הענווה כמפתח להוויה הדיגיטלית

הענווה כמפתח להוויה הדיגיטלית

רותם ואבני 11-2014

חזרה לדף האב- אתיקה ו-ICT

מהו "אזרח דיגיטלי"? מי הוא הלומד בעל הכשירויות ההולמות את המאה ה-21? בין המאפיינים המרכזיים של ההוויה הדיגיטלית, קיימת אבן פינה מוצנעת מעט, כיאה למהותה, הענווה האינטלקטואלית (Intellectual Humility), שמהווה בסיס להוויה הדיגיטלית. הענווה חיוניות כערך מרכזי  לשם התפתחות אישית, העצמה ותפקוד הולם של אזרח דיגיטלי, לומד במרחב הדיגיטלי, כמו גם המלמד המצמיח לומד בעידן הדיגיטלי. למעשה, ללא הטמעת ערך הענווה כאבן פינה, מתרחש ביות תפיסות ישנות שאיבדו מהרלוונטיות שלהן, ונסיון מאולץ להתאים את המוכר למציאות הנוכחית – תהליך שמועד לכישלון.

 למאמר המלא

 

למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות

למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות

דר' עידית אבני ודר' אברום רותם (ספטמבר, 2013)

חזרה לדף האב – אתיקה ו-ICT;  לשימוש במאמר תוכנו או חלקים ממנו, שימו לב לתנאי השימוש

למאמר המלא PDF

במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת  2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי.  

המאמר מציג "למידה משמעותית 2020" בשני רבדים מרכזיים: הלומד והלמידה, כשהמעטפת החינוכית מכוונת לבניית חווית למידה מעצימה ומניעה, כשהטכנולוגיה והקשריה לאדם ולחברה, מובנים בה כחלק בלתי נפרד ממנה. הלומדים בלמידה 2020 מתנהלים בשלושה מעגלים:  אישי, חברתי וגלובלי. משמעויות הלמידה בכל מעגל  נגזרים ממאפייני המציאות והמאפשרים הטכנולוגיים, כמו הנוכחות המקוונת, פריצת הגבולות, מגוון אמצעי הלמידה, כולל האוריינות הדיגיטלית הנדרשת, המזמנים מימוש חוויה לימודית מצמיחה ומעצימה  של לומד עצמאי, חברתי ואזרח עולם. מהויות הלמידה ואמצעי הלמידה המעוצבים על ידי הטכנולוגיה, מלווים במאמר בדוגמאות והמחשות של יישום למידה משמעותית בשדה החינוכי.

למאמר המלא PDF

למידה משולבת טאבלט אישי 2013. אברום רותם ועידית אבני

למידה משולבת טאבלט אישי 2013

אברום רותם ועידית אבני (יוני, 2013)

חזרה לדף האב – אתיקה ו-ICT;  לשימוש במאמר תוכנו או חלקים ממנו, שימו לב לתנאי השימוש

למאמר המלא  כ- pdf

כניסת התקנים ניידים אישיים לבתי הספר, דורשת התיחסות ייחודית גם בנושא האתי. ברם אולם, קודם כל יש להתייחס לאופן ההטמעה הפדגוגי טכני, ורק לאחר מיצוב מסויים של המציאות החינוכית החדשה, ניתן להתחיל לדבר על הסוגיותה אתיות החדשות, המלוות התנהלות זו.

כמענה לצורך החיוני ליצור שינוי איכותי משמעותי במערכת החינוך המשנה פניה בפן התרבותי-חברתי ובסביבות הלמידה הדיגיטליות שהופכות חלק בלתי נפרד משגרת הלמידה, וכמענה למורכבות האתגר הפדגוגי-ניהולי במערכות חינוך רבות ברחבי הארץ, בהן משולב כבר בשנה הקרובה תשע"ג, טאבלט אישי בהוראה-למידה, מוצג בזאת מאמר המפרט את הייחודיות הפדגוגית של השימוש בטאבלט אישי, תוך הבלטת ייחודו בהשוואה למחשב שולחני כמו גם מחשב נייד. טאבלט אישי מזמן שינוי משמעותי בעצם יישום הלמידה הדיגיטלית העדכנית בחוויית הלמידה באמצעות הטאבלט, והאתגר האתי-ניהולי בהטמעת התקן זה ,כחלק בלתי נפרד מנוכחות המורה והתלמיד בלמידה, המתרחבת לכל שעות היממה.

בחלק המרכזי של המאמר, תמצאו אופני יישום מרכזיים בשימוש בטאבלט, את מרכיבי האוריינות הדיגיטלית הנדרשת לשימוש בו, והעיקר – מתווה בן 4 שלבי יישום, לשם יישום מדורג, מודולרי ומושכל של האתגר הפדגוגי-טכני-ניהולי ייחודי זה לאורך השנים הקרובות, לצד מתווים, מודלים וטיפים ליישום.

. תיקון: במאמר צוינה  במספר מקומות שנת הלימודים הבאה לטובה כ- תשע"ג  . הכוונה כמובן לתשע"ד.  למאמר המלא  כ- pdf

קוצר הראות וקוצר היד – בלימת עדכון החינוך לעידן הדיגיטאלי

קוצר הראות וקוצר היד – בלימת עדכון החינוך לעידן הדיגיטאלי אברום רותם, אוקטובר 2012

 תקציר למאמר המלא

 ההיסטוריה הקצרה של המחשב בידי האדם רצופה במסע התנגדות לשינויים שהוא חלק בלתי נפרד מהם. הסוגיה הרלוונטית היא קודם כל הבנה שביקורת וקריאה לצמצום, מניעה והחרמה של השימוש בטכנולוגית מחשוב, מידע ותקשורת, גם במערכת החינוך איננה נובעת מהעניין עצמו- המחשב, אלא העתק מדוייק של תפיסה והתנהגות אנושית שמרנית ובולמת שינוי, שמלווה את החברה משחר האנושות, שאין להשלים עמה. במאמר נסקרות התנגדויות לאמצעים ששינו את פני החברה האנושית ללא הכר, שכיום מתבטא בציד המכשפות המודרני: המחשב, כמקור כל רע. נראַה שבעצם הצגת המחשב כאמצעי פוגעני ומזיק, שיש להתנער ממנו ולבלום את השימוש בו, ישנה אי הבנה מהותית, או התעלמות "מהתמונה הגדולה", וניתן אף לראות במסרים אלה, חוסר יושרה מוסרית, חברתית, מקצועית ואקדמית, לנוכח המאמץ הלא ראוי לאשש טיעונים לא הולמים לוגית ועובדתית לסוגיה, תוך הנפת אצבע מאשימה דוקא בשימוש במחשב לצרכי הוראה ולמידה.

למאמר המלא

 

מטוטלת העשייה החינוכית: מטכנופוביה לטכנומניה, וחזרה לטכנומדיה

מטוטלת העשייה החינוכית: מטכנופוביה לטכנומניה, וחזרה לטכנומדיה, אך מה על הפדגוגיה?

אברום רותם ועידית אבני (יוני 2012)

 חזרה לדף האב אתיקה ו-ICT

תקציר

למאמר המלא

 המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג. מימוש ההיבט הפדגוגי של הכתה המקוונת, דורש שינוי פרדיגמה משמעותי. שינוי כזה דורש תעצומות נפש בשינוי תבניות חשיבה, הרגלי עבודה, ותפיסות חינוכיות שמעצבים את דמותו המקצועית של המורה העדכני כמנהיג ומוביל שינוי בחינוך העדכני של המאה ה- 21. שינוי כזה יתרחש קודם כל, ממעבר לתנועת המטוטלת של העשייה החינוכית שהוא היחלצות מהטכנופוביה, אך בתנאי שהמורה לא יעצר ולא ישהה יתר על המידה בשלב הקיצון ההפוך של פעילות יתר בטכנומניה – וישאף לנוע חזרה אל עבר נקודת האמצע- הטכנומדיה (מדיה = (דרך) האמצע), שעיקריה מפורטים במאמר כאן.  למאמר המלא

מדיה חברתית ומשפט

על מדיה חברתית ומשפט – סוגיות אתיות העולות מהאפשרות בו הציבור הופך שופט ותליין

חזרה לדף האב: אתיקה ו-ICT

  • .הקץ לאנונימיות ברשת? משרד המשפטים מכין הצעת חוק שתאפשר חשיפת פרטיהם של גולשים. "אנשים ומחשבים" כתבה מאת יוסי הטוני 19 יולי 2011. משרד המשפטים הפיץ תזכיר של "חוק חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית" לפיו אדם הסבור כי תוכן שהופץ ברשת מהווה כלפיו עוולה יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לספק השירות למסור לו את פרטי המשתמש שביצע את העוולה לכאורה ● התזכיר הוא המהלך הראשון בחקיקה, במסגרתו הצעת החוק מובאת לעיון הציבור למשך שבועות אחדים, ולאחריהם יחל תהליך החקיקה בכנסת ● ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה למשפט ולטכנולוגיה: "תזכיר החוק מאזן בין האינטרסים השונים באופן ראוי" לכתבה במלואה
  • מאמר: כולנו מושבעים: לנצח תיק באמצעות קמפיין פייסבוק. מאת סער סיקלאי פורסם ב- 15.7.2011 "חורים ברשת". דעת הקהל משפיעה על המשפט. זה לא סוד שבתיקים מסוימים מועסקים מטעם ההגנה יחצ״נים ושעורכי הדין מרבים להתראיין בתקשורת. בעידן הניו מדיה, לטוקבקיסטים – המושבעים החדשים, יש השפעה עצומה על ההתנהלות ועל תוצאות ההליך המשפטי. זאת עובדה, ובניגוד למחשבה השמרנית בה לוקה מערכת המשפט שלנו שלא בטובתה, לא מדובר בהכרח בבשורה רעה. למאמר במלואו

רנסנס האתיקה והאמון בלמידה הדיגיטאלית: הכתה נוכחת במחשב-הלוח ("iPad") של התלמיד

רנסנס האתיקה והאמון בלמידה הדיגיטאלית: הכתה נוכחת במחשב-הלוח של התלמיד

עידית אבני, דר' אברום רותם מרץ 2011

חזרה לדף האב: אתיקה ו-ICT

לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי, נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה אנו מראים את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו.   למאמר המלא (PDF)

באינטרנט תכתבו ותחתמו לנצח…

אברום רותם חזרה לדף אתיקה ו-ICT

ביום כיפור, כך נאמר, תכתבו ותחתמו לשנה הבאה, עד יום הכיפור הבא וחוזר חלילה. בין לבין תמיד תוכלו לתקן אתה עוולות שעשיתם בזדון ושלא בזדון, בתום לב ושלא בתום לב, להתחשבן, להתחרט, לסלוח, להתנצל, להבין את הרע שעשיתם, כמו גם את הטוב, ובעיקר – כיצד תוכלו להיות אחרים, מוסריים יותר בהמשך. לא כך באינטרנט: ברגע שעשיתם מעשה, ושלחתם "שלח", בכלי השיתוף, הדיונים המקוונים, תגובות לאחרים – נדונתם לעולם. לעולם לא תוכלו להתחרט. לעולם לא תוכלו למחוק את מה שכתבתם, כשעוף השמיים מוליך את הקול, ומי יודע מתי ובאיזה הקשר, ינופפו לכם את שכתבתם בלהט רגשות, כשחשבתם שאיש באמת אל יקרא את זה, או שלא חשבתם, או סתם הייתם לא בהכרה, לא בגיל הנכון, לא בבשלות ובהבנה הקיימת בהווה… כל אלה לא רלוונטיים. תמיד תישארו יפה הבלורית, גם אם נעלמה כבר מזמן, כותבים שטויות שאין להן שחר, מודים במידע אישי שעלול להפליל אתכם בעתיד, מתלהמים, מסיתים, משמיצים, כותבים באופן שהייתם מתביישים מאד כיום. הכל חרוט על סלע לנצח. עורך הדין יורם ליכטנשטיין (ראו בלוג "שם זמני" קפהדמרקר 19/8/10,) מצטט את אריק שמידט, מנכ"ל גוגל שמציע ברצינות לשנות את השם שלכם אחת לתקופה, ובכך להתנער מהעבר הלא מחמיא, מהזהות המפלילה, כפי שבא לידי ביטוי ברשת, חקוק על סלע לנצח…. אתם מבינים? ביום כיפור תיחתמו לשנה אחת בלבד, ובאינטרנט – לנצח. אין מחילה ואין כפרה, אלא לשנות את השם, לבחור זהות אחרת, ובכך להימלט ולכפר על החטאים שלכם ברשת. טפשי? אכן, אך… תחשבו על זה! ראו באותו עניין פרטיות מידע אישי ברשת כאן, כשהמסקנה הבלתי נמנעת: למרות שזה נורא מפתה- פשוט להימנע מלהחשף ברשת, תוצאות שיפגעו בך קשות עלולות לצוץ בעתיד, ואינן שוות את הפרסום הרגעי והחולף בהווה. ראו הוזהרנו!

מאפייני הטכנולוגיות והמרחב המקוון

מאפייני הטכנולוגיות והמרחב המקוון

חזרה לדף ראשי אתיקה ו-ICT

עידית אבני ודר' אברום רותם, 2010

המקורות המצוטטים כאן מופיעים לפי א"ב בדף אינטראקציה מקוונת – מקורות ומאמרים בהם מרוכזים כל המקורות למאפיני סביבה מקוונת.

א. מושגים החל מחדירת המחשב למודעות הציבורית בשנות ה- 80 של המאה ה-20, ישנם ניסיונות רבים לטקסונומיות של מאפייני הטכנולוגיות והמרחב המקוון. קל להתייחס למאפיינים לאור מושגים מרכזיים של סביבה מקוונת (טבלה 1): . טבלה 1 מושגים מרכזיים של סביבה מקוונת
התלכדות טכנולוגית – convergence

התלכדות טכנולוגית (Jenkins, 2006) וכינויים דומים אחרים כמו "שימוש במדיות מרובות". הכוונה לאיחוד שירותים, כלים וסביבות מקוונים תחת סביבה אחת.

גלובליזציה

מנקודת מבט תודעתית של המשתמש בטכנולוגיות ובמרחב המקוון, הוא חווה הרחבת גבולות ואף העדר גבולות לאינטראקציה, פרסום והפצה כך שכל העולם נעשה "כפר אחד קטן" וגלובלי.

נגישות וזמינות

נגישות (Availability) וזמינות (Accessibility) הם המאפיינים המהותיים של המרחב המקוון. נגישות לכל אחד, לכל מידע, מכל מקום ובכל זמן באמצעות רשת האינטרנט ורשתות תקשורת אחרות, בעזרת משאבים אישיים או ציבוריים, חפיצים שונים, מכשירים סלולריים, פשוטים יחסית ושווים לכל נפש.

אינטראקטיביות

אינטראקטיביות היא מימוש קשר עם חומרים וחיברות (Socialization). ההדדיות ופעולת הגומלין בין המשתתפים מתאפשרת במגוון סוגי אינטראקציה, אישית, אינטימית, קבוצתית, ציבורית, באופן סינכרוני  ואסינכרוני, כאשר היא סמויה או גלויה לכל (רפאלי, 2009).

קישוריות והפניות (היפרטקסט)

ארגון המידע והנגישות אליו מתנהל באמצעות קישוריות והפניות (הייפרטקסט), המאפשרים אינסוף נתיבי קריאה שונים על פי בחירה אישית (שראל, 2003; כשר, 2009).

שקיפות

חלק גדול מהמידע ומהאינטראקציות מתנהלים באופן פתוח ושקוף לכל. העולם ככלל הופך יותר ויותר לשקוף, ואור השמש הציבורי מאיר מה שהיה עד לא מזמן מידע חסוי, עמום ולא ניתן לנגישות.

. ב. מאפינים מאפייני הטכנולוגיות והמרחב המקוון ניתנים לארגון בדרכים שונות. כאן בחרנו למיין אותם סביב המהויות של המרחב הדיגיטאלי שהם מידע ואינטראקציה. התכונות של כל אחד מהם מאפשרים לבצע מגוון פעולות שלא היה ניתן לבצען ללא הטכנולוגיות ובוודאי שלא בעוצמה, בהיקף ובדרכים בהם הן מתאפשרות בזכות הטכנולוגיות והמרחב המקוון.

ב.1 מאפייני מרחב מקוון בהקשר של מידע

נגישות וזמינות נגישות למידע ללא הגבלת זמן ומקום באמצעות קישור לאינטרנט, כולל אלחוטי ( ( Wi-Fi, או בתקשורת סלולרית באמצעות חפיצים שונים. כך מתחבר האדם למידע ממגוון סוגים, מקבל עדכונים בזמן אמת, מגיע למידע אישי ופרטי, נחשף למידע ציבורי ויכול לפרסם מידע כרצונו.
שקיפות שקיפות- שני הבטים למושג: האחד – המידע המוצג ברשת הוא נגיש גם לאלה שלא מיועד להם. השני – הצגת מידע ציבורי לכל, ופרדיגמות חדשות, שחלקן משנות סדרי בראשית, של התנהלות בסביבה שקופה.
הפקה כיום כל אדם יכול להפיק מידע באמצעים ביתיים הכוללים מחשב, כלי תוכנה ייעודיים לשם הפקה ומדפסת: גרפיקה, עריכת קול, עריכת ווידאו, הפקת מסמכים, חוברות, כרזות, עיתון ואף ספרים.
פרסום והפצה כל אדם יכול לפרסם ולהפיץ מידע שברשותו לקהל ייעודי או לכלל הציבור, באמצעות הכלים המקוונים השיתופיים וכמעט ללא עלות.
עיצוב דינמי של מידע ניתן לעצב, להוסיף, לערוך, לשנות ולעדכן, כל סוג מידע ברשת, בכפוף להרשאות עיצוב. פעולות אלו מתאפשרות בהוספת והתיחסות למידע בכלי הדור הראשון של הרשת (תגובות, דיונים מקוונים) ובעריכה אקטיבית של מידע בכלי הווב 2.0 (כמו הוויקי, ונגזרותיו, והרשתות החברתיות לסוגיהן).
שיתופיות שיתוף במידע אישי בכלים השיתופיים. סינרגיה של מידע של יחידים באמצעות הבניית מידע שיתופית  למידע ציבורי ברשת.
הפניות ניהול מידע מקושר כביטוי של חשיבה מסתעפת אישית השמור ברבדים סמויים כשהנגישות אליו נעשית באמצעות הפניות – Links.
אחסון, תיעוד ואחזור ניהול מידע אישי וארגוני במרחב מקוון באמצעות תיעוד, תיוג וקטלוג המאפשרים אחזור יעיל של מידע.
מנגנוני בקרה, מעקב והגנה
  • בקרה – זיהוי המשתמש שהעלה או עדכן מידע. נגישות סלקטיבית באמצעות הגבלה, סינון או חסימה על פי קריטריונים שונים.
  • מעקב – מעקב ואיסוף מידע אישי לאפיון פרופיל משתמש לצרכים שונים. הרשת מאפשרת מעקב מרחוק, באמצעות מצלמות, מיקרופונים, וכל סוג של מידע טכסטואלי ואחר המשתנע ברשת.
  • הגנה – אמצעי הגנה ואבטחת מידע בפני לא מורשים.
. ב.2 מאפיני מרחב מקוון בהקשר של אינטראקציה ראו מאפייני האינטראקציה המקוונת כאן. .

מאמרים – אתיקה, מוסר וטכנולוגיה

מאמרים באתיקה, מוסר וטכנולוגיה

  • "חשבנו שהרשת היא מה שחשוב, ושכחנו שמה שחשוב הוא האנשים. הרשת שמחברת ביניהם חסרת משמעות". אחרי 30 שנה שבהן סייע להכניס את האנושות לעידן טכנולוגי חדש, ג'רון לנייר מודה: טעיתי, איבדנו כיוון. בראיון בלעדי למוסף כלכליסט מסביר אחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם למה האינטרנט הורג את הכלכלה, גוגל מחסלת את מעמד הביניים, פייסבוק מחבלת בסיכוי להיות אנושי וויקיפדיה מכסחת את היצירתיות. מתוך כתבה מרתקת בכלכליסט ("הארץ"): "גן העדן של האינטרנט לא עובד עבור הרבה מאוד אנשים" מאת אורי פסובסקי, 10.3.2011.
"כשבתי הספר הופכים לכלא והתלמידים למקורות מידע", בירנהק מיכאל.אתר דמוקרטיה, 22 ספטמבר 2010. לאחרונה הוצבו בעשרות בתי ספר בארץ מצלמות אבטחה, כביכול כדי להגן על התלמידים. ד"ר מיכאל בירנהק מסביר מדוע מדובר בפשיטת רגל חינוכית. לצד הביקורת הלא מחמיאה למערכת החינוך, מציע בירנהק גם טיפים לאלה שבכל אופן החליטו לעשות זאת: מותר לאסוף מידע על תלמידים, אבל אך ורק מידע הכרחי. בית ספר או משרד החינוך שמבקשים לאסוף מידע צריכים להיות מסוגלים להסביר לגבי כל פריט מידע מדוע הוא נחוץ. תשובות כמו "זה מעניין", או "אוספים כי אפשר, כבר נדע מה לעשות עם זה", אינן קבילות. אסור להשתמש במידע לשום מטרה אחרת (זהו "עיקרון צמידות המטרה"). לפני איסוף מידע, ולא אחריו, יש לקבל את ההסכמה המפורשת והמודעת של ההורים, ומגיל מסוים גם את הסכמת התלמידים לאיסוף המידע. את המידע שנאסף יש לשמור בתנאים מאובטחים, ויש להקפיד על חובת הסודיות. את חובות האבטחה והסודיות יש ללוות בסנקציות כלפי מי שיפר אותן – מהמורה ועד למנהלת… למאמר במלואו ____________
הטוקבק כראי של חברה מוסרית: רותם, אברום. (2008). גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.
בויכוחים הנמשכים אודות לגיטמיות הטוקבקים, כמו גם תופעות דומות אחרות הדומות טוקבק  ברשת האינטרנט, יש להכניס גם ממד של אתיקה אישית ומוסר חברתי, גם אם, כפי שנראה, לא ניתן לנמק זאת בנימוקים רציונאליים של כדאיות או סיבה ותוצאה. להמשך המאמר…. —————————————–
ציות לחוק הפרטיות באתרים ישראלים: בירנהק מ., אלקין נ. (2009):Does Law Matter? Informational Privacy and Online Compliance in Israeli Web Sites מחקר אמפירי מקיף, ראשון מסוגו בנושא הגנת הפרטיות באתרי אינטרנט ישראליים (שהוגדרו לפי הסיומת < .il>) המחקר הקיף למעלה מ-1300 אתרים מסוגים שונים, לפי קטגוריות שונות.   הממצאים מרתקים. באופן לא מפתיע נמצאה רמה גבוהה מאוד של אי-ציות לחוק הגנת הפרטיות. א מתברר כי אי הציות לחוק הגנת הפרטיות גבוה במיוחד בקרב אתרים ציבוריים. בנוסף מסתבר כי דווקא בקרב האתרים הפופולאריים ביותר הייתה רמה גבוהה יותר של ציות לדרישות החוק.   למאמר המלא (באנגלית). תמצאו בו תקציר מפורט + המאמר המלא בpdf. ——————————————-
החוק- מפלטו של הלא מוסרי ברשת רותם א. ואבני  ע. (2010). סוגיה א': מדוע דוקא מרחב מקוון, מקום מפגש של ציבור עצום, הוא מקום שלא ברור שגם בו יש להכיל כללי יסוד של שמירת כבוד האדם, שמירת הפרטיות. זאת בהשוואה לכל הקשר אחר בהתנהלות בין אדם לחברו, שכלליה ברורים, מוסכמים ומקובלים, ואם הם מופרים הרי זו סטיה מהנורמה, התנהגות לא חברתית ולא מקובלת. סוגיה ב': מדוע אנשים בעלי עמדה והשפעה על הציבור באופנים רבים ומגוונים, לא רק זה שאינם נוקטים עמדה בהירה וברורה לגבי נחיצות קיום נורמות התנהגות ראויות ברשת, הם מחפשים את הפתרונות דוקא בחוק – כשיותר ויותר מתבהר שבחוק לא יימצא לכך מענה? למאמר במלואו pdf