פרסומות במרחבים מקוונים בחינוך

פרסומות במרחבים מקוונים בחינוך בעידן האינטרנט 2.0

עידית אבני ואברום רותם, יוני  2012

חזרה לדף האב: כללים, חוקים ותקנות

  בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי.    למאמר המלא  

מוגנות המורה הרצויה במסגרת מדיניות התנהלות בכתה המקוונת

מוגנות המורה הרצויה במסגרת מדיניות התנהלות בכתה המקוונת

 אברום רותם ועידית אבני, אפריל 2012

 תקציר

 יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 (לכל תלמיד התקן קצה אישי) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית. במאמר זה אנו מביאים הצעה ל- 7 סוגיות מרכזיות של המוגנות הנדרשת לאיש החינוך המקוון, ועקרונות למדיניות מערכתית של התנהלות והתנהגות בסביבה לימודית-ארגונית עדכנית.

למאמר המלא

 

שולחן עגול למיפוי הסוגיות

שולחן עגול למיפוי הסוגיות האתיות בעידן הדיגיטלי

 

חזרה לדף סוגיות אתיות

שולחן עגול: מיפוי סוגיות אתיות בעידן הדיגיטלי. בתאריך 13.2.2011 התקיים  שולחן עגול בנושא "מיפוי סוגיות אתיות העולות משימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת בעידן הדיגיטלי", האירוע, שיזמו דר' אברום רותם והגב' עידית אבני, מנהלי המיזם "מתקוונים לאתיקה" נערך בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, המרכז לאתיקה בירושלים ומומחים מהתחום. ניתן לעיין בתמלול של האירוע.

נוהל שימוש בדוא"ל בבית הספר

כללי עבודה ונוהלים מומלצים לתקשורת בית ספרית באמצעות דוא"ל

אברום רותם ועידית אבני חזרה לדף כללים חוקים ותקנות

ההתנהלות הארגונית בבית הספר באמצעות דוא"ל כמו גם אינטראקציה מחוץ לשעות הלימוד של מורים-תלמידים, ומורים הורים, היא אמצעי האינטראקציה המקוונת היציב ביותר לאורך השנים, וממשיך במגמה של האמצעי הנפוץ ביותר לאינטראקציה ארגונית. ההשלכות על התנהלות באמצעות דוא"ל, הארגוניות, החברתיות והאישיות חורגות הרבה משינוי בזמינות ובתכיפות של העברת הודעות ותגובות להן. מנהלים ומורים מוצאים עצמם "טובעים" תחת ים הודעות לא ממוקדות או מיותרות, שמעמיסים עומס עבודה גדול על emailהעומס הקיים בלאו הכי, צוך כדי שהם מתמודדים עם שאלות מקצועיות ואתיות העולות מהשימוש בדוא"ל .   להלן הצעה לכללי עבודה, נהלים, דרכי כתיבה ומשלוח כדי לייעל את תהליך התקשורת הארגונית- פדגוגית בבית הספר בכל הקשור לאינטראקציה באמצעות דוא"ל. יש להתאימם, כמובן, להקשר הבית ספרי שמאמץ נהלים אלה, להגיע להסכמה, לתיאום ציפיות ולמערך כללים עם צוות בית הספר, תוך כדי ניתוח מקרים ודיון בהתכנסויות ופורומים שוטפים. נשמח לכל הערה, תובנה, ותוספת ראויה. 1. טרמינולוגיה – להשתמש במושג דוא"ל בלבד. המושג email עוברת ע"י האקדמיה ללשון העברית ל- דֹּאַר אֵלֶקְטְרוֹנִי (מידע – 01: מושגים בסיסיים תשס"ג , 2002). מושג זה קוצר ע"י חכמת הרחוב ל-דוא"ל או אף דוּאַל. אנו ממליצים להשתמש במושג דוא"ל בלבד, ולא בשלל המושגים שלא ברור בדיוק למה הכוונה (כמו "שלחתי לך" או "כתבתי לך מייל/ מכתב/ הודעה/אי-מייל" וכד'). שימוש עקבי במושג זה ימנע אי הבנות וסרבול מיותר.   2. המוען
  1. קביעת כתובת דוא"ל לצורך התקשורת בבית הספר: כל אחד מסגל בית הספר (הנהלה, מורים, תלמידים) ידאג לפרסם כתובת דוא"ל אחת עדכנית לצרכי התקשורת עם סגל בית הספר, בה הוא משתמש ומבקר תדיר לבדיקת ההודעות שהגיעו אליו. אין לפרסם יותר מכתובת אחת.
  2. זהוי ברור: זהו את עצמכם בברור בכל הודעה (ראה "חתימה" כאן סע' 6). לא להניח שהנמען ידע מי הכותב או שיבין זאת לפי המידע.
  3. מנגנון עדכון כתובות דוא"ל: יש צורך בבניית מנגנון עדכון כתובות, ללא צורך להטריד את כל הסגל בהודעה של משתמש בודד (למשל, רשימת תפוצה המתעדכנת מידי פעם ומדגישה את העדכונים).
  4. תכתובת אישית ומקצועית: יש להפריד בין תכתובת אישית (חברות אישית בין עמיתים לעבודה או בכל הקשר אחר), לבין תכתובת במסגרת העבודה השוטפת בבית הספר. על הכותב להבחין בין תכתובת אישית לתכתובת מקצועית, הן במסר והן בדרך העברתו. התכתובת במסגרת העבודה השוטפת תהיה עניינית, מקצועית, , כיאה לארגון מקצועי, ונטולת סממנים של תקשורת אינטימית-חברית.
  3. הנמען
  • בחירת הנמען: יש להקפיד על בחירת הנמען הרלוונטי להודעה, נמעני ההעתקים או רשימת התפוצה הרלבנטית. זאת מתוך מטרה שרק בעלי עניין של ממש בנושא ההודעה יקבלו אותה. לפני הוספת עוד נמען – יש לתת את הדעת על המוטיבציה בהוספת נמענים נוספים, שבמקרים רבים נגועה ממניעים שלא מן העניין שלשמו נכתבת ההודעה. לשם כך יש להבהיר את הגבול בין (1) שיתוף נחוץ, (2) יידוע נחוץ ו-(3) אי-נחיצות עם דוגמאות לכל מקרה שתעודכנה מידי זמן.
  • עקיפת הררכייה: תקשורת מקוונת מאפשרת עקיפת הררכיה מסורתית, אך אין בכך סיבה לעשות זאת ללא צורך. יש להתחשב בהררכייה הבית ספרית ונוהג זרימת המידע, ולא לנצל את האינטראקטיביות הנוחה לצורך עקיפת סמכות. למשל:
* למנהל המוסד – לשם יידוע – העתק בהודעה שאינה מיועדת לו ישירות רק לצורך כשהוא נחוץ באמת. – לשם שיתוף / הודעה אישית – הודעה המיועדת ישירות למנהל, רק בנושא שבסדר העדיפויות או חשוב מספיק, כאשר אין עוקפים את ההיררכיה המתבקשת ללא הצדקה, כי פניה לגורם המתאים תהיה אפקטיבית ונכונה ארגונית (כגון: רכז שכבה, מחנך כיתה, מורה מקצוע, יועצת וכד'). *למורה-  יש להנהיג כללים שלפיהם תלמיד ישלח למורה רק לשם שיתוף אישי, קבוצתי או יידוע בנושא לימודי/ ארגוני הקשור בקשר המקצועי מורה-תלמיד- קבוצת לומדים
  • תפוצה רחבה: לא לשלוח בתפוצה רחבה. תפוצה לציבור גדול  של מורים/ תלמידים / אנשי ההנהלה וכד', יעשה בהודעות ייעודיות באתר בית הספר, או, לכל היותר, עדכון דחוף המפנה להודעה באתר בית הספר (אפשר גם ב- SMS) באישור ההנהלה בלבד. נוהל זה יעודכן מידי פעם בישיבות הצוות,  על ידי הבאת מקרים המדגימים את הנחיצות בקביעת נמענים לצרכי שיתוף,  לצרכי יידוע לבין אלה הגובלים ב"אי-נחיצות" שהיא למעשה השחתת זמן עד כדי הטרדה.
  • ניצול שירותי הדוא"ל לצרכים אישיים: ככלל, להימנע מלנצל את הרשת הבית ספרית להפצת חומרים, דעות וכד', שאין להם קשר ישיר לעבודה ולהתנהלות בית הספר. לעומת זאת, אין סיבה להגביל תקשורת בין עמיתים, גם אם זה במסגרת שירות בית הספר, אך להדגיש בנוהל שתקשורת אישית/ חברית תעשה מול נמענים בודדים בלבד, וללא ערוב אחרים מקרב בית הספר במסגרת "אי-נחיצות".
  • עותק סמוי: שליחה בעותק סמוי עלולה בהקשרים רבים להוות פגיעה מוסרית, שכן נמענים חשופים, לא יודעים שזה הובא לידיעת אחרים בסמוי. כחלק מהשקיפות ואובדן הפרטיות של העידן הנוכחי, יש להימנע מלשלוח לנמענים סמויים  (BCC/עותק סמוי) להוציא במקרים מיוחדים בהם נחוץ ליידע מישהו בסתר, אך לא  בשגרת התנהלות, ובכל מקרה כשאין מדובר בפגיעה כלשהי בנמענים האחרים.
  • הפצת הודעה פעם אחת בלבד: יש להימנע מהפצת הודעות לנמען מסוים יותר מפעם אחת: לשלוח בהודעה רק לקבוצת דיוור אחת, לא לכתובת נוספת של הנמען, ולשים לב שאם שולחים למספר קבוצות בהודעות שונות, שנמען מסוים לא יקבל את ההודעה מספר פעמים.
4. נושא ההודעה לכל הודעה יש נושא. הנושא מתאר ברמת כותרת את תוכן ההודעה באופן ענייני וברור. אין מקום לכותרות שלא מתארות את תוכן ההודעה. נושא ההודעה כתוב כך שרק על סמך קריאתו ניתן יהיה להגיע לידי החלטה האם לקרוא אותה, או שיועברו לתיקיות/ יסומנו בדגל לטיפול מאוחר יותר, או שיועברו ל"זבל". 5. תוכן הודעה
  • כל הנאמר כאן יפה גם לתגובה להודעה.
  • סגנון בהיר, ענייני וממוקד תמיד. יש לקרוא את ההודעה בטרם שליחתה.
  • תחילת ההודעה מפרטת את נושא ההודעה.
  • בהודעות המשך – בו מתייחסים להודעה שנכתבה זה מכבר ומצורפת –  להזכיר בקצרה בפתיחת התגובה את הנושא אליהם אתם מתייחסים.
  • להימנע מלכתוב הודעת דוא"ל מעל מספר קטן של  פסקאות (10 שורות ומעלה זו הודעה ארוכה). במקרה זה, להעביר למסמך מצורף.
  • בכל מקרה של הוספת אובייקטים לטכסט ההודעה (תמונה, קבצים מכל סוג, הפניה –לינק וכד') יש לציין זאת במפורש בהודעה, תוך ציון מפורש במה מדובר.
  • הוספת תמונה –להימנע מהוספת תמונות/ אנימציות/ סמלולים שלא קשורים לתוכן ההודעה. להגביל גודל תמונה (לחצי מסך לכל היותר – 400X300), ומספר קטן של תמונות בהודעה אחת. במקרה אחר – להפנות לאלבום תמונות ברשת.
  • הוספת קבצים – להימנע מקבצים גדולים מאד ( GBאחדים)  במקרים אחרים, יש להפנות לשירותי אחסון  ונגישות זמניים ברשת ולשתף את הנמענים. לציין את פורמט הקובץ במידה שאינו סטנדרטי.
  • בקשת תגובה: יש להימנע מלבקש תשובות או אישורי מסירה אם הדבר אינו הכרחי באמת. אישורי מסירה גורמים לבזבוז זמנו של הנמען.
  • להימנע מסימון עדיפות או דחיפות בהודעה. כדי ש"עדיפות" תהיה אפקטיבית, יש להשתמש באפשרות זו רק במקרים הכרחיים באמת.
6. עיצוב, רקע וחתימה
  • עיצוב ההודעה: מומלץ לקבוע תקן בית ספרי של עיצוב טכסט דוא"ל: גופן וגודל מומלץ הם אריאל (ו/או Time New Roman), צבע כהה (גוון שחור-כחול בלבד) גודל 10-12- לא יותר ולא פחות. ככלל, להימנע מהדגשה (בולד), הטיה, קו תחתי אלא במקרים לא נפוצים לשם הדגשת המסר והבהרתו.
  • רקע ההודעה: מומלץ להימנע מרקעים מוכנים מורכבים וכבדים (בצבע וצורות), כולל אנימציות לעיטור הודעות דוא"ל. מומלץ כנוהל/ נוהג – הודעה ללא כל רקע ותוספות אחרות.
  • חתימה בסוף כל הודעה– חובה:
  • אם אין חתימה אוטומטית, יש להצביע בנוהל שבמסגרת מקצועיות ורשמיות ראויה חשוב לחתום בשם המלא, להוסיף את הגדרת התפקיד ופרטים מזהים נדרשים במסגרת התפקיד כגון טלפון בעבודה, כתובת הדוא"ל, אך ללא כל תוספות אחרות כמו סמלולים או תובנות/ציטוטים/תאורים של הכותב.
  • לוגו בית הספר – להתכתבות ארגונית פנימית – מיותר. למקרה אחר, רק במידה שהוא קטן ממש, עם צבעים מעטים. הנוהל יגדיר אם ומי רשאי לשלוח הודעה עם לוגו בית הספר, שהופך את ההודעה למסמך רשמי של בית הספר.
  • חתימה אוטומטית (במקום חתימה ידנית) – נקבעת מראש ומצורפת אוטומטית לכל הודעה נשלחת. אינה מתווספת לתגובות:
  • שם מלא, תאור תפקיד וכתובת הדוא"ל. וכן פרטים מזהים הנדרשים במסגרת התפקיד כגון טלפון בעבודה.
  • חתימת כתב יד כתמונה – רק במידה והתמונה קטנה ובצבע אחד-שניים בלבד.
  • אין להוסיף על הנ"ל דבר (סמלולים, תמונות, תובנות/ציטוטים/תאורים אישיים של הכותב וכד').
7. קריאת דוא"ל ותגובות
  • כל עקרונות כתיבת תוכן ההודעה (סע' 5 כאן) מתייחסים גם לתגובות.
  • יש להקפיד על קריאת הדוא"ל באופן שגור ושוטף. אי קריאת הודעות מהווה חוסר נימוס כלפי השולחים העלול גם להסתכם בסופו של דבר בהחמצת הודעה חשובה. להימנע מהרגל לא טוב בו מניחים לדוא"ל להצטבר מספר ימים, מתוך כוונה לקרוא אותו לכשיתפנו.
  • יש להקפיד לענות על דוא"ל בתוך זמן סביר. הנוהל  יגדיר זמן סביר (מספר ימים לכל היותר). מכאן שאם לא התקבלה תשובה לאחר זמן זה, ניתן תמיד להסיק שההודעה לא נקראה.
  • קבלת הודעה אצל נמען שאיננה אמורה להגיע אליו- עליו להודיע לשולחים על כך, ו/או לבקש למחוק מרשימת התפוצה שהודעה זו נשלחה.
8. נוהל תגובה במקרה של התלקחות  (Flaming) באינטראקציה בדוא"ל התלקחות – חילוקי דעות ההופכים לתוקפנות, גידופים, הכפשות וכיו'ב מתרחשות בכל אינטראקציה, במיוחד במקוונת. נוהל ברור צריך להתייחס לכל אופני האינטראקציה הנפוצים בין קהל בית הספר. דוא"ל הוא תמיד אחד מהם. נוהל "התלקחות" יוצא מתוך נקודת המוצא: בבית ספרנו מדברים אחד עם השני בכבוד. התלקחות בהודעות דוא"ל בתוך סגל ההוראה/ הנהלה
  • במקרה של התלקחות בסבב הודעות, יש ליזום הפסקה חד צדדית של ההתכתבות, עד לברור העניין באופנים אחרים. שירותי הדוא"ל בבית הספר הם לייעל, לקצר ולמקד את התקשורת הפנים ארגונית, ואיננה פלטפורמה לריבים אישיים.
אם חלה התלקחות בהודעה העוסקת בעניינים מקצועיים – יש לנסות לפתור בשיחה ו/או לפנות לדרג בכיר יותר ו/או בורר מוסכם שיסייע להגיע לפתרון מוסכם. אם הויכוח עובר לפסים אישיים:
  • אם ההודעות הם בין שניים בלבד, ללא מעורבות אחרים, ואין בה איומים להוציא תוקפנות מילולית – יש לשאוף לפתור זאת במפגש פנים מול פנים או בטלפון. במקרים בהם המקרה חוזר, וברור שאין בכך תועלת, ניתן לבחור גם באפשרות להתעלם מכך.
  • בהתלקחות בה מעורבים, גם כצופים בלבד, יותר משני אנשים, חל איסור מוחלט על "צופים"/ אחרים, שלא מעורבים ישירות בהתלקחות מלכתחילה, לקחת בה חלק. אם נראה לאחד מהם שהויכוח גולש לפסים העלולים לפגום בתפקוד צוות בית הספר, יש לשקול לדווח להנהלה לשם הנמכת הלהבות ומסר שבמסגרת בית הספר כל הדרדרות כזאת לא מקובלת.
  • אם תפוצת ההודעות כוללת מספר אנשים ו/או הכפשה בוטה או אף איומים, יש להתייחס לכך כפגיעה מקוונת (ראו המלצות שם): לדווח להנהלת בית הספר כמעסיקה (הקשורה לארוע שכן הוא מתרחשת במסגרת העבודה בו), ולפתוח בהליך של תגובה הולמת מצד ההנהלה הכולל: ברור העניין,  תגובה הולמת לפוגע (כולל דרישת התנצלות בהודעה מקבילה לתפוצה המקורית, או רחבה יותר, במקרה וההודעה "התגלגלה" בין אנשים רבים), תמיכה בנפגע אם יש צורך, פניה למשטרה במקרה של הפרה בוטה של החוק, והדגשת המסר לכלל צוות בית הספר, שארועים כאלה לא מקובלים בכל תנאי.
  התלקחות בין תלמידים בדוא"ל ארוע זה נפוץ יחסית, ויש להתייחס אליו בפרופורציה ראויה, בכפוף למידת הנזק שקרה או זה הפוטנציאלי בהבט התנהגותי, אישי או חינוכי-בית ספרי. מרגע הדיווח לגורם כלשהו בבית הספר, יש להתייחס לכך כפגיעה מקוונת המתרחשת בבית הספר. במקרים לא חמורים (שגובלים באלימות מילולית קשה, הכפשות ואיומים וכד'), בדרך כלל, שיחה  שקטה ומקצועית בין הניצים, התנצלות בתפוצה הולמת את המקרה, פותרת את הבעיה. למניעת ארועים כאלה – יש לשקול הבאת מקרים כאלה לדיון חינוכי להבהרת ההתנהגות האתית הרצויה, ולתוצאות והשלכות לא רצויות במקרה אחר. כל התלקחות אחרת: בין  הורים למורים או הורים המאיימים על תלמידים אחרים  
  • בכל מקרה של התלקחות בה מעורבים הורים יש לערב מיד את הנהלת בית הספר ללא כל שיקול דעת.
  • הקו המנחה לתגובה הוא שבית הספר לא ישתף פעולה בשום צורה עם הורה/אחר אלא תחת כללים אלה:.
  • בית הספר נחוש בדעתו שכל אינטראקציה עם בית הספר, קרי הנהלה, מורים כמו גם תלמידים נעשית בלשון נקיה ומכבדת. מכאן שיש לצפות כך גם מההורים.
  • ביתה ספר נחוש בדעתו שתופעות של השמצות, הכפשות ואיומים אינם בנמצא בשירותי ההוראה-למידה-התנהלות המקוונים של בית הספר. לא בקרב סגל העבודים, לא התלמידים ולא מגורמים אחרים.
  • תחושות של הורים יש לבטא בשיח סגור עם הנהלת בית הספר וסגל ההוראה.
9. נוהל העברת הודעה העברת הודעה לנמען/ים שלא היו מכותבים בהודעה המקורית (Forward) .
  • ככלל, יש להימנע מלהעביר הודעות שהתקבלו לאחרים שלא היו ממעונים מראש, גם ובייחוד אם בהודעה מבקשים להעביר הלאה. במרבית מקרים אלה מדובר באי נחיצות בולטת.
  • יש להצביע על כך שהעברת הודעה ללא הסכמת הכותב שלה הנו מעשה לא מוסרי, ואף פגיעה בזכות הפרט ובכבוד.
  • ניתן לעשות זאת רק במידה שברור שאין במקרה הנדון פגיעה מוסרית כמו – בידיעת כותב ההודעה ו/או בכל הקשר שברור שאין כאן שום פגיעה והעניין נעשה לצורך מקצועי-ארגוני טהור.
  • כאשר מעבירים דוא"ל שהתקבל, יש למחוק בטרם שליחה  את כל שמות הנמענים האחרים כדי להגן על פרטיותם.
10. נוהלי שמירת הודעות מאחר ומדובר בתקשורת פנים ארגונית, הכוללת עניינים ארגוניים, אנושיים ואישיים חשוב ואף נחוץ לשמור הודעות הקשורות ישירות לעבודה בבית הספר ולהתנהלותו. זאת לצרכי שחזור ותיעוד האינטראקציה במידת הצורך, כחלק חיוני של התנהלות ארגונית מקצועית.
  • לשם כך יש ליצור תיקיות לפי עניין, ולמיין בהן את ההודעות המתקבלות, כמו גם הנשלחות.
  • יש לדאוג לגיבוי סדור מעת לעת גם מחוץ למחשב בו מתנהלת התקשורת.
  • במידה והדוא"ל מתנהל בשרות ווב (מעל גבי הרשת) יש לברר עם ספק השירות כיצד ניתן לשמור הודעות בגיבוי נוסף.
11. יצירה, שימור ועדכון הנוהל
  • הנוהל יגובש ויוחלט ע"י צוות ההנהלה בסיוע סגל ההוראה הבית-ספרי, ונציגי תלמידים והורים במידת הצורך
  • עדכון הנוהל יעשה בשוטף על ידי העלאת מקרים שיש להצביע עליהם ולהתייחס אליהם לשיפור הנוהל בעתיד. מומלץ לעשות זאת על ידי ריכוז הקשיים והתלונות, והעלאת הצעות לעדכון הנוהל במסגרת ישיבות הצוות הסדורות, ובדיון מיוחד במקרים בהם נדרשים מערבות התלמידים ו/או ההורים.
  • על חריגות בולטות מהנוהל יש ליזום הערות בונות ומכבדות את אלה שטעו בכך מתום לב, אי הבנה וכד', תוך שיתוף סגל בית הספר בעניין (הנהלה, עובדים, מורים) בישיבות הצוות.
  • יש לצרף ולשייך נוהל זה עם נוהלי השימוש בסביבה מקוונת בכלל (כולל באמנות ותקנונים בעניין), נוהלי פגיעה מקוונת, ונוהלי בית הספר בכל נושא אחר.
12. אבטחה
  • מאחר וחלק גדול של שליחת הדוא"ל וקריאתו נעשה במקום פומבי או במחשבי בית הספר, יש להקפיד לפתוח את הדוא"ל רק עם סיסמה  ולהקפיד לסגור אותו לאחר השימוש.
  • במקרה ונתקלים במחשב בו נשאר דוא"ל פתוח, יש לסוגר אותו מיד, וליידע את בעל החשבון כדי שימנע מכך בעתיד.
13. הבטים משפטיים בשימוש בדוא"ל היבטים מסויימים של הדוא"ל עלולים להיות כרוכים בבעיות משפטיות, כגון: זכויות יוצרים,  פרטיות, הוצאת לשון הרע. הנוהל צריך לכלול גם הזהרות הכרוכות בכך: זכות יוצרים –הפצת מידע המוגן בזכויות יוצרים בכל אמצעי, אלקטרוני או פיזי, כולל גרפיקה שנסרקה או נשמרה על ידי משתמש לצרכיו האישיים היא בלתי חוקית, מאחר שבעל זכויות היוצרים לא העניק את הזכות לכך. שמירה על פרטיות – להימנע מכל פעולה באמצעות דוא"ל הפוגעת בפרטיות. הטרדה, לשון הרע – להימנע מכל פעולה הגובלת בהטרדה, הכפשה ולשון הרע. סעיף זה כולל גם הימנעות מכל שליחת הודעות שלא לצורך התנהלות בית הספר כגון מכתבי שרשרת, דאר זבל לסוגיו, ספאם וכד'.

חוזרי מנכל

הסברה, כללים והסדרה – חוזרי מנכ"ל

חוזרי מנכ"ל:

חסימת אתרי מידע בלתי רצויים באינטרנט במערכת החינוך

בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל תשס"ד/9 (א), מנהלי בתי הספר נדרשים לחסום אתרים בלתי ראויים, להבטחת הגנת התלמידים מפני חשיפה לתכנים פוגעים באמצעות האינטרנט. ההנחיות מפורטות בחוזר מנכ"ל תשס"ד/9 (א) (מאי 2004).

שמירה על פרטיות באתרי האינטרנט הבית ספריים

יש לדאוג לכיבוד החוק ולשמירה על אתיקה ומוסר בתכנים המופיעים באתר בית הספר. על המוסד לפנות להורי התלמידים בכתב, ליידעם על אתר ביה"ס ומטרותיו ולהחתימם על טופס הסכמה לשילוב בנם/ בתם בפעילות האתר. לחוזר המנכ"ל ולטופס ההסכמה.

שמירה על זכויות יוצרים

חוזר מנכ"ל תשסד/3(א), 2 בנובמבר 2003 סעיף 3.6-5:

קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך:

חוזר מנכ"ל תש"ע/1 (א), י"ב באלול התשס"ט, 1 בספטמבר 2009.

חוקים

חזרה לדף חוקים ותקנות

  • אסופת חוקי מדינות (ארה"ב) בנוגע לשימוש באינטרנט בחינוך. דר' אברום רותם ועידית אבני, מרץ 2011. למאמר המלא לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן) בסעיף א' מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב) בסעיף ב' – אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. תרגומי התקצירים נאמנים לניסוחים המקוריים עד כמה שניתן, כדי לשקף את הטרמינולוגיה הטכנית-פדגוגית-חוקית בכל מדינה. באסופה כאן 30 מדינות המוצגות על פי א'-ב' כפי שהם נכתבים בעברית. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לב הקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 (סע' ג' כאן). למאמר המלא
ראו מאמרים והרחבות על:

סוגיות משדה המחקר

סוגיות אתיות משדה המחקר

.

.שימוש שאינו ראוי בדוא"ל: בדו"ח שפרסמה חברת האבטחה Sophos דווח כי נכון לחודש יוני 2008 הגיעה רמת דוא"ל הזבל ל- 96.5% מכלל הודעות הדוא"ל העסקיות וזאת לעומת 92.3% ברבע הראשון של שנת 2008. לפיכך רק אחד מכל 28 הודעות המתקבלות בארגונים הוא דוא"ל לגיטימי.  בניסוי שערכה חברת האבטחה McAfee התאפשר לחמישים איש מעשר מדינות לבקר בכל אתרי האינטרנט במשך חודש ימים כשהם בלתי מוגנים. הממצאים (7.2008) מצביעים על כך שבעקבות הגלישה הבלתי-מוגנת קיבלו המשתתפים כשבעים מסרי דוא"ל זבל ביום (2,096 מסרים בחודש בו נערך הניסוי).נמצא שקטגוריית דוא"ל הזבל הפופולארית ביותר היא תחום הפיננסים ואחריה פרסום, בריאות/רפואה, סקס, כרטיסי אשראי, חינוך, עשיית כסף והתעשרות מהירה כביכול,. מכתבי שרשרת ושמועות לא מבוססות מגיעים אלינו בדוא"ל ומאלצים אותנו להתלבט כיצד להתייחס אליהם ולהתמודד איתם, האם להעבירם הלאה או לגנזם. מצגות והפניות מועברים אלינו, כמו לרשומות תפוצה גדולות, גם אם לא ביקשנו ופעמים רבות אנו מוצאים  עצמנו מכותבים בעל כורחנו, ולעיתים כנמענים נסתרים, להודעות מניפולטיביות. חוק דואר הזבל שנועד למנוע הפצת דואר זבל מתייחס רק להודעות מסחריות בעוד שרוב התקשורת אינה מסחרית.

פגיעה מקוונתCyberbullying: ראו גם מאמר ייעודי כאן. בסקר של מכון המחקר המאריקאי  Pew (יוני 2007) מדווח כי 32% מכלל בני הנוער בארה"ב המשתמשים באינטרנט שימשו מטרה להתנהגות בריונית באינטרנט: קבלת מסרים מאיימים, דוא"ל פרטי/מסרי טקסט שהועברו לידיעת אחרים ללא רשות/הסכמה, הצגת תמונות מביכות שלהם באינטרנט ללא הסכמתם או הפצת שמועות לגביהם ברשת. בנות הנוער יותר חשופות לתופעה זו מאשר הבנים. עם זאת, מרבית בני הנוער שהשתתפו בסקר טוענים שהטרדות ובריונות כלפיהם דווקא מתרחשים יותר בעולם האמיתי ופחות באינטרנט. האתר הקנדי deal.org, מציע מידע המלווה במצגת אינטראקטיבית אודות בריונות ברשת.

האיגוד המקצועי של מורים ומפקחים בבריטניה NASUWT פירסם ב-יוני 2007 קריאה פומבית לממשלה לנקוט פעולה דחופה בנושא הבריונות המקוונת וכן להגן על האינטרסים של המורים ואנשי צוות אחרים במוסדות החינוך הנופלים קורבנות לבריונות זו ולניצול-לרעה. הארגון הציג כמאה מקרים של מורים שנפלו קורבן לאירועים כאלו בהם נעשה שימוש בטלפונים סלולרים ובדואר אלקטרוני; לאחרונה הדבר נעשה גם במספר אתרי אינטרנט מסוימים בהם מושמצים המורים והם נתונים שם להאשמות זדוניות. לדברי האיגוד, מדגימים מקרים אלה בצורה גרפית את החרדה והטראומה, שלא מדברים עליה, אשר האתרים הללו גורמים.

הארגון קורא לנקוט בשורה של צעדים כולל חקיקה ציבורית וכן מדיניות בית-ספרית (לרבות שימוש בסנקציות הקשות ביותר), הפעלת מערכת חסימה "חומת אש" (פיירוול) ברשתות בתי-הספר שלא יאפשרו לתלמידים גישה לאתרי האינטרנט המשמיצים מתוך תחומי בתי-הספר, סיווגם של טלפונים ניידים ככלי נשק התקפי פוטנציאלי ובעקבות כך לנקוט בצעדים להגבלת השימוש בהם על ידי תלמידים במהלך שעות הלימודים.

חדירה לפרטיות (ראו כאן "פרטיות ברשת"): תארו לכם שאתם משתתפים בקורס באוניברסיטה, באשלייה שדלת הכיתה נסגרה מאחוריכם והכיתה מהווה מקום סגור,שאין להכנס אליו ללא אישור או ידיעת המורה. אתר הכיתה אמנם מאפשר פתיחת חלון להתנהלות בכיתה, ולעיתים קבוצת הדיון פתוחה וחשופה. אך תארו לעצמכם שיש סטודנטים המצלמים אירועים בכיתה באמצעות הטלפונים הסלולריים (את המרצה, אתכם) ומפרסמים אותם באתרי וידאו שיתופי, או מדווחים על הקורה בכיתה באמצעות בלוגים. בלוג ביקורתי שכזה פרסמה אלנה טיילור, שלומדת לתואר ראשון בעיתונאות באוניברסיטה בניו יורק. צילומים שכאלה נפוצים באתרי וידאו שיתופי כגון:  "החיים בכיתה" , "הורדת מכנסיים" וצילום מורים ותלמידים בשירותים.

ו… אם קניתם ספרים בחנות המקוונת אמזון מסתבר שנערך אחריכם מעקב של חברת Phorm הבריטית, אשר סרקה את הסטוריית הגלישה לצורך התאמת פרסומות לגולשים.

הפצת מסרים שליליים וביטויי שנאה: רק לאחרונה (אפריל 2009)  עברה הודעה "שמועה מידבקת" אודות חולת האיידס המדביקה אנשים בצפון, וזאת כנקמה של חברה לשעבר. הדו"ח הרבעוני של חברת Akamai Technologies על מצב האינטרנט מדווח על תעבורת התקפות מקוונות שנבעה מ- 193 מדינות ברחבי העולם בשלהיי 2008. בכנס (11/2008) – Global Summit on Internet Hate Speech עסקו בנושא השיטנה והנאצה המקוונים כלפי זרים, מיעוטים ובני דתות אחרות. דווח כיהרשתות החברתיות MySpace ו- Facebook ואתר YouTube – שהם ה- "killer apps" של האינטרנט כיום – מנוצלים ככלים מועצמים חדשים ע"י קבוצות קיצוניות כדי להפיץ מסרים של שינאה וגזענות, כך גם כלי Web 2.0 דוגמת בלוגים, רשתות חברתיות, אתרי וידאו ומסרים מיידיים. דו"ח של מכון ויזנטל בארה"ב בעקבות מעקב לאורך זמן אחר תופעת השנאה והגזענות המקוונים, קובע כי קבוצות קיצונים המעודדות שנאה החלו להשתמש בטכנולוגיות Web 2.0 לקידום רעיונותיהן, כאשר הקיצונים משתמשים כיום באתרים דוגמת YouTube ו- Facebook, במשחקים מקוונים וב- Second Life כדי לגייס חברים חדשים. דו"ח שנתי של אוניברסיטת וושינגטון מדווח על כך שבשנת 2007 נכלאו 36 בלוגרים שחשפו הפרות זכויות אדם או שביקרו את ממשלותיהם (פי שלושה בהשוואה לשנת 2006). מאז שנת 2003, קובע הדו"ח, נעצרו 64 איש בגין הבעת השקפותיהם בבלוגים.

בעניין הפצת מידע שקרי. כך ראו, למשל, גם "במבה של אסם גרמה לתמותת תינוקות" ובאתר של חנן כהן בנושא זה.

התנהגות לא אתית של הורים: הדו"ח השנתי החדש של Barnens Rätt i Samhället (BRIS), העמותה לסיוע לצעירים בשבדיה [Children's Rights in Society], מצביע על כך שילדים ובני נוער בשבדיה מביעים בושה, עצב וכעס לגבי ההתנהגות המקוונת של הוריהם. בשנת 2007 התקבלו בעמותה 1,895 פניות של ילדים ובני-נוער לגבי נושאים ובעיות הקשורים לטכנולוגיית מידע, כמו, למשל, איומים באלימות שהתקבלו במסרוני טקסט ובדוא"ל וכו'  ואולם, לא מעט מקרים מתייחסים להתנהגות המקוונת של ההורים כמו גלישה של אבות אל אתרי פורנוגרפיה ופדופיליה או צ'טים שלהם עם ילדות ונערות צעירות בנושאי מין. אחת הנערות סיפרה לארגון שאינה יכולה לדבר כמעט עם אמה משום שהאם מבלה את רוב זמנה מול המחשב בלבוש חלקי בלבד ועסוקה בלהפיץ תמונות שלה באינטרנט. ראו סרטון אודות פרטיות ההורים ברשת…

פלגיאריזם (ראו כאן "העתקה ופלגיאט"): סקר (2008) של התאחדות המורים והמרצים בבריטניה ATL , מדווח ש- 53.3% מקרב 90 מורים שהשתתפו בסקר במזרח בריטניה אמרו כי העתקת חומרים מהאינטרנט ע"י תלמידים בגילים 18-16 מבלי לציין את מקור המידע, הינה בעיה. קרוב ל- 30% אמרו כי אינם יודעים האם למוסד החינוכי בו הם מלמדים יש מדיניות להתמודדות עם תופעת "הגניבות הספרותיות" ו- 27.8% אמרו כי למוסד שלהם אין מדיניות כזו. בעיות מורכבות יותר עולות מהשיתופיות ברשת, כמו למידה ועזרה שיתופית כמו בקבוצת שיעורי בית שיתופית בפייסבוק. כך סטודנט באוניברסיטה בטורונטו שבקנדה שהקים קבוצת שיעורי בית בפייסבוק זכה לפרסום רב בעקבות האיום של ועדת המשמעת של האוניברסיטה בה הוא לומד להרחיק אותו מהלימודים. הסטודנט טען שהקבוצה שהוא יצר פעלה באותה דרך שקבוצות לימוד מסורתיות יותר פועלות כבר שנים רבות – התלמידים נפגשים ומשוחחים על התשובות לשיעורי הבית, ועל ידי כך, לומדים זה מזה. אבל האוניברסיטה טענה שאותו סטודנט סייע ל-146 סטודנטים שהצטרפו לקבוצה לרמות, כי הסטודנטים לא הגישו את הפתרונות האישיים שלהם.

פיראטיות ותוכנות לא חוקיות: מחקר (2009) שערכה חברת IDC  עבור חברת Microsoft מדווח ש- 37% מקרב 30 חברות בינוניות שהשתתפו בסקר רכשו שלא ביודעין תוכנות מזוייפות לא-חוקיות שקשה היה להבחין בזיופן. בישראל שיעור הפירטיות והורדות לא חוקיות של תוכנות בשנת 2007 היה 32% (שהם 121 מיליון דולר בהכנסות אבודות), שיעור זהה לשיעור שהיה בשנים 2006 ו- 2005. בשנת 2004 היה השיעור 33% ובשנת 2003 היה השיעור 35%. יחד עם זאת, סקר ארצי של ברית התוכנה העסקית  (BSA) שנתוניו פורסמו במאי 2007 מצביע על כך שבשלוש השנים האחרונות חלה ירידה של 24% בהורדות הבלתי-חוקיות של יצירות דיגיטליות המוגנות בזכויות יוצרים (תוכנה, מוסיקה, סרטים ומשחקים) בקרב צעירים בגילים 8 עד 18 בארה"ב. סקר (2.2008) של Microsoft שממצאיו  מצביע על כך שבני-נוער בכיתות ז' עד י' בארה"ב נוטים פחות לבצע הורדות בלתי-חוקיות של תוכן מהאינטרנט כאשר הם יודעים ומכירים את החוקים לגבי הורדות ושיתופיות של תוכן מקוון. עם זאת, מחצית מכלל בני-הנוער בקבוצת גילים זו אמרו כי אינם מכירים את החוקים ורק 11% אמרו כי הם מבינים בצורה ברורה את החוקים הקיימים בנושא לגבי הורדת תמונות, ספרות, מוסיקה, סרטים ותוכנה. בני-נוער המכירים את החוק אמרו כי הידיעה נובעת בעיקר מהוריהם, מהטלוויזיה או מידיעות וכתבות בעיתונים ובמגזינים וכן מאתרי אינטרנט ופחות מבית-הספר.

חיבור ויישום קוד אתי במרחב מקוון

חיבור ויישום קוד אתי במרחב מקוון

. "בניית קוד אתי הוא צעד מעורר אימון, הקפדה על התנהגות אתית יכולה לתרום להעלאה משמעותית של שמירה על החוק ולסייע במניעת התנהגות בלתי חוקית. אולם לא מספיק לנסח קוד אתי, אלא חשוב מאד להטמיעו, ליישמו ולהנחילו בתרבות העבודה של הארגון. אם המכללה נתפסת כארגון הרי חשוב לבנות קוד אתי הן לסטודנטים והן למרצים במכללות. (כמו גם בתי ספר) מדוע זקוקים לקוד אתי?
  • כדי לכונן בסטודנט זהות מוסרית
  • כדי לעצב תרבות אקדמית מוסרית
  • כדי למנוע את התופעה ולא על מנת להשתמש בענישה
על פי הגישה המחנכת שהולכת ורווחת יותר ויותר בשנים האחרונות בקרב קבוצות מקצועיות רבות, עבירה אתית אינה עבירה במובן הפלילי של המילה, ועל כן אינה ראויה לעונש. זהו כשל מקצועי, שנובע מאי הכרה מספקת או מאי ניסיון מספיק או מחוסר הכשרה מספקת בתחומי המקצוע. הנחת העבודה בגישה זו היא לא מה הסנקציה שיש לנקוט, אלא מה ניתן לעשות כדי להראות לאיש המקצוע שכשל מהי הדרך הראויה לפעולה מקצועית – קרי לחנכו או להכשירו. אתיקה מקצועית אינה עוסקת בשאלות של מוסר ואורחות התנהגות אלא באורחות התנהגות מקצועית.ערכי היסוד של קוד אתיקה ממעטים להשתנות בדרך כלל, באשר הם מהווים מתווה מוסרי-ערכי עליון לפעילויות, והם כלליים מאד." מתוך: העתקה בעידן האינטרנט, לאה ברץ, רוני ריינגולד, מכללת אחווה (2007). —————————————————————————————

שתי גישות מרכזיות לחיבור קוד אתי במרחב מקוון:

א. אלה כללי אתיקה לכל דבר ועניין, שיש להכילם גם על התנהלות ברשת

ב. מאפייני הרשת ייחודיים, ולכן גם כללי האתיקה שבה הם ייחודיים.

האמת מן הסתם, אי שם באמצע, ואין צורך לדבוק ללא תועלת בהשקפה כזו או אחרת. אך נותרת הסוגיה משמעותית בהרבה, שמטרידה כיום רבים: האם ואיך ניתן ליצור ולאכוף כללי אתיקה במרחבים מקוונים רבי משתתפים, כשהחופש ברשת (כלומר, כל אחד עושה מה שהוא חושב שנכון לעשות על פי אמונתו, ללא מגבלות, כללים, שיטור ואכיפה) הוא הנר לרגליהם.

גם כאן יש שתי גישות עיקריות:

א. הנהלת האתר/ הרשת/ הקהילה קובעת כללים. מי שְמֵפֵר אותם, מסולק מהקהילה או שמוחקים חומר מסוים שבו חלה ה"עבירה". זאת באופן שרירותי לגמרי. במקרים שהגיעו גם לבתי משפט, מסתבר שאופן זה של התנהלות מאד בעייתי ויש בו הרבה תחום אפור, שכן הוא תלוי ברצון הטוב ובבשלות של מנהל אתר/ רשת. ברשתות גדולות, בהן יש מנהלים למשל, לכל קהילה מקוונת, העניין רק מסתבך, שכן האכיפה תלויה ברצון הטוב של מנהל קהילה זוטר. אם תקראו היטב את כללי השירות ברשתות חברתיות, עולמות מדומים, קהילות מקוונות – תמצאו דברים שרירותיים ואף לא הגיוניים, שלא יעמדו במבחן משפטי, שכן הם מקפחים באופן שרירותי לגמרי את המשתמשים. מנהלי הרשתות יודעים זאת, אך הם עובדים בשיטת "מצליח", ומסתמכים על חוסר מודעות של המשתמשים בעניין. במקרים בהם מתעמתים איתם באופן נחוש, עד לבית משפט, הם מגיעים לפשרה תוך הבטחה שלא יגעו בתקנון הקלוקל שלהם.

ב. יצירת קוד אישי/ קבוצתי: ישנה יוזמה, ליצור מנגנון המפיק קוד אתי שנבנה על ידי המשתמשים. האופן המקובל הוא בחירת סעיפים מוסכמים מתוך רשימה של אפשרויות. גם אופן זה של יצירת קוד אתי הנו בעייתי ומורכב מאד, וספק אם דבקים בדמוקרטיה של שוחרי "חופש", ואנרכיסיטים במהותם, ישתפו פעולה, מה גם שמדובר במרחבים דינמיים, בהם ציבור המשתמשים מתחלף ומתעדכן.

להלן מספר סוגיות שעולות כתוצאה מכך:

האם ניתן לנסח קוד אתי כולל המתייחס למרחב המקוון ולמאפייניון הייחודיים? האם יש הצדקה לניסיון כזה (בהתחשב בכך שכללי אתיקה הם אנושיים במהותם ולא תלויים בטכנולוגיה כזו או אחרת)?

האם יש הצדקה שלכל יישום (בלוג, רשת חברתית, דיון מקוון, תגובה…) יש לנסח קוד ייחודי לו?

האם במרחב של קהילת משתמשים, כל אחד יכול לנסח קודים משלו כשהוא מתחייב לעמוד בהם? האם זה יישומי? מה המשמעות שכל אחד יבחר מה מתאים לו לנהוג ומה לא?

.

.

דוגמאות לקודים שנוסחו, המצויים ברשת, כהמלצה בלבד, כי אין מסגרת אוכפת (אלא במרחבים סגורים וייועדיים,וגם זה בעייתי למדי ומורכב):

קודים אתיים

קוד אתי

בנסיון להגדיר את המושג, נמצא שקוד אתי הוא מסמך דקלרטיבי פורמלי הכולל את מכלול הערכים, אמות המידה וכללי ההתנהגות המכוונים את אנשי המקצוע בעבודתם ובכך הוא משקף את התשתית הרעיונית הייחודית של הארגון. קוד אתי משמש מקור הנחייתי לשיפור ועיצוב דפוסי ההתנהגות המוסרית של חברי הארגון ולסייע  בפתרון דילמות אתיות עימן מתמודד בעל המקצוע במהלך עבודתו.

עם העצמת השימוש במרחב מקוון כמרחב חברתי, מקצועי ואחר עולות שאלות רבות בהקשר לתקנון, כללים ואף חוקים המסדירים התנהלות גם במרחב מקוון