סוקרטס שבך

זהו ציורו המפורסם (1787) של Jacques Louis David – מותו של סוקרטס על ידי שתיית רעל. סוקרטס לימד את הנוער לחשוב עצמאית, בביקורתיות ובאי השלמה. ואמנם, איפה נמצא מורים כאלה? בכל אחד ואחד מהמורים יש סוקרטס קטן, שעל המורה לגלותו… וזה בעצם ייעוד הההכשרה של מורים לחינוך לאתיקה: חפש את הסוקרטס שבקרבך!

קודים אתיים

קוד אתי

בנסיון להגדיר את המושג, נמצא שקוד אתי הוא מסמך דקלרטיבי פורמלי הכולל את מכלול הערכים, אמות המידה וכללי ההתנהגות המכוונים את אנשי המקצוע בעבודתם ובכך הוא משקף את התשתית הרעיונית הייחודית של הארגון. קוד אתי משמש מקור הנחייתי לשיפור ועיצוב דפוסי ההתנהגות המוסרית של חברי הארגון ולסייע  בפתרון דילמות אתיות עימן מתמודד בעל המקצוע במהלך עבודתו.

עם העצמת השימוש במרחב מקוון כמרחב חברתי, מקצועי ואחר עולות שאלות רבות בהקשר לתקנון, כללים ואף חוקים המסדירים התנהלות גם במרחב מקוון

חינוך ואתיקה

חינוך ואתיקה

כיצד ננחיל מודעות אתית לתלמידים כמו גם למורים

האם ניתן לחנך לאתיקה? האם ראוי לחנך לאתיקה? האם זה מוסרי לחנך לאתיקה (להנחיל השקפות עולם והשקפות אישיות, בייחוד לאור המגוון התרבותי של החברה שלנו?)…. על כל אלה ועוד ננסה להביא דעות, השקפות ודיווחים מהשטח.

אך לפני שאתם מעיינים בדברי חכמים בעניין, חשבו בעצמכם: נראה לכם שלא נכון לחנך לאתיקה? נראה לכם שלא ראוי להנחיל ידע אתי ולהציב גבולות מנומקים בידע אתי, להתנהגות הולמת?. כמורים , וודאי כמורה מקוון– הייעוד הוא להפוך לסוכן מוסרי, כן להנחיל ידע אתי תאורטי ופרגמטי, כזה המשולב בחיי היום יום. ולמלעיזים, לפוסטמודרנים למינהם וסוגיהם, שטוענים שהוראת אתיקה לא ניתנת לביצוע, לא לגיטימית,  אינה מוסרית (ועוד תרוצים שכאלה) – נאמר, לא מסכימים, ממש לא .

יש לנו, כמורים, ייעוד משמעותי להנחיל ידע אתי וכלי יישום אתיים לתת לבוגרי מערכת החינוך יותר כלים ומיומנויות לאדם טוב יותר בחברה טובה יותר.

ועכשיו, כאן התפקיד שלנו….

.

מדף זה תמצאו:

 

מאמרים – אתיקה, מוסר וטכנולוגיה

מאמרים באתיקה, מוסר וטכנולוגיה

  • "חשבנו שהרשת היא מה שחשוב, ושכחנו שמה שחשוב הוא האנשים. הרשת שמחברת ביניהם חסרת משמעות". אחרי 30 שנה שבהן סייע להכניס את האנושות לעידן טכנולוגי חדש, ג'רון לנייר מודה: טעיתי, איבדנו כיוון. בראיון בלעדי למוסף כלכליסט מסביר אחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם למה האינטרנט הורג את הכלכלה, גוגל מחסלת את מעמד הביניים, פייסבוק מחבלת בסיכוי להיות אנושי וויקיפדיה מכסחת את היצירתיות. מתוך כתבה מרתקת בכלכליסט ("הארץ"): "גן העדן של האינטרנט לא עובד עבור הרבה מאוד אנשים" מאת אורי פסובסקי, 10.3.2011.
"כשבתי הספר הופכים לכלא והתלמידים למקורות מידע", בירנהק מיכאל.אתר דמוקרטיה, 22 ספטמבר 2010. לאחרונה הוצבו בעשרות בתי ספר בארץ מצלמות אבטחה, כביכול כדי להגן על התלמידים. ד"ר מיכאל בירנהק מסביר מדוע מדובר בפשיטת רגל חינוכית. לצד הביקורת הלא מחמיאה למערכת החינוך, מציע בירנהק גם טיפים לאלה שבכל אופן החליטו לעשות זאת: מותר לאסוף מידע על תלמידים, אבל אך ורק מידע הכרחי. בית ספר או משרד החינוך שמבקשים לאסוף מידע צריכים להיות מסוגלים להסביר לגבי כל פריט מידע מדוע הוא נחוץ. תשובות כמו "זה מעניין", או "אוספים כי אפשר, כבר נדע מה לעשות עם זה", אינן קבילות. אסור להשתמש במידע לשום מטרה אחרת (זהו "עיקרון צמידות המטרה"). לפני איסוף מידע, ולא אחריו, יש לקבל את ההסכמה המפורשת והמודעת של ההורים, ומגיל מסוים גם את הסכמת התלמידים לאיסוף המידע. את המידע שנאסף יש לשמור בתנאים מאובטחים, ויש להקפיד על חובת הסודיות. את חובות האבטחה והסודיות יש ללוות בסנקציות כלפי מי שיפר אותן – מהמורה ועד למנהלת… למאמר במלואו ____________
הטוקבק כראי של חברה מוסרית: רותם, אברום. (2008). גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.
בויכוחים הנמשכים אודות לגיטמיות הטוקבקים, כמו גם תופעות דומות אחרות הדומות טוקבק  ברשת האינטרנט, יש להכניס גם ממד של אתיקה אישית ומוסר חברתי, גם אם, כפי שנראה, לא ניתן לנמק זאת בנימוקים רציונאליים של כדאיות או סיבה ותוצאה. להמשך המאמר…. —————————————–
ציות לחוק הפרטיות באתרים ישראלים: בירנהק מ., אלקין נ. (2009):Does Law Matter? Informational Privacy and Online Compliance in Israeli Web Sites מחקר אמפירי מקיף, ראשון מסוגו בנושא הגנת הפרטיות באתרי אינטרנט ישראליים (שהוגדרו לפי הסיומת < .il>) המחקר הקיף למעלה מ-1300 אתרים מסוגים שונים, לפי קטגוריות שונות.   הממצאים מרתקים. באופן לא מפתיע נמצאה רמה גבוהה מאוד של אי-ציות לחוק הגנת הפרטיות. א מתברר כי אי הציות לחוק הגנת הפרטיות גבוה במיוחד בקרב אתרים ציבוריים. בנוסף מסתבר כי דווקא בקרב האתרים הפופולאריים ביותר הייתה רמה גבוהה יותר של ציות לדרישות החוק.   למאמר המלא (באנגלית). תמצאו בו תקציר מפורט + המאמר המלא בpdf. ——————————————-
החוק- מפלטו של הלא מוסרי ברשת רותם א. ואבני  ע. (2010). סוגיה א': מדוע דוקא מרחב מקוון, מקום מפגש של ציבור עצום, הוא מקום שלא ברור שגם בו יש להכיל כללי יסוד של שמירת כבוד האדם, שמירת הפרטיות. זאת בהשוואה לכל הקשר אחר בהתנהלות בין אדם לחברו, שכלליה ברורים, מוסכמים ומקובלים, ואם הם מופרים הרי זו סטיה מהנורמה, התנהגות לא חברתית ולא מקובלת. סוגיה ב': מדוע אנשים בעלי עמדה והשפעה על הציבור באופנים רבים ומגוונים, לא רק זה שאינם נוקטים עמדה בהירה וברורה לגבי נחיצות קיום נורמות התנהגות ראויות ברשת, הם מחפשים את הפתרונות דוקא בחוק – כשיותר ויותר מתבהר שבחוק לא יימצא לכך מענה? למאמר במלואו pdf