך זמן קצר התמלאה רשת האינטרנט ברשתות חברתיות מקוונות, עם מיליוני משתמשים בכל רחבי העולם, וכבשה את הדמיון, כמו גם הציפיות להשלכות בולטות ומהירות בהיבטים חברתיים, תרבותיים  ובתחומי המיזמים העסקיים. לנגד עיננו צומחות רשתות חברתיות מקוונות לציבור הרחב, כדוגמת ה-Ning MySpace ; Facebook ועוד רבות שפשטו ברשת ברחבי העולם תוך כשנה אחת בלבד. אם נעיף מבט אחורה, רשתות חברתיות מקוונות היו קיימות עוד מתחילת שנות ה- 90 במאה הקודמת,  בטכנולוגיה פשוטה בהרבה מהקיימת כיום,  אך עקרונותיה היו זהים, וכך הם שרתו גם את החינוך, באופן מאד מוגבל, כאשר האינטראקציה הייתה תגובות בקבוצות דיון מקוון, עם אפשרות מוגבלת של צרוף תמונה או קובץ. מטבע הדברים, בהמשך לשימוש הגובר בכלי הווב 2.0 גם בחינוך, התחילו יוזמות בשילוב רשת חברתית מקוונת לצרכי הוראה ולמידה, להעצמת הידע המקצועי בין סגלי הוראה, ולהעצמה חברתית-חינוכית בקרב לומדים. שילוב כלים אלה בחינוך לצרכי הוראה-למידה וחיברות, דורש בחינה מעמיקה שכרוכה באפיונם, ניתוח יתרונותיהם ואופן הלימתם למטרות חינוכיות בכל הקשור להעצמת ההוראה ו/או הלמידה  בכדי לעשות בהם שימוש חינוכי מכוון וראוי. במאמר זה נבחן את מאפייני הרשת החברתית, נדון בקצרה בצרכי פעילות חינוכית מקוונת, ננתח על אילו  צרכים חינוכיים עונה הרשת החברתית ונמליץ על דרכי הפעלתה בחינוך. להמשך המאמר להמשך המאמר

פרסום, מיתוג ושיווק בית הספר בפייסבוק

עידית אבני ואברום רותם

יוני 2010

למאמר המלא (pdf)

פייסבוק, הרשת החברתית שסוחפת את העולם כולו, נעשתה חלק ממציאות חיינו האישיים, החברתיים והמקצועיים. יותר ויותר מנהלי שיווק, מנהלי מותג, מנהלי חברות, בעלי עסקים, ארגונים, מוסדות, ידוענים, אנשים פרטיים ואף נבחרי ציבור מכירים ביכולת המינוף של הרשתות החברתיות ומפגינים נוכחות בזירות אלה. אין כל סיבה שבין המוצרים, המוסדות והארגונים המפרסמים וממתגים עצמם בפייסבוק כיום (2010) יעדר מקומו של בית הספר. בישראל כיום הפייסבוק היא הרשת המצויה ביותר (אבני ורותם, 2010), ולמעשה הפכה לכינוי מקביל לרשת חברתית. בעתיד הקרוב נראה מן הסתם כניסת רשתות אחרות, אך נראה שכל שימוש יעיל לצרכי מיתוג ופרסום יעשה בעתיד הקרוב בפייסבוק. המושג מיתוג (Brand) בית-ספר שאול מעולם הפרסום, ומייצג את סימן ההיכר, הדימוי של בית הספר כפי שנתפס בעיני ציבור הלקוחות (הורים ותלמידים) וכפי שנתפס בעיני הציבור בכלל. עוד ב- 2007 דיווח, למשל, בי"ס תיכון מיסורי על הגדלה ניכרת בתרומות לבית הספר, רק כתוצאה משימוש המורים בפייסבוק, גם לצורך פרסום ומיתוג בית הספר ( Heavin, 2007). בתי ספר בישראל מנהלים אתרים בית ספריים שמהווים אמצעי פרסום פאסיבי ומוגבל. פרט למוסדות אחדים, לא מקובל עדיין (2010) לפרסם ולשווק בתי ספר כמוצר ללקוחות הפוטנציאלים, כמו גם לא להפעיל יחסי ציבור באמצעות האינטרנט. לכן לא נראה כאן פרסומת ממומנת בגוגל או במקומות אחרים ברשת על בית ספר מסוים, לכל היותר שלטי חוצות זמניים בישוב, או פרסום חד פעמי במקומון. מחקר עדכני מראה שגם באקדמיה הישראלית השימוש בפייסבוק מועט ושמרני, ולעומתו, השימוש בטוויטר רחב ועדכני הרבה יותר (פורקוש- ברוך והרשקוביץ, 2010), אך גם כאן נראה שפרסום ושווק מוסדות אלה עדיין מוגבל ולא רותם את העוצמה השיווקית הטמונה ברשת החברתית, בו מצויים כל תלמידיו ומרבית מוריו.    למאמר המלא (pdf)

המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?

אברום רותם ועידית אבני, מאי 2010

למאמר המלא (pdf)

  חלק גדל והולך של מורים שמצויים במרחב המקוון לצרכים אישיים ומקצועיים, יוצרים קשר עם התלמידים בסביבתם הטבעית, קרי הפייסבוק (בישראל 2010), כשחלקם הגדול רואים זאת כחלק מעבודתם החינוכית, למרות שרבים אחרים, עדיין, סבורים שאין לקיים קשר שכזה. לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, לדרך בה הן באות לידי ביטוי במקרים אותנטיים, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן. המסקנה המרכזית היא, שאין להתעלם, ויש אף לעודד קשרי מורה – תלמיד ברשת החברתית. אך יש לראות זאת כחלק מהתנהלות מקצועית של מורה עדכני, כשהתנהגותו ברשת החברתית מהווה דוגמה ומופת לתלמידיו ולהתנהגות ראויה של איש חינוך. מודעות המורה לתפקידו כמורה ולא כ"חבר" ברשת, כמו גם לסוגיות העולות מקשר שכזה ולמקומות העלולים להוות מלכודת וכשל התנהגותי (כמו גבולות הקשר, סגנון התקשורת, הצגת זהות אישית ומקצועית, חשיפת פרטיות ועמימות גבולות אחריות של המורה על רווחת התלמיד) – יאפשרו תפקוד פדגוגי משמעותי של המורה ברשת החברתית. למאמר המלא (pdf) ראו עדכונים ומידע נוסף בנוהל שימוש במדיה חברתית מקוונת בבתי הספר (דצמבר 2010)

כללי עבודה ונוהלים מומלצים לתקשורת בית ספרית באמצעות דוא"ל

אברום רותם ועידית אבני חזרה לדף כללים חוקים ותקנות

ההתנהלות הארגונית בבית הספר באמצעות דוא"ל כמו גם אינטראקציה מחוץ לשעות הלימוד של מורים-תלמידים, ומורים הורים, היא אמצעי האינטראקציה המקוונת היציב ביותר לאורך השנים, וממשיך במגמה של האמצעי הנפוץ ביותר לאינטראקציה ארגונית. ההשלכות על התנהלות באמצעות דוא"ל, הארגוניות, החברתיות והאישיות חורגות הרבה משינוי בזמינות ובתכיפות של העברת הודעות ותגובות להן. מנהלים ומורים מוצאים עצמם "טובעים" תחת ים הודעות לא ממוקדות או מיותרות, שמעמיסים עומס עבודה גדול על העומס הקיים בלאו הכי, צוך כדי שהם מתמודדים עם שאלות מקצועיות ואתיות העולות מהשימוש בדוא"ל .   להלן הצעה לכללי עבודה, נהלים, דרכי כתיבה ומשלוח כדי לייעל את תהליך התקשורת הארגונית- פדגוגית בבית הספר בכל הקשור לאינטראקציה באמצעות דוא"ל. יש להתאימם, כמובן, להקשר הבית ספרי שמאמץ נהלים אלה, להגיע להסכמה, לתיאום ציפיות ולמערך כללים עם צוות בית הספר, תוך כדי ניתוח מקרים ודיון בהתכנסויות ופורומים שוטפים. נשמח לכל הערה, תובנה, ותוספת ראויה. 1. טרמינולוגיה – להשתמש במושג דוא"ל בלבד. המושג email עוברת ע"י האקדמיה ללשון העברית ל- דֹּאַר אֵלֶקְטְרוֹנִי (מידע – 01: מושגים בסיסיים תשס"ג , 2002). מושג זה קוצר ע"י חכמת הרחוב ל-דוא"ל או אף דוּאַל. אנו ממליצים להשתמש במושג דוא"ל בלבד, ולא בשלל המושגים שלא ברור בדיוק למה הכוונה (כמו "שלחתי לך" או "כתבתי לך מייל/ מכתב/ הודעה/אי-מייל" וכד'). שימוש עקבי במושג זה ימנע אי הבנות וסרבול מיותר.   2. המוען

1. קביעת כתובת דוא"ל לצורך התקשורת בבית הספר: כל אחד מסגל בית הספר (הנהלה, מורים, תלמידים) ידאג לפרסם כתובת דוא"ל אחת עדכנית לצרכי התקשורת עם סגל בית הספר, בה הוא משתמש ומבקר תדיר לבדיקת ההודעות שהגיעו אליו. אין לפרסם יותר מכתובת אחת.
2. זהוי ברור: זהו את עצמכם בברור בכל הודעה (ראה "חתימה" כאן סע' 6). לא להניח שהנמען ידע מי הכותב או שיבין זאת לפי המידע.
3. מנגנון עדכון כתובות דוא"ל: יש צורך בבניית מנגנון עדכון כתובות, ללא צורך להטריד את כל הסגל בהודעה של משתמש בודד (למשל, רשימת תפוצה המתעדכנת מידי פעם ומדגישה את העדכונים).
4. תכתובת אישית ומקצועית: יש להפריד בין תכתובת אישית (חברות אישית בין עמיתים לעבודה או בכל הקשר אחר), לבין תכתובת במסגרת העבודה השוטפת בבית הספר. על הכותב להבחין בין תכתובת אישית לתכתובת מקצועית, הן במסר והן בדרך העברתו. התכתובת במסגרת העבודה השוטפת תהיה עניינית, מקצועית, , כיאה לארגון מקצועי, ונטולת סממנים של תקשורת אינטימית-חברית.

  3. הנמען

• בחירת הנמען: יש להקפיד על בחירת הנמען הרלוונטי להודעה, נמעני ההעתקים או רשימת התפוצה הרלבנטית. זאת מתוך מטרה שרק בעלי עניין של ממש בנושא ההודעה יקבלו אותה. לפני הוספת עוד נמען – יש לתת את הדעת על המוטיבציה בהוספת נמענים נוספים, שבמקרים רבים נגועה ממניעים שלא מן העניין שלשמו נכתבת ההודעה. לשם כך יש להבהיר את הגבול בין (1) שיתוף נחוץ, (2) יידוע נחוץ ו-(3) אי-נחיצות עם דוגמאות לכל מקרה שתעודכנה מידי זמן.
• עקיפת הררכייה: תקשורת מקוונת מאפשרת עקיפת הררכיה מסורתית, אך אין בכך סיבה לעשות זאת ללא צורך. יש להתחשב בהררכייה הבית ספרית ונוהג זרימת המידע, ולא לנצל את האינטראקטיביות הנוחה לצורך עקיפת סמכות. למשל:

* למנהל המוסד – לשם יידוע – העתק בהודעה שאינה מיועדת לו ישירות רק לצורך כשהוא נחוץ באמת. – לשם שיתוף / הודעה אישית – הודעה המיועדת ישירות למנהל, רק בנושא שבסדר העדיפויות או חשוב מספיק, כאשר אין עוקפים את ההיררכיה המתבקשת ללא הצדקה, כי פניה לגורם המתאים תהיה אפקטיבית ונכונה ארגונית (כגון: רכז שכבה, מחנך כיתה, מורה מקצוע, יועצת וכד'). *למורה-  יש להנהיג כללים שלפיהם תלמיד ישלח למורה רק לשם שיתוף אישי, קבוצתי או יידוע בנושא לימודי/ ארגוני הקשור בקשר המקצועי מורה-תלמיד- קבוצת לומדים

• תפוצה רחבה: לא לשלוח בתפוצה רחבה. תפוצה לציבור גדול  של מורים/ תלמידים / אנשי ההנהלה וכד', יעשה בהודעות ייעודיות באתר בית הספר, או, לכל היותר, עדכון דחוף המפנה להודעה באתר בית הספר (אפשר גם ב- SMS) באישור ההנהלה בלבד. נוהל זה יעודכן מידי פעם בישיבות הצוות,  על ידי הבאת מקרים המדגימים את הנחיצות בקביעת נמענים לצרכי שיתוף,  לצרכי יידוע לבין אלה הגובלים ב"אי-נחיצות" שהיא למעשה השחתת זמן עד כדי הטרדה.
• ניצול שירותי הדוא"ל לצרכים אישיים: ככלל, להימנע מלנצל את הרשת הבית ספרית להפצת חומרים, דעות וכד', שאין להם קשר ישיר לעבודה ולהתנהלות בית הספר. לעומת זאת, אין סיבה להגביל תקשורת בין עמיתים, גם אם זה במסגרת שירות בית הספר, אך להדגיש בנוהל שתקשורת אישית/ חברית תעשה מול נמענים בודדים בלבד, וללא ערוב אחרים מקרב בית הספר במסגרת "אי-נחיצות".
• עותק סמוי: שליחה בעותק סמוי עלולה בהקשרים רבים להוות פגיעה מוסרית, שכן נמענים חשופים, לא יודעים שזה הובא לידיעת אחרים בסמוי. כחלק מהשקיפות ואובדן הפרטיות של העידן הנוכחי, יש להימנע מלשלוח לנמענים סמויים  (BCC/עותק סמוי) להוציא במקרים מיוחדים בהם נחוץ ליידע מישהו בסתר, אך לא  בשגרת התנהלות, ובכל מקרה כשאין מדובר בפגיעה כלשהי בנמענים האחרים.
• הפצת הודעה פעם אחת בלבד: יש להימנע מהפצת הודעות לנמען מסוים יותר מפעם אחת: לשלוח בהודעה רק לקבוצת דיוור אחת, לא לכתובת נוספת של הנמען, ולשים לב שאם שולחים למספר קבוצות בהודעות שונות, שנמען מסוים לא יקבל את ההודעה מספר פעמים.

4. נושא ההודעה לכל הודעה יש נושא. הנושא מתאר ברמת כותרת את תוכן ההודעה באופן ענייני וברור. אין מקום לכותרות שלא מתארות את תוכן ההודעה. נושא ההודעה כתוב כך שרק על סמך קריאתו ניתן יהיה להגיע לידי החלטה האם לקרוא אותה, או שיועברו לתיקיות/ יסומנו בדגל לטיפול מאוחר יותר, או שיועברו ל"זבל". 5. תוכן הודעה

• כל הנאמר כאן יפה גם לתגובה להודעה.
• סגנון בהיר, ענייני וממוקד תמיד. יש לקרוא את ההודעה בטרם שליחתה.
• תחילת ההודעה מפרטת את נושא ההודעה.
• בהודעות המשך – בו מתייחסים להודעה שנכתבה זה מכבר ומצורפת –  להזכיר בקצרה בפתיחת התגובה את הנושא אליהם אתם מתייחסים.
• להימנע מלכתוב הודעת דוא"ל מעל מספר קטן של  פסקאות (10 שורות ומעלה זו הודעה ארוכה). במקרה זה, להעביר למסמך מצורף.
• בכל מקרה של הוספת אובייקטים לטכסט ההודעה (תמונה, קבצים מכל סוג, הפניה –לינק וכד') יש לציין זאת במפורש בהודעה, תוך ציון מפורש במה מדובר.
• הוספת תמונה –להימנע מהוספת תמונות/ אנימציות/ סמלולים שלא קשורים לתוכן ההודעה. להגביל גודל תמונה (לחצי מסך לכל היותר – 400X300), ומספר קטן של תמונות בהודעה אחת. במקרה אחר – להפנות לאלבום תמונות ברשת.
• הוספת קבצים – להימנע מקבצים גדולים מאד ( GBאחדים)  במקרים אחרים, יש להפנות לשירותי אחסון  ונגישות זמניים ברשת ולשתף את הנמענים. לציין את פורמט הקובץ במידה שאינו סטנדרטי.
• בקשת תגובה: יש להימנע מלבקש תשובות או אישורי מסירה אם הדבר אינו הכרחי באמת. אישורי מסירה גורמים לבזבוז זמנו של הנמען.
• להימנע מסימון עדיפות או דחיפות בהודעה. כדי ש"עדיפות" תהיה אפקטיבית, יש להשתמש באפשרות זו רק במקרים הכרחיים באמת.

6. עיצוב, רקע וחתימה

• עיצוב ההודעה: מומלץ לקבוע תקן בית ספרי של עיצוב טכסט דוא"ל: גופן וגודל מומלץ הם אריאל (ו/או Time New Roman), צבע כהה (גוון שחור-כחול בלבד) גודל 10-12- לא יותר ולא פחות. ככלל, להימנע מהדגשה (בולד), הטיה, קו תחתי אלא במקרים לא נפוצים לשם הדגשת המסר והבהרתו.
• רקע ההודעה: מומלץ להימנע מרקעים מוכנים מורכבים וכבדים (בצבע וצורות), כולל אנימציות לעיטור הודעות דוא"ל. מומלץ כנוהל/ נוהג – הודעה ללא כל רקע ותוספות אחרות.
• חתימה בסוף כל הודעה– חובה:
• אם אין חתימה אוטומטית, יש להצביע בנוהל שבמסגרת מקצועיות ורשמיות ראויה חשוב לחתום בשם המלא, להוסיף את הגדרת התפקיד ופרטים מזהים נדרשים במסגרת התפקיד כגון טלפון בעבודה, כתובת הדוא"ל, אך ללא כל תוספות אחרות כמו סמלולים או תובנות/ציטוטים/תאורים של הכותב.
• לוגו בית הספר – להתכתבות ארגונית פנימית – מיותר. למקרה אחר, רק במידה שהוא קטן ממש, עם צבעים מעטים. הנוהל יגדיר אם ומי רשאי לשלוח הודעה עם לוגו בית הספר, שהופך את ההודעה למסמך רשמי של בית הספר.
• חתימה אוטומטית (במקום חתימה ידנית) – נקבעת מראש ומצורפת אוטומטית לכל הודעה נשלחת. אינה מתווספת לתגובות:
• שם מלא, תאור תפקיד וכתובת הדוא"ל. וכן פרטים מזהים הנדרשים במסגרת התפקיד כגון טלפון בעבודה.
• חתימת כתב יד כתמונה – רק במידה והתמונה קטנה ובצבע אחד-שניים בלבד.
• אין להוסיף על הנ"ל דבר (סמלולים, תמונות, תובנות/ציטוטים/תאורים אישיים של הכותב וכד').

7. קריאת דוא"ל ותגובות

• כל עקרונות כתיבת תוכן ההודעה (סע' 5 כאן) מתייחסים גם לתגובות.
• יש להקפיד על קריאת הדוא"ל באופן שגור ושוטף. אי קריאת הודעות מהווה חוסר נימוס כלפי השולחים העלול גם להסתכם בסופו של דבר בהחמצת הודעה חשובה. להימנע מהרגל לא טוב בו מניחים לדוא"ל להצטבר מספר ימים, מתוך כוונה לקרוא אותו לכשיתפנו.
• יש להקפיד לענות על דוא"ל בתוך זמן סביר. הנוהל  יגדיר זמן סביר (מספר ימים לכל היותר). מכאן שאם לא התקבלה תשובה לאחר זמן זה, ניתן תמיד להסיק שההודעה לא נקראה.
• קבלת הודעה אצל נמען שאיננה אמורה להגיע אליו- עליו להודיע לשולחים על כך, ו/או לבקש למחוק מרשימת התפוצה שהודעה זו נשלחה.

8. נוהל תגובה במקרה של התלקחות  (Flaming) באינטראקציה בדוא"ל התלקחות – חילוקי דעות ההופכים לתוקפנות, גידופים, הכפשות וכיו'ב מתרחשות בכל אינטראקציה, במיוחד במקוונת. נוהל ברור צריך להתייחס לכל אופני האינטראקציה הנפוצים בין קהל בית הספר. דוא"ל הוא תמיד אחד מהם. נוהל "התלקחות" יוצא מתוך נקודת המוצא: בבית ספרנו מדברים אחד עם השני בכבוד. התלקחות בהודעות דוא"ל בתוך סגל ההוראה/ הנהלה

• במקרה של התלקחות בסבב הודעות, יש ליזום הפסקה חד צדדית של ההתכתבות, עד לברור העניין באופנים אחרים. שירותי הדוא"ל בבית הספר הם לייעל, לקצר ולמקד את התקשורת הפנים ארגונית, ואיננה פלטפורמה לריבים אישיים.

אם חלה התלקחות בהודעה העוסקת בעניינים מקצועיים – יש לנסות לפתור בשיחה ו/או לפנות לדרג בכיר יותר ו/או בורר מוסכם שיסייע להגיע לפתרון מוסכם. אם הויכוח עובר לפסים אישיים:

• אם ההודעות הם בין שניים בלבד, ללא מעורבות אחרים, ואין בה איומים להוציא תוקפנות מילולית – יש לשאוף לפתור זאת במפגש פנים מול פנים או בטלפון. במקרים בהם המקרה חוזר, וברור שאין בכך תועלת, ניתן לבחור גם באפשרות להתעלם מכך.
• בהתלקחות בה מעורבים, גם כצופים בלבד, יותר משני אנשים, חל איסור מוחלט על "צופים"/ אחרים, שלא מעורבים ישירות בהתלקחות מלכתחילה, לקחת בה חלק. אם נראה לאחד מהם שהויכוח גולש לפסים העלולים לפגום בתפקוד צוות בית הספר, יש לשקול לדווח להנהלה לשם הנמכת הלהבות ומסר שבמסגרת בית הספר כל הדרדרות כזאת לא מקובלת.
• אם תפוצת ההודעות כוללת מספר אנשים ו/או הכפשה בוטה או אף איומים, יש להתייחס לכך כפגיעה מקוונת (ראו המלצות שם): לדווח להנהלת בית הספר כמעסיקה (הקשורה לארוע שכן הוא מתרחשת במסגרת העבודה בו), ולפתוח בהליך של תגובה הולמת מצד ההנהלה הכולל: ברור העניין,  תגובה הולמת לפוגע (כולל דרישת התנצלות בהודעה מקבילה לתפוצה המקורית, או רחבה יותר, במקרה וההודעה "התגלגלה" בין אנשים רבים), תמיכה בנפגע אם יש צורך, פניה למשטרה במקרה של הפרה בוטה של החוק, והדגשת המסר לכלל צוות בית הספר, שארועים כאלה לא מקובלים בכל תנאי.

  התלקחות בין תלמידים בדוא"ל ארוע זה נפוץ יחסית, ויש להתייחס אליו בפרופורציה ראויה, בכפוף למידת הנזק שקרה או זה הפוטנציאלי בהבט התנהגותי, אישי או חינוכי-בית ספרי. מרגע הדיווח לגורם כלשהו בבית הספר, יש להתייחס לכך כפגיעה מקוונת המתרחשת בבית הספר. במקרים לא חמורים (שגובלים באלימות מילולית קשה, הכפשות ואיומים וכד'), בדרך כלל, שיחה  שקטה ומקצועית בין הניצים, התנצלות בתפוצה הולמת את המקרה, פותרת את הבעיה. למניעת ארועים כאלה – יש לשקול הבאת מקרים כאלה לדיון חינוכי להבהרת ההתנהגות האתית הרצויה, ולתוצאות והשלכות לא רצויות במקרה אחר. כל התלקחות אחרת: בין  הורים למורים או הורים המאיימים על תלמידים אחרים  

• בכל מקרה של התלקחות בה מעורבים הורים יש לערב מיד את הנהלת בית הספר ללא כל שיקול דעת.
• הקו המנחה לתגובה הוא שבית הספר לא ישתף פעולה בשום צורה עם הורה/אחר אלא תחת כללים אלה:.
• בית הספר נחוש בדעתו שכל אינטראקציה עם בית הספר, קרי הנהלה, מורים כמו גם תלמידים נעשית בלשון נקיה ומכבדת. מכאן שיש לצפות כך גם מההורים.
• ביתה ספר נחוש בדעתו שתופעות של השמצות, הכפשות ואיומים אינם בנמצא בשירותי ההוראה-למידה-התנהלות המקוונים של בית הספר. לא בקרב סגל העבודים, לא התלמידים ולא מגורמים אחרים.
• תחושות של הורים יש לבטא בשיח סגור עם הנהלת בית הספר וסגל ההוראה.

9. נוהל העברת הודעה העברת הודעה לנמען/ים שלא היו מכותבים בהודעה המקורית (Forward) .

• ככלל, יש להימנע מלהעביר הודעות שהתקבלו לאחרים שלא היו ממעונים מראש, גם ובייחוד אם בהודעה מבקשים להעביר הלאה. במרבית מקרים אלה מדובר באי נחיצות בולטת.
• יש להצביע על כך שהעברת הודעה ללא הסכמת הכותב שלה הנו מעשה לא מוסרי, ואף פגיעה בזכות הפרט ובכבוד.
• ניתן לעשות זאת רק במידה שברור שאין במקרה הנדון פגיעה מוסרית כמו – בידיעת כותב ההודעה ו/או בכל הקשר שברור שאין כאן שום פגיעה והעניין נעשה לצורך מקצועי-ארגוני טהור.
• כאשר מעבירים דוא"ל שהתקבל, יש למחוק בטרם שליחה  את כל שמות הנמענים האחרים כדי להגן על פרטיותם.

10. נוהלי שמירת הודעות מאחר ומדובר בתקשורת פנים ארגונית, הכוללת עניינים ארגוניים, אנושיים ואישיים חשוב ואף נחוץ לשמור הודעות הקשורות ישירות לעבודה בבית הספר ולהתנהלותו. זאת לצרכי שחזור ותיעוד האינטראקציה במידת הצורך, כחלק חיוני של התנהלות ארגונית מקצועית.

• לשם כך יש ליצור תיקיות לפי עניין, ולמיין בהן את ההודעות המתקבלות, כמו גם הנשלחות.
• יש לדאוג לגיבוי סדור מעת לעת גם מחוץ למחשב בו מתנהלת התקשורת.
• במידה והדוא"ל מתנהל בשרות ווב (מעל גבי הרשת) יש לברר עם ספק השירות כיצד ניתן לשמור הודעות בגיבוי נוסף.

11. יצירה, שימור ועדכון הנוהל

• הנוהל יגובש ויוחלט ע"י צוות ההנהלה בסיוע סגל ההוראה הבית-ספרי, ונציגי תלמידים והורים במידת הצורך
• עדכון הנוהל יעשה בשוטף על ידי העלאת מקרים שיש להצביע עליהם ולהתייחס אליהם לשיפור הנוהל בעתיד. מומלץ לעשות זאת על ידי ריכוז הקשיים והתלונות, והעלאת הצעות לעדכון הנוהל במסגרת ישיבות הצוות הסדורות, ובדיון מיוחד במקרים בהם נדרשים מערבות התלמידים ו/או ההורים.
• על חריגות בולטות מהנוהל יש ליזום הערות בונות ומכבדות את אלה שטעו בכך מתום לב, אי הבנה וכד', תוך שיתוף סגל בית הספר בעניין (הנהלה, עובדים, מורים) בישיבות הצוות.
• יש לצרף ולשייך נוהל זה עם נוהלי השימוש בסביבה מקוונת בכלל (כולל באמנות ותקנונים בעניין), נוהלי פגיעה מקוונת, ונוהלי בית הספר בכל נושא אחר.

12. אבטחה

• מאחר וחלק גדול של שליחת הדוא"ל וקריאתו נעשה במקום פומבי או במחשבי בית הספר, יש להקפיד לפתוח את הדוא"ל רק עם סיסמה  ולהקפיד לסגור אותו לאחר השימוש.
• במקרה ונתקלים במחשב בו נשאר דוא"ל פתוח, יש לסוגר אותו מיד, וליידע את בעל החשבון כדי שימנע מכך בעתיד.

13. הבטים משפטיים בשימוש בדוא"ל היבטים מסויימים של הדוא"ל עלולים להיות כרוכים בבעיות משפטיות, כגון: זכויות יוצרים,  פרטיות, הוצאת לשון הרע. הנוהל צריך לכלול גם הזהרות הכרוכות בכך: זכות יוצרים –הפצת מידע המוגן בזכויות יוצרים בכל אמצעי, אלקטרוני או פיזי, כולל גרפיקה שנסרקה או נשמרה על ידי משתמש לצרכיו האישיים היא בלתי חוקית, מאחר שבעל זכויות היוצרים לא העניק את הזכות לכך. שמירה על פרטיות – להימנע מכל פעולה באמצעות דוא"ל הפוגעת בפרטיות. הטרדה, לשון הרע – להימנע מכל פעולה הגובלת בהטרדה, הכפשה ולשון הרע. סעיף זה כולל גם הימנעות מכל שליחת הודעות שלא לצורך התנהלות בית הספר כגון מכתבי שרשרת, דאר זבל לסוגיו, ספאם וכד'.

הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט – מסמך, כנסת ישראל.

וייסבלאי, א. (ינואר 2010). הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט על ידי ילדים ובני נוער. ירושלים, הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

שלבי התפתחות מוסרית על פי קולברג

אברום רותם ועידית אבני, 2009

לשם ניווט באתר – השתמשו בתפריט העליון כאן. הדף הזה נמצא ב- "אתיקה ובכלל" -> "שלבי התפתחות מוסרית על פי קולברג"

אחד הדמויות הבולטות בפיתוח תיאורטי של שלבי התפתחות מודעות מוסרית אצל האדם, הנו לורנס קולברג (1927-1987 ) – Lawrence Kohlberg פסיכולוג אמריקאי. במחקריו ושל ממשיכי דרכו לאורך שנים רבות, (החל משנות ה- 50 ואילך) ברחבי העולם בחברות שונות, התגבש סולם התפתחות אישית "התפתחות מוסרית על פי קולברג". להלן סיכום קצר של סולם זה, מתוך הבנה וידיעה שישנם עוד גישות ומודלים, שלא רואים עין בעין את שלבי התפתחות אלה. אך בגלל הראשוניות בגיבוש סולם שכזה, על סמך מחקרים רבים בקרב ילדים ובני נוער, ותפוצתו הרחבה אנו מביאים כאן את מתווה הסולם. הנחת הבסיס היא שאדם רוצה להיות מוסרי. ככל שהאדם מתפתח בהבנתו השכלית, כך מתפתחת מוסריותו. מכאן, שניתן בחינוך הולם להעצים התפתחות מוסרית של צעירים בהיא בעיקרה, התפתחות קוגניטיבית. כיום, הטיעון המקובל מורכב הרבה יותר מהתפתחות קוגניטיבית בלבד, אך ביסוס התפתחות מוסרית כקוגניטיבית היא עדיין מהווה בסיס לרעיון זה. הסולם בנוי משלש רמות. בכל רמה שני שלבים. ושלב שביעי היפוטטי, שלא הוכח על פי מחקרים, אך פורסם בערוב ימיו של קולברג כשלב נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו בהתפתחות מודעות (הלכה) והתנהגות (מעשה) מוסריים. .

א. הרמה הקדם קונוונציונלית ("קדם מוסכמות" – קונווקציה – השגור, המוסכם) – Pre-Conventional. נמצא זאת גם כרמה הטרום מוסריות.

רמה זו מאופינת בהחלטות מוסריות הנובעות מתוך הימנעות מעונשים, קבלת פרס וציות לדמויות סמכותיות. אין בה תחושת צדק, מודעות וכוונה פנימית לעשיית טוב. שלב 1 – ציות לכללים מוסריים כדי להימנע מעונש או לקבל פרס: המניע הוא אישי בלבד, ללא כל התחשבות באחר. עושה טוב ו/או נמנע מעשיית רע כדי לא להיפגע: לחמוק מעונשים, לציית לבעלי סמכות. שלב 2 – בנוסף לשלב 1, ישנה התחשבות מסוימת ברווחת האחר, ואף ניצני הגינות הגינות כאשר המעשה משתלם, והדדיות כמעשה חליפין – הבנה שניתן לבצע עסקה של "אני לא פוגע בך", לצורך קבלת טובת הנאה אישית, אך לא מתוך מניע מוסרי פנימי. /

ב. רמת הקונווקציה – Conventional

רמה של אתיקה המושתתת על ציות למוסכמות, חוק וסדר חברתי. שלב 3 – כיבוד מוסכמות מתוך שותפות בין אישית – המודעות המוסרית מתיחסת לדעת הקהל, להתנהגות מקובלת על ידי החברה הקרובה או זו המוצאת חן בעיני אחרים, כדוגמה "הילד הטוב" בעיני בני המשפחה. ההתנהגות נובעת מהצורך למלא את הציפיות של החברה. אין חשיבה עצמאית, תפיסה סטריאוטיפית בהתאם לדימויים של התנהגות הולמת לדעת הקהל. שלב 4- מוסר של חוק וסדר לשמור ולפתח את רווחת החברה – מניעי ההתנהגות המוסרית מושתתים על שמירת החוק, הסדר ומוסכמות החברה, ומכאן גילוי דרך ארץ לבעלי סמכות שהם נציגי החברה. אדם מוסרי בשלב זה הוא אדם ששומר על חוק וסדר חברתי, ולשם כך הוא פועל לטובת רווחת החברה בעיניו. החוק מקודש, והוא הקובע את פני האתיקה. /

ג. רמת הבָּתַר קונוונציונאלי Post-conventional

רמה זו מתאפינת במודעות לזכויות הפרט האחר: זכויות המעוגנות באמנות ומוסכמות, כמו גם היצמדות לערכי צדק אוניברסליים שאינם תלויים באמונות, דעות ותרבות של ציבורים שונים בחברה. שלב 5 – התנהגות מוסרית המושתתת על הסכם חברתי: התנהגות לפי חוזה חברתי שהוסכם עליו מראש, מתוך הבנה שהסכמה חברתית היא דבר הניתן לשינוי, אם מסכימים על כך. זו גישה ביקורתית ליעילות החוקים וזכויות הפרט. מחויבות לערכים מוסכמים באמנות, כללים וחוקים. אתיקה ברמת מודעות מוסרית זו, היא היצמדות לזכויות הפרט מוסכמות כמו גם בחוקים. השוני בין שלב זה לשלב 4, שכאן ישנה מודעות שזכויות הפרט ועקרונות צדק הם מעל חוק שרירותי, ואם הוא סותר את עקרונות הצדק האוניברסלי – יש לשנות אותו ולא להשלים שיש לנהוג לפיו, אך עדיין הקו המנחה הוא החוק והסדר לרווחת החברה, ולא ערכי הצדק. שלב 6 – מצפון אישי כעיקרון מוביל. המצפון הוא הקובע מה נכון ומה לא בהתאם לעקרונות מוסריים שאומצו על ידי הפרט, בדגש על שוויון בזכויות אדם באשר הוא, כמו גם של בעלי חיים. למעשה שלב זה הוא מחויבות לעקרונות צדק אוניברסליים: הם מעל הכל, כולל מעל החוק והסדר החברתי, ומכתיבים את ההחלטות המוסריות וההתנהגות המוסרית.

שלבים נוספים

שלב 7 – בערוב ימיו, הציע קולברג עם עמיתיו (1981) שלב מודעות מוסרית שביעי – "מוסר מעבר לטבע" Transcendental Morality- , מוסר עם אוריינטציה קוסמית, המחברת בין תפיסה דתית להנמקה רציונלית. הקושי למצוא עדויות מחקריות לשלב 6 (ראה כאן למעלה) וודאי לשלב 7 זה, הובילו אותם להדגיש את האופי הספקולטיבי של שלב זה, והוא לא שולב כשלב מוכח ומושתת מחקרית למדרג ששת השלבים האחרים. הרעיון הוא ששלב 7 הנו מודעות גבוהה של סדר מוסרי קוסמי, שמחוץ לעולם החומר, ותפיסה דתית המתבטאת בודבקות מלאה לסדר זה וכלליו, מעל כל נוהג, חוק וכללים בחברה.

על השלב ה- 7 של קולברג ראו:

Clark P. and  Kohlberg L., ed. (1981). "Moral Development, Religious Thinking, and the Question of a Seventh Stage". Essays on Moral Development Vol. I: Philosophy of Moral Development. San Francisco, CA: Harper & Row

. מספר הבהרות על סולם זה: • סולם זה הנו שלבי חשיבה מוסרית. אין מדובר על "אופי" או "סוג" של אדם מוסרי, כמו גם שאין מדובר על מאפייני התנהגות, אלא "הלכה" בלבד – אופן התיחסות של האדם לסוגיה אתית שהוא נפגש בה, שמשקפות התפתחות מודעות אתית בתוכו. • בהמשך מחקריו, מצאו קולברג ועמיתיו מתאם גבוה בין שלב החשיבה המוסרית לבין התנהגות מוסרית, אך עדיין כתנאי הכרחי אך לא מספיק להתנהגות אתית ניאותה. כלומר אדם יכול לדעת ולהבין מה הדבר הנכון, המוסרי שעליו לנקוט, אך בפועל, הוא יכול להתנהג כבעל רמת חשיבה מוסרית נמוכה יותר (למשל, להצדיק טובת הנאה למרות שהיא אינה מוסרית כי תוצאותיה היא פגיעהבאחר, והוא מבין זאת). • לאורך חייו של האדם, מילד לבוגר, טוען קולברג, נוכל למצוא התפתחות גם בשלבי חשיבה מוסרית אלה אצל כל אחד ואחד, כשממוצע של איש בוגר באוכלוסיה הוא שלב 4 -5. מעטים יותר נמצא שמתנהלים על פי תפיסה אתית שהיא דבקות בעקרונות צדק אוניברסליים, שאינם תלויי מקום, תרבות נוהג או חוק. . השלכות חינוכיות מאחר והנחת היסוד שוהתפתחות מוסרית היא התפתחות קוגניטיבית אליבא דקולברג, חינוך לאדם מוסרי נעשה באמצעות קונפליקט קוגניטיבי וניסיון לבנות אורח חשיבה חדש: לחשוף את הלומד הצעיר למצבים בהם קונפליקט מוסרי מורכב (שיש מספר פתרונות אפשריים סבירים), בהם הוא יוכל באופן מובנה להבין סוגי פתרונות אפשריים ממספר נקודת המבט של המעורבים בסוגיה. על המורה לזמן לתלמיד מצבים המעוררים שאילת שאלות, קונפליקט, אי הסכמה, ויכוח, העלאת דעות אחרות, הקשבה לאחר, בחינת נקודות מבט שונות, התנסות במשחקי תפקידים – על מנת להביא את התלמיד לחשוב על בעיה או ליקוי באופן חשיבתו, להכיר יותר נקודות מבט, והיבטים חדשים שלא ראה קודם, המהווים תנאי למעבר לשלב הבא.

.

טיפים להנהלת בית הספר: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת ולהגיב במקרה שהיא מתרחשת

חזרה לדף מניעת פגיעה מקוונת בבית הספר

.

טיפים להנהלת בית הספר: כיצד להימנע מפגיעה מקוונת

.

1.  בצע הערכה למידת היקף ותחומי הבעיה בבית ספרך. זאת על ידי סקרים או ראיונות לתלמידים. כשיהיה לפניך הנתונים הממשיים, הגדר אסטרטגיה ליישום בקרב סגל ההוראה והלומדים להעצמת הבטיחות בשימוש באינטרנט בדרכים יצירתיות ואפקטיביות.
2. הגדר באופן ברור שכל אופן של פגיעה מקוונת בביתה ספר אינו קביל, אינו מקובל ויגרום לענישה נחושה ומיידית. יש ליזום שיחות עם הלומדים על פרוש המושג "הפרעה משמעותית". עליהם לדעת שאפילו מעשה שיעשה מחוץ לביתה ספר, השלכותיו עלולות להיות עונש, אם זה גורם לשיבוש או הפרעה משמעותיים בבית הספר.
3. הגדר כללים ברורים בכל הקשור לשימוש באינטרנט, מדיה חברתית, מחשבים ומכשירים אישיים והשימוש בתקשורת. מומלץ לתלות כרזות ברחבי בית הספר, בכתות, בחדרי המחשב ובמקומות התקהלות, בהם מסרים בעד שמירת רשת נקיה, שירותי מדיה חברתית נקיה, ושימוש הוגן שאינו משמש לצרכי הטרדות והכפשות.
4. השתמש "בנאמני רשת"/ "נאמני רשת נקיה" מהתלמידים הבוגרים, שינחו את הצעירים יותר באופני תקשורת הגונה, מכבדת ונקיה מהצקות, טרדות והשמצות.
5. צור חוזה מקיף המתייחס לפגיעה מקוונת במדיניות בית הספר. "קוד של כבוד" או "כללי התנהגות ברשת" שמתארים את הפגיעה המקוונת כהתנהגות לא ראויה. לצורך כך התייעץ עם היועץ המשפטי של בית הספר (גורם משפטי אתו אתה מתייעץ בנושאים שונים הקשורים להתנהלות מול חוק ומשפט- בדרך כלל מדובר ביועץ משפטי של משרד החינוך במחוז או של רשת בתי הספר) לצורך אפיון מתווה פעילות במקרה של הטרדה מקוונת – אודות פעולות שיש לנקוט, וניתן ליישם במצבים מצויים, כמו הטרדת תלמיד או מורה בכל יישום שיתופי ברשת באמצעות הפצת מידע/ תמונות/ השמצות , גידופים ורדיפה.
6. יש לדאוג לחסימה מובנית ברשת בית הספר לשימוש בתוכנות מסוימות וכלים מקוונים, כמו גם מניעת נגישות לאתרים מסוימים. ולהתריע בחוזה עם בתלמידים על כל ניסיון לעקוף חסימות אלו. עם זאת יש לזכור שחסימת יישומים שיתופיים כמו ווטסאפ, פייסבוק וכד', אינה יעילה. החסימה הטובה ביותר היא חינוך והסברה
7. טפח אקלים בית ספרי חיובי המושתת על יושר אישי וכבוד הדדי. צור תכנית מניעה הכוללת ערכת הסברה לכתות להעצמת המודעות לנזקי הפוגענות בכלל וברשת בפרט בקרב הצעירים. שלב מומחים להסברה לסגל ההוראה ולתלמידים. הקפד לשלוח מידע עדכני להורים, הכולל את העשיה במניעת פוגענות ברשת בבית הספר, ודיווח שקוף (ללא ציון המעורבים) על ארועים שהתרחשו, התגובה שנעשתה, ולקחים.

———————————————————–

טיפים להנהלת בית הספר: כצד להגיב במקרה של ארוע פגיעה מקוונת

.

1. חקור את האירוע באופן יסודי, כך שניתן יהיה להפנות משאבים נחוצים לטיפול במקרה, ואם יש צורך, תמיכה בנפגעים והענשת הפוגעים. יש להשקיע זמן לסיכומים ולהפקת לקחים מעשיים, כמו גם דיווח בקרב כלל התלמידים והמורים על הארוע, התגובה, והלקחים.
2. חפש סיוע וייעוץ מקצועי (ייעוץ פסיכולוגי, ערוב משטרה במקרים קיצוניים, וייעוץ שפטי/חוקי ) לתגובה התנהגותית הולמת ואפקטיבית במקרה של איום אפשרי על ביטחון ורווחת תלמידים או מורים.
3. כשמתברר זהות הפוגעים, גבש תגובה שעולה בקנה אחד עם הכלה חינוכית, חומרת הפגיעה שנגרמה והנזק שנגרם.
4. שתף את ההורים במקרה שעורר סערה או הדהודים בקרב התלמידים. ממילא זה יגיע אליהם, עשה זאת גם לשם העברת המסר לתלמידים שנושא הפגיעה מקוונת נלקח ברצינות ובית הספר לא ישלים עמה, ויגיב באופן נחוש.
5. במקרים בהם מתרחשת פגיעה מקוונת כלפי מורה או תלמיד, אך מחוץ למסגרת/ מרחב האחריות והשפעת בית הספר, סייע להורי הנפגע, ו/או הורי הפוגע לאורך כל הדרך, בהעמדת ייעוץ פסיכולוגי, המלצה להיעזר בעורך דין בתחום, וליווי צמוד לתלמידים/ מורים הנפגעים ו/או הפוגעים שבבית הספר.
6. בכל ארוע המגיע לידיעתך, קודם כל דאג לשמר תעוד הארוע (צילום ושמירה של מסך של הטקסט/ תמונה/ קול), כך שגם אם זה יעלם/ ימחק מהשירות יהיה תיעוד להמשיך בטיפול אפקטיבי של התלונה. מדובר במסרים מידיים (ווטסאפ למשל) וכל יישום שיתופי (פייסבוק ואחר), והטרדה טלפונית – ופרטי השיחה (מועד, משך), יומן (לוג) הודעות וכד', וכל ממצא אחר הקשור למעשה
7. כיום ניתן באמצעות רשויות החוק (משטרה, אגוד האינטרנט הישראלי) ליצור קשר עם ספקי השירותים של השירותים שבהם נעשתה הפגיעה . במקרים חמורים פחות, שלא מצדיקים מעורבות משטרתית, ניתן להתלונן בכלים שמעמיד כל שירות שיתופי ברשת כיום, על ניצול לרעה של השירות, הפרת זכות יוצרים, וכל שימוש שנעשה בניגוד להסכמי השירות עליהם חתום המשתמש.
8. לאגור לקחים ונסיון של בתי ספר אחרים באמצעות הפיקוח המחוזי. בידם יש כלים וקשרים לנתב ולייעץ על הדרך הטובה ביותר ההולמת את המקרה.
9. תגובה עניינית, בקור רוח ומקצועית לאורך כל הדרך היא המענה ההולם. יש להימנע בכל מחיר בתגובה קיצונית ומתלהמת, מול הנפגעים ו/או הפוגעים והקשורים אליהם (הורים למשל), מתוך הסתכלות על ההשלכות בעתיד הקרוב והרחוק יותר. יש להשתמש באסטרטגית תגובה לא שגרתית ויצירתית, במיוחד עבור מעשי פגיעה לא חמורים, שאינם דורשים מעורבות חיצונית: שיחה שקטה ומקצועית בין הניצים, התנצלות בתפוצה ההולמת את המקרה, פותרת את הבעיה, בתנאי שלא תהיה כפיה להשפיל את המתנצל מעבר לנדרש. ככל שהתגובה תשדר נחישות, תקיפות אך ענייניות ללא אמוציות או נקמה, כך ימנעו ארועים חמורים בעתיד. למשל, תן לפוגע צעיר (מכתה נמוכה) עונש שעליו לכתוב פוסט בבלוג שיפרסם לכל חבריו בבית הספר אודות מניעת פגיעה מקוונת ו/או אודות הנזק שלה בהבטים שונים. לתלמידים בוגרים יותר, להכין מצגת ושעור הסברה מסודר לשכבה הצעירה אודות פגיעה מקוונת, הנזקים שלה וכד'.
10. להתחלק בנסיון שרכשת בתחום עם אחרים והפיקוח המחוזי, לשם הפצה ללמידת לקחים לאחרים

 

חזרה לדף הנחיות לתלמיד לרשת בטוחה

מניעת היפגעות מהצקה מקוונת: 10 טיפים לאבטחת סיסמאות לגילאי העשרה

• .לעולם אל תמסור סיסמא או קוד לטלפון סלולרי לחברים (בכל רשת חברתית, בדוא"ל או כל שרות דומה). חברות לא תמיד נשארת, ולא תמיד נאמנה, וסיסמא שנתת עלולה לשמש נגדך.
• בדרך כלל לסיסמא מלווה שאלה סודית כך, שבמידה ואבדת/שכחת את הסיסמא התשובה לשאלה הסודית תאפשר לך לקבל סיסמא חדשה. הא להשתמש בשאלה סודית שניתן לזכור את התשובה לה בקלות, חודשים ושנים לאחר שקבעת אותה (למשל, שם המורה בכתה א', אישיות אהובה עליך, שם הכלב הראשון וכד')
• על תקבע סיסמא על סמך מידע אישי כמו תאריך לידה, שמך, כתובת, מספר טלפון שלך וכד'). עם זאת קבע משהו שתוכל לזכור בקלות ולא לשכוח גם לאחר זמן מה.
• השתמש בסיסמא בסימנים שהם אותיות, מספרים, סימנים למינהם כולל משורה שניה במקלדת (Uppercase). למשל AvruM& 12?.
• שנה את הסיסמאות החשובות לעיתים קרובות (למשל, בראשית כל לחודש). זכור שהטרחה לשינוי סיסמא פשוט בהרבה וחוסך הרבה עגמת נפש מלשחזר אותה לאחר שהיא נגנבה ושמשה לפריצה לחומר האישי שלך, מה גם שיש מקרים שהדבר בלתי אפשרי.
• לעולם, ובשום מקרה, לא לספק את הסיסמא שלך במייל או ב- SMS או אמצעים דומים. מי שמבקש זאת, גם לצורך ממשי שלך, הוא אינו מקצועי ואפילו רשלן. יש דרכים אחרות לעשות זאת.
• סיסמא טובה: המצא לעצמך ראשי תיבות של ביטוי, פסוק, קבוצה של אנשים/ חפצים אחר, המוכר לך בכל תנאי. השתמש גם במספרים או סימנים במידת האפשר. הקפד על סיסמא שאורכה לא פחות מ- 7 סימנים. ניתן להשתמש במילים קצרות המופרדות בסימן. למשל: AvruM$RoteM.
• אל תשאיר את הסיסמא שלך כתובה ליד/על המחשב. מצא מקום מוגן בו תוכל לאחסן סיסמאות שלך, ולא לסמוך על הזיכרון. מומלץ גם בו, לא לכתוב את כל הסיסמא, בשיטה פשוטה שתוכל להשלימה בקלות. למשל את הסיסמא AvruM$RoteM לכתוב באחסון כ-  –A–$R.
• השתדל מאד לא להשתמש בסיסמא לשם כניסה לשירותים אישיים המקוונים שלך ממחשבים שאינך מכיר ואינך בוטח לחלוטין. כמו אינטרנט קפה, שדה תעופה, ספריה או מקומות ציבורים אחרים
• הימנע מלהשתמש בסיסמא אחת למספר שירותים מקוונים אישיים שאת המשתמש. השתמש בסיסמאות שונות לכל שירות.

. [מתוך: Hinduja S., Patchin J.W (2009) Password Safety Top Ten Tips for Teens, Cyberbullying Research Center]

בין אקלים אתי לתרבות אתית

אל דף האב: חינוך ואתיקה .

.

תרבות אתית ארגונית–  הנחות יסוד, תפיסות, אמונות וערכים משותפים של העובדים בארגון לגבי מה מותר ומה אסור, מה ראוי ומה אינו ראוי, ביניהן הנחות סמויות. התרבות קיימת לאורך זמן (אילת, 2008; Schein, 1992).

אקלים אתי ארגוני– המישור ההתנהגותי הפרקטי המבטא את הנורמות, הנהלים והפרקטיקות הארגוניות, המבוססות על הנחות היסוד, תפיסות וערכים של העובדים בארגון לגבי מה מותר ומה אסור. האקלים הוא המשתנה שבאמצעותו ניתן להעריך את האלמנטים של התרבות הארגונית בזמן נתון (אילת, 2008; שפירא-לשצ'ינסקי, ללא שנה; Patterson et al, 2005).

בארט וקולן ( Bart & Cullen, 1988) הציגו שני מימדים של אקלים אתי:

אקלים של אכפתיות ודאגה (Caring) בו לעובדים יש אינטרס אמיתי ברווחתם של האחרים,

אקלים פורמאלי של כללים וחוקים (Rules, Law and Code), המבוסס על תקנות ומדיניות שהארגון קובע, כולל קודים מקצועיים של העובדים.

סנל (2001) טוען כי ארגון לומד מתבסס על שתי מערכות ערכים מוסריים המשלימות אחת את השנייה (מתוך רשף, 2002):

עקרון הדאגה, החמלה והאכפתיות: קרבה, חיבה, סלחנות, אהבה, רצון לאהוב ולהיות נאהב, להקשיב ולהיות קשוב ע"י אחרים, להגיב ולקבל תגובות (אל מול נטישה, ניתוק, חוסר תשומת לב, חוסר הקשבה וחוסר התייחסות).  פגיעה בעיקרון זה היא תחושה של "לא אכפת לכם ממני, אתם לא מתייחסים אלי".

עקרון הצדק– שוויון, הדדיות והוגנות בין בני אדם ,אל מול דיכוי שליטה חוסר שוויון, חוסר הוגנות. פגיעה בעיקרון זה היא תחושה של "זה לא הוגן".

בארק וקולן (Bart & Cullen, 1987) מצאו כי אמון בין חברי הארגון, מקובל יותר באקלים של אכפתיות מאשר באקלים של חוקים. בארגונים שיש בהם קודים מקצועיים, הטמעת קודים אתיים עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר בארגונים בהם האקלים-אתי ארגוני מבוסס על אכפתיות. דוגמא אישית של עשייה מוסרית, קיום הבטחות, מחויבות ותמיכה ארגונית משפיעים יותר על התנהגות אתית מאשר הדרכה ודיבור על אתיקה.

האקלים האתי משפיע על מספר היבטים (אילת, 2008):

1. מחויבות ואכפתיות כלפי העובדים, הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה, הסכמה עם ערכי הארגון ונכונות לפעול למען הגשמת חזונו, גם אם אלה כרוכים בהקרבה ודחיית סיפוקים וצרכים אישיים.

2. אקלים של אכפתיות מקדם שביעות רצון, תחושת סיכוי לקידום וכד'

3. תחושת רווחה well-being. אמון בארגון, אוטונומיה, תמיכה ארגונית וסיוע משפיעים על תפיסה חיובית יותר של הארגון בעיני העובד ועל רווחתו הפסיכולוגית.

4. התנהגות נאותה מבוססת סטנדרטים אתיים.

רשימת מקורות:

 

אילת, ד. (2008). אבחנה בין תרבות ארגונית לאקלים ארגוני ואקלים אתי-ארגוני והשלכות לתוכניות אתיקה ארגוניות. אתר מאמרים. נצפה בתאריך 5.12.09 באתר:

http://www.articles.co.il/article/16606/אבחנה%20בין%20תרבות%20ארגונית%20לאקלים%20ארגוני%20ואקלים%20אתי-ארגוני%20והשלכות%20לתוכניות%20אתיקה%20ארגוניות

רשף, א. (2002). תרבות אתית ועקרונות מוסריים בארגון – תנאים הכרחיים לקידום תהליכי למידה ארגונית. משאבי אנוש, 173, 16-20.

שפירא-לשצ'ינסקי, א. (ללא שנה). ניבוי ומניעה של התנהגויות נסיגה מסוג איחורים, היעדרויות ונטייה לעזוב בעזרת גישה אתית-ארגונית. מחקר במסגרת לימודי דוקטורט, הפקולטה לחינוך, המגמה למנהל החינוך, אוניברסיטת חיפה. נצפה בתאריך 5.12.09 באתר:

http://gsb.haifa.ac.il/~agudair/files/con_withdrawal%20behavior%202.5.2005%201112.doc

Bart, V., Cullen, J.B. (1987). A Theory and Measure of Ethical Climate in Organizations. Research in Corporate Social Performance and Policy, 9, 51–71.

Bart, V., Cullen, J.B. (1988). The organizational bases of ethical work climates. Administrative Science Quarterly, 33 (1), 25- 101.

Snell .R. S. (2001). Moral Foundation of Moral Organization. Human Relations, 54 (3), ,319 – 342.

Patterson, M. G., West, M. A., Shackleton, V. J., Dawson, J. F., Lawthom, R., Maitlis, S., et al. (2005). Validating the organizational climate measure: Links to managerial practices, productivity and innovation. Journal of Organizational Behavior, 26 (4), 379-408.

Schein .E.R(1992) Organizational Culture and leadership .Jossey-Bass.

 מהן זכויות יוצרים?

לשם ניווט – השתמשו בתפריט עליון "חוקים וכללים" -> "קניין רוחני ברשת"

על זכויות יוצרים, מתוך אתר creative commons ישראל:
.

דיני זכויות יוצרים הם מערכת של כללים, שמטרתם לעודד את היצירה ולאפשר גישה ליצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוזיקליות.
באופן עקרוני, היוצר (לדוגמא- הכותב, המלחין וכו'), הוא בעל הזכות הבלעדית להרשות או למנוע העתקה.
בפועל, פעמים רבות זכות זו מועברת ע"י היוצר למפיק או מוציא לאור..

"חלק מהזכויות שמורות"

.

מתוך אתר קריאטיב קומונס ישראל: . קריאטיב קומונס ( Creative Commonsאו CC ) הוא ארגון חובק עולם שמטרתו להעניק אלטרנטיבה ראויה למבנה הקיים של דיני זכויות יוצרים באופן שיאפשר ליוצרים לשתף יצירותיהם עם אחרים ולהעניק להם הרשאות רחבות יותר מאלו שמתאפשרות דרך דיני זכויות היוצרים, בצורה קלה, ברורה ובעיקר ללא עלויות. כך מעודד הארגון יצירה, הפצה ושיתוף של יצירות, בעיקר בפורמט דיגיטאלי ובייחוד ברשת האינטרנט. זאת מתוך הבנה שפורמט המדיה העיקרי היום הוא הפורמט הדיגיטאלי ושיטת ההפצה הדומיננטית היא באמצעות אתרי שיתוף והפצת מדיה באינטרנט ולא בדרכים הקלאסיות והישנות. בפועל, מושתת המנגנון האלטרנטיבי על רישיונות יחודיים (רישיונות CC ) לפיהם רק "חלק מהזכויות שמורות" וזאת בניגוד למנגנון זכויות היוצרים הקלאסי על פיו "כל הזכויות שמורות" מרגע שיצירה נוצרה. על-ידי שימוש ברישיונות, היוצר יכול להרכיב בעצמו בדרך נוחה ופשוטה את הרישיון, ולקבוע אילו שימושים הוא מרשה לציבור לעשות ביצירה, ואילו לא. כך, ניתנת ליוצר שליטה על אופן השימוש ביצירה מחד ומאידך, מושגת מטרת עידוד היצירה, שיתופה והפצתה. .

חזרה לדף מניעה וטיפול: עקרונות ומדיניות

חוזר מנכ"ל לקידום אקלים בטוח, 2009: ההיבטים הנוגעים לטכנולוגיות ולמרחב המקוון .

. ההיבטים הנוגעים לטכנולוגיות ולמרחב המקוון מתוך חוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך" – חוזר מנכ"ל תש"ע/1 (א), י"ב באלול התשס"ט, 1 בספטמבר 2009

טבלה א': התנהלות בחיי השגרה

ההתנהגויות המצופות	טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יקבע את המדרג)	התכנית החינוכית
5. התנהגות: שימוש בטכנולוגיה אישית בזמן שיעור (בטלפונים ניידים, במצלמות, ב"אייפודים" וכו') –   כל שימוש בטכנולוגיה אישית בכלל ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום מקרה על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות. –   צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט.  צילום במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו. –   מומלץ לא להביא כלל מכשירים ניידים  לבית הספר (פרט לסיכון מהקרינה המכשירים משמשים יעד לגנבות, למסחר ובאופן עקיף לאלימות בבית הספר). בכל מקרה של הבאת המכשיר יש ליידע את התלמידים ואת הוריהם כי בית הספר אינו אחראי לנזק שייגרם לו, לאבדנו או לגנבתו. הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לבית הספר או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות. בכל מקרה תהיה המדיניות הבית-ספרית  בהלימה להנחיות לעיל.	–  שיחת בירור –  הפקדת המכשיר במזכירות בית הספר  או בחדר המנהל במקום קבוע, נעול ובטוח והחזרתו בסוף יום הלימודים לידי התלמיד או הוריו –  יידוע / הזמנת ההורים –  במקרים של שימוש חוזר בטלפון נייד בזמן שיעור (הצבת הטלפון על השולחן, קבלת שיחות, שליחה וקבלה של מסרונים) ענישה בהתאם להחלטות בית הספר על הפרות משמעת, לרבות כתיבת עבודה בנושא	–  הטמעת הנהלים לשימוש במכשירים ניידים –  ניתוח אירועים המדגימים פגיעה באמצעות מכשירי טלפון ניידים

  טבלה ב': טיפול באירועי אלימות חלק א': אירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על פי חוק או על פי נוהל

דוגמאות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על פי חוק או על פי נוהל	דיווח	טווח התגובה
–   אלימות מילולית חמורה (איום, לעג על רקע גזעני, פגיעה בכבוד ההורים, אחר) –   אלימות מילולית בעלת גוון מיני –   אלימות פיזית (בעיטה, נשיכה, דחיפה, צביטה, סטירה, מכה) –   חרם, הפצת שמועות באינטרנט ו/או במכשירים ניידים –   הצקות ומעשה בריונות	אין	פעולות חובה –   עצירת האירוע –   שיחת בירור –   תיעוד האירוע והטיפול בו –   יידוע מחנך הכיתה לשיקול דעת הצוות החינוכי –   יידוע ההורים –   שיחות עם התלמידים המעורבים –   אזהרה –   הטלת עבודה בנושא "אלימות וסכנותיה" –   שיחה עם הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט –   ביטוי בתעודה: הורדת ציון/ הערה בסעיף      "התנהגות" –   בבית הספר היסודי: השארת התלמיד בזמן ההפסקה בהשגחת מבוגר –   בכל שלבי החינוך: אפשרות של העברה לכיתה מקבילה באופן קבוע על פי החלטת המועצה הפדגוגית –   בניית תכנית חינוכית אישית לצורך טיפול (בתכנית תיכלל, בין היתר, תרומה לקהילה, עשייה חינוכית מתקנת כמו הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו') –   בחינוך היסודי: השעיה לטווח שבין 2-1 ימים –   בחינוך העל-יסודי: השעיה לטווח שבין 4-1 ימים

חלק ב': אירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל או על פי חוק

דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל	דיווח	טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר
1. סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה 2. עברות של פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה 3. נשיאת מכשירים מסוכנים או כלי – אולרים, אגרופנים, סכיני גילוח, חומרי הצתה וכו' (ראה נספח 3, "נשיאת כלי נשק") 4. פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות, הפצת תכנים פרטיים מביכים, איומים וכו') 5. שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעתו של המצולם, וכן שימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר (איום בהפצה, חשיפה, עיוות ולעג, הפצה בטלפון נייד או באינטרנט) 6. נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות 7. הפרת כללי ההתנהגות בטיולים ובפעילויות חוץ-בית-ספריות במקרים האלה: היעלמות, התנהגות מסכנת את הפרט ואת האחרים, אלימות, הטרדה ופגיעה מינית, שימוש באלכוהול ובסמים	חובת דיווח1	פעולות חובה להתנהגויות 7-1 א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה, לדיווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה,1 הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב (ראה פירוט ב-3.4). ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדה פנים-בית-ספרית לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות. ג. תגובה בית ספרית: מנהל בית הספר היסודי ישעה את התלמיד לטווח של 2-1 ימים. מנהל בית הספר העל-יסודי ישעה את התלמיד לטווח של 5-3 ימים. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי. ד. במקביל להשעיה על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים ; סדירים של הצוות עם הוריו, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. מנהל בית הספר יכול להסתייע בוועדה בין-מקצועית יישובית לצורך בניית התכנית ויישומה (הנחיות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1). ה. חומרת האירוע תבוא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף "התנהגות" (יינתן ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית הספר), וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור. פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר א. המנהל ייזום פעילויות חינוכיות טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד, כמפורט ב-3.5 להלן. ב. במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור/בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד). ג. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי. ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי חוק	דיווח	טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר
גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת חינוכית שכתוצאה ממנה הוא נזקק לטיפול רפואי במקרים האלה: –   מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק, בחומרים, בכלים או במכשירים מסוכנים (ראה נספח 3, "נשיאת כלי נשק") –   תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון לשלומם –   אלימות הנעשית בהשפעת סמים ואלכוהול –   אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע או חשש לאלימות כזאת, בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות של תלמידים ושל זרים	חובת דיווח1	פעולות חובה של מנהל בית הספר, תוך יידוע הפיקוח א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה,1 הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב   (ראה פירוט ב-3.4). ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדה פנים-בית-ספרית (מנהל בית הספר יקבע את הרכב הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות. ג. תגובה בית-ספרית: מנהל בית ספר יסודי ישעה את התלמיד לטווח של 4-2 ימים. בבית ספרעל- יסודי המנהל ישעה את התלמיד לטווח של 8-5 ימים בהתאם לנוהלי ההשעיה המפורטים בנספח 2. במקרים מיוחדים, שבהם הנהלת בית הספר מזהה שהתגובה שהוצעה אינה מתאימה, עליה לקיים דיון בין-מקצועי בתוך בית הספר, לתעד את השיקולים ולקבוע את התגובה המתאימה למקרה. על מנהל בית הספר לדווח על האירוע למפקח הכולל. חשוב שמנהל בית הספר ישתף את המפקח הכולל בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך הענישה, בנוסף לדיווח. ד. במקביל להשעיה על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים סדירים של הצוות עם הורי התלמיד, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. מנהל בית הספר יכול להסתייע בוועדה בין-מקצועית יישובית לצורך בניית התכנית ויישומה (הנחיות מפורטות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1). ה. חומרת האירוע תובא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף "התנהגות" (ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית הספר), וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור. לשיקול דעתו של מנהל בית הספר א. המנהל ייזום פעילויות חינוכיות-טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד, כמפורט ב-3.5. ב. במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור / בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד) ג. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי. ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

חלק ג': אירועי אלימות שהדיווח עליהם למשטרה / לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

דוגמאות לאירועי אלימות שהדיווח עליהם למשטרה / לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של המנהל	דיווח	טווח התגובות וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר
אלימות חוזרת	הדיווח למשטרה/ לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר	א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדיווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה על פי שיקול דעתו של המנהל ונהלים קיימים, הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים (ראה פירוט ב-3.4). ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדת פנים-בית-ספרית (מנהל בית הספר יקבע את הרכב הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות החוזר. ג. התלמיד הפוגע יושעה שוב לטווח של 4-2 ימים בחינוך היסודי ולטווח של 8-5 ימים בחינוך העל- יסודי. במהלך הימים הללו חובה על מנהל בית הספר לפנות למפקח הכולל כדי שיכנס ועדה2 לא יאוחר מ-3 ימים מתאריך התרחשות האירוע, ובאמצעותה תתקבלנה החלטות, לרבות האפשרות לפתיחת הליך להעברת התלמיד למוסד חינוכי אחר. (מנהל בית הספר רשאי לבקש את כינוסה של ועדה כזו גם במקרים של תלמיד המשתמש באלימות חוזרת ונשנית.) ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).
אלימות מילולית כלפי הצוות החינוכי ועובדי המוסד החינוכי	הדיווח למשטרה/ לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר	א. תיערך שיחה בין התלמיד לבין עובד ההוראה הנפגע, ובהתאם לצורך תיערך שיחה נוספת בין התלמיד לבין בעל תפקיד נוסף (יועץ חינוכי, פסיכולוג חינוכי, מחנך, רכז שכבה, מנהל המוסד). ב. יש ליידע את הוריו של התלמיד הפוגע אודות הפגיעה המילולית ולהזמין אותם לשיחה במוסד החינוכי כדי למנוע הידרדרות לפגיעות חמורות יותר. ג.  תישקל ענישה חינוכית על פי נסיבות העניין וחומרת הפגיעה. ד. מנהל בית הספר יוכל להשעות את התלמיד לפי שיקול דעתו. ה. התלמיד הפוגע יידרש לפעול פעולה מתקנת כלפי עובד ההוראה הנפגע. ו.  במקרה של פגיעה מילולית חוזרת של אותו תלמיד תישקלנה דרכי תגובה והרתעה נוספות על אלה שננקטו. ז.  תלמיד הפוגע מילולית זקוק גם להתערבות חינוכית ו/או טיפולית שתסייע לו לפתח מודעות לדפוסי התנהגותו ולשנותם. ח. אפשר לנקוט פעולה של צדק מאחה" (ראה נספח 4).